שערי עבודה, שער שלישי כ׳Sha'arei Avodah, Third Gate 20
א׳והנה כאשר הוא בכלל כן הוא בפרט באדם אשר נפשו האלוק"ית היא בחינת רוח האדם שהיא נלקחה מבחינת יחודו יתברך שהוא בחינת הוי"ה ברוך הוא שנקרא כמראה אדם כמאמר הכתוב כי חלק הוי"ה עמו ונפש הבהמיות היא מבחינת בהמה ונקראת רוח הבהמה אשר על כן שורשה של הנפש הבהמיות גבוה מבחינת נפש האלוק"ית וכידוע שירידת הנשמה להתלבש בנפש הבהמיות היא צורך עליה שעל ידי בחינת התלבשותה בנפש הבהמיות נתעלית למעלה מבחינתה מצד שבשורשה היא למעלה מרוח האדם אך זהו בשורשה אבל מצד התגלותה היא למטה מטה מרוח האדם לכן בכדי שיתגלה שורשה מוכרחת מקודם להתייחד ולהתבטל בבחינת נפש האלוק"ית על ידי התבוננות והדעת בבחינת יחודו יתברך לבטל בחינתה הנגלית אשר מצד ההתגלות היא בחינת נפרד גמור אשר אין למטה ממנה עד שתוכל להתגלות בבחינת קליפה וסטרא אחרא אשר בחינת קליפה היא המסתרת האוכל כי הגם שיש בקליפה זו המאכל אבל מצד שסובבת המאכל הרי המאכל שבתוכה נסתר לגמרי כן הגם שבבחינת כחה של הנפש הבהמיות מוסתר כח האין סוף ברוך הוא אבל מצד ההתגלות מסתרת כח האין סוף ברוך הוא עד שנגלית ליש ונפרד גמור:
1
ב׳לכן צריך לשבור הקליפה ולהוציא מתוכה המאכל לחברו אל האדם ואז המאכל מחיה לאדם לכן צריך מקודם לבטל היש על ידי התבוננות בקריאת שמע ותפילה ולייחדו בבחינת אדם שהוא הנפש אלק"ית לעורר היחוד בבחינת השכלה והבנה ואז על ידי השכלה והבנה ימסור נפשו בלמעלה מן הדעת שהוא הנקרא מסירת נפש למעלה מהשכלה והבנה שהוא בחינת בכל מאודך שהוא למעלה מבחינת ובכל נפשך כי בחינת בכל נפשך הוא מצד היחוד בבחינת חיות כמאמר הכתוב לאהבה את הוי"ה אלוקי"ך כי הוא חייך שהוא בחינת חיות נפש אלק"ית שהוא מצד יחודו יתברך הנקרא חי העולמים וחיות נמשך מחכמה כמאמר הכתוב והחכמה תחיה ובכל מאודיך הוא למעלה מבחינת חיות שהוא מצד עצמותו ברוך הוא וכשמבטלין בחינת היש למקורו למעלה מן השכל אז צריך להמשיך אין סוף ברוך הוא למטה דייקא בבחינת יש שאפילו בבחינת יש יהיה התגלותו יתברך מצד עצמותו ברוך הוא ולכן נאמר אחר ובכל מאודך והיו הדברים האלה דייקא מצד ההתגלות כידוע שההתגלות נקרא אלה אשר אנכי הוא מי שאנכי שאינו מושג להתחבר אלה עם אנכי ואז עיקר ההמשכה הוא דייקא למטה על ידי עסק התורה שהיא גם כן שורשה מעצמותו ברוך הוא ונתגלית דייקא בבחינת מטה בבחינת גבול שהוא מצד כחו יתברך אשר אצלו הכל שוין כי אין צמצום מעלים לפניו ואז ממשיך עצמותו ברוך הוא אפילו בבחינת לבושי הנפש הבהמיות וזהו והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבביך שהדברים האלה היא בחינת התורה שהיא דווקא בבחינת גבול:
2
ג׳ולכן נאמר הדברים האלה כידוע שאלה נקרא ההתגלות בבחינת נפרד אבל שורשה הוא מרצונו יתברך אשר בבחינת רצונו יתברך הגבול עם בלתי בעל גבול מתקשרים בקישור נפלא מצד כח השוואתו ברוך הוא אשר קמיה כחשיכא כאורה ואין צמצום מעלים לפניו ואדרבה עיקר כוונתו יתברך הוא לגלות שלימותו יתברך דייקא מצד היש כמאמר רבותינו זכרונם לברכה סוף מעשה במחשבה תח ילה וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים דייקא ולכן באורייתא ברא קודשא בריך הוא עלמא כי עיקר כל בחינות הנבראים שבעולם הן בדומם צומח חי מדבר וכל העולמות הנגלים בבחינת גבול ויש אין נברא בעולם שלא נברא על פי התורה כי שורש התורה היא מכח השוואתו ברוך הוא אשר קמיה אין היש מסתיר ומתקשר בעצמותו ברוך הוא ולכן כל הפרטים שבכל העולמות שרשם וחיותם הכל הוא מבחינת התורה אך מצד ההתגלות כמו שהמה לגבי דידן שהוא על ידי צמצומים רבים להסתיר כח השוואתו ברוך הוא נגלים לנו ליש ונפרד גמור וכל עיקר המכוון הוא לגלות כח השוואתו ברוך הוא אפילו לגבי דידן דהיינו לגלות רצונו יתברך דייקא מצד היש אך בכדי לגלות רצונו יתברך מצד היש מוכרחים אנחנו לבטל היש הנגלה ונפרד למקורו על ידי בחינת מסירת נפש בבחינת ובכל מאודך ובאתערותא זו דלתתא במסירת נפש כנזכר לעיל:
3
ד׳בזה מעוררין אתערותא דלעילא דהיינו כחו יתברך שבבחינת יש להמשיך רצונו יתברך בבחינת התורה ומצות ולכלול נפשו בבחינת רצונו יתברך שלמעלה מן הטעם והדעת וזהו והיו הדברים האלה הנגלים בבחינת אלה אשר אנכי אשר הוא בחינת עתיק אנכי הוא בחינת כתר כידוע ליודעי ח"ן דהיינו להבין שאשר אנכי הוא בחינת רצונו יתברך שאינו מושג בבחינת השגה מצוך הוא לשון צוותא והתקשרות בבחינת היום על לבבך למעלה מבחינת הלבבות היינו הלב מצד נפש אלוק"ית והלב מצד נפש הבהמיות אשר בבחינת רצונו יתברך שתי הנפשות האלוק"ית והבהמיות המה כח אחד כמאמר הכתוב כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי דהיינו שהתחלקותם של נפש אלוק"ית עם נפש הבהמיות המה רק מצד הנגלה לנו אשר לגבי דידן נגלו העולמות לבחינת יש מצד ההעלם ומצד הנגלה הוא רוח האדם עולה למעלה ורוח הבהמה יורדת למטה אבל בבחינתו יתברך המה הכל כח אחד שהוא עצמותו ברוך הוא לבדו הנגלה בבחינת רצונו אשר בבחינת רצונו מתקשרים לכח אחד בלי התחלקות כידוע שמצד רצונו ברוך הוא הנלקח מבחינת עצמותו אין שייך לומר מעלה ומטה ולא ימין ושמאל כמאמר האדרא לית שמאלא בהאי עתיקא כולא הוא ימינא וזהו כי רוח מלפני יעטוף שהוא למעלה מהטעם ודעת וחכמה והשגה נקרא בחינת עטיפה שהוא בחינת מקיף ובבחינה זו ונשמות אני עשיתי שתי הנשמות המה לכח אחד:
4