שערי עבודה, שער שלישי כ״טSha'arei Avodah, Third Gate 29
א׳והנה בבחינת חכמה והבנה והדעת יש שני בחינות בחינה אחת הוא בחינת חכמה הגלויה ועל פי חכמה הזאת הם ההבנה והדעת כי בחינת חכמה הוא ראשית כידוע ובחכמה גלויה זו ברא הקדוש ברוך הוא את העולם ועל פי חכמה זו הוא סדר כל הנבראים כמאמר רבותינו זכרונם לברכה בשלשה דברים נברא העולם בחכמה ובתבונה ובדעת ולכן תרגום יונתן על מלת בראשית בחוכמתא והיא המתפשטת בכל העולמות אשר אין נברא בעולם כי אם על פי חכמה זו ובחינת חכמה זו היא נהוגה בכל הארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה עד שמתפשטת ומתלבשת בבחינת טבע הנבראים עד שמצאו חכמי הטבע חכמת הטבע בכל הברואים ומזה יצאו לחלק ולהפריד באומרם אשר על פי חכמת הטבע מחויב כל נברא בסדרו ואופנו ובאמת לא בחכמה ידברו וסכלים המה נבערו מדעת כי אחר שסידר המאציל ברוך הוא והאציל חכמה זו אז על פי חכמה זו מתצמצמת ומתפשטת להיות לטבע בהנבראים אבל לא שתחייב החכמה זה חס ושלום וכמבואר בשער השלישי מחלק הראשון ויתבאר עוד לקמן והנה החכמה דבוקה במאצילה ברוך הוא בלי שום הבדל חס ושלום רק הוא יתברך וחכמתו אחד:
1
ב׳והנה כל זה נקראת חכמה גלויה ונקראת חכמה דאצילות והיא מתפשטת בבחינת זעיר אנפין ונקרא חכמה דזעיר אנפין וכן הבינה והדעת המה נערכים בבחינת זעיר אנפין כמו למשל אדם המדבר דברי חכמה עם בנו הקטון לפי ערכו ומסביר לו על פי השכלה והבנה לפי ערכו כן היא החכמה נקראת בבחינת זעיר אנפין דהיינו כפי שממשיכה בערך העולמות והמקבלים ויש עוד חכמה נעלמה שלמעלה מן האצילות שעליה נאמר ונעלמה מעין כל חי לא ידע אנוש ערכה וכו' ונערכין אליה הבינה והמדע ובחינת חכמה זו היא בחינת התורה שקדמה לעולם אלפיים שנה שהם החכמה והבינה שהם בחינת אלף חכמה אלף בינה כמאמר הכתוב אאלפך חכמה שהחכמה והבינה אלו המה בבחינת אלפין שהמה בחינת פלא שלמעלה מן השכל ועל זה נאמר באורייתא ברא קודשא בריך הוא עלמא וזהו בראשית שהוא ב' ראשית דהיינו שני בחינות חכמה שהיא ראשית כמאמר הכתוב הוי"ה קנני ראשית דרכו דהיינו כי בחינת חכמה הראשונה אשר היא מצד הבריאה ומתפשטת בכל הנבראים הנה הגם שכל הנבראים נבראו בחכמה זו לא מעצם החכמה זו תחוייב חכמת הנבראים בבחינתם כי איך תחויב החכמה אשר להמאציל ברוך הוא אין לתאר בחינת חכמה כלל כי חכמה לא תשוער אלא להשכיל איזה מהות באופנו ועשייתו או לחבר שני מהותים לאחד על פי השכלה או לצרף כמה אופנים זה עם זה אבל בעצם אחד אין שייך כלל חכמה:
2
ג׳והנה מאחר שאין סוף ברוך הוא לא נודע מהותו כלל ואין מהות אחר בלעדו איך תעריך אליו חכמה אשר הוא יתברך מרומם ונעלה עד אין קץ ממדת חכמה ועוד זאת שהחכמה היא הנגלית מצד גילוי הנבראים בכל כוחותם וכוחותם משונים זה מזה ועל ידי החכמה מתחברים כח זה עם זה דהיינו בצומחים מצד הרכבת כחותיהם מתגדל כל אחד ואחד באופנו וכן בחי וכן במדבר וזהו אחר שנמצאו הכחות בעולם אבל הכחות עצמם מאין נתהוו לא תמצא בשום חכמה בעולם ועל זה נאמר עושה פלא כי נפלאות עשה:
3
ד׳והנה החכמה הגלויה הזו אינה רק בחינת כלי כמו למשל מי שרצונו לעשות איזה דבר אומנות או להפך איזה מהות למהות אחר כמו לבנות בנין או לעשות מעפר זהב וכדומה לזה עושה זה על ידי כלי האומנות נמצא עיקר רצונו הוא להמכוון שלו והכלי אינה רק בחינת מעבר כן בחינת חכמה היא כלי להשלים רצונו יתברך אשר תכלית הכוונה בבחינת התגלות עולמות מאין ליש היא בכדי לגלות שלימותו יתברך אפילו מצד היש ובכדי שיתגלו בחינת עולמות בבחינת חילוקי דרגין בכל פרט על פי כוונתו הסתומה והתגלות זאת הוא על ידי כלי החכמה והחכמה היא כלי לפעול פעולת העולמות להסתיר כחו האין הסוף ולהשלים בה כוונתו יתברך:
4
ה׳והנה עיקר הכוונה היתה מאתו יתברך לגלות כחו יתברך שיהיה נגלה שלימותו יתברך בכל הפרטים והנה כל הנמצאים אשר בעולם המה כמוסים בעצמותו יתברך בכח אחד בבחינת השוואה גמורה כי יוצר הכל הוא ואין דבר שחוץ ממנו ואין נסתר מנגד עיניו והוא יתברך נמצא בכל המציאות בכחו השוה ברוך הוא דהיינו שכל המציאות מוכרחים להיות בכח עצמותו ברוך הוא בכל הפרטים כי הוא המהוום ומכחו יצאו להתגלות אך איך הם בכח עצמותו ברוך הוא באיזה אופן מאחר שהוא פשוט בתכלית הפשיטות ואין לתאר אצלו יתברך שום מהות ודבר זולתו חס ושלום כי הוא עצם אחד פשוט בלי שום התחלקות ואף על פי כן יהיו כל פרטי ההתחלקות בכחו יתברך על זה נאמר הנסתרות להוי"ה אלקינ"ו וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה אין לך עסק בנסתרות לא תליא שאלתא ביה כלל כמו שנאמר במענה הוי"ה לאיוב איפה היית ביסדי ארץ כו' והנה בחינת התקשרות כל הדרגין אשר בכחו יתברך בבחינת השואה היא הנקראת תורה של מעלה וחכמה קדומה:
5