שערי עבודה, שער רביעי ח׳Sha'arei Avodah, Fourth Gate 8
א׳והנה על כל המבואר לעיל יש מקום לשאלה מאחר שבכל הנפעלים הוא כח עצמותו ברוך הוא ובאורייתא ברא קודשא בריך הוא עלמא וכל הפרטים שבכל הנמצאים המה הכל על פי רצונו וחכמתו הסתומה אם כן מה טעם להתגלות רצונו דייקא בכל המצות באופן מיוחד דהיינו הקלף של תפילין כשעבדו לשמה וכתב עליו אותיות בדיו ותיקון הבתים כמצותם וכן הציצית כשטוון לשמן ויהיה שמונה חוטים על ארבע כנפות הבגד דייקא אז נגלה על ידי בחינת עשיה זו רצונו יתברך וכן האתרוג דייקא כשהוא בזמנו והוא כהלכתו עם השלשה מינים אז נתעורר כח רצונו יתברך בעשיה זו ולמה לא יהיה כל הצמר קודש וכן כל האתרוגים:
1
ב׳ומכל שכן שיש לשאול על בחינת פרטי הנבראים שאין בהם מצוה אשר יש כמה צומחים לאין מספר אשר אין בהם התגלות רצונו יתברך ויש כמה מיני בעלי חיים וברואים לאין מספר ומכל שכן שיש לשאול על דברים האסורים כגון ערלה וכלאי כרם ובהמות טמאות אשר המה אסורים מאחר שכל הכלים המה נמשכים מכח עצמותו ברוך הוא ועצמותו ברוך הוא הוא דייקא בכל פרט רק מצד הנגלה נגלו ליש אבל כשמעוררים יחודם ובטולם של כל הנבראים אל עצמותו ברוך הוא כמבואר לעיל מדוע לא יהיה גילוי עצמותו ברוך הוא בכל העולמות וגם נצרך למודעי טעמים חלוקים בהמצות דהיינו שיש מצות שהזמן גרמא ובזמנם מעוררים רצונו יתברך כמו האתרוג ומיניו בכל השנה אינם פועלים כלום להתגלות רצונו יתברך על ידיהם הלא מצד התהוותם שורשם הוא הכל על פי חכמתו הסתומה ושם נשרשים מדוע לא יתעורר עליהם שורשם כנזכר לעיל וגם במצות עצמם יש חילוקים כי יש מצות ששורה עליהם קדושה אפילו שלא בשעת מצותם כמו ספר תורה ותפילין ומזוזות ותרומות וקדשים אשר שורה קדושתו יתברך עליהם אפילו שלא בשעת מצותם ונשארים בקדושתם אפילו בעת שאינם מוכשרין לעשות בהם המצוה דהיינו ספר תורה שבלה וכן תפילין כי תשמישי קדושה נגנזים ויש מצות שבגופם אין קדושה ואינו שורה כי אם בעת עשיית המצוה כמו אתרוג וכשעבר שעתו הרי אין בו קדושה כלל וכן בציצית הדין שתשמישי מצוה נזרקין ואין צריכים גניזה וכן יש כמה אופנים חלוקים אשר אין הזמן גרמא לפרט חילוקיהם אבל אשכילך בינה ואפתח לך פתח כחודה של מחט ומפתח זה ישכיל המבין להבין מעט מזעיר שורש התורה והמצות ומעלתם כי לבארם באריכות עמקו מאוד כי הדברים עתיקים וארוכים מארץ מדה ואקדים לבאר זה על פי משל גשמי דהיינו כשחכם גדול רוצה לגלות איזה חכמה עמוקה הנה עמקות החכמה כאשר היא בכח חכמתו הרי כחה נעלם מבחינת השגה ולא נתגלית אלא בבחינת התנוצצות שמתנוצץ במוחו כמו ברק המבריק לפי שעה בהשקפה אחת בכח חכמתו עד שאין להמשילה אלא לרמיזו בעלמא אבל כשירצה להסביר השגות החכמה כאשר היא בכחו להבין עצם החכמה בעיקרה ושרשה הרי מוכרח להקדים לה כמה אופנים בכדי שעל ידי זה תושג עצם החכמה:
2
ג׳והנה מקודם מוכרח לגלות היפוך המנגד להחכמה הזאת כדי שעל ידי זה יוכר עצם החכמה הזאת כי בלא ההיפוך לא יתגלה יתרונה כמאמר הכתוב ויתרון לחכמה מן הסכלות שיתרון החכמה אינה נגלית רק על ידי הסכלות המנגד להחכמה וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה איהו מקשי לי כ"ד קושיות ואנא מפרקינא בכ"ד פירוקי וממילא רווחא שמעתתא ואחר שמתרץ הקושיות מוכרח להעריך ולסדר דברים אשר מתוכם יושכל החכמה ומהדברים אשר מסדר בהם עדיין לא נגלית החכמה והוא נקרא גוף הדבר אשר מתוכו נגלה החכמה דהיינו למשל לעשות מעפר זהב מוכרח לסדר את העפר ומהותו וכלים הנצרכים לזה או למשל כשרוצה לגלות עמקות חכמה באיזה פשט מוכרח מתחילה לסדר כל הפרטים הנגלים אשר פרט זה באופן זה וזה באופן זה על פי פשוטו ובתחילה מסבירו כפשוטו ואחר כך מחבר ומצרף הפרטים זה לזה ומוציא על ידי זה כוונתו ועמקות הפשט והמכוון העמוק אשר יוצא מתוך הפשט הזה ולזה הצירוף מוכרח עוד לדבר דברים הסובבים אשר אינם נוגעים לעצם הפשט ואיך שאינם מבינים הפשט הזה על פי פשוט ודקדוקים אחרים להורות על פי הדקדוקים אשר אי אפשר להבין אותו כמשמעו ולהבינם להשומעים שאינם מבינים את הפשט ועל ידי כל הדבורים האלו עדיין אינו נגלה עצם החכמה ועמקות אשר בחכמתו רק סדר הרחבת הדברים אשר על פי הרחבה הזאת יובן עצם החכמה וכן יש בתוך ההסבר הזה דברים שאינם שייכים לעצם החכמה רק שמסדרים לדמות מלתא למלתא או להביא ראיות מעין זה או להסביר שהאופן ההוא אינו באופן זה וכמו כן מצינו בגמרא שמבארים המשנה בכדי שעל ידי פלפול הזה יצא לאור עצם המכוון שבמשנה והפלפול בעצמו אינו שייך לעצם המכוון רק שעל ידי פלפול יגיע לעצם המכוון כמו שיבין המבין בגמרא כמו תנן התם סוגיא אחרת להבין המשנה הזאת וגם יש קושיות ופירוקים שהם בענינים אחרים כדי שעל ידי זה יתברר יותר:
3
ד׳וכן יש סוגיות כמו תנא סיפא לגלויא רישא או זו ואין צריך לומר זו וכן איידי דבעי למתנא הא תנא הא וכן אגב וכו' וכדומה לזה הרבה אופנים נמצא כל אלו ההרחבות הם רק בשביל הבנת עצם החכמה אבל אחר שמשיג עצם החכמה הרי העיקר הוא עצם החכמה ואינו צריך להרחבות אלו וכן מהשכלה הזאת כאשר בא לעצם ההשכלה יחויב בהחכמה הזאת לעשות מעשהו באופן החכמה וכל הנהגותיו ופעולותיו יפעל על פי החכמה הזאת ובבחינת מעשה יש מעשים הנצרכים בהתמדת פעולתם שעל ידי פעולתם הזאת תתגלה ותתחזק החכמה ויש אשר מסתעפים מהחכמה לעשותה בעיתים ידועים לפרקים כמו למשל באיזה אומנות וחכמת מלאכות יש אשר מוכרחים להיות בתמידות ועל ידי הכלים האלו תפעול החכמה פעולתה ויש כלי אומנות אשר אינה נצרכה תמיד רק להצטרכות איזה פרט מהמלאכה הזאת אז יעשה על ידי הכלי הזו וכמו כן יבין המבין בזה פרטים לאין שיעור:
4
ה׳והנה כל הפרטים המבוארים לעיל מוכרחים להיות בכח החכמה הזאת כי מכח החכמה הזאת והשכלתה מסדר כל האופנים המבוארים לעיל והמופת לזה כי מי שאינו בסוג החכמה לא יסדר אותם באופן זה ועוד זאת שאפילו בכח השכלתו בכח השקפתו בעיקר עצם השכלתו מעיקרו הוא רק על ידי האופנים האלו כי מבחינת ההיפוך ומבחינת ההסברים אשר בכחו תוקף החכמה הזאת כי כל נקודה תסובב עליה כמה קוין ואם לאו לא תקרא נקודה ועיקרית הנקודה תגלה מן המסובב סביבותו אבל בכח החכמה המה הכל לכח אחד מכל זה יובן למשכיל למעלה היות כי תכלית בריאת העולמות היה בשביל כוונה מאתו יתברך לגלות שלימותו יתברך אשר אין זולתו יתברך ואין עוד מלבדו אשר על כן בכדי שיתגלה אשר אין זולתו יתברך היה תחלת ההתגלות בבחינת היפוך כמאמר הכתוב ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל:
5
ו׳וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה קליפה קדמה לפרי כי עצם התגלותו יתברך אינו בבחינת התגלות כלל אחד שאינו בערך השגה כלל ושנית למי יתגלה מאחר שאין זולתו יתברך אשר לכן קדמה ההסתרה שיהיה נגלה בבחינת היש ונפרד דייקא ואחר כך כשהיה בחינת התיקון שהוא לברר מתוך ההיפוך מוכרח להיות גילוי מכחו יתברך מקודם לברר אותם מבחינת נפרד גמור לעשותם כלים להתגלות יחודו יתברך והוא על ידי חכמתו ובינתו ודעתו ומדותיו יתברך איך לברר אותם מתוך ההיפוך ולעשות כלים מוכנים להתגלות יחודו יתברך והם דברים המותרים שהם מבחינת נגה דהיינו חכמה להשכיל ובינה להבין ואהבה לאהוב והם רק כלים אבל הם מותרים כדבר המותר ועומד ואינו קשור לשום דבר אם ירצה לעשותה כלי יכשר הכלי לאופן זה ואם ירצה לשנותה לאופן אחר תהיה כלי לאופן אחר כן על ידי החכמה והמדות כשישכיל על ידי החכמה יחודו יתברך ומזה תהיה לו אהבה אליו יתברך יהיו כלים לקבל אור יחודו יתברך והתקשרותו יתברך על ידי כלים אלו ובהתבררם והתחברם אליו יתברך ישכיל ויבין על ידי כלים אלו עצמותו יתברך אשר בבחינת כלים אלו אשר הם כלים לגלות עיקרית חכמתו ורצונו יתברך בהם הנעשים על פי חכמתו הסתומה דהיינו למשל על ידי צמר יבין שורשו כאשר הוא בכחו יתברך אשר שורשו של הצמר הוא מבחינת רצונו יתברך אשר נאמר עליו ושער ראשיה כעמר נקי וכן על ידי הבירור בקלף של תפלין וכתיבתו כתיקונו יעלה ויגיע למקור חכמתו ובינתו ודעתו יתברך נמצא על ידי בחינת צמר ועל ידי בחינת עור בהמה טהורה בא לעצם המכוון כמבואר במשל הנזכר לעיל שעל ידי ההסבר יגיע לעיקרית חכמתו כן הוא על ידי צמצומו יתברך בבחינת כלים האלו בא על ידי זה לעצם רצונו יתברך וגם דייקא על ידי בחינת ההיפוך שהוא סטרא אחרא יתגלה יותר עצם חכמתו יתברך על ידי אתכפיא ועל ידי הפיכתם בזה נתגלה יותר עצמיות רצונו וחכמתו יתברך:
6
