שערי עבודה, שער שני י״אSha'arei Avodah, Second Gate 11
א׳והנה דרך כלל יש בכל העולמות אשר המה נבררים מבחינת השבירה שלשה בחינות אחד הוא התבררות כחו יתברך המוסתר בבחינת יש להחיותו שהוא חיות של כל דבר הנמצא בעולם אשר כחו יתברך הוא המחיים ומקיימם ואלו היה חס ושלום הסתלקות כחו מהם אפילו רגע היו חוזרים למקורם והיו בטלים במציאות לגמרי והנה כל זמן שהוא בבחינת שבירה דהיינו שהסתיר כחו יתברך בבחינת הסתר גמור בבחינת יש ונפרד הרי כחו יתברך הוא בבחינת הסתר גמור ממש בהיפוך המנגד אל יחודו יתברך ולכן אחר הבירור דהיינו התגלות כחו יתברך שבכל בחינה ובחינה מהעולמות על ידי כל הבחינות שבעולמות נגלה כח יחודו יתברך כמאמר נודע מצד פעולותיו דהיינו על ידי כל ההתגלות הנפעלים בחכמה ובמדות כאשר נגלה שורשם שהוא אין סוף ברוך הוא על ידי החכמה ועל ידי המדות ומתייחדים אליו ביחוד גמור הרי כל כחות הנבראים נכללים ביחודו יתברך:
1
ב׳והנה בחינת בירור הראשון הוא בחינת עולם האצילות שהם החכמה בינה דעת ומדות של האצילות אשר הם כחם של כל הנבראים המתנהגים בחכמתו ומדותיו וכאשר מתייחדים אליו ביחוד גמור דהיינו שלא נגלה על פי חכמה ומדות כי אם אין סוף ברוך הוא ומתייחד בהם באופן שלא נגלה על ידי פעולתם כי אם עצמותו ברוך הוא ולא שום פעולה אחרת ואיהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון ממש כיחוד הנפש עם הגוף אשר אין פעולה מהגוף בלתי כח הנפש והעיקר הוא הנפש והגוף בטל אליו ממש כן הוא ביחוד מדותיו יתברך הנפעלים כאשר הם לגביה אינם יוצאים לשום פעולה אחרת כי אם שהם כלולים בכחו לכח אחד ממש זהו הנקרא עולם האצילות אך הגם שאינו נגלה כח אחר חס ושלום כי אם כחו בלבדו אף על פי כן נקרא עולם כי התגלותו זה הוא על ידי פעולות העולמות שהם חכמתו ומדותיו יתברך אבל כחו בעצמותו הרי הוא אינו בערך התגלות כלל ואין זולתו כלל ואפס בלעדו והתגלותו יתברך הוא על ידי העלם והסתר בבחינת חכמה ומדות בזה הוא מתגלה:
2
ג׳והנה אצלו יתברך אין לתאר אליו חכמה ומדות כלל כמבואר בשערים הקודמים ולכן מדותיו אלו אין לתאר אליו כי אם מצד הסתרת ההיפוך מצד גילוי היש שם הוא תואר החכמה והמדות ולכן כל מדותיו יתברך וחכמתו ובינתו הם נתבררים מתוך השבירה אבל התבררות שלהם הוא בחינת יחוד גמור ולכן נקראו גופא כי תואר חכמה ומדות אין להעריך אל עצמותו יתברך כי אם כערך גופא לגבי נשמתא:
3
ד׳וכמו שהגוף מצד ערכו הוא גדר נבדל מהנפש אשר אין להעריך אותם בערך ויחוס אחד כלל רק מצד כחו הפלא מקשרם ומייחדם לאחדים ביחוד גמור כן אין להעריך אליו יתברך חכמה ומדות ומצד גדרם הוא רחוק מהם יותר מערך ריחוק הגוף מהנפש רק מצד כחו הפלא הוא מקשרם ומייחדם לאחדים ונתייחד בהם ממש ביחוד עצום וכמו שהולדת הגוף הוא מאב ואם והקדוש ברוך הוא הוא נותן בו נשמה כן המדות האלו הנקראים גופא המה מתבררים מתוך השבירה והוא על ידי אבא ואימא כי אבא נקרא חכמה דהיינו כחו יתברך שבבחינת היש אשר כל בחינת היש הוא מכחו יתברך ואמא נקרא בינה דהיינו כח כל הצטיירות היש כאשר הוא בכחו יתברך כל בחינה ובחינה מהנפעלים בעולם בכל פרט ופרט וסדרם ואופנם והנהגתם כמו למשל בהבדל מאדם בשר ודם כשרצונו להתמשך לאיזה דבר הרחוק מגדרו בשביל שיש אצלו איזה חפץ וכח התחברות בזה הנה בעת התמשכותו בחפצו לאותו הדבר הרי הוא מתמשך דרך כלל מצד כח התחברותו לאותו הדבר ואחר שמתמשך שם בבחינת כלל מצייר בהבנתו איך ובאיזה אופן יחובר אליו ובאיזה אופן יתמשך ואיזה פעולה תהיה לו ומצד הבנה הזאת מתמשך במדותיו לפעול הדבר ההוא כרצונו כן כביכול אשר מצד השבירה הרי נגלה היש לדבר נפרד וזולת באין ערוך לגביה בערכים אין קץ ואדרבה בחינת היש מצד התגלותו הוא בחינת מנגד אך כל זה הוא מצד ההסתרה אבל מצד אמיתותו הכל הוא כחו יתברך כי אין זולתו אשר על כן כאשר המלכים שנשברו מעלים מיין נוקבין להתחבר למקורא ושרשא דכולא המשתווה בעצמותו מזה כביכול נעשה ברצונו להתחבר ולהתייחד עם בחינת היש דייקא אפילו בבחינת התגלות ועל ידי רצונו יתברך נתעורר כחו יתברך שבבחינת היש אשר מצד כחו יתברך הלא היש אין מהות בלעדו ומצד ההסתרה אין להעריך היש בבחינת התחברות אליו ואדרבה הם שני הפכים ואזי נתעורר בינתו יתברך דהיינו איך לפעול היש ולהתחבר עמו באופן שלא יסתיר גילוי היש בכל האופנים והבינה הזו היא התגלות השוואתו יתברך ושלימותו אשר מצד שלימותו יתברך הרי הוא כולל כל הכחות מה דהוי ומה דעתיד למהוי מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין בהשוואה אחת לכן הכח הזה נתגלה בבינתו יתברך להתמשך בבחינת כלי היש בבחינת יחוד גמור ולכן התגלות עתיק הוא בבינה כי בחינת עתיק הוא כח השוואתו יתברך המשתווה עם היש ובינה זו היא המולדת את בחינת הזעיר אנפין שהם החכמה ובינה והמדות אשר מצד היש עם נוקבא שהוא התגלות היש לכן הולדת זעיר ונוקבין הוא מבחינת אבא ואימא ממש והקדוש ברוך הוא שהוא בחינת אריך אנפין נותן בו נשמה דהיינו שמתמשך בבחינת החכמה והמדות שהוא זעיר אנפין בבחינת אין סוף ממש ודי למבין והבן מאוד:
4