שערי עבודה, שער שני ט״זSha'arei Avodah, Second Gate 16

א׳והנה להבין שורש הקליפה וקיומה והתהוותה מאין הוא מאחר שאינה באה בבחינת התלבשות הקדושה מאין הוא חיותה וקיומה כי הלא ידוע שכל חיות העולם הזה הכל ממנו יתברך כמאמר הכתוב ואתה מחיה את כולם שהוא הכל על ידי כחו יתברך המסתתר ומתלבש בכל העולמות בבחינת הסתרה שיהיו נגלים ליש אבל באמת הכל כחו לבדו יתברך המתלבש בלבושים אלו אשר נקראו לבושים לגבי דידן אבל הסטרא אחרא שהם הקליפות הגמורות אשר הם היפך הקדושה ומנגדים ממש ואינם נעשים לבוש מאין הוא חיותם וגם להבין הטעם שכמעט כל עיקרי הנשמות הגבוהות יצאו דווקא מהקליפה כמו אברהם אבינו עליו השלום שיצא מתרח וכמאמר רבי אלעזר בזוהר הקדוש על פסוק מי יתן טהור מטמא לא אחד וכמו נשמת דוד המלך עליו השלום ונשמת רבי עקיבא עליו השלום וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה מבני בניו של סיסרא כו' ומבני בניו של סנחריב ומבני בניו של המן ודומיהן וגם להבין הטעם שמקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד ובעלי תשובה המה המהפכים הרע גמור לטוב אך הענין הוא כי הלא ידוע שכל תכלית כוונתו יתברך בבריאות העולמות שיהיה התגלות אלוק"ותו יתברך בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד וכמאמר הזוהר הקדוש למהוי מתכלל עילא ותתא ומכל סיטרין דייקא דהיינו שיתגלה אלוק"ותו יתברך דייקא מצד ההיפוך וכמאמר הכתוב הנה שם הוי"ה בא ממרחק ששם הוי"ה הוא התגלותו יתברך יהיה דייקא מצד הריחוק וכמאמר הכתוב וראו כל העמים כבודו והגידו את כבודי בגוים וידעו מצרים כי אני הוי"ה ויראו גוים את שם הוי"ה והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וכדומה להם מקראות עצמו מספר אשר כולם מורים שעיקר כבודו יתברך הוא דייקא מצד הריחוק:
1
ב׳והנה כל התורה ניתנה דייקא לישראל כמו שכתוב בראשית ברא כו' בשביל ישראל שנקראו ראשית קודש ישראל להוי"ה ראשית תבואתו ומי גוי גדול אשר לו אלוקי"ם קרובים אליו ואתם הדבקים בהוי"ה וכמעט כל התורה היא מורה דייקא אשר ישראל הם העיקר ואשר בהם הוא תכלית הכוונה מאתו יתברך בבריאת העולם אך באמת יש שני אופנים בכוונתו יתברך כוונה האחת הוא בשביל גילוי אלוק"ותו יתברך בבחינת גילוי ממש שיהיה נגלה יחודו יתברך בתחתונים וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים שיהיה נגלה אלוק"ותו יתברך דייקא בבחינת היש ובחינה זו הוא בבחינת התלבשותו יתברך בבחינת עולמות בריאה יצירה עשיה כמאמר הכתוב כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו והתגלות זו הוא על ידי עבודת ישראל בביטולם והתקשרותם אליו יתברך בקריאת שמע ותפילה כאשר מייחדים אותו בבחינת יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה וממשיכים רצונו יתברך בתורה ומצוות בתפילין וציצית ואתרוג ודומיהן שהם דייקא נגלים בבחינת יש שם יהיה גילוי אלוק"ותו יתברך דייקא ובזה נגלה כבודו יתברך אשר אין זולתו כלל אפילו על הארץ מתחת אין עוד ובזה נגלה כח שלימותו יתברך וכח השוואתו אשר אין עוד מלבדו אפילו בבחינת יש וכוונה השנית הוא שיתגלה אלוק"ותו יתברך מן ההיפוך דייקא שלא בבחינת הלבשה כלל והוא על ידי סטרא אחרא וקליפות שהוא לאכפייא לסטרא אחרא כמאמר הזוהר הקדוש כד אתכפייא סטרא אחרא אסתלק יקרא דקודשא בריך הוא וגם לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירא למתקא דייקא ושיהיה גילוי אלוק"ותו יתברך שלא בבחינת הלבשה דייקא כידוע שכל דבר הגבוה נמשך יותר למטה כן הוא כביכול בבחינת חיות העולמות יש שני בחינות בחינה אחת הוא כמאמר הכתוב כולם בחכמה עשית דהיינו על פי סדר השתלשלות שדא הוא לבושא לדא ומוחא וכו' דהיינו חכמתו ובינתו יתברך המתפשט בכל הנבראים ומתלבש בכל העולמות בבחינת חכמתו ובינתו ומדותיו יתברך ואין לך כל נברא שלא נעשה על פי כוונה מאתו יתברך והוא יתברך מתמשך בהם ואין דבר במציאות שלא נמצא מאמיתת המצאו לכוונה ידועה:
2
ג׳והנה הגם שגם בחינת התלבשותו יתברך הוא גם כן למעלה מחכמה והבנה כי החכמה לא תחייב במציאות העולם והתקשרותם זה לזה והתהוותם וחיותם הכל הוא בבחינת פלא והחכמה עצמה היא בחינת פלא כמאמר הכתוב והחכמה מאין תמצא אף על פי כן הן הן פלאותיו יתברך לצמצם כביכול את התגלותו יתברך להסתירו בבחינת התלבשות העולמות אבל זה הוא בחינת פלא שבא בבחינת התלבשות שהוא בחינת השתלשלות על ידי בחינת חכמה וטבעם של כל הנבראים הנסדרים על פי חכמה והבנה ועל ידי חכמתו ובינתו ודעתו מתקשרים ומתייחדים הנבראים אליו יתברך ובחינה השנית הוא בחינת פלאותיו יתברך שלא באו בבחינת התלבשות כלל כמאמר הכתוב לעושה נפלאות גדולות לבדו דייקא דהיינו שאינו בערך ידיעה והשגה כלל אשר כל יכול בכחו הגדול להוות ולקיים ההיפוך הגמור אשר יהיו נגלים ההיפוך והמנגד ממש לגילוי אלוק"ותו יתברך שהם בחינת הקליפות המנגדים ממש לאלוק"ותו יתברך והתהוותם הוא למעלה מהשכלה והבנה אשר לא תושג על פי חכמה מאחר שבאמת אין זולתו ואין עוד מלבדו ואפס בלעדו שיהיה נגלה דייקא העוד והיש והמנגד ומחשיבים עצמם ליש גמור ואינם בטילים אליו יתברך כמאמר פרעה לי יאורי ואני עשיתיני וכמאמר הכתוב האומרת בלבבה אני ואפסי עוד וכמאמר סנחריב (מל"ב י"ח ל"ה) ומי בכל וכו' ואשר באמת חיותם והתהוותם הכל הוא מכחו יתברך ואלו היה הסתלקותו יתברך מהם אפילו רגע היו כלא היו כמאמר הכתוב כל הגוים כאין נגדו כו' ובחינה זו הוא למעלה מן החכמה ואינה בבחינת הלבשה כלל ושורשם הוא מצד רצונו יתברך לגלות שלימותו יתברך דייקא מצד ההיפוך בזה נגלה יותר שלימותו כמו למשל ממלך בשר ודם אשר כל עיקר התגלות גדולתו הוא דייקא מצד הריחוק כי אם יהיה לו בנים הרבה לא נקרא מלך עליהם כי אם דייקא אותם שאין להם שייכות עמו ומושל עליהם בזה נודע גודלתו וכן ממשלתו במדינות הקרובות עדיין לא יתגלה כבודו כל כך אבל כשמושל על איים רחוקים נתגלה כבודו ביותר וכשיש לו שונאים ומנגדים ומנצח אותם בזה יתגדל יותר הגם שאין המשל דומה לנמשל מכל צד כי במלך בשר ודם המה מובדלים באמת אבל הקדוש ברוך הוא הרי אין זולתו אבל בזה הוא המשל כי כל עיקר התגלות הוא דייקא מריחוק ומההיפוך אשר על כן עיקר גילוי שלימותו יתברך אשר אין עוד מלבדו הוא דייקא מצד הריחוק וההיפוך אך איך לתאר אליו יתברך הריחוק וההיפוך מאחר שאין זולתו יתברך ואין עוד מלבדו איך יהיה התגלות ההיפוך זהו באמת פלא שאינו בערך השגה:
3