שערי עבודה, שער שני י״בSha'arei Avodah, Second Gate 12
א׳והנה הגם שנתבאר שהחכמה ובינה ומדות הם נערכים לגופא וכח המולידם לבחינת אבא ואימא חס ושלום להעריך איזה מהות גוף או איזה מהות אחר כמו למשל באדם כי אין להמשילו חס ושלום לאדם אשר באדם הגוף הוא באמת מהות נבדל ממנו והולדתו מאבא ואימא הרי הם גם כן בחינות נבדלות אבל אצלו יתברך חס ושלום להעריך מהות בלעדו או חס ושלום כח אחר שהוא אבא ואימא כי הכל הוא כחו לבדו יתברך בלי שום שינוי והבדל כלל:
1
ב׳והנה על זה מבואר בתיקונים במאמר פתח אליהו זכור לטוב וכמה גופין תקינת להון דאתקריאו גופין לגבי לבושין דמכסיין עליהון דהיינו מה שהספירות אתקריאו גופא הוא מצד בריאה יצירה עשיה שהמה נקראין בחינת לבושין כי בבריאה יצירה עשיה הלא נגלה היש למהות נבדל בבחינת יש גמור רק שמתבטל אל יחודו יתברך ונכלל בו ולכן המה מלבישים ליחודו יתברך שבבחינת אצילות דהיינו חכמה דבריאה מלבשת לחכמה דאצילות כי חכמה דאצילות הוא עצם הביטול כאשר הוא בכחו וגילוי הביטול הזה הוא מצד חכמה דבריאה כי בוודאי מוכרח להיות כח החכמה זו בכחו יתברך שאם לא כן מי נתן חכמה מצד הבריאה ובאמת הוא החכם בבחינת הבריאה וכן הוא בחסד דבריאה אשר הוא יתברך בעל החסד ומכחו הוא נפעל החסד הזה נמצא מוכרח להיות בכחו יתברך החכמה והבינה והחסד וכו':
2
ג׳והנה מצד שאין להעריך אליו יתברך חכמה ובינה ומדות הרי אין להעריך את אלו הבחינות אליו יתברך כי אם כגופא לגבי נשמתא שהוא אין סוף ברוך הוא והם מהות נבדל ממנו ואין להעריך אותם כי אם מכח היש שנתיחד ונתחבר בחיבור וקישור ויחוד עם כחו יתברך בבחינת אין סוף ברוך הוא וכל זה הוא מצד הלבושין נקראו המדות גופין אבל באמת איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד בהון ממש בלי שום שינוי כלל דהיינו הגם שיש בכחו יתברך כל המדות אבל הם מתייחדים אצלו יתברך באין הבדל ושינוי כלל ואיך ובאיזה אופן זה לא נודע לנו כלל כי כמו שלא נודע מהותו יתברך כן לא נודע יחודו יתברך באיזה אופן הוא כי כח היחוד הזה הוא פלא ולכן לא נקראו גופין כי אם לגבי לבושין דמכסיין עליהון לכן אמר ואתקריאו בתיקונא דא חסד דרועא ימינא דהיינו שהספירות אתקריאו בתיקונא דא כי תקון הוא לבוש כידוע התרגום של לא ילבש גבר כו' לא יתקן גבר בתקוני' כו' לכן נקראים בתיקון זה דהיינו מצד הלבוש נקרא חסד דרועא ימינא כו' אבל לא מצד כחו יתברך וכמבואר בסוף המאמר דין איהו גבורה משפט איהו רחמי כו' כולא לאחזאה איך אתנהיג עלמא בדין ובמשפט אבל לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין כו' ולאו מכל אלין מדות שמה שנקראים מדות וגופא הכל מצד הבריאה אבל מצד כחו יתברך אין לתאר אליו מאילין מדות כלל אך עם כל זה כח אלו הכחות הנמצאים אצלו יתברך להיות נמשך על ידם בבריאה יצירה עשיה הוא הכל מבירורי המלכים שנשברו כי שלא מצד הבירור אין לתאר המשכתו יתברך בבחינת עולמות כלל אפילו בבחינת יחוד מאחר שאין זולתו ולכן יש בחינת נוגה גם כן נגד אצילות כמו שנתבאר לעיל:
3
ד׳שעיקר הבירורים הם מנוגה כי נוגה הוא כח גילוי היש אבל באצילות הוא כולו טוב כי אפילו בחינת גילוי היש הוא נכלל בכחו יתברך ביחוד עצום ולכן באצילות נקרא עור כמו עור המחובר לגוף בהתחברות גמור וביחוד אחד ועוד זאת שכל קשורי אברי הגוף הוא על ידי עור כן מתארים בחינת כח גילוי היש שבכחו לבחינת עור מצד התחברות והתדבקות גמור וגם כח כל המדות שבכחו המקושרים ומיוחדים בכחו יתברך הוא על ידי בחינת עור שהוא נוגה ונקראת חשמ"ל כמו שנתבאר לעיל וטעם שלפעמים נקראת חשמ"ל ולפעמים בחינת נוגה תמצא בעץ חיים בשער החשמל ובשער הנוגה: נמצא שיש באצילות שני בחינות בירור בירור אחד הוא מצד כחו יתברך שבבחינת היש ושני הוא מצד הלבוש שהוא גילוי היש אבל באצילות מתחבר ומתייחד הכל לאחדים בבחינת יחוד עצום ושורש שני הבירורים הוא בחינת מ"ה וב"ן שמ"ה הוא כחו יתברך שבבחינת יש וב"ן הוא גילוי היש ועיקר הבירורים הוא משם ב"ן כידוע ליודעי ח"ן:
4