שערי עבודה, שער שני ח׳Sha'arei Avodah, Second Gate 8
א׳ועל זה נאמר ביחזקאל והנה רוח סערה כו' ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל כו' ומתוכה דמות ארבע חיות כי שלשה בחינות הראשונים המה הרע הגמור הנגלה לדבר נפרד שהם שלש קליפות הטמאות לגמרי ונוגה לו סביב דהיינו שסביב הרע שהוא כח היש הוא הבחינת נוגה שממנו מתבררים בחינת אלק"ות בבחינת קדושה ולכן נאמר מתוכה דייקא דהיינו מתוך בחינת היש הוא החשמל שהוא כח המקיים התגלות אלק"ותו יתברך ומתוכה דמות ארבע חיות דהיינו בטולם באהבתם ויראתם וכן כל העולמות המה הכל נבררים מבחינתה ובחינת נוגה בעצמה היא כח היש בעצמו ולכן היא כלולה מטוב ורע כי הטוב שבה הוא מה שנגלה אלוק"ותו ויחודו יתברך על ידי בחינת התגלות היש והרע שבה הוא היש והטוב שבה הוא בחינת דכורא שבה והרע שבה הוא בחינת נוקבא כידוע שבחינת דכורא הוא הכח של כל דבר ומהותו ונוקבא הוא גילוי המהות והוא בחינת מ"ה וב"ן ולכן בכח היש הוא שנגלה על ידו יחודו יתברך והוא הטוב שבה והנוקבא שבה הוא גילוי היש הנגלה הוא בחינת התערבות טוב ורע כנזכר לעיל והוא סוד התנינים הגדולים לויתן ובת זוגיה שעליהם קיימא עלמא ודי למבין והבן ולכן מבחינת נוגה הזאת הם כל דברים המותרים כמו הצומחים ובעלי חיים הטהורים וחיות נפשות הבהמיות של ישראל וכן כל החכמות הטבעיים הן בטבעית העולם הגשמי הזה והן במושכלות כמו חכמת התכונה ושארי חכמות אשר המה עדיין לא נתבררו אל הקדושה ועומדות להתברר ונפש כל הצומחים האסורים כמו ערלה וכלאים ובעלי חיים הטמאים ומאכלות האסורות וחכמת החצוניות המכחישים אלוק"ות כמו כשפים וחכמת האפיקורסים ושל עובדי כוכבים ומזלות ודומיהם ונפשות עובדי עבודה זרה המה מהקליפות הטמאות לגמרי כמבואר בעץ חיים ובליקוטי אמרים ונוגה היא הממוצעת בין הקדושה ובין השלש קליפות הטמאות לגמרי:
1
ב׳והנה מבואר בזוהר הקדוש פרשת ויקהל דבר אחר גדול ההוא חשוכא גדול כיון דכסי כל נהורין ולא אתחזיין קמיה איהו גדול ושליט על עובדין דעלמא ואש מתלקחת דהא אשא דדינא קשיא לא אעדי מניה לעלמין ונוגה לו סביב אף על גב דכל האי קיימא ביה נגה לו סביב מהכא אוליפנא דאף על גב דלית סטרא דא אלא סטרא דמסאבא נגה לו סביב ולא אצטרך ליה לבר נש לדחייא ליה לבר מאי טעמא בגין דנגה לו סביב סטרא דקדושה דמהימנותא אית ליה כו' עיין שם:
2
ג׳דהיינו אפילו השלש קליפות הטמאות לגמרי אית ליה סטרא דקדושה דמהימנותא כי התהוותם ובחינת הסתרתם להיות מנגד לגמרי הוא הנצרך לקדושה כי כל עיקר ההסתרה הוא בשביל הגילוי דהיינו על ידי כפייתם בבחינת סור מרע וגם המה רצועה לאלקאה וגם בכדי להוציא בולעם מפיהם על ידי לאהפכא חשוכא לנהורא או בסוד מי יתן טהור מטמא כמבואר בזוהר הקדוש טהור דנפקא מגו טמא וכו' וכמבואר בסתרי תורה דפרשת ויצא בזמנא דיעקב שלימא מגו עאקו דארעא דרשו אחרא בגו דרגין נוכראין דחה לכולהו ובריר חולק עדביה ואחסנתיה נהורא מגו חשוכא וחכמתא מגו טפשותא ואוקיר ליה למאריה כד הוה קאים בגו רשותא דאל זר על דא כתיב לא עתה יבוש יעקב כו' והוא כל ירידת ישראל להגלות כדי לבררם הן באתכפייא הן באתהפכא ולכן נאמר ונגה לו סביב סביב דייקא דהיינו שבפנימיותם המה שלש קליפות הטמאות לגמרי ואי אפשר להעלותם אל הקדושה וחס ושלום לעבוד עבודתו בכדי לאכפיים או להפכם רק סביב יש להם נוגה דהיינו עיקר התהוותם הוא לצורך גבוה אבל זה הוא רק בבחינת כוונתו יתברך הנסתרת כמו על ידי גלות או חס ושלום שנזדמן לאדם פועל רע בלי כוונה או כמו מעשה דשמשון וכמו בשבע שנים שכבשו אשר הותר להם קדלי דחזירי או כמוהם כמה אופנים אשר הם כבשי דרחמנא וכמו ענין הארון שנשבה בידי פלשתים הוא כדי להוציא בולעם מפיהם כמו שמבואר בגלגולים על פסוק אשר יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים דהיינו לפעמים אפילו צדיק עושה איזה חטא בכדי לברר מתוך הקליפה כמאמר הכתוב כי אדם אין צדיק בארץ כו' ועל זה נאמר רגליה יורדות וכו' ומלכותו בכל משלה כו':
3
ד׳נמצא דרך כלל יש שלשה בחינות בבחינת נוגה דהיינו נגה שסביב הקליפות הטמאות הוא עיקר כדי לבררם ובחינת נוגה הממוצעת והיא המפסקת בין הקדושה ובין הסטרא אחרא ובחינה שלישית הוא הנברר מנגה לקדושה והוא הנקרא חשמ"ל כמבואר בזוהר פרשת ויקהל הנזכר לעיל וכד האי נגה עאל לגו ואפריש בין ערלה ובין מקדשא כדין אקרי חש"מל חש ואתגלייא מל רזא דאת קיימא דלא אתעכב מלאתגלאה מגו ערלה דהיינו כשנגה נכללת בקדושה אז נגלה גילוי האלוק"ות מגו ערלה כי באמת הכל הוא מכחו יתברך כי אם מצד ההסתרה בבחינת ההיפך נגלה לסטרא אחרא ולכן כאשר עדיין בחינת היש לא נברר אז קיימא ערלה דהיינו ההסתרה לגמרי שהוא בחינת סטרא אחרא אבל כאשר נברר היש ונגלה התקשרותו יתברך ויחודו בכל הדרגין ועל ידי בחינת היש נגלה אלוק"ותו יתברך בבחינת ביטול היש והתדבקותו אזי אתגלייא את קיימא דהיינו ברית שהוא התקשרות האין סוף בעולמות אשר כל עיקר הבריאה היה דווקא שיתגלה אלוק"ותו יתברך דייקא בבחינת היש והגבול והוא ענין הברית שהוא כריתת הברית בחינת בלתי בעל גבול עם בחינת בעל גבול מצד כחו הפלא דהיינו שיתגלה דווקא על ידי בחינת עולמות:
4
ה׳והנה כל זמן שלא נתברר מתוך השבירה אז נגלה להיפך גמור בבחינת מנגדת להקדושה אבל כשנברר היש שהוא בחינת נוגה והוא כד עאיל לגו דייקא דהיינו שנתעלה לבחינת קדושה אז נדחה הסטרא אחרא ונגלה התקשרותו יתברך ואז נקראת נוגה זו בחינת חשמל ובחינת חשמל זה הוא לבוש לגילוי אלוק"ותו יתברך והוא הלבוש לכל ארבע עולמות בריאה יצירה עשיה כי כמו למשל שעל ידי הלבוש נגלה האדם והנה הלבוש הוא דבר נפרד מהאדם אבל כשהוא לבוש בלבושיו אזי הוא אדם אחד בכלל עם לבושיו ואדרבא שנתכבד על ידי לבושיו כן נגלה אלוק"ותו יתברך על ידי הביטול בבחינת היש דייקא אשר היש מצד התגלותו הוא נפרד גמור ועל ידי ביטולו והפיכתו אל הקדושה נגלה על ידו יחודו:
5