שערי עבודה, שער שני י״דSha'arei Avodah, Second Gate 14
א׳ודרך כלל נקראו הלבושים מחשבה דיבור ומעשה מחשבה הוא בחינת לבוש הבריאה והדבור הוא בחינת לבוש היצירה ומעשה הוא לבוש העשיה כי השכל בעצמו הוא רק מהות ההשכלה בבחינת כח והמחשבה מגלה ומלביש את ההשכלה על ידי אותיות המחשבה ובחינת מחשבה נקראת בריאה ששם הוא הביטול מצד ההשכלה באור אין סוף:
1
ב׳והנה כח ההשכלה אינו נגלה כי אם על ידי אותיות המחשבה אשר הם כלים לגילוי ההשכלה והן הן הרוחין והנפשין אשר הם בהיכלות דבריאה שהם המלאכים דבחינת בריאה אשר כל גלוייהם הוא על ידי אותיות והם הצירופים של המלאכים כגון מיכא"ל גבריא"ל רפא"ל אוריא"ל ובכל בחינה מאלו יש להם מחנות מלאכים בצרופים רבים אין מספר כמאמר הכתוב אין מספר לגדודיו ובתוך אותיות נגלה ההשכלה וכח ההשכלה בעצמה היא נשמה דבריאה שהוא אלוק"ות גמור הנמשך בההשכלה וכן הם אותיות וצירופים גם כן במדות שהם דחילו ורחימו שכליים דהיינו בחינת האהבה והיראה והפחד הנולד מההשכלה אשר המה גם כן נגלים על ידי אותיות המחשבה וכמשל בהבדל מאדם שכשיש לו איזה אהבה לדבר מצד שמשכיל על דבר טוב האהבה היא במחשבתו שמחשב תמיד מה שאוהב ובחינת דבור הוא גילוי המדות לפועל למשל לדבר מה שחפץ באהבתו והיפוך מה ששונא וגם מהות הדבור מקבל מהמדות כן כביכול התגלות מדותיו בבחינת יצירה ששם הוא התגלות מדותיו יתברך שהוא חסדו וגבורתו ותפארתו גילוי מדותיו הוא כביכול על ידי אותיות הדבור ולא שיהיה ביצירה דבור גשמי רק למשל כמו שבדבור באדם יוצא לפועל מחשבתו ומדותיו כי במחשבה הם סתומים כן כביכול יוצאים פעולת מחשבתו שביצירה הם המלאכים שהם שלוחי ההשפעה בבחינת הנהגת העולמות בבחינת גילוי חסדו וגבורתו ועיקר גילוי חסדו הוא ביצירה ולכן נקרא יצירה ששם מצטיירים כביכול כל הכחות לפועל בדין ובחסד וברחמים ולכן ביצירה הוא בחינת מט"ט שהוא שרו של עולם שעל ידו הוא גילוי הנהגת העולם ושם הם חיות הקודש שהם חיות אש ממללות כמבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה:
2
ג׳ולכן גילוי הנבואה הוא ביצירה ושם הוא המראה דהיינו גילוי אלוק"ותו יתברך על ידי מדותיו כמאמר הכתוב ואראה את הוי"ה הוא מראה דמות כבוד הוי"ה ששם הוא בחינת גילוי ולא גילוי גמור בגשמיות כי אם הצטיירות הרוחני אשר היה נפעלת בהנביא לבד משה רבינו עליו השלום שהיתה נבואתו מעולם הבריאה ולכן ביצירה שם הוא הלבוש היותר בגילוי ובעשיה התגלותו יתברך הוא על ידי בחינת עשיה שהוא פעולת העולמות הנגלים בבחינת עשיה כמו הגלגלים וצבא השמים אשר מהם אינו נגלה אלוקו"תו יתברך כי אם על ידי בחינת עשיה גמורה אבל ההשכלה והמדות אינם נגלים בעשיה כי אם באופן העשיה דייקא נגלה אלוק"ותו יתברך כמו למשל באדם שנגלה חיות הנפש שבו על ידי כלי המעשה:
3
ד׳והנה כלי המעשה הם כלי הגוף שאינו נגלה כי אם גשמיות הגוף אבל מתוך המעשה אשר עושה נגלה בכלל חיות הנפש המחייהו כן אין נגלה אלוק"ותו יתברך כי אם על ידי העשיה הגשמיות בפועל ממש אבל על ידי העשיה נגלה חיותו יתברך המחייה והמקיים וזהו הלבוש היותר עב וכל החילוקים הנזכרים לעיל הוא מצד הלבושים הנגלים לגבי דידן אבל כחו יתברך הן בבריאה הן ביצירה והן בעשיה הכל הוא כחו לבדו וכמו למשל באדם כל חילוקי הנפש בבחינת התגלות הוא בבחינת הלבושים דהיינו במחשבה נגלה באופן היותר דק ונעלם ובדבור הוא התגלות יותר בלבוש גשמי ובלבוש המעשה נגלה כחות הנפש בלבוש יותר גשם ועב אבל מצד כח הנפש המחייה את כל הגוף הרי הוא כח אחד לבד מהנפש המחייה ומתלבש בכל אלו הבחינות כן כביכול כל פרטי החילוקים הם מצד הגילוי אבל מצד האמת הכל הוא כחו יתברך המתלבש באלו הלבושים וכמו שנתבאר בחלק הראשון שבבחינת אלוק"ות דארבע עולמות הכל הוא אחד והן הן הספירות דאצילות והן הן הספירות דבריאה יצירה עשיה אשר על כן לא נמנו כי אם עשר ספירות ולא ארבעים כי הכל הוא כחו לבדו כמו למשל בהבדל מאדם כי בכח חכמתו אשר בכח הנפש מזה משכיל בהשכלה שבמוחו ומתנהג על ידי הכח הזה במדותיו ובפעולת המעשה והכל הוא על ידי כח החכמה שבנפשו ואין החילוק אלא מצד ההתגלות והצמצום אשר מתצמצם בהם כן כביכול כל כח התנהגות העולמות והתפשטותו בהם הוא הכל על ידי כחו יתברך בבחינת הספירות דאצילות ובכח זה מתפשט בבריאה יצירה עשיה ואין ההבדל בהם אלא מצד ההתגלות וצמצומו יתברך אשר מתצמצם בהם:
4