שערי עבודה, שער שני כ״גSha'arei Avodah, Second Gate 23
א׳והנה מבואר פירוש של חשמ"ל וקריאתו בשם חשמ"ל הוא חיות אש ממללות וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה עתים חשות ועתים ממללות דהיינו עתים חשות מצד בטולם בעצם ועתים ממללות מצד גילוי יחודו יתברך הנגלה על ידם ודי למבין ועתים האלו הם בכל רגע ממש בנושא אחד דהיינו מצד גילוי אלוקו"תו יתברך על ידם אשר מצד יחודו יתברך הלא נגלה באמת שאין זולתו כלל לכן הם חשות ומצד הגילוי הנגלה על ידם הם ממללות דהיינו שיחודו יתברך נגלה דייקא על ידי ההשכלה כי מצד עצמותו ברוך הוא אינו בערך גילוי כלל כי אין שייך גילוי מצד כחו יתברך אשר אין זולתו כלל וזהו כשהדבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא הם חשות וכשאין הדבור יוצא הם ממללות דהיינו למשל כשהחכם משפיע להמקבל בכדי להבינו עצם כוונתו:
1
ב׳והנה כשהמקבל מעמיק ומתקשר בעצם כוונת רבו בפנימיות כוונתו על ידי ההשכלה ואינו מתבונן בהשכל בעצם רק עיקר עיונו הוא להבין עצם הכוונה על ידי ההשכלה ועיקר הוא הכוונה הנגלה בהשכלה וההשכלה עצמה היא אצלו בחינת מעבר לבד נמצא השכלה בטילה לעצם המכוון וההשכלה אינה בחינה נבדלת מעצם המהות כי אם מחוברת ומתקשרת בעצם הכוונה בלי פירוד וכמו למשל מי שנותן דעתו בעסק להרויח ממון ומחמת עוצם התקשרות נפשו בחיות נפשו להרויח ממון מתחכם בכמה מיני התחכמות איך להרויח:
2
ג׳והנה בעת התקשרות זה עיקר התקשרותו הוא בהרווחת הממון ואינו מרגיש ההתחכמות בעת העמקת דעתו בהממון וההתחכמות היא טפילה ובחינת מעבר לרצונו המתקשר להרויח הממון וכמו כן המתקשר בעצם כוונת רבו על ידי ההשכלה אינו מרגיש ההשכלה מצד עצמה כי אם עיקר התקשרותו הוא בפנימיות כוונת רבו הנגלה על ידי ההשכלה וההשכלה נעשית טפילה ובחינת מעבר להכוונה ומתקשרת בהכוונה בחבור עצום ויש מי שאינו מתקשר בעצם הכוונה כי אם בההשכלה בעצמה להבין השכל אך מצד הבנת השכל משכיל שכוונת רבו הוא באופן זה הנגלה על פי השכל נמצא אצל מקבל זה עיקר הוא ההשכלה ועיקר הרגשתו הוא בהשכלה רק שעל ידי ההשכלה מבין גם כן כוונת רבו וכן יובן מזה בהתקשרות המדות שהם אהבה וכו' כאשר עיקר כוונתו הוא להתקשר בהעצם רק שההתקשרות הוא נגלה על ידי מדותיו נמצא המדה היא טפילה אליו ובטלה להעצם ויש שמצד מדותיו שהוא אהבתו לדבר מצד זה מתקשר אליו נמצא עיקר הרגשתו הוא בהמדה רק שעל ידי המדה מתקשר לאותו דבר כן הוא כביכול בנמשל כשהביטול הוא מצד עצם התקשרות יחודו יתברך בכלות הנפש אליו מצד העצם להתכלל וליבטל אליו יתברך אך עצם יחודו יתברך לא נגלה רק על ידי ההשכלה ביחודו יתברך ולכן מתקשר בההשכלה ביחודו יתברך אבל עיקר הוא יחודו יתברך וכן התקשרותו בבחינת הרגשה הוא רק יחודו יתברך וההשכלה היא רק בחינת מעבר להתגלות יחודו יתברך ואינו מרגיש בההשכלה וכן בהמדות מצד עצם התקשרותו אליו יתברך מתפעל באהבה ואינו מרגיש באהבה מצד עצמה זהו כשהדבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא דהיינו שנגלה עצמותו יתברך על ידי בחינת הדבור שהוא התגלותו יתברך בעולמות אז ההשכלה הנגלה בבחינת בריאה המה בטלים ממש ואינם נרגשים למהות בפני עצמם ואז הם חשות בבחינת ביטול גמור אבל כשאין הדבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא דהיינו שלא נתגלה כי אם ההשכלה לבדה דהיינו גילוי ההשכלה הנגלה להשכיל יחודו יתברך דהיינו שעל ידי ההשכלה יהיה נגלה יחודו ואז עיקר ההתקשרות הוא בהשכל רק שעל ידי השכל מתגלה יחודו ובטל אליו על ידי ההשכלה אז הם ממללות דהיינו שאז נגלה מהותם שהוא ההשכלה:
3
ד׳וזהו בחינת חשמ"ל ולכן פעם נקרא בחינת חשמ"ל הזה בחינת עור כמשל עור הדבק עם האדם בהתחברות עצום ועל ידי העור נגלה מהות האדם ואין העור נחשב למהות נבדל כלל ממהות האדם ופעם נקרא לבוש דהיינו שהגם שעל ידי הלבוש הזה בעודנו מלובש בו נתחבר עם האדם והאדם מתגלה על ידי הלבוש אף על פי כן הלבוש הוא בחינת נבדל מהאדם ועוד זאת שמעלת האדם נגלה על ידי הלבוש וכשמעיינים בהאדם מעיינים ומבינים בהלבוש איזה לבוש לבוש בכדי שעל ידי זה יהיה נגלה מעלת האדם על ידי הלבוש כן הוא כביכול כשעיקר התקשרותו הוא אל עצם יחודו והשכלה הוא בחינת מעבר כנזכר לעיל נקרא בחינת עור שהוא מחובר בעצם אחד עם יחודו יתברך באופן שאין להבדיל כלל ההשכלה לאיזה מהות נבדל אבל כשעיקר הוא ההשכלה רק שעל ידי ההשכלה נתגלה יחודו יתברך נקרא השכלה הזאת בחינת לבוש שהוא מהות נבדל וגם עיקר העיון הוא בהשכלה ולפי אופן ההשכלה ככה הוא התגלות יחודו יתברך כשמשכיל בדקות יותר יתגלה יותר יחודו וכשהשכלתו אינה כל כך בדקות אינו נגלה כל כך עצם יחודו יתברך בבירור כל כך וזהו לכבודי בראתיו כו' שהוא מאניה מכבדותיה שהוא התגלותו יתברך על פי אופן ההשכלה וכן יובן גם כן למשכיל התגלותו יתברך על ידי המדות הוא גם כן בשני אופנים האלו בחינת עור ובחינת לבוש ובחינת לבוש זה הוא הנקרא טוב שבנגה שהוא ממראה מתניו ולמעלה שהוא הנקרא לבוש ופעמים נקרא בבחינת חשמ"ל הוא כאשר ההתקשרות הוא בבחינת עור כנזכר לעיל וזהו ומתוכה כעין החשמ"ל ודי למבין:
4
ה׳והנה באופן אחד גדלה מעלת העור מהלבוש מצד עצם ההתחברות כנזכר לעיל שבבחינת עור מתקשר ומתאחד ממש מה שאין כן על ידי בחינת הלבוש הרי בא התגלות יחודו יתברך בבחינת הלבשה ובאופן אחד גדלה מעלת הלבוש מהעור כי בבחינת ההתחברות הרי לא נגלה פרטיות ההשכלה מצד עצם התחברותו לבחינת יחודו יתברך ובבחינת לבוש דהיינו גילוי ההשכלה הרי נגלה פרטיות ההשכלה ביחודו יתברך ולזה היה עיקר הכוונה שיתגלה דייקא גילוי יחודו בכל הפרטים והאופנים כי זהו כבודו שיתגלה אלוקו"תו יתברך עילא ותתא ומכל סטרין וכשהעיקר הוא הביטול אל שורשו וההשכלה או המדה הוא בבחינת מעבר ובבחינת טפל הרי מצד ההתדבקות אל העצם הרי אינם נגלים כל הפרטים שבהשכלה ובהמדה מצד עצם התדבקותו להעיקר אבל כשהביטול הוא על ידי ההשכלה ועל ידי המדה הרי נגלו כל הפרטים שבההשכלה ובהמדה אשר על כן נקראו ממללות דהיינו כמו שעל ידי הדבור נגלה כל פרט ותיבה בצירופים כן נגלה על ידי ההשכלה והמדה כל בחינת ההשתלשלות בכל הפרטים גם ממללות הוא מלשון וקטפת מלילות בידך דהיינו שנפרכין ונתפררין לפירורים דקים כמו שכתוב אתה פוררת בעזך ים וכמאמר הזוהר על פסוק מי ימלל גבורות הוי"ה סגיאין אינון גבוראן וכו' דהיינו על ידי הגבורות נגלו כל הפרטים בבחינת פירור ההשפעה בכל פרט ועל ידי זה נגלה כבודו יותר בהתגלות אך עם כל זה צריכים להתעלות אל מקור הביטול על ידי בחינת עור שהוא החשמ"ל כנזכר לעיל:
5