שערי עבודה, שער שני ל״אSha'arei Avodah, Second Gate 31
א׳והנה ידוע מהמבואר בעץ חיים שעץ הדעת טוב ורע יניקתו מהחזה ולמטה דהיינו בצאת החסד וגבורה מיסוד אמא אבל מהחזה ולמעלה דהיינו כשהחסד וגבורה עודם סתומים ביסוד אמא אין יניקה לעץ הדעת טוב ורע והביאור לזה הוא כשהתקשרות הדעת הוא בבחינת הבנה הוא ההתבוננות אז אין יניקה להרע שהוא הרגשת היש בבחינת נפרד מצד הבנת היחוד אשר מצד כחו הפלא אשר אין זולתו והוא יתברך נמצא בכל המציאות בלי שינוי כלל כי אין היש והעולמות מסתירים לגביה וכל יכול להיות מתייחד עם מדותיו יתברך שמהם נמשכים כל פרטי בריאות העולם כמאמר הזוהר בחסד וגבורה אתברי עלמא אבל אצלו יתברך החסד וגבורה בשיקולא חד וביחוד עצום דהיינו החסדים הם התפשטותו יתברך בעולמות והגבורות הוא הצמצום בחילוקי דרגין בבחינת יש קמיה שוין כי אצלו יתברך היש והאין שוין וכן ההתפשטות והצמצום הכל הוא אחד ולכן בחינת היש שהם הגבורות גם כן אצלו ביחוד עצום כי מצד אמיתותו יתברך הכל הוא אין סוף ברוך הוא הן מצד החסדים הן מצד הגבורות אבל בצאתם מיסוד אמא דהיינו שעל ידי הבינה נולד אהבה ויראה:
1
ב׳והנה כל עיקר אהבה ויראה הוא דייקא מצד היש כי כל עיקר ההתפעלות הוא לבטל היש אליו יתברך ביחודו הרי הוא מוכרח להרגיש מקודם היש ולבטלו מצד אהבתו ויראתו יתברך כי בלא הרגשת היש אין שייך לומר אהבה ויראה כמו שנתבאר לעיל כי אהבה ויראה לא תמצא רק משני מהותים המתחברים על ידי האהבה ומבטל עצמו בביטול על ידי היראה אבל בעצם אחד אין שייך לייחס כלל בחינות אלו:
2
ג׳והנה כשבא לידי התפעלות בהרגשה אזי יש יניקה להרע להרגיש כח היש לבדו ומרגיש שהוא המתפעל וכשמרגיש היש שלו לאיזה דבר ומהות הרי הוא היפך היחוד אך באמת זהו עיקר הכוונה בעבודה וכל עיקר המוחין והבינה הוא כדי לבטל דייקא היש בבחינת הרגשה רק שצריך לאגברא ימינא על שמאלא דהיינו לבטל הרגשתו מצד יחודו יתברך מצד שמתבונן באחד הרי אין דבר זולתו אצלו ובזה הוא הביטול בהרגשתו אפילו בבחינת יש וזהו עיקר העבודה והמלחמה כמאמר שעת צלותא שעת קרבא וזהו כי בתחבולות תעשה לך מלחמה להתגבר על היש לבטל עצמו אל יחודו יתברך וכל עיקר הכוונה הוא דייקא ליבטל אליו מצד ההרגשה דייקא וכמו שביארתי לעיל אשר כל עיקר בריאת העולם והתלבשות הנשמה בנפש הבהמיות הוא דייקא לברר ברורי נגה אשר זהו עיקר הבריאה שיהיה נגלה כבודו דייקא מצד היש כי הנשמה עצמה אינה צריכה תיקון כי אם לברר דייקא מצד היש שהוא הנגה להיות מן היש בחינות לבושין כמו שנתבאר לעיל:
3
ד׳ולכן עיקר בריאת העולמות היה דייקא מצד החסד וגבורה שהמה דייקא מצד הגילוי ולהתכלל הגבורות בחסדים ולמתקם בביטולם ועל זה מבואר בזוהר אית למינדע טוב שהוא מצד הבינה והדעת ביחודו יתברך ואית למינדע רע שהוא מצד הרגשת היש ולאהדרא גרמיה לטוב דהיינו לבטלם על ידי אהבה ויראה ועל ידי האהבה יתמשך כל חיות נפשו לדבקה ביחודו יתברך והיראה הוא לבטל היש מצד הגילוי להבטל אליו באהבה ותשוקה ליבטל ולכלל בחינת היש שלו דייקא גם כן ביחודו יתברך מצד התבוננות היחוד אבל כשלא בא לידי גילוי הרגשת אהבה ויראה הרי נשאר היש שלו בתקפו בלי מיתוק כלל מאחר שאינו מבטלו ומהפכו ומדבקו ביחוד הרי נשאר יש גמור בבחינת נפרד ממש אם לא כמעלת משה רבינו עליו השלום אשר היה הביטול שלו בבחינת מ"ה דהיינו שלא הרגיש היש כלל לאיזה מהות נבדל מחמת עצם ביטולו אליו יתברך אשר נאמר בו ותמונת הוי"ה יביט שהיה מביט רק הפנימיות בבחינת הוי"ה ברוך הוא ולא היה מרגיש העולמות לאיזה מהות נבדל רק שהיה נגלה אליו פנימיותו יתברך ולכן גופו לא היה מבחינת נוגה רק מבחינת חשמ"ל אבל כל שלא הגיע למדת משה רבינו עליו השלום:
4
ה׳דהיינו שנראה לו היש לאיזה מהות בבחינת הסתרה להיות נגלה היש שלו לאיזה מהות כל עבודתו הוא רק בביטול היש מצד ההרגשה דייקא בבחינת אהבה ויראה ולכן במאמר משה לישראל הוא דייקא להעמידם על אהבה ויראה ולכן אמר ואהבת את הוי"ה אלקי"ך דייקא וכן ליראה את הוי"ה אלקי"ך כי אהבה ויראה הוא דייקא מבחינת ישראל ומצד אלקי"ך שהוא מצד הצמצום אשר היש נגלה לאיזה מהות אבל בחינת משה היה למעלה מבחינת אהבה ויראה מטעם שלא נראו לו העולמות והיש למהות נבדל כלל כי היה מביט רק בבחינת הוי"ה שהוא עצמותו ברוך הוא בלי שינוי כלל וכמו שנתבאר לעיל מאמר הזוהר שבכל משנה תורה היה דבור משה לישראל הוי"ה אלקי"ך דהיינו באהבה ויראה ודביקות ועבודה זאת היא דייקא בחינתם של ישראל אשר נשמתם הוא מבחינת נוקבא דזעיר אנפין שהיא מדת מלכותו יתברך המתמשך בעולמות בבחינת צמצום והסתר להיות התגלות העולמות בבחינת גבול ויש בבחינת חילוקי דרגין אשר זה היה כוונתו יתברך שיהיה התגלות אלוקו"תו יתברך ויחודו דייקא מצד הזולת והיש והגבול אשר על ידי זה נגלה יחודו יתברך בבחינת גילוי כבודו יתברך ולכן נקראת מלכותו יתברך כבוד כי כל כבוד הוא לבר שהוא דייקא מצד הזולת כי בעצם אחד אין שייך כבוד כידוע:
5
