שערי עבודה, שער שני י״טSha'arei Avodah, Second Gate 19
א׳והנה עוד זאת אפילו כל בחינות הלבושים המתבררים מנגה אשר הם בחינת החשמ"ל כמו שנתבאר לעיל הם מצד הבינה עילאה זו כמבואר בעץ חיים שבינה עילאה מלבשת לזעיר ונוקבא תחת רגליהם כדי שלא ינקו מהם החיצונים והיא המלבשת לכל בחינות הקדושה והיחוד של שלשה עולמות בריאה יצירה עשיה כידוע ששורש הלבושים המה גבוהים במעלה מבחינת יחודו יתברך הנמשך בבחינת כלים שהם החכמה והבינה והחסד וגבורה כי היחוד הנמשך על ידי הכלים הוא רק לפום שיעוריה דלהון בבחינת קבלת הכלים הן במושכלות הן במדות ההתדבקות וההתייחדות בהם המה בערך הכלים אבל בחינת הלבוש הרי הוא מהות נבדל מהעצם שלא בבחינת התייחדות כמו לבוש שאינו מתייחד עם הגוף כי הוא דבר זר במהות נבדל מהאדם ואינו מתדבק בבחינת חיות וכשאדם לובשו הרי הוא מחובר עמו ומתכבד על ידו כן הם כביכול היחוד שמתייחד בבחינת חכמה ובינה בבחינת מדות המה מתייחדים ביחוד גמור באופן שאין לתאר שום חילוק דרגין אצלו כי הוא יתברך מתייחד בהון בלי שינוי כלל אבל בחינות לבושים הם נגלים בבחינת יש מחולקים בבחינת הבריאה אף על פי כן המה בטלים אליו יתברך אשר בבחינת החכמה והבנה המה הפכים מנגדים ליחודו יתברך אשר מצד היחוד הרי אין לתאר חס ושלום בחינת נבדל ממהותו ובבחינת הבריאה הרי נגלים דייקא בבחינת גילוי היש אך מצד שרשם הנעלה אשר אצלו יתברך הגבול עם למעלה מהגבול בהשוואה גמורה והוא מצד שלימותו יתברך הכולל ריש כל דרגין עם תחתית כל דרגין בהשוואה אחת לכן נעשים לבוש להיחוד ולזה היה תכלית הכוונה דייקא שיתגלה אלוק"ותו יתברך לזולתו דייקא מצד הזולת אך זהו מצד שורשם אבל בבחינתם הנגלית הרי יש בהלבושים אחיזה להקליפות כי מצד גילוי היש הרי נגלה למהות נפרד ויכול להיות על ידי זה נפרד גמור חס ושלום והסטרא אחרא יהיה יכול לינק חס ושלום מהקדושה שהוא יחודו יתברך הנמשך בבחינת עולמות בבחינת חיות על ידי הכלים שהם החכמה ובינה ועל ידי הגילוי יכולים החיצונים לינק חס ושלום מחכמה ובינה של היפך היחוד אשר לכן בינה עילאה מלבישתם כי מצד בינה עילאה היא הבנת שורשא דכולא אשר אין זולתו כלל אפילו מצד היש שהוא למעלה מהחכמה והבנה הנמשך בעולמות בזה דוחה החיצונים והם הם הבחינות חשמלים דכל העולמות שהם מצד הבינה:
1
ב׳והנה יש גם כן בחינות לבושים מצד הזעיר אנפין ונוקבא שהתגלות היחוד הוא גם כן דייקא על ידי לבוש דהיינו דייקא מצד היש כמבואר לעיל שכל בחינות העולמות המה נבררים דייקא מצד בחינת היש והם ברורי נגה אשר מתבררים על ידי התהפכות מדות נפש הבהמיות על ידי התבונה והדעת בגדולתו יתברך וביחודו ונעשים לבוש למדות נפש האלק"ית הגם שמצד הפנימיות הרי מתכללים מדות נפש הבהמיות עם מדות נפש האלק"ית ביחוד גמור עם כל זה התגלות המדות הם על ידי כלי הלב והדם אשר התהוותם הוא על ידי אכילה ושתיה ובהם מתלבשים המדות אבל בלבושים אלו יכול להיות חס ושלום אחיזת חצונים דהיינו שירגיש בעצמו ליש מצד האהבה וגם בעת שאינו מתדבק אליו יתברך יכולים המדות לאהוב ההיפוך אבל בלבוש הבינה עילאה אין להם אחיזה כלל מצד התגלותו יתברך מבחינת שרשא דכולא אשר אין עוד מלבדו אפילו בבחינת היש הגמור ועל בחינת הלבוש הזה שורה בחינת צלם דאבא ואמא שהם המקיפין שהוא כח כל היש הנמשך מכחו יתברך אשר על זה נאמר אך בצלם יתהלך איש שהוא סוד נעשה אדם בצלמינו כדמותינו ומהצלם הזה בורחים חיות רעות שהם החצונים כמבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה ובזוהר הקדוש כשנשתלם צלמו של האדם אין יכולים חיות רעות למקרב לגביה כמו בדניאל שפחדו נפל על האריות מצד השלמת צלמו כי צלם הוא כח ודפוס כמו למשל שעל ידי בחינת הדפוס נעשה הכלי באופן הדפוס וכמו כן כביכול שכל העולמות בכלל והאדם בפרט אשר הכל הוא כחו לבדו יתברך אשר נמשך בכל העולמות על פי מחשבתו וחכמתו הסתומה אשר אין פרט בעולם ובפרט באדם שאין נעשה על פי כוונה מאתו יתברך בבחינת מחשבה קדומה כדי שעל ידו יתגלה עצם אלוק"ותו יתברך בכל הפרטים ובבחינת התגלות נגלים לבחינות נפרדים אבל כשמתייחדים כל העולמות אליו יתברך בכלל ובאדם בפרט אשר מהפך כל חכמתו ומדותיו אליו יתברך אפילו מצד היש ועושה רצונו יתברך במעשה ודיבור ומחשבה בבחינת הלבושים ודוחה הרע ואדרבה מהפך אותו לטוב אז נגלה על ידי כל הפרטים כחו יתברך בבחינת התגלות מבחינת שרשא דכולא ואז נקרא צלם ודמות כלומר שבו יתגלה עצמותו יתברך בבחינת רצונו הקדום ובבחינת מחשבתו הקדומה אשר על כן אין להחיצונים אחיזה כלל מצד התגלות עצמותו ברוך הוא והדברים אלו ארוכים מארץ מדה ויתבארו מעט זה אם ירצה השם לקמן בענין פרטי העבודה:
2
ג׳ובחינה זו באה על ידי בינה עילאה דייקא אשר היא המלבשת לכל בחינות העולמות אבל כשעדיין אין הרע מתברר ומתהפך לגמרי דהיינו כשלא נתגלה בחינת מלבוש הבינה כי אם עבודתו הוא מצד התבוננות יחודו יתברך בבחינת חכמה והבנה מצד התמשכותו יתברך דהיינו שמעריך היש למהות רק מצד התבוננותו אשר כל העולמות נפעלו מכחו יתברך והוא מתייחד בהם ועל ידי זה מבטל היש שלו על ידי אהבה ויראה מצד התבוננות זו שהוא מצד התמשכותו יתברך בבחינת עולמות אין הצלם נשלם כי אם צדי"ק דצלם שהוא הנצח הוד יסוד דבינה הנמשכת בבחינת מוחין לזעיר אנפין כמבואר בעץ חיים נמצא אין היש בטל מצד העצם דהיינו מצד הבנתו עיקרא ושרשא דכולא בבחינת אהבה רבה לצאת מגדרי הכלים אשר הכלים אינם מסתירים כלל לגביה כי אם מצד ההתבוננות מבחינת עולמות מצד בחינת דביקות נפשו שהוא אהבת עולם שהוא לאהבה את הוי"ה אלוקי"ך כי הוא חייך שהיא העבודה שמצד הדעת שהוא התחברות ועדיין יש להיש אחיזה דהיינו כשמסתלקין המוחין ואינו מתבונן הרי היש הוא בתוקפו ואפילו שאינו סר מהתבוננות בכל רגע אף על פי כן יש אחיזה בבחינת היש מאחר שלא נתבטל לגמרי והוא ענין צדיק ורע לו כמבואר בספר הקדוש של אדונינו מורינו ורבינו עליו השלום נשמתו עדן והוא ענין הבינוני ויש בזה חילוקים לאין מספר ובחינה זו נקרא חשמ"ל מצד זעיר ונוקבא שלא נתגלה בחינת לבוש הבינה עילאה כי בבחינת התגלות הלבוש דבינה עילאה הוא הנקרא צדיק גמור שהוא צדיק וטוב לו כמו מעלת משה רבינו עליו השלום כמו שכתוב ותרא אותו כי טוב הוא וכמו בדוד המלך עליו השלום נאמר בו וטוב רואי וכדומה להם הצדיקים הגמורים אשר מהפכים הרע הגמור שהם בבחינת מואס ברע והם מבני עליה אשר המה מועטים והם יכולים לברר הניצוצות אפילו מבחינת השלש קליפות הטמאות לגמרי כאשר יבואר לקמן אם ירצה השם:
3