שערי עבודה, שער שני ג׳Sha'arei Avodah, Second Gate 3
א׳והנה עיקר גילוי החיות הנגלה בהגוף הוא מצד חיות נפש הבהמיות אבל נפש האלוק"ית אינה בערך גילוי החיות כלל כי היא רק כח הנסתר בכח חיות הנפש הבהמיות ומלובשת בה והנה ההלבשה הזאת והתחברות כח הנשמה עם כח נפש הבהמיות היא מצד כח התכללות הנפש האלוק"ית מכל כחות הגוף הנכללים בכוחה ביחודא חד בכח זה היא מתחברת עם כח הטוב שבנפש הבהמיות להיות מתלבשת מצד הטוב שבה אבל כח הנשמה עצמה כאשר היא בכח מצד המקור הנקראת בחינת רצון הנפש כמו שנתבאר לעיל אינה באה בבחינת התלבשות כלל והיא בבחינת מקיף ובבחינת נקודת הלב אשר היא למעלה משכל האדם אשר נמשך מצד חיות הנפש הבהמיות וכמו כן את זה לעומת זה כח הרע שבנפש הבהמיות היא בבחינתה לבדה שנפש אלוק"ית אינה מתלבשת בה כי אם כאשר כופין ומהפכין את הרע לטוב על ידי כח הרצון שבנפש אז מאיר אור הנשמה אפילו מצד בחינת הרע כאשר יתבאר לקמן אם ירצה השם:
1
ב׳והנה כתיב וייצר הוי"ה אלקי"ם את האדם וייצר הוא בשני יודין יש בזוהר הקדוש שלשה פירושים פירוש ראשון הוא שצר צורה בגו צורה פירוש שני הוא להורות על שתי יצירות יצירה דעילאין ויצירה דתתאין פירוש שלישי הוא יצירה דטוב ויצירה דרע פירוש ראשון הוא על כח הנשמה הנקראת נפש אלוק"ית אשר נצטיירת מכחו יתברך בבחינת יחוד והתכללות אפילו מצד כח הגוף אשר כל הצטיירות כח הגוף הוא מצד כח היש שיהיו נכללין בכחה ביחוד אחד בהתחברות עצום והתכללות זה הוא מכח התכללות הנפש במקורה ושרשה בעודינה בכח רצונו יתברך הנמשך מכחו השוה אשר בכח רצונו יתברך נצטיירו כחות הנשמות בכל פרטיהם בכח אחד בהשוואה גמורה וכמאמר הזוהר הקדוש עד דלא אברי עלמא כל רוחין דצדיקייא הוו גניזין במחשבה קמיה כל חד וחד בדיוקניהון וגם מאמר רבותינו זכרונם לברכה נמלך בנשמתן של צדיקים וברא עלמא:
2
ג׳והנה כל הצטיירות כח הנשמה כאשר היא במקורה הוא מצד כוחה הגנוז והנעלם מצד כח השוואתו ברוך הוא כמבואר בחלק הראשון בשער האנפין והצטיירות שמצד כח הגוף הוא דייקא מצד כח היש והגבול ונפרד אשר שני בחינות הצטיירות המה מהופכים ומנגדים אבל מצד כחו יתברך הפלא צר צורה בגו צורה וכל זה הוא מצד כח הנשמה אשר בכוחה מתכללים ומתייחדים כל כוחות הצטיירות הגוף וכמו שהוא בכללות כאשר מבואר בחלק הראשון מאמר האידרא על וייצר צר צורה בגו צורה שהוא אריך וזעיר אנפין עיין שם כן הוא (בפרטיות) בבחינת הנשמה מצד הגוף כי הכל הוא בחינה אחת כי לזה נקרא האדם עולם קטן שיש בו כל הבחינות שהם מצד הכלליות פירוש שני שהוא יצירה דעילאין ויצירה דתתאין הוא על שני הבחינות נפשות המתחברין זה עם זה ויצירה דעילאין היא על כח הנשמה הנצטיירת בכח היחוד ויצירה דתתאין היא על נפש הבהמיות היורדת למטה לארץ הנצטיירת בבחינת תתאין שהוא כח היש והנפרד מעין כח הציור שבנפש אלוק"ית ובבחינת יצירה זו מתחברת עם נפש אלוק"ית ופירוש השלישי שהוא יצירה דטוב ויצירה דרע הוא מצד כח נפש הבהמיות לבדה הכלולה מטוב ורע יצטייר ממנה כח הטוב דהיינו כח המעורר בחינת הטוב שלה וגם יצטייר ממנה כח הרע שבה והם הנקראים יצר טוב ויצר הרע כי הבחינות המבוארים הם רק כחות דהיינו שיש בכח חיות הנפש המתפשטת בהגוף כח מצד נפש אלוק"ית וכח מצד הבהמיות ודרך כלל הוא כח אחד מכחו יתברך הנערך לבחינות כחות האלו:
3
ד׳והנה עיקר הכוונה היתה מאתו יתברך כדי לגלות אלוק"ותו יתברך על ידי הכחות האלו דהיינו שיתגלה יחודו יתברך על ידי גילוי היחוד שמצד הנשמה בבחינת חיות הגוף שמצד הבהמיות דהיינו מצד הטוב שבה וגם כן היתה כוונתו יתברך בכדי להפוך הרע לטוב אשר על כן כביכול נתן באדם כח המעורר הטוב והוא יצר הטוב הנמשך מהטוב שבנפש הבהמיות כדי לחברה ולייחדה בכח הנשמה אשר מתלבשת בה וגם ניתן באדם כח המעורר הרע שבנפש הבהמיות בכדי לכפותו ולהפכו וכח הזה הוא נמשך מכח הרע שבנפש הבהמיות והוא הנקרא יצר הרע והם נקראים שלוחי הנפש והם שני המלאכים המלווין לאדם ונמצאים אצלו שהם נצטיירו מכח נפש הבהמיות זה מצד הטוב שבה וזה מצד הרע אבל בחינת נפש אלוק"ית אינה צריכה להתעוררות ואינה בערך התעוררות כלל כי בחינתה אינה בכלל גילוי בבחינת חיות רק שהוא בחינת כוונתו יתברך המוסתר בבחינת החיות ותמיד היא דבוקה בשורשה בלי שום פירוד כלל והיא בעצמה אינה צריכה תיקון ושום עבודה בעולם כמבואר בספרו הקדוש של אדונינו מורינו ורבינו נשמתו עדן כי אם כל עיקר ירידתה הוא בכדי לקשר ולחבר חיות הנמשך בגוף שהיא נקראת נפש הבהמיות בכדי לייחד חיות הנפש הנמשך בהגוף אליו יתברך ולהפך בחינת הרע שבגוף למקורו לכן בבחינת היצירה שנקרא יצר טוב ויצר הרע הם רק מצד נפש הבהמיות שהבורא ברוך הוא ברא ויצר הכחות האלו לעורר את האדם ומצד שני הכחות האלו ניתנה הבחירה לבחור בטוב ומאוס ברע ולהפך את הרע לטוב:
4
