שערי עבודה, שער שלישי ט״וSha'arei Avodah, Third Gate 15
א׳והנה כל הדברים המבוארים במדת האבות אשר על דרך זה דרכו בה אבותינו זה הדרך ילכו בה כל אדם לעבוד עבודתו על פי דרך זה כמבואר לעיל שמעשה אבות סימן לבנים ובירושה ניתנה לנו וכמאמר הכתוב כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וכו' ושמרו דרך הוי"ה כל חד וחד לפום שיעורא דיליה לפי האור אשר יאיר בבחינת נשמתו אשר מבחינת האבות הוא הולדת הנשמות של כל ישראל הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו אבל דרך כלל הוא שורש אחד אשר נאחזים בה נשמותינו וזה הדרך ישכון אור להאיר לכל נפש מישראל אשר יעבוד עבודתו בה:
1
ב׳והנה כל הדרך הנזכר לעיל נקרא בחינת אהבת עולם ובחינת חצוניות הלב הנמשך מהתבונה והדעת אשר עיקרה של עבודה זו הוא לברר בירורי נוגה שהוא הנפש הבהמיות ולהפכה אל הקדושה על ידי הבינה והדעת בגדולתו יתברך והעיקר הוא בקריאת שמע ותפלה כאשר נתבאר לעיל ויתבאר עוד אם ירצה השם ועל בחינת עבודה זו נאמר שעת צלותא שעת קרבא כי בזה הבחינה העבודה הוא דייקא מצד ההיפך כאשר נתבאר שעיקר היחוד והעבודה הוא מצד העולמות דייקא ובבחינת העולמות הרי העולמות הם מנגדים אל יחודו יתברך בבחינת התגלות ובכדי לבטלם ולדבקם אל יחודו יתברך שלא יהיו בבחינת מנגד הוא המלחמה והמלחמה הוא על ידי הדעת לכן בבחינת דעת נכללו חסדים וגבורות וממנו יונק עץ הדעת טוב ורע כידוע ליודעי ח"ן:
2
ג׳שעץ הדעת יונק מהחזה דזעיר אנפין אשר שם גילוי החסד וגבורה שיוצאים מיסוד אמא המושרשים בדעת כידוע אשר יסוד אמא נעשה דעת לזעיר אנפין כי דעת הוא הרגשה והרגשה אינו שייך כי אם על שני מהותים מחולקים ומובדלים במהותם כמו למשל הגוף והנפש המה מהותים נבדלים כי זה בשר וזה רוח לכן מרגיש הגוף בחיות הנפש וגם הנפש מרגשת הגוף כידוע אבל בעצם אחד אין שייך ידיעה והרגשה כלל לכן בבחינת עבודה ויחוד זה אשר העולמות נערכים לגוף ואין סוף ברוך הוא לבחינת חיות אשר מצד הגילוי המה נבדלים במהותם אשר מצד אין סוף ברוך הוא אין זולתו ובלתי בעל גבול ומצד העולמות המה דווקא בבחינת גבול ויש וזולת נמצא כשמייחדים העולמות עם אין סוף ברוך הוא דהיינו יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה הרי יש בעבודה זו בחינת הרגשה להביטול ובחינת הרגשה זו הוא היפך הכוונה שהוא לגלות יחודו יתברך שאין זולתו ובבחינת הרגשה זו הרי נרגש היש שיש מי שאוהב אבל באמת הוא רק יניקה דטוב ורע שמזה יכול גם כן להתעורר היש אבל בעצם הדעת בהתקשרות ליחודו יתברך הרי אפילו בבחינת הרגשת יחודו יתברך מרגיש שאין זולתו יתברך ואינו מרגיש היש למהות אחר כי שורש נשמות ישראל אחוזים בדעת העליון מצד אלוק"ותו יתברך:
3
ד׳וכבר ביארנו שהוא היודע והידוע והמדע בלי שום הרגש ושינוי בעולם מצד כחו הפלא אשר כל יכול לסבול שני הפכים בנושא אחד שיהיה נמשך בכל העולמות ואף על פי כן לא יהיו העולמות תופסים בו לאיזה שינוי מצד אמיתותו ברוך הוא אשר אין זולתו אפילו מצד היש כן יש בכח נפשות ישראל הנלקחים ואחוזים בשרשם להרגיש הביטול אליו יתברך ואף על פי כן ליבטל אליו לבדו וזהו עיקר העבודה כמאמר הזוהר אית למנדע טוב ולמנדע רע ולאהדרא גרמיה לטוב כי כל עיקר הכוונה הוא להפך דייקא היש אליו יתברך וכמו למשל מי שצריך להפך איזה דבר או איזה מהות למהות אחר מוכרח לידע מקודם עיקר המהות והדבר שרוצה לידבק בו ואחר זה לידע המהות השני הרחוק ממנו ואחר כך לחברם ולייחדם לאחדים בהתקשרות המהות השני הרחוק ממנו בהתקשרות אחד כן הוא עיקר הכוונה להפוך העולמות בכלל וגופו בפרט אליו יתברך ולייחדם לכן צריך ליה למנדע טב דהיינו מדת יחודו יתברך הנמשך מצד עצמותו ברוך הוא ולידע ההיפך שהוא מצד היש שהוא בחינת העולמות בבחינת התגלותם אשר נגלים בבחינת נפרדים וזהו למנדע רע וזאת תהיה עבודתו לייחדם בבחינת הרגשה דייקא לבטלם בבחינתם דייקא דהיינו להפך אהבות ומדות שמצד הבהמיות בבחינת נפרד להיות המדות והרגשות בבחינת אלוקו"ת ואחר כך לבטל הרגשת אהבתו אל העצם דהיינו לבטל הרגשה שמרגיש בבחינת יש מי שאוהב ליבטל אליו יתברך מצד הדעת דהיינו מאחר שיודע שאין זולתו מצד האמת אשר העולם אין מהות בלעדו ושהכל הוא עצמותו ברוך הוא אפילו בבחינת היש הרי בדעת זה מתחברים לאחד בחינת חסד וגבורה אשר מדתם המה בהיפוך זה מזה כידוע:
4
ה׳אבל מצד הוי"ה ברוך הוא הרי הם בבחינת יחוד גמור וזהו לאהדרא גרמיה לטוב לכן עיקר העבודה הוא דייקא על פי הדעת שהוא ההרגשה שהוא לברר היש אשר כל עיקר ירידת הנשמה היה לברר ברורי נוגה שהוא היש הגמור ולכן באה מלובשת דייקא נפש הבהמיות שמצד נגה וזהו המלחמה שבשעת התפילה לבטל הרגשתו אליו יתברך ועיקר הדעת הזה הוא בחינת יעקב ולכן נקרא דעת מלבר ולכן נאמר ביעקב ויאבק איש עמו וזהו עיקר העבודה אשר אחריה כל אדם ימשוך לעבוד עבודה תמה זו:
5