שערי עבודה, שער שני ו׳Sha'arei Avodah, Second Gate 6
א׳והנה מבואר בעץ חיים שבבחינת נוגה הזאת יש שני בחינות דהיינו בהתכללותה מטוב ורע בכלל יש בחינה שכולו טוב דהיינו מהחזה ולמעלה ויש בחינת התערבות טוב עם הרע שהוא מהחזה ולמטה דהיינו חכמה בינה דעת וחסד וגבורה שבנוגה המה מתדבקים אל הטוב הגמור ומהחזה ולמטה שם הוא ההתערבות הטוב עם הרע וביאור הדבר כי בחינת נוגה הוא התגלות הנגלה בכל העולמות המתגלים לבחינת יש:
1
ב׳והנה בבחינת התגלות הזאת יש שני בחינות בחינה ראשונה הוא המכוון והחכמה בינה דעת שבכל הנבראים הנגלים ליש והתנהגותם בבחינת חסדו וגבורתו אשר כל הנפעלים נפעלו על ידי חכמתו יתברך בכל פרטי התנהגותם ואופנם והתקשרותם אליו יתברך הכל על פי הכוונה הוא הטוב שבהגילוי הזה וכאשר יתבונן האדם בכל העולמות מאין נתהוו ושורש הנהגתם ופעולתם יבין שהכל מאתו יתברך והוא המהוום ומקיימם בכל פרט ואין דבר שחוץ ממנו יתברך וכולם נפעלים על ידי כחו יתברך וכחו הוא מתקשר בהם ומתייחד בהם מזה יגיע לאדם הדביקות אליו יתברך ואדרבה מהתגלות זה יתפעל האדם ביראה ובאהבה ובתשוקה לצאת ממאסר הגוף להבטל אליו ולהתקשר ביחודו יתברך:
2
ג׳וכמאמר הכתוב שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם כו' וכמאמר הכתוב כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך כו' וכדומה לזה מקראות אין מספר וכמאמר דוד המלך עליו השלום ברכי נפשי את הוי"ה הוי"ה אלוק"י גדלת מאוד הוד והדר לבשת עוטה אור כשלמה נוטה שמים כו' המקרה במים עליותיו כו' אשר כל ההתפעלות הוא דייקא על ידי הגילוי בבחינת התגלות היש מזה יגיע לאדם בהתבוננותו בעיקרם ושרשם של הנפעלים בזה יתגלה אליו רוממותו וגדולתו יתברך אשר אין חקר ויחודו בהם וכל התגלות יחודו יתברך הוא דייקא על ידי גילוי העולמות כי שלא בבחינת התגלות העולמות אין שום תפיסא והשגה בו יתברך וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה נודע מצד פעולותיו וגם מאמר וכי אפשר לדבקה בו אלא הדבק במדותיו דהיינו בבחינת המשכתו יתברך בבחינת התנהגות העולמות על ידי המדות שהם חסדו וגבורתו ותפארתו וכאשר נגלה לאדם על ידי התבוננותו חסדו וגבורתו יתברך הנפעלים בעולם תדבק נפש האדם להתכלל אליו יתברך על ידי חסדו וגבורתו לכן בבחינת התגלות של העולמות הנגלים בבחינת יש אשר בחינה זה הוא עצם הנוגה מהחזה ולמעלה דהיינו בהבנת והשכלת חסדו וגבורתו יתברך בעולמות הוא כולו טוב והוא מה שנאמר במרכבת יחזקאל ממראה מתניו ולמעלה כו':
3
ד׳ובחינה שניה שבנוגה הוא מהחזה ולמטה דהיינו הגילוי הנגלה בעולמות מצד הגילוי הגמור בלי משים לב להבין עיקרם ושרשם רק שאינו רואה רק הגילוי לבד אשר בבחינת גילוי נראים ליש גמור ונפרד בזה הוא התערבות טוב ורע דהיינו הן במושכלות הן במדות דהיינו במושכלות הוא חכמת הטבעים וחכמת צבא השמים אשר לכולם יש הערכה וסדר על פי חכמת חצוניות בכוחם ותנועתם והתקשרותם זה בזה הן בדוממים ובצומחים בהרכבתם זה עם זה והן בבעלי חיים ובבחינת מדברים והן בבחינת מערכת השמים אשר לכולם יש השכלה בכחם וטבעותם מצד החצוניות וכן במדות יש מדת החסד והגבורה המתנהגים על פי טבע כדרך ארץ להתנהג במדות ישרות בחסד וגבורה בהנהגה ישרה אשר הטבע מחייבם להתנהג כך והן בהנאות אכילה ושתיה ושארי הנאות אשר נסדרו בטבע בהם הוא הטוב מעורב ברע ובהם הוא הבחירה אשר יש בבחינת גילוי הזה שני בחינות או להפכם לטוב או להיפך חס ושלום:
4
ה׳כי כאשר גובר הטוב שבהם יכולים להפכם אל הקדושה וכן חס ושלום בהיפך כשמגביר הרע הגמור דהיינו לילך אחר היש הגמור ואחרי תאות לבו ממש וגם בהשכלתו שישכיל אשר כל עיקר התנהגות העולמות הם רק על פי טבע שטבעם מחייבם חס ושלום הרי מפריד ההתגלות בבחינת פירוד גמור ומזה יכול לבא לידי קליפות הגמורות דהיינו לתאוות האסורות רחמנא ליצלן ולכפור ביחודו יתברך כמאמר פרעה לי יאורי ואני עשיתני וכמאמר אני ואפסי עוד וכמאמר סנחריב אחריב בכף פעמי כו' וכאשר יתבאר לקמן בזה באריכות ועל בחינה שניה זה נאמר ביחזקאל וממראה מתניו ולמטה וכמבואר בעץ חיים והוא הצלם שראה נבוכדנאצר שהוא בחינת נוגה זו כמאמר הכתוב ראשה דדהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף שהוא הטוב שבנוגה מעוהי וירכתיה די נחש כו' הוא בחינה שניה מחזה ולמטה שהוא התערבות טוב ורע וכידוע שנחושת הוא מתערובות הטוב עם הרע ולכן נקרא נחושת על שם נחש והוא המבואר בזוהר הקדוש תרומה אצטבע בההוא גוון למיזן לון דהיינו כביכול שנתגלה בחינת גילוי העולמות על ידי בחינת ההתגלות למיזן לאינון טורי דפרודא עיין שם ועיין בעץ חיים ולכן בהתגברות הטוב דהיינו שעל ידי מדותיו הטבעים והנאותיו כאשר יהפכם לקדושה שיעלה הנאות העולם ליהנות מהפנימיות המחיים שהוא אור הוי"ה ויחודו וכן על ידי השכלת הטבעית ישכיל גדולתו יתברך ויחודו מהפכם אל הקדושה ממש וכן חס ושלום כאשר יגביר הרע על נפשו יהפכם לרע גמור אבל כשאינו מגביר שום צד כי אם שהוא מתנהג על פי טבעיות וכן השכלתו הוא בטבעיות אז נקרא התערבות טוב ורע ויתבאר לקמן אם ירצה השם ביותר ביאור:
5
