שערי עבודה, שער רביעי ה׳Sha'arei Avodah, Fourth Gate 5
א׳והנה כל זה הוא בבחינת שלימות הפעולה כמו שהיה בעת קבלת התורה על ידי משה רבינו עליו השלום ודורו דור דעה שהרגישו זה בפועל ממש והיו כלים לקבל בחינה זו בשלימות וכן בחינות האבות היה התקשרותם ואהבתם בבחינת ביטול בשלימות בבחינת הרגשה ממש בהתקשרות עצום וכן בקיום תורתם המשיכו אלוק"ותו יתברך בבחינת התגלות ושני הבחינות הם שני בחינות גדלות דזעיר אנפין גדלות ראשון וגדלות שני כמבואר בעץ חיים כי גדלות הראשון היה בבחינת האבות דהיינו שבבחינת יחודם וביטולם אליו יתברך עשו כלים לקבל אור אין סוף ברוך הוא בבחינת הכלים האלו:
1
ב׳וכמו למשל החילוק שבין הקטון להגדול כי הקטון אין לו דעת להבין מוצא הדבר ומקורו ופעולתו וטעם הדבר רק שיש לו מדה ותשוקה בלי התגלות טעם העצם אבל הגדול מבין טעם הדבר ויודע פעולתו של כל דבר למה היא נצרכת ואיך יהיה פעולתה והתקשרות הנפעל אצל עצם הפועל כן הוא בבחינת עבודה יש קטנות וגדלות קטנות הוא מצד ההתבוננות שהוא יתברך פעל ועשה כל העולמות וממנו נפעלו והוא יתברך נמצא בכל המציאות ומתייחד בהם ומהתבוננות זו נתפעל במדותיו לאהבה וליראה אותו ולדבקה בו יתברך אבל כל זה הוא כשמתבונן דרך כלל אבל לא להבין שכל פרטי העולמות המה כלים אל התגלות יחודו באופן ביטולם והתקשרותם ושיתגלו על ידי העולמות חכמתו יתברך ובינתו ודעתו כמו שהנפש נתגלית על ידי כלי הגוף נקרא בחינת קטנות אבל כשמשכיל גילוי אלוק"ותו יתברך דרך בחינת העולמות והעולמות המה בחינת טפלים לחיות אלוק"י ובכל פרטי העולמות מבין בבחינת התקשרותם אליו עד שאינו נגלה אצלו רק פנימיותו יתברך המתגלה על ידי כלי העולמות נקרא בחינת גדלות ובחינה זו בשלימות היתה אצל אבות העולם כמאמר הזוהר על אברהם אבינו עליו השלום שהוא ידע ומצרף סטרי דישובא דעלמא ואסתכל בהו ואתקל בתיקלא לידע חילין דממנין על סטרי דישובא כד מטא לגו נקודא דאמצעיתא כו' עיין שם:
2
ג׳ולכן ביחודם ועבודתם עשו כלים להתגלות אור אין סוף ברוך הוא שיהיו כלים להתגלות אלוק"ותו יתברך והוא בחינת גדלות דזעיר אנפין כאשר מבואר לעיל כמה פעמים שבחינת זעיר אנפין הוא התגלותו יתברך בבחינת כלים בחכמה בינה דעת ומדות בבחינת פעולת כל הנמצאים על ידי חכמתו בינתו דעתו ומדותיו יתברך שהמה נקראו כלים לגלות על ידי הכלים אור אין סוף ברוך הוא ויחודו יתברך והוא הנקרא גדלות ראשון ויש עוד בחינת גדלות שני שהוא הביטול לעצמותו ברוך הוא שלא בבחינת כלים שהם חכמה ובינה ומדות רק הביטול הוא מצד עצמותו ברוך הוא כמבואר לעיל שהוא בחינת משה ומזה הביטול אשר יגיע למעלה מן הכלים ישכיל ויבין שורשם של הכלים בבחינת פרטים כל פרט ופרט טעמו ומקורו של בחינת הכלים לאיזה מכוון הוא הכלי דווקא באופן זה כי באמת שורשן של הכלים הוא במעלה גבוה מבחינת האור דהיינו כי בבחינת הכלים יש שני בחינות:
3
ד׳אחד הוא שהתגלות האור הוא על ידי הכלי כי האור בעצמו אינו בבחינת גילוי ועל ידי התלבשות האור והתקשרותו בהכלי אז על ידי הכלי יש תפיסה והשגה בהאור אשר מצד בחינה זו הכלי היא למטה מהאור ונעשית מעבר לפעול התגלות האור על ידי הכלי וכמו שהנפש אין לה התגלות רק על ידי פעולת כלי הגוף וכלי הגוף הם במדריגה התחתונה לגבי הנפש:
4
ה׳ובחינה השניה שבהכלים היא לעורר האור על ידי הכלי דייקא והיא נקראת כלי להתעוררות המשכת האור ובלי הכלי לא היה התעוררות להאור כי האור הוא טבעו לעלות ולא לירד ועל ידי הכלי ממשיכין האור למטה נמצא בזה הוא הכלי גבוה מבחינת האור אשר על ידי הכלי מתעורר האור והוא כמו למשל המלך כאשר הוא בהיכלו וכשרוצין שיתגלה בהכפר לירד ממקום כבודו והיכלו להתגלות בהכפר מוכרחים לעורר אותו באיזה חפץ ורצון הנוגע לעצם כבודו אשר ימצא חפצו ומבוקשו דייקא בהכפר ומצד רצון זה הוא יורד ממקום כבודו להתגלות בהכפר ואם לא יהיה לו רצון וחפץ האמיתי בזה למה לו לירד ממקום כבודו ולהשפיל עצמו בבחינת הכפר נמצא בחינת הרצון הזה הוא מעוררו ונעשה כלי להורידו ממקום כבודו:
5
ו׳וכן יש לזה עוד כמה משלים למשל החכם המשפיע להמקבל על ידי ההסבר שמסביר לו בדבורו קודם שבא המקבל לעיקרית חכמת רבו הרי ההסבר רק מעבר לחכמת רבו כדי שעל ידי ההסבר זה יבין כוונתו כי בלא ההסבר לא תושג אצלו חכמתו אבל אחר שישיג עצם הכוונה אז ישכיל ויבין פרטי ההסבר ודקדוקי ההסבר אשר הסביר לו דווקא באופן זה ואז על ידי הדקדוק הזה יתוסף לו השכלה עצומה בהחכמה הזו ואז עיקר עיונו הוא בההסבר דווקא וכן הדבור של אדם בעצמו מוסיף אליו חכמה כידוע אשר תחילה היה הדיבור טפל אל חכמתו אבל אחר שמדבר דברי חכמה אז על ידי הדבור ניתוסף לו השכלה עצומה וזה בא מצד כי הדבור הוא כלי להמשיך חכמתו ולעוררה ממקורה כי שורש הדבור הוא למעלה מהמשכת החכמה וכידוע ששורש הגוף הוא למעלה מבחינת הנשמה ולכן ירדה הנשמה בכלי הגוף לצורך עליה אך בתחלת התחברותם הכלי היא למטה והיא כלי להתגלות האור אבל בהתחברם יחד אז נגלה על ידי הכלים שורש האור וכן הוא בבחינת כלי העולמות אשר המה כלים להתגלות אלוק"ותו יתברך על ידי העולמות כי אי אפשר להתגלות אור אין סוף ברוך הוא רק על ידי הכלים שהוא נודע מצד פעולותיו אבל בהתחברותם ישכיל ויבין שהכלים האלו המה כלים להתגלות אור אין סוף ברוך הוא והמה המעוררים לגילוי אורו יתברך כי בשורשם המה נעלים מאוד והם הם הגורמים להתגלות אור אלוק"י על ידי הכלים דהיינו כי סוף מעשה במחשבה תחילה שהכלים שורשם מעצמותו ברוך הוא אשר עלה ברצונו הפשוט אשר שם המה משתווים בהשוואה גמורה וכל עיקר הכוונה מאתו יתברך להמשיך ולגלות אלוק"ותו יתברך אשר הוא יתברך אינו בערך גילוי אך מצד רצונו הפשוט שיהיה דייקא התגלותו יתברך בכל הפרטים דייקא בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד והם הם הכלים לגלות עצמותו ברוך הוא:
6
ז׳וכמבואר בכמה מקומות על פי משל שכל מי שהוא חכם ביותר ויודע עצם החכמה האמיתית יכול לעשות כלים להמשיך חכמתו על פי משלים והסברים להמשיכה אפילו בשכלים הנמוכים אשר מטעם זה נקרא תורה משל הקדמוני אשר על כן מבחינת ביטול שבבחינת משה רבינו עליו השלום אשר היה ביטולו מצד העצם שלמעלה מבחינת כלים לכן היה יכול להמשיך הביטול דייקא על ידי הכלים בפרטיות בכל פרט ופרט להבין מוצאו ומקורו ושרשו ומצד פרטי הכלים מתגלים לו פרטיות רצונו יתברך והמשכתו וזהו מבחינת גדלות שני אשר מבואר בעץ חיים אשר מבחינת גדלות שני נתנה התורה כמבואר בשער פרקי הצלם אשר בכל בחינת כלי יש ראש תוך סוף הן בבחינת חצוניות הכלים אשר הם בחינת בשר גידין ועצמות הן בבחינת פנימיות הכלים שהם מוח לב וכבד והן בבחינת החיות שבתוכם אשר בכל הבחינות היה בחינת גדלות בין בפנימיות הכלים בין בחיצוניות הכלים:
7
ח׳ומבואר שם אשר כל כלי נתגדל עד שנעשו כ"ז כלים ובכל כלי יש ראש תוך סוף וכל אחד נתגדל מכ"ז הרי שלש פעמים כ"ז הם פ"א ודרך כלל יש בכלים חצוניות הכלים ואמצעות ופנימיות הכלי הם שלש פעמים פ"א הם רמ"ג וה' חסדים המתפשטין בתוכם נעשו בין הכל רמ"ח עיין שם דהיינו דרך כלל הכלים המה ההתגלות הנגלה בכל העולמות בבריאה יצירה עשיה ויש בכל אחד חצוניות הכלי הנגלה לעין כל כמו הצומח וחי ומדבר הנגלים בגופם בבחינת בשר ויש תוך הכלי המחבר את הכלי שהם נקראים גידין ויש פנימיות שהם העצמות וכן הוא בכל הנבראים וגלגלים ובצבא השמים ויש בהכלים גם כן הרגשתם והטבעתם שבכל נברא ויש גם כן המושכל שבכל כלי אופנה ומהותה ואיני רוצה להאריך בזה כי כבר בארתיו בחלק הראשון בשער קטנות וגדלות משם תדרשנו:
8
