שערי עבודה, שער שני ל״וSha'arei Avodah, Second Gate 36
א׳והנה הגם שביארנו שגם באופן זה נקרא עבודה עם כל זה אין להעריך העבודה בגילוי הלב שהוא ההולדה מהבינה להיות הלב מרגיש האהבה בתשוקה וגילוי בלב להעבודה שבבחינת עיבור מצד כמה אופנים כי עיקר הכוונה היתה מאתו יתברך בירידת הנשמה בהגוף להתלבש בנפש הבהמיות בכדי להפך מדות הבהמיות אליו יתברך לשנותם מטבעם וחשקם וכיסופם לתאות העולם הזה הגשמי בבחינת יש ורע להפכם אל הקדושה להיות נכספים אליו יתברך בדביקה וחשיקה וחפיצה להתכלל באור הוי"ה ויחודו יתברך ועיקר גילוי האהבה הוא דייקא מצד נפש הבהמיות כמו שנתבאר לעיל כי מצד נפש אלוק"ית הרי אין לתאר האהבה מצד אמיתותה אשר היא מושרשת ביחוד עצום וכל האהבה והיראה הוא הכל מצד גילוי היש לאהפכא על ידי אהבה ויראה אשר על כן בבחינת עיבור כנזכר לעיל הרי אין מהפכים רק שאתכפיין המדות אבל עצם המדות נשארו בתוקפן אבל על ידי גילוי האהבה בהרגשת הלב הרי הנפש האלוק"ית מתכללת ומתלבשת בבחינת האהבה הזאת הנלקחה מבחינת הנפש הבהמיות כי הרגשת הלב הוא בפועל ממש מצד הדמים אשר בהם הוא חיות נפש הבהמיות ובחיות הזה הוא מרגיש אהבתו ותשוקתו אליו יתברך הרי מהפך מדות הבהמיות ממש ויכול ממש להפך הרע לטוב ויתפרדו כל פועלי און הם התאות הבהמיות ועוד זאת שבגילוי הזה נגלה נקודת הלב שהוא רצון הנפש כי זעיר אנפין בעתיקא אחיד ותלייא אשר זעיר אנפין הם המדות שורשם הוא מעתיק שהוא רצון שהוא הפלא ועל ידי רצון הזה כשנגלה בבינה על ידי זה בוקעים המדות יסוד אמא ומתגלים בגילוי כי כל מדה ותשוקה הוא רק מצד עצם הרצון נתגלית התשוקה בלב להיות כוסף להתקשר ברצונו על ידי המדות כי אם לא על פי הרצון אשר נסתר בכח נפשו מאין נלקחה תשוקה בלב לדבר שצריך לו דייקא כי הלב אינו בעל בחירה לבחור בטוב:
1
ב׳והנה הגם שהלב מתנהג על פי החכמה ובינה אמת הוא שמצד ההבנה שזה טוב הוא חושק דייקא לדבר זה אבל עם כל זה מצד ההבנה לבדה לא היתה נגלית התשוקה בלב כי השכל עם המדות אינם בגדר אחד אבל באמת השכל וההבנה הם רק מעבר להרצון הנגלה על ידי ההשכלה וההבנה כי על ידי ההבנה נגלה הרצון האמיתי במדות כי כל המדות המה נלקחים מהרצון רק שהרצון אינו בערך גילוי כלל וגילוי הרצון הוא על ידי התלבשות חכמה ובינה ועל ידו בא הדעת שהוא גילוי הרצון בהרגשה והדעת הוא עיקרם של המדות בהרגשתם וכמבואר בעץ חיים שזעיר אנפין עיקרו הוא מחסד גבורה תפארת דאריך אנפין ומלבישו גם כן וחכמה ובינה עיקרם הוא ממזלות דדיקנא הנובעים ממוחא סתימאה ומלבישים הזרועות דאריך אנפין כי אבא ואימא הם נוזלים ממוחא סתימאה שהוא מחכמה שברצון הסתומה איך להמשיך התגלות הרצון שהם הזרועות להביאו לידי גילוי המדות שהוא בחינת זעיר אנפין כי עצם הרצון אינו בערך התגלות לכן נובעים בחינות חכמה ובינה איך להמשיך הרצון אבל זעיר אנפין הוא עצם המדות דאריך אנפין ועיקר הרצון וכמבואר באדרא רבה זעיר אנפין בעתיקא אחיד ותלייא אבא ואמא מהאי מוחא נפקין ודי למבין והבן וכידוע ומבואר בחלק הראשון:
2
ג׳שהדעת הוא חיצוניות הכתר שהוא הרצון אשר על פי הדעת מרגישים המדות מה לאהוב או להיפוך אבל כשלא נתגלה הרצון על ידי הדעת אז נקרא קטנות כי גילוי הרצון הוא בדעת דייקא ומהדעת נתגלה החסד וגבורה אבל בלא הדעת אין גילוי להרצון הגם שכל ההתנהגות הוא על פי הרצון אך אינו בגילוי ובא מלובש בהחכמה ובינה ואז נקרא בחינת עיבור דהיינו שהמדות מתנהגים על פי ההבנה אשר בהם מתלבש הרצון אבל לא בא לידי הרגשת המדות בגילוי גמור אבל כשהרצון מתגלה על ידי הדעת אז מתגלה הרצון בהמדות והמדות מרגישים בעצמם הרצון ואז אינם צריכים לאימם שהיא הבינה ובוקעים מסך יסוד אמא שהוא השכל ויוצאים לחוץ בכלי הלב בכסיפה וחשיקה להדבק אליו יתברך על ידי התגלות נקודת הלב שהוא רצון הנפש הנמשך בעצמותו ברוך הוא ולכן יכול להפך המדות הבהמיות גם כן כי בבחינת רצון אין מסתיר הבהמיות כלל כי כל הסתרה הוא מצד השכל והבנה ומצד המדות הגלויים מצד ההלבשה אבל מצד עצם הרי אין צמצום מסתיר לפניו כלל וקמיה כחשיכה כאורה ולכן כשמתגלה הרצון שהוא הפלא הרי היש מתהפך מחשוכא לנהורא ממש כאשר מבואר בשער הראשון ובפרט בחלק הראשון בבחינת התקשרותו ויחודו יתברך בדרך כלל אשר מצד כחו הפלא אין מסתיר לפניו כלל לכן בכחו לאחד כל בחינות העולמות ביחוד עצום וכשנגלה כחו הפלא שהוא אריך אנפין בזעיר אנפין אזי מתמתקין כל הגבורות ומתייחדים הגבורות בחסדים לכח אחד ואז נקרא המוחין דזעיר אנפין בבחינת גדלות וכשזעיר אנפין בבחינת גדלות אז הוא גילוי חסד וגבורה בהתגלותם מיסוד אמא וכל עיקר גדלות המוחין הוא מצד הכתר וכן הוא בפרט התגלות האהבה מהשכל בגילוי הלב הוא מצד נקודת הלב שהוא רצון הנפש ולכן יכולים להפוך מדות הבהמיות כי מצד רצון הנפש שני הנפשות הם לאחדים כמאמר הכתוב כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי דהיינו כשהתגלות הוא מלפני שהוא מצד עצמותו ברוך הוא אשר לא בא בבחינת כלים אז שני הנשמות אני עשיתי שם מתכללים שני הנפשות לאחד וגילוי רצונו הוא דייקא בגילוי הלב כמאמר הזוהר זעיר אנפין בעתיקא אחיד ותלייא כי זעיר אנפין הוא מצד גילוי מדותיו יתברך בכלל וכן הוא בפרט בנפש האדם אבל כשהמדות כלולים בשכל אין בכח להפכם ולכן אז נצרך שמירה להמדות שלא יתפעלו ממדות הבהמיות מאחר שמדותיהם לא נתהפכו כי לא נגלה נקודת הלב מצד הערלה מכסה דהיינו עיקר גילוי היש מצד ההסתרה ועל זה נאמר ומלתם את ערלת לבבכם כי כשמסירין הערלה אז נגלה ברית קודש שהוא נקודת הלב ולכן וערפכם לא תקשו עוד דהיינו כשיתגלה נקודת הלב אז העורף שהם האחוריים מצד היש ונפש הבהמיות יתהפך גם כן לטוב:
סליק שער יחוד הנשמות שער השני:
סליק שער יחוד הנשמות שער השני:
3