שערי עבודה, שער רביעי ט׳Sha'arei Avodah, Fourth Gate 9
א׳והנה דרך כלל חכמתו יתברך הנובעת מחכמתו הסתומה היא התורה והעשיה הנמשך מחכמתו הם המצות והנה יש מצות שדביקתם תמיד לעצם החכמה ועל ידי עשייתם מתגלית החכמה ויש מצות שאינם אלא לפרקים בהתגלות פרטית עצם רצונו יתברך אז תנהג המצוה ההיא כמו אתרוג אין מצותו אלא כאשר בא העת של התגלות המקיפים בבחינת סוכה אז צריך להיות במעשה גם כן הארבע מינים לצורך התגלות המקיפים שיתגלו בבחינת מעשה דייקא ובעת שאין ההתעוררות הזאת אז אין גילוי בעשייתו בפועל לכן לא יעורר בעשייתו כלום ויש מצות הנהוגים תדיר כמו ציצית ותפילין וגם כן יש בחינות שמתדבקים בעצם חכמתו יתברך ונעשים גוף אחד עם חכמתו יתברך כמו למשל אותיות החכמה ודבורים אשר הם כלים לעיקרית חכמתו ויש כלים שהם סובבים לחכמתו אשר בהם תתפשט חכמתו:
1
ב׳והנה הגם שהם רק אותיות ודבורים אשר המה אינם נערכים לעצם החכמה עם כל זה בלעדם לא תושג החכמה ולא תתגלה ומוכרחים תמיד להתקשר בהחכמה אבל דברים הסובבים להחכמה הגם שגם על ידם הוא גם כן התגלות הזאת עם כל זה אינם דבוקים אל עצם החכמה רק בעת גילוי החכמה על ידם אבל שלא בעת הגילוי אין הדברים מתדבקים בעצם החכמה כן יש בחינת מצות אשר עליהם תחול קדושתו יתברך תמיד כי המה דבוקים אל עצם חכמתו ורצונו יתברך ויש שאינם דבקים מצד העצם רק בעת עשייתם נתגלה על ידיהם חכמתו ורצונו יתברך נמצא דרך כלל כל חיות העולמות וכל כליהם בכל פרטיהם המה רק על פי חכמתו יתברך הסתומה כי ממנה נובעים ועוד זאת כי כל הדברים הנמצאים בעולם אפילו בחינת ההיפוך מוכרחים להיות בכח חכמתו הסתומה כמבואר לעיל במשל הנזכר לעיל כי אם לא כן מאין באו לידי פועל אבל המה אינם עיקרית הכוונה רק שעל ידי הכלים האלו תתגלה עצם כוונתו יתברך בהם ולא עוד אלא אפילו בכחו יתברך מוכרחים להיות כח הכלים אשר הם סובבים החכמה אשר בהם תתגלה החכמה בעיקרותה כמאמר הכתוב יקר מחכמה ומכבוד סכלות מעט אשר כל יקרות החכמה הוא מבחינת סכלות כן כביכול התגלות רצונו וחכמתו הסתומה בכחו יתברך הוא מבחינות הסובבים הנזכרים לעיל אך בכחו יתברך חס ושלום להעריך פרטים אלו להתחלקות רק שהכל הוא כחו יתברך לבדו בכח אחד לבד ועל זה מבואר באדרא רבה יתיב על כורסייא דשביבין לאכפיא לון ומפרש בעץ חיים שהם על ידי ק"ך צירופי אלוקי"ם אשר ממ"ח צירופים יונקים הקליפות שהם הכל בבחינת חכמתו הסתומה רק בחכמה סתומה נכפין ואין להם התגלות כי הכל הוא כחו לבדו יתברך אשר על כן נתחלקה התורה לשני בחינות למצות עשה ולמצות לא תעשה והכל הוא רצונו יתברך רצון אחד פשוט נמצא אין לך כל נברא שאין התהוותו על פי רצונו יתברך וחכמתו הסתומה:
2
ג׳והנה הגם שביארנו שעיקר כוונתו יתברך היה בשביל תורה ומצות בכדי שיתגלה רצונו יתברך מהם דהיינו למשל מצמר כבשים נתגלה עיקר המכוון בציצית וכן בקלף של תפילין וכן כולם עם כל זה על ידי עסק התורה ומצות נתעלו כל בחינות הנבראים שבעולמות שבתורה ומצות מעוררין כחו יתברך שבכל המציאות וכל קיום העולמות הם על ידי תורה ומצות כמאמר הכתוב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי כי כל קיום העולמות הוא רק על ידי התורה כי על ידי תורה ומצות מעוררין שרשן של כל העולמות אשר שרשן הוא כחו יתברך בעצמותו ועוד זאת שהגם שנתבאר שעיקרן של כל העולמות הוא רק בשביל כוונתו יתברך בבחינת התורה ומצות וכל הנבראים הם בשביל התורה כדי שעל ידי העולמות יתגלה כוונתו יתברך על ידי עסק התורה ומצות עם כל זה כאשר תעמיק יותר תבין שאין לך פרט בעולם שלא נעשה על פי כוונה עצומה מאתו יתברך אפילו מצד בחינת הפרט ההוא שאין נגלה מצותו יתברך דהיינו למשל הצמר בסתם ועור בהמה טהורה מצד עצמה וכן התבואה של חולין ובהמות וכבשים עצמם שאינם של קרבן וכל מיני צומחים כאשר נתבאר במשל לעיל שהגם שהשגת חכמת החכם הוא העיקר וההסבר הוא טפל עם כל זה בהגיעו לעצם המכוון של החכם יבין וישכיל דייקא בההסבר דברים נפלאים מהדיקדוק של הלשון ורמיזותיו כי שורש ההסבר ועצם החכמה המה משורש אחד ואדרבא שורשו של ההסבר הוא גבוה במעלה מעצם החכמה הנגלית כאשר נתבאר כי כל מה שחכמתו יתירה יכול להסבירה יותר ולהביאה בהמשל ולהלביש החכמה בהדבורים עד שיהיה יכול לגלות חכמתו רק שהמקבל יהיה עיקרו בהשגת עצם החכמה על ידי ההסבר וההסבר הוא טפל אבל בעצם החכמה הוא בהיפוך כמו שמביא משל מדבר זר ורחוק מאוד מערך החכמה ואף על פי כן מחברם כי מצד גודל חכמתו יכול למצוא בחינת חכמתו אפילו בדבר הרחוק מצד שהגיע לשורשה וכמאמר הכתוב על שלמה המלך עליו השלום ויחכם מכל האדם וידבר שלשת אלפים משל וכן וידבר על העצים ועל האבנים כן כביכול הגם שכל בריאת העולמות בכל הנבראים הוא בשביל לגלות רצונו וחכמתו יתברך אך אף על פי כן שורש אחד להם ואדרבה נעלים בשרשם מבחינת השגה הנגלה ברצונו וחכמתו ובאמת כל פרטי העולמות התהוותם הוא דווקא על פי התורה אבל אינה בבחינת גילוי בבחינת השגה ועשיה ועל זה באו כל ספורי מעשיות שבתורה אשר לא נגלה מהם שום מכוון ורצון העליון כמעשיות בריאת העולמות ודור המבול והפלגה וסדום ואבות העולם ומעשה דפרעה ולבן ואבימלך וכדומה לזה שבהם לא תמצא מכוון נגלה אבל הם הם עיקרי ושרשי התורה כי מצד גודל ועוצם מעלתם לא הגיעו לידי גילוי והשגה בפועל ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים ששיחתן של עבדי אבות באו באריכות והדר נשנו דבריו בתורה ותורתן של בנים המה רק על ידי רמיזות ועל ידי דקדוקים באותיות כו':
3
ד׳כי בבחינת בריאה לא היה בבחינת גילוי העצם והשורש של כל העולמות ובחינת מעשיות אלו מהם הוא התהוות כל העולמות בפרטיות אך הנסתרות להוי"ה אלוקינ"ו והנגלות לנו ולבנינו לעשות את כל התורה הזאת הבאה בגילוי כי אצלינו כל עבודתינו אל עיקר המכוון ממנו יתברך הנגלה וכל העולמות המה בבחינת טפלים כדי שעל ידם יתדבק אל עצמות המכוון הנגלה בהשגה ולעתיד יהיה גילוי עצמותו ברוך הוא בכל הנבראים דייקא דהיינו שיתגלה כבודו יתברך דייקא מצד כל המציאות כי אז יהיה גילוי התורה משרשה ותצא מנרתיקה ויתגלה כבודו יתברך דייקא בכל הפרטים ועל זה נאמר כי תורה חדשה מאיתי תצא דהיינו שיתגלו שורשי התורה אשר לא באו בגילוי בעת הבריאה בבחינת התגלות אלינו וגילוי זה הוא על ידי שמירת המצות ועסק התורה בעולם הזה אז יתגלו מצפוניה בכל ההתהוות כמשל הנזכר לעיל אשר אצל המקבל עיקר שישיג על ידי ההסבר עצם חכמתו אבל כשישיג אמיתית החכמה על בוריו אז ישיג בההסבר דייקא נפלאות החכמה אבל כשלא יתדבק אל עצם המכוון אזי ההסבר לדבר זר יחשב אצלו ודי למבין כן על ידי ביטול אל עצמותו ברוך הוא על ידי תורה ומצות בעולם הזה להבטל אליו יתברך בכל כחותיו אז לעתיד לבא ישכיל ויבין גילוי עצמותו ברוך הוא דייקא בכל הפרטים וכמו שהיה מעין זה בשלמה המלך עליו השלום שהיה יכול להשיג גילוי עצמותו ברוך הוא אפילו בעצים ואבנים אבל עם כל זה לא היה עדיין בשלימות הדבר מטעם שעדיין לא נתבטלו העולמות מגשמיותם ועדיין לא נתעבר ונתבער רוח הטומאה אבל לעתיד יהיה בשלימות כי יהיה נגלה כבוד הוי"ה בכל הפרטים ויתעלו לשרשם שיהיה נגלה שורשו של כל דבר:
4
