שערי עבודה, שער רביעי ו׳Sha'arei Avodah, Fourth Gate 6
א׳והנה כל בחינות הנבראים בכל בחינתם יש טעם מכוון בכליהם ובאופניהם ובהרגשתם ובטבעם ובחיותם על פי חכמתו הסתומה והנה מצד הנגלה בחצוניותם המה נגלים ליש ודבר ומהות בפני עצמו אשר על כן בתחלה צריך העובד לקשרם ביחודו יתברך ולבטלם אליו יתברך באופן התקשרות כלי הגוף להחיות אשר בתוכו אשר מחמת קישור ויחוד הגוף עם החיות נעשה כלי להתגלות חיותו כמו כן צריך לבטל ולקשר גופו ונפשו וכל העולמות אליו אשר יתגלה חיות אלוק"י על ידי כלי הנבראים וכמו שנתבאר לעיל ומזה יגיע לאהבה רבה בביטול לעצמותו ברוך הוא אשר אצלו יתברך אין הכלים מסתירים לגביה ויבין כח עצמותו ברוך הוא בכל פרט בזה יבא להשכיל כל פרטי הכלים דייקא באופנם ומהותם אשר הם בכוונתו יתברך הסתומה ואז יתגדלו הכלים דייקא בכל פרטיהם ואז יהיו כלים דייקא לגלות עצמותו ברוך הוא אשר אינו בערך השגה דייקא על ידי הכלים האלו וכמו למשל החכם המצמצם חכמתו להקטון בערכו מסתיר חכמתו ומלבישה בערך כלי קבלת הקטון:
1
ב׳והנה כל זמן שהמקבל לא הגיע לעיקרית המכוון הרי צמצומו בדברי ההסבר המה בבחינת קטנות והמה רק כלים להתגלות חכמתו אבל הכלים בעצמם הוא ההסבר לקטנות יחשב כי עיקר הוא החכמה אבל כשיעלה בשכלו להשיג עצם המכוון של החכם ומתקשר לעצם חכמתו אז מבין כל פרטים ודקדוקי ההסבר בכל פרט טעם הסבירו באופן זה וכל מה שידקדק ביותר ימצא חכמה יתירה וישכיל עצם כוונתו ביתר שאת דייקא על ידי הדקדוקים כן הוא בנמשל דהיינו הקלף של תפילין וצמר של ציצית והאתרוג ודומיהם אשר בבחינת התגלותם המה נגלים לנפרדים אך כאשר יקשר אותם אליו יתברך על ידי היחוד והביטול יתגלה על ידי כליהם חיות אלוק"י בכלל דהיינו שיתגלה חיות אלוק"י על ידי כלי העולמות אבל עם כל זה הכלי עצמה לקטנות תחשב מצד מהותה רק שמבין על ידי הכלים חיות אלוק"י ויחודו בהם אבל כשיעלה ויגיע לבחינת אהבה רבה דהיינו שישכיל ויבין שאין זולתו יתברך אפילו בבחינת הכלים אשר מצד עצמותו ברוך הוא אין להעריך אליו יתברך כלים מצד שאין זולתו יתברך:
2
ג׳והנה הגם שאצלו יתברך אין לתאר כלים אף על פי כן לא לתהו ברא את כל הכלים בכל פרט ופרט ובכל נברא ונברא כוונה מיוחדת אך כל הפרטים המה דייקא בכוונה עצומה בבחינת שורשם שכל הכלים משתווים בעצמותו יתברך שכח הגבול משתווה אצלו בהשוואה גמורה באופן אשר אינו מושג כלל אשר על כן כל בחינת כלי הנבראים המה שורשם בחכמתו הסתומה הדבוקה במאצילה ברוך הוא ועל פי רצונו יתברך לגלות שלימותו ברוך הוא והשוואתו צמצם כביכול את אורו הבלתי בעל גבול אור אין סוף ברוך הוא בכדי שיתגלה כח הגבול שבכחו יתברך המשתווה אליו יתברך אשר בכחו יתברך המה כל פרטי הנבראים דייקא בכל דקדוק ודקדוק בבחינת חכמתו הסתומה הנובעת מגבורה דעתיק שהוא רישא דלא אתיידע וכח הגבורה הוא דייקא בדקדוק כל פרט אך איך המה בכחו יתברך כל פרטי הנבראים אשר חס ושלום להרהר אצלו שום כח התחלקות זה נעתק מן השגה באמת ולכן נקרא עתיק רישא דלא אתיידע דהיינו דלא אתיידע איך הם בכחו יתברך ומבחינת עתיק זה נמשך רצונו יתברך לגלות שלימותו בפועל והוא כתרא עילאה שהוא בחינת פלא ועל ידי רצון הזה נפעלה ההמשכה להתגלות רצונו יתברך והמשכה זו הוא מבחינת חסד דעתיק דהיינו המשכתו יתברך לעולמות אשר נעתק מהשגה ולא ידיעא כלל ולכן נקרא הרצון שהוא ההמשכה גלגלתא דהיינו כמו שבגלגלתא אינו נגלה רק עצם בלבד כן כביכול אין להעריך רצונו יתברך הנמשך ממנו בבחינת חסד רק בבחינת עצם שאינו נגלה ממנו רק ההתגלות אך איך ובאיזה אופן לא ידיעא כלל כי המשכה זאת נמשך מחסד אשר נעתק מהשגה באופן דלא אתיידע כמו למשל בהבדל מאדם שנמשך אליו רצון בכח נפשו אשר המשכת רצון זה לא נודע מקורו מאין בא זה בנפש כמו כן הוא רצונו יתברך לא נודע מקורו מאין נמשך מאחר שלא נודע מהותו כלל ואינו בערך השגה כלל ועוד זאת למי ימשך הרצון מאחר שאין זולתו כלל ולכן נקרא בחינת המשכה זו אין והתגלות זה הרצון הוא מחסדו ברוך הוא אשר נעתק מהשגה ואין להעריך אצלו יתברך חסד רק מצד שאנו רואים המשכתו יתברך וכל המשכה הוא על פי חסד כן מעריכין גם כן ההמשכה בבחינת חסד אבל חסד זה נעתק מהשגה וחסד זה הוא גילוי ממחשבתו הקדומה הנקרא אדם קדמון אשר אסור להעריך שם איזה מדה ואיזה כלי אך מצד הנגלה מוכרח להיות המשכתו יתברך בבחינת מחשבתו הקדומה הגם שחס ושלום להעריך אליו בחינת מחשבה כלל:
3
ד׳אלא לשכך האוזן אנו מעריכים מחשבה כמו למשל באדם אשר לכל המשכותיו אשר מתמשך בהם בגילוי מוכרח להיות ההמשכה הזאת מקודם במחשבתו הקדומה כן אנו מעריכין כביכול בהמשכות אשר נמשכו מאתו יתברך שרשם הוא במחשבתו הקדומה על כן מעריכין להמשכתו יתברך בחינת מחשבה קדומה ובבחינת מחשבה זו מוכרח להיות כל פעולת העולמות בכל פרט ופרט כי ממנו נמשכו אך איך הם פעולות העולמות אצלו יתברך אין לנו בזה השגה כלל ואסור לשאלא כלל בפנימיות מחשבה קדומה רק מצד ההמשכה מוכרחים אנו לתאר כל בחינות ההמשכות במחשבה קדומה ולכן מכח בחינת גילוי מחשבתו הקדומה באה ההמשכה בחסדו לגלות בחינת רצון והחסד זה הוא בחינת עתיק כנזכר לעיל וגילוי החסד הזה הוא ברצונו יתברך הנקרא גלגלתא כמבואר באדרא רבה ובעץ חיים כי חסד דעתיק הוא בגלגלתא ובבחינת המשכה זו מוכרח להיות כל פרטי העולמות בתכלית ההעלם בבחינת דקדוק והוא הנקרא חכמתו הסתומה אשר מצד רצונו יתברך מוכרחים אנו להעריך חכמה בבחינת רצונו דהיינו כל פרטי סדרי העולמות אבל בכח הרצון הזה הוא בבחינת סתימא דלא אתפתחא כלל כי בחינת רצון זה עדיין לא נחית לצמצומים והוא מבחינת המאציל ברוך הוא אשר אין לכנות אליו יתברך שום פרט בבחינת התחלקות אך אף על פי כן מצד שמרצונו זה נתהוו כל פרטי העולמות מוכרחים אנו להעריך בכח הרצון כל פרטי סדרי העולמות אך הם בחינת אין דהיינו שבוודאי נמצאו בשם אך כאשר תבקשם לא תמצאם בשם:
4
