שערי עבודה, שער שלישי י״חSha'arei Avodah, Third Gate 18
א׳והנה זה מבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה שהאבות קיימו כל התורה ומצות הגם שלהם עדיין לא ניתנה התורה כי האבות הן הן המרכבה שכל תנועתם ופעולתם היה רק בשביל רצונו יתברך אפילו בפועל ממש במחשבתם ודבורם ובעשייתם לא עשו רק בשביל לגלות רצונו על ידי יחודם בעבודתם שהיו מייחדין העולמות אליו יתברך כבחינת יחוד הנפש עם הגוף ביחוד גמור ועל ידי יחוד זה היה כל פעולתם לפעול רצונו יתברך על ידי כל הנהגותיהם בפועל ולא היה מצד היש והגילוי בבחינת נפרד כי אם לעשות רצון קונם בפועל בזה קיימו כל התורה שהוא התגלות רצונו יתברך ונעשו גופם מרכבה אליו יתברך ובחינת לבוש אליו אבל לאו דווקא בעשיות המצות באופן כאשר המה עתה כי אם בעשיות אחרות כמו שמבואר בזוהר שיעקב על ידי מקלות היה ממשיך בחינת תפילין דהיינו מה שעתה המכוון בתפילין להמשיך מוחין עליונים חכמתו ובינתו ודעתו על ידי הפרשיות הכתובים בקלף של תפילין המשיך על ידי כוונתו בהמקלות וכן כולם המשיכו רצונו יתברך בפעולתם על ידי כוונתם וביררו בחינת נגה שהוא היש ועשאוהו לבוש אל הקדושה:
1
ב׳והנה בתורה ומצות גופא יש כמה אופנים אשר בדבר אחד גדלה מעלת התורה מהמצות ובדבר אחד גדלה מעלת המצות מהתורה ולא אאריך בביאור זה כי כבר מבוארים בספרו הקדוש של מורי ורבי נשמתו עדן כדי צרכם אבל דרך כלל נקראת התורה לחם ומזון הנפש ומצות נקראו לבושים כי כמו לחם הגשמי אשר בבחינת התגלותו הוא למטה מהאדם הרבה כי האדם הוא בחינת מדבר והלחם הוא צומח אך בשרשו הוא גבוה מבחינת האדם וכאשר אדם מכניסו לקרבו עד שישוב להחיות האדם נגלה כחו משרשו ומחייה את האדם ועל ידי כלי האדם שמבררין המאכל מסיר ההסתרה שבהלחם דהיינו על ידי שיניים וחיך וגרון ואצטומכא עד שישוב אל חיות ואז נתגלה כחו הגבוה עד שנעשה מקור לחיות האדם והחיות של אדם מתגבר וכו' כן התורה בהתגלותה היא למטה בסתר המדריגות מנפש אלק"ות שבאדם אשר בנפש אלוק"ית נתגלה חיות אלוק"י ממש בהשכלה והבנה ובמדות אלוק"ית בבחינת חיות אלוק"ות ממש והתורה כולה התגלותה היא בבחינת גשמיות כידוע אבל שורשה נעלה הרבה מנפש אלוק"ית כי היא עצם רצונו הנמשך מעצמותו ברוך הוא שלא בבחינת הסתרתו יתברך בבחינת כלים שהמה מדותיו יתברך וחכמתו ובינתו שהמה מצד הצמצום וההסתר ובחינת נפש אלוק"ית היא מצד הסתרתו יתברך בכלים על ידי החכמה והתבונה ועל ידי המדות הנמשכים בעולמות:
2
ג׳כי המה כלים לצמצם אורו יתברך שבבחינת אין סוף ברוך הוא בכדי שיהיו יכולים העולמות ובחינת נבראים לקבל חיות אור אין סוף ברוך הוא כל חד וחד לפום שיעורא דיליה אשר לכן נקראו חכמה ובינה ומדות שהמה כלים בחינת זעיר אנפין כמאמר הכתוב כי נער ישראל ואוהבהו כמו למשל מצד האהבה שאוהב האב את בנו מצמצם שכלו בערך בנו בכדי שיוכל לקבל חכמתו בערכו אבל עצם חכמתו הרי אין בנו יכול לקבל מצד קטנות מוחו כן הוא כביכול מצד כי נער ישראל אשר אין ביכולתם לקבל אור עצמותו ברוך הוא בבחינת רצונו ממש מזה נמשך אהבתו יתברך אלינו ועל ידי אהבתו יתברך מצמצם אור אין סוף ברוך הוא בכלים בכדי שיהא יכול לקבל כל חד וחד לפום שיעורא דיליה הן בבחינת נשמות והן בבחינת מלאכים שיהיו יכולים לקבל חיות אין סוף ברוך הוא והכל הוא מצד האהבה כי כולם נבראו בשביל ישראל כידוע אבל התורה היא מעצם רצונו ברוך הוא אשר לא נחית לצמצומים כמאמר הכתוב לא מראש בסתר דברתי כי לא בא רצונו יתברך בהסתרה רק מצד שרצון עצמותו ברוך הוא אינו בערך גילוי לכן הלביש והסתיר רצונו יתברך דייקא בהיש אשר בבחינת נגלה הוא רחוק מהשגה ואין נגלה בו חיות אין סוף ברוך הוא מצד הנגלה רק עצם רצונו ברוך הוא וכח עצמותו הוא מוסתר בהתורה אשר על כן נקראת משל כמו למשל מחכם אשר רוצה לגלות איזה דבר מעמקות החכמה אשר אינה בערך חכמתם של המקבלים אשר אם יגלה עצם החכמה אין בהם כח לקבלה לכן מסתיר חכמתו במשל הרחוק מהם כידוע אופן המשלים אשר ממשילים לעמקות חכמה בהשכלות עמוקות לדומם ולצומח ודומיהם אשר אינם בגדר חכמה כלל רק שבמשל זה מוסתר כח המושכל אבל המשל בעצמו אינו בגדר המושכל כלל וכאשר יבינו וייגעו המקבלים עצמם להבין על פי חכמתם המכוון יגיע אליהם עצם המכוון של החכם כל אחד ואחד לפי ערכו ויבינו שזהו למעלה משכלם כן כל התורה נקראת משל הקדמוני כמו שנתבאר לעיל:
3
ד׳כי עצמות רצונו וחכמתו יתברך אשר אי אפשר לבא בהשגה כלל כי היא נקראת חמדה גנוזה כדלעיל הסתירה דייקא בגשמיות אשר אינה בגדר וערך חיות אין סוף הנמשך בפנימיות אבל כשאדם מייגע עצמו בהתורה להסיר ההסתרה דהיינו להשכיל ולהבין שהוא רצונו וחכמתו בעצם ומתקשר בה מצד שהוא חפץ להתקשר אל רצונו יתברך הגם שאינו מבין בדרך פרט בגילוי גמור עצם רצונו וחכמתו יתברך הגנוז בה אך עם כל זה מצד שיודע ומבין שהיא עצם חכמתו ורצונו וכוסף ומשתוקק בנפש חפיצה להבטל ולהתקשר אל רצונו יתברך דרך כלל ולבטל רצונו מפני רצונו יתברך ומאמין ומבין שאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד ומבטל ההסתר הנגלה בכלים גשמים הנגלים לנפרדים רק שמבין ומביט שהכל הוא עצמותו ברוך הוא בלי הסתר כלל בזה נתגלה כח התורה משרשה שלמעלה מן הכלים שהוא מעצמותו ומחיית את הנפש אלוקי"ת ומגבירתה ביתר שאת ויתר עוז ונקראת מזון הנפש וכמו שבמזון נתגבר כח החיות ומתפשט בכלי הגוף בכל אחד ואחד לפי קבלתו דהיינו בכלי המוח נתבררו החכמה והמדע ובכלי הלב מתגברים מדותיו וכלי המחשבה והדבור והמעשה נתגברו בתוספת התגברות על ידי זה כן כביכול על ידי התורה נקשר עצם החיות בעצמותו ברוך הוא ממש בהתדבקות והתקשרות לעצם אחד עם אין סוף ברוך הוא והחכמה שבנפש נתגברה ונעשית מרכבה לחכמתו יתברך וכן מדות הנפש נתגברו ביתר שאת להעשות מרכבה למדותיו יתברך הגנוזות בהתורה והמחשבה דיבור ומעשה שהם לבושי הנפש נעשים לבוש בחיבור וקישור אחד עם לבושי התורה הנגלים אשר הוא פשט התורה אשר בעצם הכל הוא כח אין סוף ברוך הוא לבדו אשר איהו ורצונו וחכמתו ומדותיו ולבושיו יתברך הכל הוא כח אין סוף ברוך הוא בלי שינוי כלל אשר מצד עצמותו אין לתאר כלל חכמה ומדות ולבוש רק מצד הנגלה אנו מתארים זה הגם שמוכרחים המה להיות גם כן בכחו יתברך אבל הוא בדרך סתירה וגניזה אשר אין לבקשם כלל נמצא בהתקשרו אל התורה מתקשרת נפשו אל עצמותו יתברך ונתוסף חיות בכלי הנפש בתוספת התגברות:
4
ה׳ועוד זאת שבבחינה זו מתכללת חיות נפשו הבהמיות גם כן בכחה וחכמתה ומדותיה ולבושיה אליו יתברך כי כל עיקר התקשרותו לרצונו יתברך שבהתורה הוא על ידי כחות הנפש הבהמיות שהמה כלים הגשמים הבאים מאכילה ושתיה ומדם הנפש כידוע ועל ידי עסק התורה המה מתקשרים בקישור עצום כי התורה היא מצד כחו ברוך הוא לבדו אשר מצד כח עצמותו ברוך הוא אין צמצום והסתר מעלים לפניו ולכן על ידי עסק התורה ששם הוא גילוי רצונו ברוך הוא בלי הסתר פנים כלל כמבואר לעיל שאפילו כח היש הוא כחו לבדו יתברך אשר קמיה הכל הוא בהשוואה ואין החילוק כי אם מצד הנגלה לגבי דידן:
5
ו׳ולכן כח היש שבנפש הבהמיות אשר שורשה גם כן מעצמותו ברוך הוא רק שירדה בסתר המדריגות וההסתר פנים עד שנגלית ליש ודבר נפרד בבחינת הסתר פנים לגמרי עד שנגלית בבחינת סטרא אחרא בבחינת נפרד אבל כשמתקשרת לעצם רצונו יתברך המלובש בתורה ובטילה ונכללת בחיותה ובלבושיה הרי נגלה בכל כחותיה רצונו יתברך ובזה מתעורר כחה משרשה ונעשים לאחדים ממש אפילו מצד היש ואור הוי"ה מקיפה מראשה ועד רגלה מה שאין כן על ידי התעוררות קריאת שמע ותפילה הרי עצם מהותה לא נתהפך רק שהיא בטילה לגבי אור הוי"ה המאיר בנפשו האלוק"ית אבל עצם מהותה לא נתהפך כי בבחינתה ומהותה מצד בחינתה לבדה שלא בבחינת ביטול הרי הוא יש גמור ואפילו בצדיקים גמורים שמהפכים כל מדותיהם של נפשם הבהמיות אליו יתברך ואינו משתמש בכליה בבחינת יש הוא גם כן מצד הביטול ואור הוי"ה המאיר בה עד שמתבררת בכל החיות שבה וגם לבושיה לבטלם אל אור הוי"ה השוכן בתוכם אבל עיקר הכוונה מאתו יתברך שבבחינתה אשר ירדה בסתר המדריגות שיוכל להתגלות אין סוף ברוך הוא דווקא בבחינת יש כמאמר הכתוב ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ שתכלית כוונתו יתברך הוא דייקא שתרד לארץ ושיהיה נגלה עצמותו ברוך הוא דייקא מצד הארץ ומצד מטה זה לא נגלה על ידי בחינת ביטול בבחינת השגתם באהבתם אפילו בבחינת אהבה רבה וכלל גדול הוא שכל שיורד למטה מטה שורשו הוא גבוה מעלה מעלה וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה סוף מעשה במחשבה תחילה (וכמאמר נכנס ראשון יוצא אחרון) כן תכלית כוונת הבריאה אשר עלה ברצונו הפשוט הוא לגלות אלוק"ותו יתברך דייקא בבחינת מטה:
6
ז׳והנה אצלו יתברך הוא בהשוואה הגבול עם בלתי בעל גבול אבל בכדי שיתגלה בחינת היש בבחינתו היו כמה צמצומים עד שנגלה היש בבחינתו לכן נכנס ראשון ויצא אחרון כו' וזהו על ידי מדת מלכותו יתברך המסתתרת בכל העולמות עד שיהיה נגלה דייקא בחינת היש כידוע לכן שרשה מאוד נעלה לכן כד סלקת סלקת לאין סוף ברוך הוא וכד נחתת נחתת עד אין תכלית כי אדרבה מטעם שהוא יתברך למעלה מהטעם ודעת ואינו בגדר השתלשלות כלל לכן בכחו יתברך להתגלות אפילו בבחינת יש אבל בבחינת דעת וחכמה והבנה לא תשוער שיהיה התגלותו בבחינת יש ונפרד שאין ערך בלתי בעל גבול לבחינת גבול ושיתהווה ההיפך ממש ועוד שאין זולתו ואיך יתהווה הזולת לכן שורשה מכח אין סוף ברוך הוא לבדו אשר אצלו יתברך הכל שוין וכל יכול להוות ולקיים את כח היש בכחו הפלא כמאמר הכתוב כי נפלאות עשה:
7
ח׳והנה הפלא הוא שיהיה נגלה כחו יתברך בעשיה דהיינו התהוות היש והגילוי הנגלה לגבי דידן הוא בבחינת פלא אבל כח היש בבחינתו הוא מעצמותו ברוך הוא למעלה ממדת פלא כי אצל עצמותו ברוך הוא אין שייך לומר אפילו בחינת פלא כמאמר הכתוב היפלא מהוי"ה דבר כי מצד עצמותו הוא בהשוואה גמורה אם כן אין התהוות היש אצלו פלא כלל מצד השוואתו ברוך הוא רק הפלא הוא לגבי דידן:
8