שערי עבודה, שער שלישי כ״הSha'arei Avodah, Third Gate 25
א׳כלל העולה שכל בחינת תורתם ועבודתם היה הכל בבחינת בירור והעלאה ועל זה נאמר הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי כי כל עיקר עבודתם הוא לברר הסיגים מכסף לכן הוצרך יעקב ובניו לירד למצרים בשביל שני בחינות אחד הוא לברר הניצוצות ממצרים כמאמר הכתוב וילקט יוסף את כל הכסף כו' וגם מאמר הכתוב וינצלו את מצרים וזהו ברכוש גדול ושנית הוא גם כן שיהיה בחינת הביטול שבבחינת יחוד שהוא בחינת יעקב כסף נקי דהיינו שעבודתו ויחודו היה מצד ההתדבקות וההתחברות מצד היש מצד הדביקות תמיד בבחינת רעותא דליבא ובזה עדיין לא נגלה עצם הביטול כאשר הוא מצד עצמותו ברוך הוא כמו למשל בן הדבוק אל אביו תמיד מצד חכמתו שמשכיל גדולת אביו ואהבתו אליו והתחברותו עמו מצד זה בטל תמיד אליו וכשהאב רוצה לנסותו אם האהבה היא רק מצד ההתחברות והשכלה אם מצד האמת הוא מסתיר פניו ממנו ואדרבה מראה לו ההיפוך ואם אף על פי כן רץ אחר אביו ובטל אליו בזה יודע אמיתות אהבתו כן ביטול יעקב ובניו שהיה מצד הדעת והתקשרות ביחודו יתברך תמיד לא היה נגלה ביטול העצמי הגם שיעקב אבינו עליו השלום היה לו ביטול מצד אמיתות רק מצד הדעת הדבוק תמיד לא היה הביטול העצמי בהתגלות אבל בבחינת מצרים ששם הוא היפך היחוד ושם הוא עיקר הגילוי בבחינת הגבול ואף על פי כן היה בטל אליו בזה נבדלו הסיגים לגמרי וכמאמר הזוהר דתמן אתבחינו אבהתנא ושני הבחינות המה מכוונים וזה תלוי בזה כי מצד הביטול שהיה בבחינת מצרים שהוא למעלה מן הדעת בזה היה יכול לברר אפילו מצד היש הגמור אשר לא נכלל ביחודו שהוא הרע הגמור כי הביטול שהוא מצד הדעת הוא התקשרות העולמות אליו יתברך מצד התבוננות והדעת ביחודו יתברך שאין העולמות דבר נפרד ממנו ובטלים אליו יתברך וליחודו אפילו בחינת עולמות התחתונים בחינת דעת זה אינו רק להסיר ההסתרה שמצד בחינת נוגה שנתגלה בחינת יש ועל ידי הדעת מתבררת להעלותה אל הקדושה לבחינה זו יגיע הדעת אבל בחינת הרע הגמור שעיקרו הוא למטה מן הדעת אשר כביכול ההסתרה היתה שיהיה דייקא נראה בבחינת מנגד להקדושה כי כל עיקר המכוון היה דווקא לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירא למתקא ולכן כחם היה דווקא בבחינת מנגד להקדושה וכידוע מענין פרעה שהיה מכתר דקליפה דהיינו כמו שבקדושה שורש היחוד של העולמות נמשך מכתר בבחינת פלא אך שהפלא הזה נמשך בדעת כן את זה לעומת זה היה כתר דקליפה שיהיה נגלה דייקא בבחינת נפרד וזהו גם כן פלא אשר באמת אין עוד מלבדו ואין זולתו יתברך ואף על פי כן יהיה נגלה מנגד גמור עד שאמר לי יאורי ואני עשיתני זהו דבר פלא:
1
ב׳והנה פלא זה אינו נמשך בדעת כי כל עיקרו הוא שיהיה דייקא בבחינת נפרד והדעת הוא דייקא היחוד ולכן אמר פרעה לא ידעתי את הוי"ה כי לא היה לו בחינת דעת שהוא יחוד והתקשרות אמיתי מצד היחוד שהוא בחינת הוי"ה ולכן מביא בזוהר הקדוש על פסוק בא אל פרעה אשר משה היה ירא לבא אליו להפכו כי בחינת משה הוא מצד הדעת ובחינת פרעה היה למטה מן הדעת ושורשו הוא מלמעלה מן הדעת שהוא בחינת פלא וכמאמר הזוהר דקא חמי ליה משתרש בשרשין עלאין ולכן היה מלך מצרים שהוא היה העיקר והשורש של מצרים שהוא מיצר ים וכל זה הוא מצד ההסתרה כאשר הוא לגבי דידן אבל לגבי עצמותו ברוך הוא הרי מקרא מלא דבר הכתוב לא יגורך רע כי הרע הוא רק מצד ההסתרה ואצלו יתברך אין צמצום מסתיר לפניו אשר הוא באמת אין זולתו ולכן נאמר הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרובץ כו' כי כאשר נגלה עצמותו ברוך הוא הרי ממילא הוא בטל ולכן כאשר ירד יעקב למצרים אשר בבחינת מצרים היה ביטולו מצד עצמותו ברוך הוא שלמעלה מן הדעת מצד זה היו ישראל יכולים לברר הקדושה שהוא כחו יתברך שבמצרים שהוא מצד הרע הגמור להוציא בולעם מפיהם ולהכניסם אל הקדושה בבחינת לאכפיא ולאהפכא דייקא והדברים ארוכים ויתבארו אם ירצה השם במקום אחר:
2
ג׳והנה כבר בארנו כדי צורך בביאור עבודת האדם שהם מדת האבות עליהם השלום שאחריהם כל אדם ימשך לעבוד עבודתו בדרך הזה הגם שיש כמה בחינות באהבות ויראות בכמה פרטים יתבאר אם ירצה השם בשער הרביעי ומבחינת עבודה זו בהתבוננות היחוד כנזכר לעיל מזה הוא בחינת הולדות אהבה ויראה הנקראים בן ובת ובחינת הולדה זו הוא מישראל סבא ותבונה הנמשכים במוח זעיר אנפין להיות לו למוחין לכן תבונה היא אותיות בן ובת והנה לפעמים נולד הבן קודם שהוא האהבה להתדבק אליו מצד התבוננות ביחודו יתברך וליפרד מהיש ולהיות נמשך אל יחודו יתברך בדביקות ולפעמים נולדת בת תחילה שהיא היראה שהוא ביטול היש בהתבונן שהוא יתברך עיקרא ושרשא דכולא וכל עלמין מתייחדין אליו מזה תגיע אליו היראה לבטל היש שלו שלא יהיה נגלה לנפרד:
3
ד׳והנה אמרו רבותינו זכרונם לברכה בת תחילה סימן יפה לבנים דהיינו אם על ידי ההתבוננות תגיע לו היראה שהיא בחינת ביטול היש תהיה האהבה הבאה אחרי היראה הזאת מבוררת שלא יתערב באהבה זו מצד עצמו שהוא האוהב כי מצד ביטול היש תהיה האהבה רק מצד העצם אבל כשבאה האהבה בתחילה תהיה בה תערובות היש מצד עצמו:
4
ה׳והנה אפילו כשנולדה האהבה בתחלה צריך לעורר היראה גם כן שלא יהיה נגלה היש שלו לאיזה מהות ולכן בצאת החסדים והגבורות מיסוד אמא נתגלה תיכף בחינת נוקבא שהיא בחינת מלכותו יתברך שנקראת יראת הוי"ה וכמאמר האדרא רבה אפיק מבין חדוי גלגלא תקיפא כו':
5
ו׳והנה מבואר בעץ חיים שקודם חטא אדם הראשון היו החסדים יוצאים מיסוד אמא קודם יציאת הגבורות ואחר זה יוצאים הגבורות ומתמתקים על ידי החסדים ואחר חטא אדם הראשון גרם שיצאו הגבורות קודם החסדים והביאור לזה כי קודם חטא אדם הראשון לא היה מרגיש היש כלל כמאמר הכתוב ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו כי הביטול שלהם היה שלא בהרגשה כלל רק בהתכללות עצום ולא הרגישו היש לאיזה מהות מצד הביטול ולכן היו יוצאים החסדים קודם מיסוד אמא שהוא התבונה וההתבוננות ביחודו יתברך אשר כל העולמות מתייחדין אליו ביחוד גמור מצד האהבה והחסד ואחריהם יצאו הגבורות שדרכם לעלות ולא לירד דהיינו שיהיו העולמות בטלים למקורם אך בירידתם מתמתקין מצד ההתכללות אמיתי אשר אין זולתו אפילו מצד היש ואין היש מהות נבדל ממהותו יתברך אך אחר החטא שאכל עץ הדעת טוב ורע דהיינו שהרגיש היש למהות נבדל ולכן היה מרגיש ביטולו לאיזה מהות אז יצאו הגבורות קודם דהיינו לבטל היש ממהותו ואחר זה יצאו החסדים שהוא האהבה לטעם המבואר לעיל ואז יצאה הנוקבא מבין חדוי כידוע שעיקר קבלת הנוקבא הוא מהגבורות ודי למבין:
6