שערי עבודה, שער שלישי ל׳Sha'arei Avodah, Third Gate 30
א׳והנה קריאתה בשם חכמה קדומה תואר זה אינו אלא לשכך את האוזן קורין אותה בשם חכמה ומשאילין לה שם חכמה מצד שהוא שורש כל שרשי החכמות אשר נתגלו בבחינת עולמות ולכן קורין לה גם כן חכמה קדומה אבל באמת אין לתאר בכחו יתברך בבחינת אין סוף תואר חכמה כלל כמבואר לעיל אשר תואר החכמה הוא רק מצד כמה מהותים אשר אין סוף ברוך הוא מושלל מתוארים ומהותים מחולקים בתכלית השלילה אשר אין להעריך אפילו בבחינת העלם והעלם דהעלם כי בבחינת העלם הרי הכחות המה במציאות אלא שנעלמים בלי התגלות וכן הוא בהעלם דהעלם מוכרחים להיות בכח במציאות וכמו למשל באדם שכל המחשבות והדבורים המה נעלמים בכח השכל וכן המה בהעלם דהעלם בכח חיות נפשו שברצון הנפש הרי כל הכחות מוכרחים להיות בכח הנפש מצד כי עיקר הנפש הוא מצד ההתקשרות בכלי הגוף הרי מוכרחים להיות כל כחות הגוף בכח התקשרות נפשו שהוא רצון הנפש ואדרבה כל עיקרם הם בכח הנפש דייקא ופעולת כלי הגוף פועלים פעולת רצון הנפש כידוע:
1
ב׳והנה בכח הנפש שייך לומר שכחות הגוף המה בתוכה בהעלם דהעלם מצד כי כחות הגוף המה מהותים נבדלים מהנפש ומצד התקשרות הנפש עם הגוף בבחינת פלא מוכרחים כלי הגוף להתקשר בכחות הנפש בקישור נפלא והגם שלא ניתן לשער כלים גשמים מחולקים גופנים בכח הנפש ואף על פי כן בוודאי נמצאים בכח הנפש כי אם לא כן איך פועלים כלי הגוף כרגע רצון הנפש אך כי מציאותם בכח הנפש הוא בהעלם דהעלם ולכן מצד התקשרות נופל הלשון בהעלם ובהעלם דהעלם אבל לגבי עצמותו ברוך הוא אשר אין לתאר אליו יתברך כח זולתו וכחות משונים בהתחלקותם חס ושלום שבעצמותו הפשוט בתכלית הפשיטות הרי כל הכחות הנגלים אין לתאר אותם באיזה מציאות כלל בכחו יתברך מצד פשיטותו והשוואתו ברוך הוא הגם שכל הנפעלים המה מכחו יתברך אך איך הם בכחו יתברך אסור לאסתכלא ולשאלא כלל רק שהם כמוסים וגנוזים באופן שאין לבקשם כלל כמבואר בחלק הראשון בשער הראשון שם התואר של גנוזים עיין שם וכמבואר בפרדס אשר הספירות אין לתאר מציאותם באין סוף ברוך הוא רק מהעדר הגמור אל הויה דהיינו שנתהוו שלא בבחינת ידיעה והשגה כלל ומה שמתארין כח העולמות אליו יתברך בהעלם ובהעלם דהעלם הוא מצד המשכתו יתברך לעולמות אשר הוא רצונו יתברך בבחינת כתר המתמשך לחכמה ובינה ומדות דאצילות בבחינת המשכתו מוכרחים להיות כח העולמות בכח המשכה זו לכן בבחינת הספירות ומדות מוכרחים להיות כל בחינת העולמות מצד הנפעלים אשר כולם נפעלו בחכמה ובינה וחסדים וגבורות מוכרחים אנו לתאר החכמה בכחו יתברך כי הוא החכם והוא המבין והוא בעל החסד כי ממנו נפעלו והוא מוצאם אך החכמה והמדות המה מיוחדים בעצמותו ברוך הוא ואנת הוא חכים ולא בחכמה ידיעה ומבין ולא כו' ואצלו לאו מכל אילין מדות כלל נמצא כל פרטי העולם הנפעלים על ידי חכמה ובינה ומדות המה נעלמים בכחו יתברך ואיך לתאר חכמה ומדות בכחו אפילו בבחינת התאחדות הוא מצד כחו הפלא שהוא כתר שכל יכול להיות נושא שני הפכים בנושא אחד:
2
ג׳והנה בבחינת הפלא שהוא הכתר אינו שייך לומר שכח העולמות המה בהעלם כי בחינת כתר הוא עדיין בחינת אין סוף ברוך הוא ואין לתאר כחות העולמות אליו בהעלם מאחר שאינו בערך העולמות כמו למשל שאין לתאר שכח הדומם הוא בהעלם בהשכל אשר הדומם מצד ריחוק גדרו מהשכל אין נופל בו לשון העלם רק מצד שבכח הרצון הזה מוכרחים להיות כל העולמות בכח אך איך הם בכחו הוא באמת פלא נמצא אפילו כח הספירות שהם נעלמים הם בבחינת כתר זה שהוא רצונו יתברך גם כן בהעלם ולכן בבחינת כתר שייך לומר שכל העולמות המה בכח הפלא בהעלם דהעלם ולכן נקרא אין כדבר שמבקשים אותו ויודעים בוודאי ששם הוא הדבר אבל אין מוצאו בשם ולכן נקרא כתר בזוהר סתימא דסתימין דהיינו שסתום אפילו מהספירות שנקראים סתימין ועיין בשער הראשון משער היחוד והאמונה שם הארכתי בזה:
3
ד׳והנה בבחינת רצון הזה מוכרח להיות כל בחינות העולמות וסדרם ואופנם בכל פרט ופרט כמו שנסדרו בהבריאה מצד שהוא המקור של כל העולמות ועל פי הרצון הזה מתנהגים כל פרטי העולמות בסידורן הנפעלים בבחינת חכמה אם כן מוכרח להיות חכמה בהרצון הזה אך איך לתאר בבחינת רצונו יתברך חכמה המורה על מהותים מתחלקים כנזכר לעיל לכן נקראת חכמה שברצון הזה חכמה סתימאה דהיינו שבוודאי יש בבחינת רצונו יתברך חכמת סדר הנבראים והתקשרותם זה בזה אך הוא בבחינת סתום ונקראת חכמה סתימאה דלא אתפתחא כלל שאין החכמה גלויה בבחינת עולמות:
4
ה׳והנה בוודאי כל התנהגות העולמות הכל על ידי חכמתו הסתומה שבבחינת רצונו יתברך אך עצם מהות החכמה הזאת לא נגלית לגילוי מאחר שהחכמה הזאת אינה בערך השגת העולמות ואין לתאר שם התחלקות והתאחדות כי רצונו יתברך הוא מעצמותו ברוך הוא אשר אין זולתו כלל וכח העולמות אשר בכח רצונו יתברך המה מתקשרים בדרך פלא וכל זה הוא בבחינת כתר שהוא מצד התמשכות העולמות אשר מוכרח להיות בכח המשכה זו כל הפרטים אך המה בהעלם דהעלם וכל זה הוא לגבי דידן אבל לגבי עצמותו ברוך הוא שלא בבחינת המשכה הרי אין לתאר להעולמות איזה מציאות מאחר שהוא פשוט בתכלית הפשיטות ושוה בתכלית השוואה ואין לשער עולמות אצלו כלל ואיך לומר שהעולמות המה בהעלם דהעלם מאחר שאינו בערכם ואין זולתו כלל וגילוי חכמה זו שברצונו יתברך הוא על ידי שערות הראש והדיקנא:
5