שערי עבודה, שער שני ב׳Sha'arei Avodah, Second Gate 2
א׳והנה בחינת הנפש הזה היא מכחו יתברך אשר המשיך מכחו יתברך כח החיות וכמאמר הכתוב ויפח באפיו נשמת חיים וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה הקדוש ברוך הוא נותן בו נשמה ובכח החיות הזה כלולים כל הכחות האלו וכל הכוונה מאתו יתברך הוא בכדי שיתגלה על ידי כח הזה רצונו יתברך דייקא בבחינת העולמות על ידי בחינת נשמתו של כל אחד ואחד על ידי עבודה ויחודם של כל אחד ואחד ועל ידי עשיית רצונו יתברך בתורה ומצות כי זה כל תכלית בריאת האדם אשר על כן נכלל בכח הזה הנמשך בגוף האדם הנקרא נפש כל פרטי עבודת האדם כל ימי חייו בכדי שיתגלה על ידי כח הזה יחודו יתברך ורצונו וחכמתו כל אחד ואחד לפי הנכלל ונקצב בכח הנפש הזה וכח הגילוי של הנפש הוא על ידי כלי הגוף ולכן פעל ועשה הבורא ברוך הוא הגוף בכל אבריו בבחינת הצטיירות אברי הגוף לפי אופני פרטי כוחות הנפש הכלולים בכוחה לכח אחד באופן שיהיו כלים לקבלה להתגלות על ידיהם כל כוחות הנפש ואין פרט בהגוף אשר לא נעשה על פי חכמתו יתברך בכל אבריו וגידיו וקישורי אברי הגוף על פי אופן כח כל האברים וגידים שבקשורי הכוחות הרוחנים הכלולים בכח הנפש לכח אחד אשר יצר את האדם בחכמה ומקשרם על ידי כוחו הפלא כמאמר ומפליא לעשות שהוא קישורם ויחודם זה בזה שיהיו כלי הגוף מתאחדים עם כחות הנפש הכלולים בה לבחינה אחת וזהו מצד פלאותיו יתברך אשר אצלו יתברך הם בהשוואה הגשמיות עם הרוחניות כמאמר הכתוב אשר עשיתי בסתר רוקמתי בתחתיות ארץ גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו ולא אחד בהם דהיינו כח עשיית גוף האדם עם כח נפשו הוא בסתר המדריגות ומזה רוקמתי בכל פרטי הגוף בכל אבריו וגידיו וכל השטח של הגוף הוא נרקם בתחתיות ארץ אשר על כן גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו דהיינו כח כל התכללות הגוף עם הנפש אשר בחינת ההתכללות נקרא גולם כידוע ואז ימים יוצרו דהיינו על ידי כח התכללות כל פרטי הגוף נצטיירו כוחות הנפש שנקראו ימים ולא אחד בהם דהיינו שכחו יתברך בבחינת פלא מאחדם ומקשרם ולכן כתיב לא באלף שההתאחדות הוא על ידי האלף שהוא הפלא נמצא שורש הגוף עם כח הנפש המה במקורם בכחו יתברך מצד הפלא המה משתווים אבל בבחינת גילוי המה רחוקים בגדרם ומצד כחו הפלא הוא מקשרם ומייחדם לאחדים:
1
ב׳והנה עיקר כוונתו יתברך בכדי לגלות אלוק"ותו יתברך דייקא בתחתונים מבחינת קישור הנפש עם הגוף וכל פעולתם הוא נמשך מכוונתו והנה בכח כוונתו יתברך יש שני בחינות בחינה אחת הוא כוונתו יתברך הנמשכה מעצמותו יתברך ומתחברת ומתייחדת אליו יתברך ובחינה שניה שבכוונתו יתברך הוא גילוי התחברותו ויחודו בבחינת התגלות והתחברות בבחינת היש דייקא שיהיה נגלה יחודו יתברך דייקא מצד הכלים דהיינו מצד הגוף בכדי שיהיה נגלה יחודו יתברך דייקא בתתאין אשר על כן נאמר כי בצלם אלוקי"ם עשה את האדם דהיינו שכלל בבחינת אדם גשמי בבחינת הגוף בכל פרטי אבריו כביכול להדמות בכל פרטי אבריו וגידיו וכל הצטיירותו וקישורו כעין ודוגמת התקשרותו ויחודו יתברך בכל כוחותיו יתברך המתייחד בהם לכח אחד בבחינת אצילותו יתברך כמבואר בחלק הראשון ובפרט בשער הראשון:
2
ג׳והנה מצד שכוונתו יתברך הוא דייקא מצד תתאין דהיינו לגלות יחודו בגילוי היש ולהיות התגלות דייקא בבחינת נפרד שהוא מנגד ליחודו כדי לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירא למתיקא ולאכפייא לסטרא אחרא נמצא מוכרח להיות כוונה בכח המשכתו זה מקודם להתגלות היש וההיפך דייקא בכדי שיתהפך כנזכר לעיל על כן מוכרח להיות בכח המשכתו יתברך זה ובכח הצטיירות זה שני בחינות דהיינו בחינה אחת הוא אופן כוונתו מצד פנימיותו יתברך הנמשכת מכח יחודו יתברך בכל כחות העולמות כאשר הם מתייחדים אצלו יתברך הנקרא בחינת אצילות ובחינה זה שהוא מצד יחודו יתברך היא הנקראת נשמה והיא הנקראת נפש אלוק"ית דהיינו כח אלוק"ות ממש המתחברת ומתייחדת עם כוחו יתברך ונמשכת מיחודו יתברך ועל זה נאמר כי חלק הוי"ה עמו כי היא ממש חלק ממנו יתברך מכח יחודו ובחינה השניה שבכח המשכתו יתברך הוא להתפשט ולהתצייר בבחינת היש שהוא הגוף בכדי לחיותו בבחינתו ממש שהוא בבחינת נפרד גמור ושיהיה כל כחות ההצטיירות אשר הם בכחו יתברך נפעלים בכל חיות אברי הגוף מעין כח ההצטיירות שבכחו יתברך ובחינה זו נקראת רוח הבהמה ונפש הבהמיות להיות יורד למטה דייקא בבחינת חיות הגוף להתגלות השכל והמדות ומחשבה דבור ומעשה מצד חיות הצטרכות הגוף דייקא מצד היש שהוא היפך היחוד ומנגד להיחוד:
3
ד׳והנה כל בחינה מאלו נתחלקו לשני בחינות דהיינו בחינה הראשונה הנקראת נשמה ונפש אלוק"ית יש בה שני בחינות דהיינו בחינה הראשונה היא כאשר היא דבוקה בשורשה בעצמותו יתברך אשר היא נכללת בעצמותו ברוך הוא וביחודו ובטילה ממש אליו יתברך ובחינה שניה היא כח התכללותה בבחינת יחוד מצד הגוף להיות כל כחות אברי הגוף נכללים בכח הנשמה ביחודא חד אבל בכוחה המה הכל אחד ביחוד עצום אפילו מצד כח הגוף כמו שבכללות יחודו יתברך הרי כל כח העולמות המה מיוחדים בכחו יתברך בלי שום שינוי כלל מצד כחו הפלא כמו שנתבאר בשערי החלק הראשון ונשנו בשער הראשון מחלק הזה ככה בפרט בכח הנשמה הזה נכלל כח הגוף בבחינת כוחה ביחודא חד בלי שום שינוי אך אף על פי כן נחלקת לשני בחינות כמו שבאצילות נחלקו בשני בחינות יחוד דהיינו אריך אנפין וזעיר אנפין אשר אריך אנפין הוא כחו יתברך הנמשך מעצמותו ברוך הוא בעולמות ומתחבר ממש לעצמותו ברוך הוא באופן שכל העולמות אינם נערכים לבחינת כח נבדל מצד כחו הפלא וזעיר אנפין הוא כח יחודו יתברך מצד העולמות דייקא בכל חלוקי הדרגין בכל פרטיהם ואף על פי כן מתייחדין אצלו יתברך בלי שום ריבוי ושינוי והוא היודע וכו' ובאמת הוא הכל כחו יתברך לבדו בין בבחינת אריך אנפין בין בבחינת זעיר אנפין כמאמר האידרא הוא זעיר אנפין הוא עתיקא כולא חד כו' כי אם אורחין מתפרשין ומסטרא דילן שניא כמבואר בשערים הקודמים כן הוא דרך פרט בבחינת נפש האלוק"ית הנמשכת מכחו יתברך יש בה שני בחינות האלו ומתהדרין לחד דהיינו בחינה הראשונה ביטולה והתייחדותה במקורה ממש ובחינה שניה היא התכללות כח הגוף הנכלל בכוחה בבחינת יחוד גמור בלי שום שינוי ומבחינת כח זה היא הנמשכת בבחינת חיות הגוף להתחבר ולהתייחד אליו ובחינה הראשונה היא הנקראת ישראל עלה במחשבה ונקראת יחידה שבנפש שהוא רצון הנפש ובחינה שניה היא מצד כח התכללות הגוף היא הנקראת חכמה ומדות שבכח הנפש אבל באמת הכל הוא כח אחד מכחו יתברך בלי שום שינוי כלל כי אם שנחלקת לשני הבחינות מצד גילוי בגוף כמו שיתבאר למטה ובחינה השניה היא גם כן נחלקת לשני בחינות דהיינו בחינה ראשונה היא כאשר יורדת למטה להחיות הגוף בבחינת נפרד גמור ובבחינת ההיפך ממש שהיא בחינת סטרא אחרא ובחינה שניה שבכח הנפש הזו היא לחבר בחינת חיות שמצד הנפש ולקשרה אליו דהיינו שיכול להבין על ידי שכל הנמשך בגוף להחיותו בבחינת יש ישכיל ויבין יחודו יתברך ועל ידי המדות הנמשכין בלב לאהוב היש והנצרך אל הגוף שהוא היש יהיה בכח מדה זו לאהבה את הוי"ה ולירא מפניו ולכוף את מדותיו שהם מצד הגוף בשביל יראתו יתברך ולהפוך מדותיו אליו יתברך ולכן בחינת נפש הזו הנקראת נפש הבהמיות נקראת בלשון חכמי הקבלה בחינת נוגה הכלולה מטוב ורע:
4
ה׳והנה כל הארבע בחינות האלו התחלקותם הוא מצד הגילוי כי בבחינת הגילוי הנתגלה בבחינת חיות הגוף היא הנקראת נפש הבהמיות ומצד כחו יתברך הנמשך מיחודו יתברך כנזכר לעיל היא הנקראת נפש אלוק"ית אבל מצד אמיתותו יתברך הכל הוא כח אחד מכחו יתברך הנכלל מכל הבחינות האלו בכח אחד וכוונה אחת כי אצלו יתברך שוין כל הכחות בהשוואה גמורה ועוד זאת אפילו הגוף הגשמי בכל הצטיירות אבריו הגשמים הכל הוא מצד כחו לבדו יתברך הכולל את הכל ואצלו יתברך הכל הוא בהשוואה אך כחו יתברך אינו בבחינת גילוי כלל וכח זה הוא הנקרא מקיף הסובב את כל הגוף ומה שבתוכו הכל בהשוואה וברצונו יתברך נפעלו כל אלו הבחינות:
5
