שערי עבודה, שער שני י״חSha'arei Avodah, Second Gate 18
א׳ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד כי צדיקים גמורים עבודתם הוא בבחינת הלבשה בבחינת יחוד שמייחדים העולמות אליו בבחינת ביטולם כל חד וחד לפום שיעורא דיליה לכן אינם משיגים אלוקו"תו יתברך רק על ידי לבושים אבל עצמותו ברוך הוא אינו בבחינת השגה כלל וכל עבודתם הוא רק על ידי חכמה והבנה ובאמת לית מחשבה תפיסא ביה כלל אבל עם כל זה גם צדיקים הם בעלי תשובה כי על ידי יחודם בבחינת חכמה והבנה באים לאהבה רבה לצאת מנרתיקם וגדרי כליהם כמבואר ברעיא מהימנא על משה רבינו עליו השלום שהוא מארי דתיובתא דאנת אהדרת בתיובתא וכן בכל הצדיקים לפי בחינתם רק מה שנאמר במקום שבעלי תשובה וכו' דהיינו בחינה של בעלי תשובה הוא למעלה מבחינת עבודה שבבחינת חכמה ולבושיה וכל זה הוא בבעלי תשובה הגדולים אשר תשובתם לצאת מגדרי כליהם שיצאה נשמתו בפועל ממש או אפילו שלא יצאה נשמתו ונשארו בחיים רק שתשובתם היה על זה האופן כנזכר לעיל בעלי תשובה כאלו מהפכים זדונות לזכיות אבל יש בעלי תשובה ששבים גם כן בכל לב מצד הדעת והתבוננות בגדולתו יתברך ויחודו ומתחרט באמת על כל מעשיו ושב בתשובה לסור מדרכו הרעה ולהתדבק בקדושה מצד הבנת יחודו יתברך אלו המה למטה מבחינת צדיקים גמורים ואצלם נעשו זדונות כשגגות ועון עצמו אינו נמחק כי אם על ידי מירוק כידוע כי הם אינם מהפכים ממש מצד השורש כנזכר לעיל כי אם מצד הבנת יחודו יתברך ובחינת הרע הגמור אינו יכול לבא בבחינת הלבשה כמבואר לעיל ולכן אינו נמחק כי בשעת חטאו הרי היה נותן חיות לבחינת הרע הגמור והחיות שנשקע בתוכו לא הוציא מתוכו כי בבחינת העלאה בבחינת שיעשה לבוש אינו יכול להתלבש ולשורשו לא הגיע על ידי תשובה זו כי עבודתו היא מצד ההלבשה אבל אף על פי כן נחשבים לו לשגגות כמו שעשה חטא בשוגג שלא בדעת לכן הדעת לא נעשה חיות להרע גמור ועשה זה בלא דעת לכן לא הכניס כחו כל כך בקליפה ולא נשקע החיות שלו בקליפה כי עיקר חיות האדם הוא הדעת כמו שיתבאר אם ירצה הוי"ה כי בעל תשובה זה על ידי תשובתו הוציא הדעת מתוך הקליפה ונעשה כשגגות ולכן צריך כפרה ומירוק כמו השוגג.
1
ב׳והנה הגם שעיקר התשובה הוא על ידי הבינה כידוע ליודעי ח"ן שבינה נקראת תשובה עילאה ולפי המבואר לעיל נתבאר שהתשובה הוא למעלה מן החכמה והבנה אך יש שני בחינות הבנה הבנה אחת להבין יחודו יתברך בעולמות אשר כל הנפעלים נפעלים מכחו יתברך והוא יתברך מתייחד בהם ובינה זו היא מולדת אהבה ויראה לדבקה בו והוא הנקרא חכמה ובינה דזעיר אנפין כי בחינת זעיר אנפין הוא התמשכותו יתברך ויחודו בעולמות בבחינת כלים ואורות שהם החכמה ובינה הנערכים בבחינת כלים דזעיר אנפין והם נקראו מוחין דזעיר אנפין ובחינת הבנה השנית הוא בחינת בינה עילאה שהיא למעלה מבחינת כלים דהיינו להתבונן בעיקרא ושרשא דכולא מצד אין סוף בעצמו ברוך הוא שלא בבחינת התמשכותו יתברך בבחינת עולמות שהוא למעלה מן החכמה והבנה שבבחינת כלים הוא הנקרא אימא עילאה שהם אבא ואימא עילאין המבואר בזוהר כי אית אבא ואמא סתם ואית אבא ואמא עילאין כי אבא ואמא סתם הם החכמה ובינה הנמשכין בזעיר אנפין דהיינו מצד פעולת העולמות לקשרם ולייחדם והם הנקראים ישראל סבא ותבונה דהיינו להבין ולהשכיל שאין סוף ברוך הוא אינו בערך כלים כלל אבל מצד כחו הפלא מקשרם ומייחדם בבחינת פלא והם המולידים אהבה ויראה לכן תבונה אותיות ב"ן וב"ת והם הנקראים דחילו ורחימו שכליים שהם אהבה ויראה הנמשך מהתבונה והדעת ועל בינה זו נאמר שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם כו' דהיינו שאו מרום עיניכם שהוא בחינת כתר וחכמה שהוא להתבונן אשר אין סוף ברוך הוא מרומם מערך עולמות וכלים וראו מי ברא אלה שהוא קיימא לשאלא ולא למינדע איך יהיה אלה שהם כח הגבול והיש מאין סוף ברוך הוא המרומם ונעלה מערך העולמות ומערך הגבול ואיך נפעל הגבול והיש מבלתי בעל גבול ושיהיה נתגלה בבחינת זולת ונפרד מאחר שאין זולתו אך המוציא במספר צבאם שזהו קיימא לשאלא ולאתבא דהיינו שעל ידי כחו הפלא מתייחד עם העולמות בבחינת הספירות ויחודם כאשר מבואר בחלק הראשון בשער הראשון ויתבאר עוד מזה לקמן אם ירצה השם:
2
ג׳והנה בחינת בינה הזו הוא המבואר בעץ חיים שתפארת דבינה כתר לזעיר אנפין ונצח הוד יסוד מלכות של אבא ואמא מתמשכין בזעיר אנפין להיות לו מוחין הוא הנקרא ישראל סבא ותבונה אבל בינה עילאה הוא גוף הבינה שהוא ההבנה בעיקרא ושרשא דכולא שלא בערך התלבשותו יתברך בעולמות אשר אין העולמות נערכים לגביה באיזה ערך אשר אין לתאר אליו כלים כלל מצד עצמותו ברוך הוא כי כל הערכת הכלים הם מצד העולמות אבל אצלו יתברך לאו מכל אילין מדות כלל ומצד בחינת בינה זו הוא האור חוזר לעלות מגדרי הכלים ולשוב אל מקורא ושרשא דכולא אשר באמת אין זולתו כלל וכולא קמיה כלא חשיבה וכמאמר הכתוב מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כלה שארי ולבבי והוא ענין כלות הנפש לצאת מגדרי הכלים והאורות וחפצם ותשוקתם לצאת מגדרי הכלים היא הנקראת תשובה עילאה ולכן כל המקיפים הם מבינה דייקא וכל המקיפים של הבינה הזו הוא מצד אור חוזר שמתעורר בחינת המקיף ממקורא ושרשא דכולא שאינו מתמשך בבחינת פנימיות כלים דהיינו מצד אמיתותו יתברך אשר אין זולתו אשר אצלו יתברך אין מסתיר כלל ולכן בבחינת מקיף זה דוחה חצונים ואדרבה מוציא בולעם מפיהם להשיב כח החיות הנמשך בהחיצונים לאין סוף ברוך הוא על ידי בחינת תשובה עילאה שהוא הבינה עילאה זו וזהו תשובה מאהבה שהוא בחינת אהבה רבה הנולד מזה הבינה שלמעלה מן השכלה והבנה אשר על כן חכמה ובינה עילאין הם אינם בבחינת הלבשה והם אינם נערכים מבחינת כלים והם הנקראים חיה ויחידה שהוא בחינת הכתר אשר שלשתם אינם בבחינת כלים כמבואר בעץ חיים שכנגד חיה ויחידה אין כלים בבחינת גופא הן בפרט באדם הן בכללות העולמות הוא הנקרא אדם שהוא זעיר אנפין:
3