שערי עבודה, שער שלישי א׳Sha'arei Avodah, Third Gate 1
א׳שער התפלה שער השלישי
והנה אחר שנתבאר בשער הקדום עניין שתי הנפשות ויחודם והתקשרותם בכלל ועבודת האדם אשר יעבוד בהם על ידי הבינה והדעת בהתפעלות אהבה ויראה במדות עתה נבאר ביאור עבודת האדם בפרטיות עיקר העבודה מאהבה והדביקות ביחודו יתברך והמעשה אשר יעשה האדם על ידי האהבה וחי בהם:
והנה אחר שנתבאר בשער הקדום עניין שתי הנפשות ויחודם והתקשרותם בכלל ועבודת האדם אשר יעבוד בהם על ידי הבינה והדעת בהתפעלות אהבה ויראה במדות עתה נבאר ביאור עבודת האדם בפרטיות עיקר העבודה מאהבה והדביקות ביחודו יתברך והמעשה אשר יעשה האדם על ידי האהבה וחי בהם:
1
ב׳והנה בחינת האהבה נחלקה לשני בחינות דהיינו חצוניות הלב ופנימיות הלב והם שני בחינות אהבות ויראות בחינת חצוניות האהבה היא הנקראת אהבת עולם ובחינת פנימיות האהבה היא הנקראת אהבה רבה ושניהם לקוחים מהבינה והדעת אך אהבת עולם נלקחה מצד חיצוניות הבינה הנקראת ישראל סבא ותבונה והדעת הוא בחינת דעת דלבר שהוא בחינת חצוניות ואהבה רבה נלקחה מעצם הבינה הנקראת בינה עילאה שהוא אבא ואימא עילאין והדעת הוא דעת מלגאו שהוא הדעת הפנימיות כמו שיתבאר אם ירצה השם:
2
ג׳ונקראים בשמם אהבה רבה ואהבת עולם אהבת עולם הוא ההתבוננות מצד העולמות איך שנגלו העולמות לגבי דידן ומתבוננים מקורם ומוצאם מאין התהוותם וחיותם וקיומם אשר מאליהם ומעצמם לא נפעלו כי אין הדבר עושה את עצמו מוכרח להיות מקור להם הפועל ומהווה אותם מאין ליש תמיד בכל רגע ומחיים ומקיימם בלי הפסק והוא אין סוף ברוך הוא אשר הוא בראם מאין ליש ומחיים ומקיימם ואילו היה הסתלקות כחו חס ושלום אפילו רגע אחד היו בטלים במציאותם לגמרי כי כל מציאותם הוא מכחו יתברך וכולם נמצאים מאמיתת המצאו ואין דבר בלעדו וחוץ ממנו נמצא מוכרח להיות כחו יתברך בכל העולמות בכל פרט ופרט:
3
ד׳והנה מאחר שאין זולתו ואפס בלעדו והוא יתברך פשוט בתכלית הפשיטות אשר אין להעריך אותו ברוך הוא בשום ערך מהגבול ובשום כח בלעדו והעולמות הנגלים המה נגלים לגבול ויש וגם נגלים לכחות רבים ושונים זה מזה ואיך יתהווה גבול מבלתי בעל גבול ואיך יהיה נמצא שינוי וריבוי בכחו יתברך אשר הוא כח אין סוף לבד ואין זולתו כלל.
4
ה׳אך באמת חס ושלום שהשינוי והריבוי מעצמותו כי כמו שהיה קודם בריאת העולמות לבדו יתברך כן הוא עתה אחר שנברא העולם הוא לבדו הוא בלי שום שינוי כלל וכל השינויים וריבויים הנגלים הוא רק מצד ההסתרה וצמצום כמאמר הכתוב אתה א"ל מסתתר כביכול שהסתיר אורו יתברך והתגלותו בבחינת הסתרה והלבשה שיהיה נגלה היש והעולמות בבחינת גבול ובבחינת נפרדים לגבי דידן וכל הצמצום וההסתרה הוא רק לגבי דידן אבל לגביה אין צמצום והסתר מעלים לפניו יתברך כלל והוא יתברך מתאחד בכל העולמות ביחוד עצום בלי שום שינוי כלל, הגם שמתמשך בהעולמות ומהווה אותם ומחיים בכחו יתברך, אף על פי כן אין העולמות מוסיפין בו ריבוי ושינוי בעצמותו והוא אחד בהם בלי שום השתנות כלל, ואתה הוא עד שלא נברא העולם ואתה הוא משנברא העולם בלי שום שינוי כלל והוא מצד כחו הפלא אשר כל יכול להיות סובל שני הפכים בנושא אחד, וכל חילוקי הדרגין והעולמות הוא מצד הספירות שהוא חכמתו ובינתו וחסדו וגבורתו וכו' שהם הם כלים לצמצם ולהסתיר בכל הפרטים, אך הגם שהם כלים.
5
ו׳אף על פי כן המה אצלו יתברך ביחודא חד מצד כחו הפלא המקשרם ומאחדם ביחוד עצום בלי שינוי כלל והוא בחינת שם הוי"ה ברוך הוא אשר אותיותיו מורים על הכלים שהם הספירות שי' הוא חכמה וה' הוא בינה ו' הוא תפארת הכולל כל השש קצוות חסד וגבורה וכו' וה' תתאה היא מדת מלכותו יתברך שהוא כחו יתברך המתמשך לעולמות אך הגם שנחית לבחינת אותיות וכלים אף על פי כן הוא בלי שינוי כלל מצד עצמותו ברוך הוא אשר הוא שוה בכל הכחות בהשוואה גמורה לכן כל יכול על ידי כחו הפלא והוא קוצו של י' המאחד לכל הבחינות ביחודא חד ולכן נקרא שם הזה שם העצם שהוא מורה על כח עצמותו ברוך הוא ויחוד זה נקרא קודשא בריך הוא כי קדוש הוא לשון הבדלה ופרישה וברוך הוא לשון המשכה דהיינו הגם שהוא יתברך מובדל מערך העולמות אף על פי כן נמשך בהעולמות בלי שום שינוי כלל ועל זה מורה מלת הוא דהיינו שהוא בהוויתו הקודמת והוא בעצמותו אפילו בהמשכה זו והוא הנקרא יחודא עילאה דהיינו כל העולמות כאשר הם בכחו יתברך מיוחדים בתכלית היחוד והוא הנקרא סובב כל עלמין דהיינו שהוא יתברך סובב כל הכחות הנגלים אשר מצד העולמות נראים לכחות משונים זה מזה אבל הוא יתברך סובבם מכל צד בכחו הגדול בכח אחד בלי שום שינוי כלל וכל העולמות כאשר הם בכוחו יתברך אשר הם מיוחדים אצלו יתברך נקרא קודשא בריך הוא שהוא שם הוי"ה ברוך הוא וסובב כל עלמין ושכינתיה הוא כאשר התגלותו יתברך לגבי דידן אשר נגלים לכחות מחולקים ונקרא ממלא כל עלמין דהיינו כמו שהם בבחינת הגילוי אשר בבחינת הגילוי לא נגלה עצמותו ברוך הוא כי אם התגלותו יתברך הוא לפי הכלי שנגלה בה כמו השמים והארץ וכל צבאם אשר נגלו כל אחד ואחד לפי התגלותו של כל אחד ואחד ולא נגלה כחו הנסתר ולכן נקרא ממלא כל עלמין:
6
ז׳דהיינו כמו למשל שממלאים הכלי הלא אי אפשר למלאותה רק לפי שיעור שלה בגודלה ורוחבה אבל יותר אינה מחזקת כן התגלותו יתברך הוא לפי הכלים דהיינו בכלי השמים נגלה כחו יתברך באופן כלי השמים וכן בארץ וכן בצבא השמים וכן בכל נברא לא נגלה כחו יתברך רק לפי התגלות הכלי ולכן נקראת שכינה ששוכן בתוך העולמות בערך העולמות ונקראת מדת אלוקי"ם שהוא מצד הצמצום והסתר שבכלים לא נגלה אלוק"ותו יותר מערך הכלים וגם נקראת מדת מלכותו יתברך כמו למשל מלך בשר ודם בהתגלותו לעמים אשר אינו שוה התגלותו לשרים להתגלותו לעבדים והתגלותו לעבדים אינו שוה להתגלותו לשאר העם וכן תמצא בזה כמה אופנים התגלות כן כביכול כחו יתברך המתגלה בעולמות אין ההתגלות שוה בכל הנבראים כי בעולמות הרוחניים שהם מלאכים שם הגילוי יותר מהגילוי שנגלה בגלגלים ובצבא השמים וכן אין הגילוי שבשמים וצבאם שווה לגילוי הארץ וצאצאיה וכל אלו השינויים הם מצד העולמות כאשר נגלו לגבי דידן אבל אצלו יתברך מתייחדים כל העולמות ואפילו בבחינת התגלותם הכל הוא כחו לבדו יתברך כמאמר הכתוב אני הוי"ה הוא שמי בלי פרודא כלל וכמבואר ברעיא מהימנא מסיטרא דאצילותא לית אפרשותא בין קודשא בריך הוא ובין שכינתיה וכאשר נתבאר זה בביאור רחב בחלק הראשון ובשער הראשון מחלק זה:
7
ח׳אשר על כן כל עבודתינו ליחד קודשא בריך הוא ושכינתיה דהיינו על ידי ההתבוננות ביחודו יתברך שהוא יחודא עילאה כאשר הם בכחו יתברך כן הוא יתברך מתייחד למטה גם כן ביחוד בלי שום פרודא אשר בבחינת שכינתיה בבחינת ממלא כל עלמין הכל הוא כחו לבדו יתברך והוא נקרא יחודא תתאה דהיינו לייחדו יתברך אפילו מצד גילוי העולמות כי הרי אין זולתו כלל אפילו מצד הגילוי ולייחד קודשא בריך הוא ושכינתיה דהיינו לייחד יחודא עלאה ויחודא תתאה לאחד דהיינו כמו שאצלו יתברך אין העולמות תופסים בו יתברך לאיזה מהות נבדל והוא אחד אפילו מצד העולמות בכח אחד לבד בלי שום שינוי כן לא יהיו העולמות תופסים לאיזה מהות נבדל רק לבטלם אליו יתברך ולקשרם ביחודו יתברך באופן שלא יהיו נראים לאיזה מהות ויש נפרד כי אם לאחדם אליו יתברך ולבטלם אליו והגם שנגלים ליש אך מצד כחו הפלא הרי אין זולתו כלל אפילו מצד הגילוי הוא באמת אין זולתו רק שלא נגלה זה לגבי דידן:
8
ט׳וכמאמר הזוהר הקדוש כגוונא דאינון מתייחדין לעילא באחד אוף הכי איהי אתייחדת לתתא ברזא דאחד דהיינו כמו שכל כח העולמות מתייחדין אצלו יתברך לכח אחד בלי שום שינוי כלל בבחינת הוי"ה ברוך הוא שהוא יחודא עילאה אוף הכי איהי שהיא שכינתיה שהוא הגילוי המתגלה בעולמות אתייחדת גם כן לתתא בלי שום שינוי רק שהוא ברזא דאחד כי האחדות הוא בסוד שלא נגלה אבל בעצם הגילוי גם כן אחד וכאשר הוא בכלל העולמות כן הוא בפרט באדם אשר יש בו שתי נפשות ונפש האלוקו"ת הוא מבחינת שם הוי"ה ברוך הוא כמאמר הכתוב כי חלק הוי"ה עמו אשר נמשכה מיחודו יתברך בבחינת יחודא עילאה ונפש הבהמיות המחיה את הגוף בבחינת התפשטות כלי הגוף בבחינת גילוי היא נמשכת מבחינת אלוקי"ם שהוא הצמצום וההסתר אשר על כן צריך האדם להתבונן ביחודא עלאה מצד חלק אלוק"י ממעל ואחר כך להתבונן ביחודא תתאה דהיינו שאפילו מצד חיות הגוף הכל הוא כחו יתברך לבדו ואין זולתו אפילו מצד הגוף ולחברם ולייחדם יחד דהיינו לבטל את כל חיות הגוף אליו יתברך על ידי מדת האהבה לדבקה בו יתברך והוא ההתבוננות של קריאת שמע כי שמע הוא התבוננות ביחודא עילאה וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד הוא יחודא תתאה ואחר ההתבוננות ביחודא עילאה ויחודא תתאה יחברם ויאחדם על ידי אהבה וזהו ואהבת את הוי"ה אלוקי"ך דהיינו לחבר את הוי"ה ברוך הוא שהוא יחודא עלאה עם אלוקי"ם שהוא יחודא תתאה וכאשר יתבאר לקמן אם ירצה השם ביותר ביאור והוא הנקרא אהבת עולם כי כל ההתבוננות בהיחוד והתפעלות באהבה הוא מצד גילוי העולמות כמאמר רבותינו זכרונם לברכה נודע מצד פעולתיו כי עצמותו יתברך אינו בערך ידיעה כי לא נודע מהותו רק מצד פעולת העולמות ויחודם אליו יתברך נודע על ידי בחינת העולמות והעבודה הזו נקראת בבחינת חיות אלוק"י כמו התקשרות הנפש עם הגוף הלא הנפש לא נודעת מצד מהותה רק מצד פעולת הגוף נודע מהותה וכל התגלותה הוא על ידי כלי הגוף בהתקשרותה והתלבשותה בכלי הגוף אבל מהותה כאשר היא בעצמה אינה בערך גילוי וכל ביטול הגוף אל הנפש הוא מצד שהנפש מחיית את הגוף אשר על כן כל אברי הגוף בטלים להנפש ומתקשרים בהנפש כן הוא כביכול התפשטותו יתברך בעולמות אשר עצמותו ברוך הוא לא נודע רק מצד העולמות נגלה מציאותו יתברך דהיינו שבוודאי נמצא כי מצד בריאות העולמות נודע שיש מהווה לכולם ומחיים אבל מהותו לא נודע:
9
י׳והנה התגלותו יתברך בעולמות אינו דומה כהתפשטות הנשמה בגוף מצד הבריאה כי בחיות הנפש הנמשך בגוף הרי אין הגוף נראה למהות בפני עצמה בלעדי הנפש ואין לו שום תנועה וחפץ ורצון מבלתי הנפש ומקושר להנפש ובטל אליה בעצם כי כן היתה הבריאה אבל בהתגלותו יתברך בבחינת עולמות הרי העולמות נגלים בבחינת יש ונפרד ואינו נגלה כחו יתברך בבחינת עולמות ואינו נגלה ביטולם כי כן היתה הכוונה מאתו יתברך להסתיר ולהעלים עד שיהיו נגלים ליש ונפרד בכדי שעל ידי עבודת ישראל יהיה נגלה יחודו יתברך בעולמות לכן ביחוד זה ואהבת עולם כנזכר לעיל מקשרים ומייחדים העולמות אליו יתברך בכלל כיחוד הנפש בגוף כי מאחר שנגלה יחודו יתברך על ידי עולמות ומבטלין אליו העולמות הרי כחו יתברך נגלה בבחינת עולמות בבחינת חיות ממש ומתלבש בהם ומתפשט כהתפשטות הנפש בגוף וכן הוא בפרט בנפש האדם על ידי עבודה זו נגלה חיות אלוק"י וחיות הגשמי בטל אל חיות אלוק"י ומתלבש בו ונעשית נפש אלוק"ית חיות לבחינת נפש הבהמיות ומתקשרת ומתייחדת בה ונגלית על ידי חיות הנפש הבהמיות כי חיות נפש אלוק"י אינה בערך גילוי כלל וגילוי חיות אלוק"ית שבנפש האלוק"ית הוא על ידי חיות נפש הבהמיות שהוא השכל ומדות הנגלים באדם ועל ידי התקשרות השכל והמדות ליחודו יתברך נתקשרו שתי הנפשות ונעשו לאחדים:
10
י״אוזהו מה שכתוב לאהבה את הוי"ה אלוקי"ך כי הוא חייך ממש בבחינת חיות דייקא והתקשרות והתאחדות שתי הנפשות הוא על ידי כחו הפלא והוא נקודת הלב שהיא מבחינת פלא ועל ידי בחינת פלא כל יכול לקשרם ולאחדם הגם שהמה מהותים מחולקים כמו שכתוב רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא כו' והמה שני הפכים אבל מצד רצון הנפש האלקי"ת שהוא למעלה מן השכל מחברם ומקשרם לאחדים כמו התקשרות החיות עם הגוף אשר המה בגדרם נבדלים בהרחק רב ממש שני הפכים מנגדים כי זה רוח וזה בשר כידוע רק מצד כחו הפלא הוא מאחדם כמאמר מפליא לעשות מקשר הגשמיות ברוחניות כן כביכול התקשרות נפש אלוק"ית שהוא חיות אלוק"י עם חיות הבהמיות שהם ממש שני הפכים מנגדים כנזכר לעיל אך על ידי כחו הפלא מחברם ומאחדם:
11