שערי עבודה, שער שני כ׳Sha'arei Avodah, Second Gate 20
א׳והנה הכלל העולה מכל הדברים האלו שבבחינת כלל העולמות הם שלשה בחינות דהיינו בחינת קדושה גמורה ובחינת נוגה ובחינת סיגי מלכים שלא נתבררו כלל מתוך השבירה והם השלש קליפות הטמאות לגמרי והנה בחינת הקדושה שבכל העולמות הוא אלוקו"תו יתברך המתמשך בכל העולמות והיא הביטול העצמי אל אין סוף ברוך הוא אשר הביטול הזה הוא נחלק לארבעה עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה ובאצילות הוא הביטול העצמי בבחינת יחוד עצום אשר בבחינת אצילות אין היש מסתיר לגביה יתברך כי הכל הוא כחו לבדו יתברך ולא יצאו לחילוק והבדל הדרגין כלל דהיינו כח כל העולמות כאשר הם בכחו יתברך אשר איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון הגם שבחינת הביטול הזה הוא גם כן נערך דייקא מצד היש ומצד בחינת הבירור כמו שנתבאר לעיל כי שלא בבחינת היש אין נופל לשון ביטול כלל מאחר שאין זולתו כי אם הביטול הוא דייקא מכח התגלות היש אך אף על פי כן המה כלולים בכחו לכח אחד ולכן בחינת אצילות דרך כלל נקרא חכמה ונקרא יו"ד דשם הוי"ה ברוך הוא כי חכמה הוא כ"ח מ"ה שהוא כח הביטול בבחינת מ"ה שהוא שלא בהרגשה כלל רק שהכל המה כלולים בכח אחד ונקרא גם כן יו"ד כי כמו שהיו"ד הוא נקודה אחת בלי התפשטות אורך ורוחב כן הביטול שבבחינת אצילות הוא כח אחד לבד שכל העולמות כלולים בכחו לכח אחד והביטול הזה נמשך על ידי כחו הפלא שהוא בחינת כתר דאצילות וזהו הקוץ שעל היו"ד המרמז לבחינת הפלא לכן הוא רק קוץ כי בבחינת כתר עדיין לא בא לכלל אותיות כי הוא הנמשך מהמאציל ברוך הוא אשר אינו בבחינת כלים ואותיות אבל רמיזא אית ביה דהיינו מאין נמשך כח הביטול שיהיה בחינת יש ואף על פי כן המה הכל כח אחד הוא על ידי כחו הפלא ולכן הוא הקוץ של יו"ד לרמז על בחינת הפלא אבל מצד עצמותו ברוך הוא שלא בבחינת התגלות העולמות אסור אפילו לרמזא ליה בקוצו של יו"ד כי מצד המאציל ברוך הוא שלא בבחינת העולמות הלא לית ביה תפיסא והשגה כלל וכמבואר בחלק הראשון עיין שם:
1
ב׳ובחינה שניה שבביטול הוא הביטול הנמשך על ידי ההשכלה ביחודו יתברך דהיינו בבחינת בריאה שהוא ההסתרה שנגלה כחו יתברך בבחינת היש בבחינת נגלה אבל מצד ההשכלה וההתבוננות שהוא הבורא את הכל וממנו נפעלו ואין דבר זולתו יתברך ומתבונן ביחודו יתברך שכל הנפעלים מתיחדים בכחו יתברך ומצד ההתבוננות בטלים כל הנבראים אליו יתברך והביטול הזה הנמשך מצד ההשכלה הוא גם כן בחינת אלוקו"ת המתגלה על ידי הבינה ודרך כלל נקרא עולם הבריאה בינה כמאמר הזוהר הקדוש אימא מקננא בכרסיא והיא הנקראת ה' ראשונה דשם הוי"ה ברוך הוא כי כמו הה"א יש לה אורך ורוחב והתפשטות כן הביטול הנמשך על ידי דהבינה והשכלה זו הוא מצד הבנת התפשטותו יתברך בעולמות ואין דבר שחוץ ממנו והוא יתברך מתייחד בכל הפעולות מצד זה הוא בטל אליו יתברך ולכן הביטול הזה הוא אלוקו"ת גמור שהביטול הוא מכחו יתברך ונכלל בכחו רק שהביטול זה הוא הביטול שמצד ההשכלה והוא מה שנתברר מבחינת היש הגמור שהוא כחו יתברך שבבחינת היש להיות נגלה יש אך כשמשכיל על דבר היש מבין שבחינת היש הוא גם כן מכחו יתברך ומתבטל על ידי הבינה זו והתגלות כחו יתברך שבבחינת אצילות נגלה בבחינת השכלה ומתמשך כחו זה דייקא בבחינת השכלה והוא שהכלים דאצילות עוברים בבריאה דרך מסך שהוא הפרגוד המפסיק בין עצם הביטול להיות נגלה השכלת הביטול אשר לזה היה כוונתו יתברך שיתגלה כחו דייקא בבחינת גילוי זה:
2
ג׳לכן בחינת מלכותו יתברך שהוא עיקר הרצון להגילוי ולכן נקראת כתר מלכות היא הבוקעת את המסך להיות עובר דרך מסך זה הכלים דאצילות שהוא התכללות כחם של הנבראים ויחודם במאצילם ברוך הוא לבחינת כח אחד ממש להיות נגלה ביטול הזה אפילו מצד ההשכלה נמצא הוא עצם הביטול שבאצילות רק שנגלה בבחינת הבנה והשכלה וההבנה וההשכלה מתחברים אצלו לכח אחד מצד כחו הפלא גם כן כי כמו שבאצילות מתייחדין כח הדרגין אצלו יתברך לכח אחד מצד כחו הפלא כן מתייחדין הדרגין גם כן בבחינת השכלה אצלו לכח אחד לכן כח הביטול הזה הנמשך על ידי ההשכלה הוא גם כן אלוק"ות גמור והן הן עשר ספירות דאצילות והן הן עשר ספירות דבריאה שהוא יחודו יתברך מצד כחו באמיתותו יתברך רק החילוק הוא בבחינת התגלות כי בבחינת אצילות אינו בערך התגלות כלל כי אם ביטול העצמי ובבריאה הוא הביטול בבחינת התגלות אבל בעצם הביטול הזה הוא כחו יתברך לבדו המתגלה מצד ההשכלה וביצירה הוא התגלות מדותיו יתברך דהיינו הביטול הנמשך על ידי המדות שהם אהבה ויראה ודומיהן דהיינו שיהיה ביטולם של הנבראים מצד אהבה ומצד היראה כי מצד האהבה הוא עצם הנכסף אל יסודו שהוא הביטול הנמשך על ידי אהבה להתדבק אליו יתברך מצד האהבה ולהבטל אליו מצד היראה בהתגלותו יתברך בעולם היצירה בכח מדותיו הכלולים בו יתברך בכח אחד אשר אצלו יתברך החסדים והגבורות ביחוד עצום:
3
ד׳ובכדי לגלות החסד וגבורה שבכחו יתברך הוא גם כן על ידי מסך שבין בריאה ליצירה כי בבחינת בריאה שהוא הביטול הנמשך על ידי ההשכלה הרי המדות כלולים בכח ההשכלה ולא נגלו המדות בבחינתם ובכדי שיתגלה ביטולו יתברך בבחינת אהבה ויראה שהם המדות לכן יש מסך מפסיק בין בריאה ליצירה ועל ידי המסך הזה עובר כחו יתברך שבבחינת אצילות המתגלה בבחינת בריאה להיות נגלה בבחינת יצירה לכן בבחינת יצירה יש שני מסכים שהם שני בחינות הסתרות הסתרה אחת הוא להסתיר כח הביטול דבחינת אצילות והסתרה השנית הוא להסתיר ביטול הנמשך על ידי בחינת השכלה ועל ידי בקיעת מלכות דאצילות שהוא רצונו יתברך לבחינת הגילוי היא הבוקעת מסך הבריאה וכן הגילוי הזה הוא מתלבש בבחינת הביטול הנתגלה בבחינת הבריאה והוא הנקרא מלכות דבריאה שהוא רצונו יתברך הנתגלה בבחינת ההשכלה להיות נגלה כחו יתברך בבחינת ביטול המדות אליו יתברך ועל ידי בקיעה זו עוברים הכלים דאצילות המתגלים בבחינת בריאה שהוא כח הביטול מצד יחודו יתברך בבחינת העולמות להיות נגלה בבחינת המדות שהוא היצירה כי המדות לא יוכלו לקבל כח האצילות בעצמם כי אם על ידי מסך הבריאה כי המדות שהם אהבה וכו' עיקר התגלותם הוא על ידי הבנה והשכלה כי האהבה לאיזה דבר מוכרח לידע מהות הדבר שרוצה להדבק בו וליבטל אליו כנראה בחוש שאפילו בקטן שכל הנהגתו היא על פי מדותיו אף על פי כן מוכרח להיות איזה השכלה לאהבתו:
4
ה׳והנה המדות בעצמם הם טבעיות אליו הנמשך מכח עצם נפשו אך אף על פי כן עצם כח נפשו לא נתגלה כי אם על ידי השכלה והבנה כן כביכול ביטול בחינות הנבראים אליו ואהבתם להתדבק אליו הוא על ידי התגלות ההשכלה שהוא להשכיל ביחודו יתברך מזה מתבטלים אליו בהתגלות אהבתם ויראתם והנה עצם אהבתם וביטולם הוא הכל מכחו יתברך אבל התגלותם הוא על ידי בחינת הבריאה דהיינו כחו יתברך נתגלה על ידי בחינת השכלה ואז נתעורר אצלם הביטול באהבתם מכחו יתברך ממש המתגלה בהם ולכן זעיר אנפין מקנן ביצירה כי זעיר אנפין הוא כח התכללות שבכחו יתברך שמצד מדותיו יתברך אבל אצלו יתברך הכל הוא כח אחד והתגלות כחו זה הוא בבחינת יצירה ששם התגלות כחו יתברך בבחינת ביטול המדות הם חסד וגבורה ותפארת שהם אהבה ויראה ודומיהם ולכן היצירה הוא וא"ו משם הוי"ה ברוך הוא כי וא"ו הוא שש קצוות שהם המדות שהם בכחו ביחוד אחד התגלותם הוא בבחינת יצירה וגם וא"ו הוא בחינת המשכה כידוע שהמדות הם הכל בבחינת המשכה כי בבחינת אצילות אשר הכל הוא כח אחד נקרא בשם יו"ד כנזכר לעיל:
5
ו׳ובבריאה הביטול הוא על ידי התפשטות אורך ורוחב שהוא ההשכלה בבחינת ביאור כמו למשל אדם שמשכיל ומתבונן מהותו של הדבר ושורשו ואיכותו איך הוא לכן עדיין לא נגלה שם המשכה כלל אבל במדות נמשך נפשו אחר הדבר הזה או ממשיך הדבר אליו מצד האהבה כן הוא כביכול התגלות הנמשך בבחינת מדות דהיינו ביטולם של הבנראים אליו יתברך הוא שנמשכים אליו יתברך וגם בחינת כחו יתברך נמשך בהנבראים לגלות בהם עצם הביטול והביטול הנמשך מעשיה הוא הביטול של הגלגלים וצבא השמים אשר כחו יתברך הוא המנהיגם ומכח זה מתבטלים לעשות רצון קונם בסיבובם ובמהלכם כמאמר הכתוב וצבא השמים לך משתחווים וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה השמש עומד במזרח ומשתחוה למערב וכמאמר הזוהר על הכוכבים ומזלות דאינון רהטין למעבד רעותא דמאריהון וכן אפילו בעשיה הגשמיות הלזו בכל הנבראים הגשמים המה מתנהגים על פי הכח אשר ניתן בהם מהבורא ברוך הוא הן בדומם הן בצומח אשר כל גדוליהם הוא הכל מכחו יתברך וכן כל הבעלי חיים אינם מתנהגים כי אם על פי כחו בבחינת סדר הנבראים וכולם הנהגתם על פי כחו יתברך ולית מאן דנפיק מרשותיה לבר רק האדם מישראל להם ניתנה הבחירה ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה אם תזוח דעתו אמור לו יתוש קדמך כי היתוש היא מתנהגת על פי רצונו אבל האדם יכול להיות עובר רצונו יתברך חס ושלום וגם כח זה ניתן לו מאת הבורא ברוך הוא לכוונתו בכדי שיתגלה על ידו אלוקו"תו יתברך ובבחינת עשיה הוא שלשה מסכים דהיינו המסך שבין אצילות לבריאה ומסך שבין בריאה ליצירה ועוד מסך שבין יצירה לעשיה כמו שנתבאר לעיל:
6
ז׳כי כל ההתגלות הנגלה באלו העולמות הכל הוא כחו לבדו יתברך אבל בכדי שיהיה נגלה כל אחד ואחד בבחינתו מוכרח להסתיר הגבוה ממנו כי אם לא יהיה ההסתרה מהגבוה הרי לא תתגלה הדרגא התחתונה והנמוכה ולכן כל התנהגות העשיה הוא על ידי התלבשות כחו יתברך בבחינת יצירה בבחינת מדותיו ומהם הם כל פעולות העשיה לכן יש מסך בין יצירה לעשיה כדי שיתגלה העשיה בפועל ממש והמלכות דיצירה בוקעת המסך ומתגלה בבחינת ביטול העשיה ובה מלובש בחינת ביטול הנגלה בבריאה ובבריאה מלובש עשר ספירות דאצילות שהוא יחודו יתברך אבל כשתעיין היטיב הכל הוא התגלות הביטול מצד כחו יתברך לבדו כמו למשל בהבדל מאדם אשר בכח נפשו כל כחות הנפש המתפשטים בגוף כולם הם כלולים בכח נפשו לכח אחד וכשנתגלה כחו בבחינת השכלה אז נתגלה כח הנפש על ידי ההשכלה וכשנתגלה כח הנפש במדות נתגלה כח הנפש באופן המדות וכשנתגלה בבחינת עשיה גשמיות דהיינו בפעולה ממשית בהילוך ובמישוש הרי נתגלה כח הנפש על ידי המעשה וכשתסתכל הכל הוא כח הנפש בעצמה המתגלה הן בהשכלה הן במדות הן במעשה הכל הוא כח הנפש בעצמותה רק החילוק והבדל הוא בהתגלותה לפי אופן ההתגלות נגלית כחה כן הוא כביכול בהתגלותו יתברך בכחו בבחינת בריאה יצירה עשיה אשר הכל הוא כחו לבדו יתברך ואין החילוק רק מצד התגלותו יתברך לכן בעשיה הוא גילוי מלכותו יתברך שהיא ה"א תתאה משם הוי"ה ברוך הוא שבעשיה הוא עיקר הגילוי בפועל ממש וכל מדת מלכות הוא רק בשביל הגילוי ועיקר הגילוי הוא בעשיה דייקא:
7