שערי עבודה, שער שני י׳Sha'arei Avodah, Second Gate 10
א׳והנה בבחינת בירור זה יש שני אופנים דהיינו כמבואר בזוהר הקדוש על מה שכתוב אל גנת אגוז ירדתי כי באגוז יש קליפה החיצונה שהיא קשה ואי אפשר להשיג האוכל כי אם על ידי שבירת הקליפה החיצונה ויש קליפה דקה שסביב האוכל ונדבקת אליו ונאכלת עם המאכל אך כשנתייבש האוכל אז הקליפה ההיא נפרדת מהאוכל כן יש בבחינת בירור החיות האלוק"י מתוך הקליפות הנה הקליפה הקשה הם הקליפות הטמאות אשר המה מנגדים לגמרי להקדושה אין להם תקנה אלא שבירה דהיינו לאכפייא ולסור מהרע לגמרי אבל בחינת נגה הגם שהיא גם כן בחינת קליפה כי גילוי היש הוא נגלה לנפרד אבל כשמהפכין אותה ומתבררת אז נכללת גם כן בקדושה ונעשית לבוש אל הקדושה בבחינת התחברות גמור אבל כשאינה מתבררת היא גם כן קליפה נפרדת ונגלית ליש גמור בבחינת נפרד:
1
ב׳והנה כל הבירורים המה כמשל האגוז הנזכר לעיל אשר בתחלת צמיחתו והתגלותו המאכל מחובר עם הקליפה לאחד וכל מה שגדל יותר נבררת ונבדלת המאכל מהקליפה ונתברר האוכל לאט לאט מתוך הקליפה עד שנגמר בישולו אז נעשה הקליפה קשה ונבדלת מן האוכל לגמרי אבל האוכל בעצמו אי אפשר לו להיות נגלה בצמיחתו בלי הקליפה כן הוא כל בחינת התבררות הקדושה הוא דייקא מן ההיפוך כי גילוי אלוק"ותו יתברך אי אפשר להתגלות כי אם מצד ההסתרה כי מצד עצמותו יתברך אינו בערך גילוי כלל ולכן קליפה קדמה לפרי כמאמר הכתוב ואלה המלכים כו' ואחר הבירור אז נפרד הרע גמור בבחינת נבדלת ונגלה חיות אלוקו"תו יתברך מלובש בבחינת נוגה אשר על כן הקליפות גוברים ומתחזקים כי עדיין לא נתברר הטוב מהן לגמרי ולעתיד כשיתברר לגמרי אז כתיב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ:
2
ג׳והנה עתה עיקר הבירור לברר מהם והבירור הוא על ידי קליפת נוגה אשר על ידה הן כל הבירורים ולכן כל הפרטים מגילוי אלוק"ותו ויחודו יתברך הוא על ידי בחינת ההיפוך שהוא הקליפה אבל מצד עצמותו ברוך הוא לבדו הרי אי אפשר להתגלות פרטים כי אין זולתו כלל ועל זה נאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל כי על ידי גבולות עמים שהם הקליפות באו בני ישראל לבחינת מספר דהיינו הקדושה באה לבחינת פרטים וכמו שנבאר לקמן אם ירצה השם וכל הבירורים הם על ידי כחו יתברך בבחינת אצילות אשר אצלו יתברך המה הכל ביחוד עצום ונתבררים כל הבחינות מהיש הן מצד הכח של היש שהוא כחו אשר ביש הן מצד הלבושים שהוא גילוי היש נמצא יש בבחינת הבירור שני בחינות אחד הוא לברר כח היש אשר בבחינת היש לחברו וליחדו אל הקדושה לכח אחד ממש וזהו על ידי עבודת ישראל בקריאת שמע ותפלה במסירת נפשם להוי"ה על יחודו יתברך ובחינה שניה הוא לברר בחינת לבושים שהוא גילוי היש והוא על ידי התורה והמצות אשר כל התורה והמצות מלובשים דייקא בבחינת גבול ובבחינת גילוי היש דייקא כידוע אשר עיקר התורה הוא באיסור והיתר כשר ופסול וחייב וזכאי הוא לשבור הקליפה הגסה והוא אסור פסול טמא וחייב ולברר גילוי היש לחברו אל הקדושה בבחינת לבוש ממש והוא מותר וכשר וטהור וזכאי ועל ידי המצות מעשיות מתהפכים אל הקדושה ממש דהיינו בקלף של תפילין וצמר של ציצית ואתרוג ודומיהם אשר המה נגלים ליש גמור ועל ידי התורה ומצות מתבררין:
3
ד׳והנה כל בחינת יניקת הרע הוא דייקא מהלבושין שהוא בחינת גילוי היש שהוא הנוגה כי על ידי זה יונקים גם מפנימיות הקדושה כי מצד הלבושים שהוא הגילוי נגלה לבחינת יש גמור לכן יש להם אחיזה לעשותו בחינת נפרד גמור וכשחס ושלום גילוי היש הוא נגלה ליש גמור יכולים גם כן להיות להם אחיזה בכחו יתברך אשר בכח היש בבחינת השכלה ומדה והנה הגם שהלבושים הם בתחתית הדרגין ולמטה מכחו יתברך אשר בבחינת כח היש אבל בשורש הלבושים המה גדולים מבחינת היש בעצמו כי כל הבחינות שביארנו הוא הכל כאשר נגלים לנו בבחינת חיותו יתברך הנמשך בעולמות לגבי דידן וכל אלו הדרגין הן בבחינת אצילות ובריאה יצירה עשיה הוא הכל בבחינת אין סוף יתברך המתלבש ולגבי דידן נקראין פנימיות ולבושין וקליפות אבל באמת מצד אמיתותו יתברך הרי אין לתאר שום בחינה נבדלת מאתו יתברך כי יוצר הכל הוא ואין זולתו יתברך כלל כי אם מצד ההסתרה אשר הם לגבי דידן המה נראים להתגלות וכל החילוקים וההבדלים המה לגבי דידן אבל אצלו יתברך הכל הוא בהשוואה גמורה ואדרבה כח הגילוי שיהיה נגלה לבחינת יש הוא מצד כחו הגדול אשר כל יכול להסתיר ולהעלים שיהיו נגלים לבחינת יש וכמשל כל מי שהוא יותר חכם יכול יותר להסתיר ולהעלים בבחינת משל ולהסתיר חכמתו בבחינת ההיפוך דייקא והוא מצד שלימות חכמתו כך הוא כביכול מצד שלימותו יתברך יכול להסתיר שיהיה נגלה בבחינת היש ובבחינת ההיפוך והוא מצד רצונו יתברך לגלות שלימותו והתגלות השלימות הוא מצד הנגלה:
4
ה׳והנה הצמצום וההסתר הוא לגבי דידן אבל לגביה יתברך אין צמצום והסתר מעלים לפניו יתברך ולכן כל בחינת המקיפים היא על הלבושים דייקא כי בחינת מקיף הוא כחו הנסתר אשר לא נגלה בבחינת פנימיות כי אם מקיף עליו מלמעלה ולכן כל הקליפות עמידתם הוא בין הפנימים ובין המקיפין כי בבחינת פנימים המה בחוץ בבחינת חצונית אל הקדושה הן בבחינת לבושים המלבישים את הקדושה הרי הם בבחינת לבוש והוא בבחינת בירור גילוי היש כמו שנתבאר לעיל הן בבחינת קליפות שלא נתבררו הם סובבים את הקדושה בבחינת חצוניות אבל מצד המקיף המקיף הוא סובב עליהם דהיינו שכח עמידתם וקיומם הוא מצד המקיף שהוא בכחו הנסתר אשר כל יכול להסתיר אפילו בבחינת ההיפוך ומנגד ממש לכן המקיף הוא עליהם וכשמתעורר בחינת המקיף הוא דוחה את הקליפות ושורה על בחינת הלבושים דייקא:
5