שערי עבודה, שער שלישי ל״אSha'arei Avodah, Third Gate 31
א׳והנה התמשכות החכמה הזאת בבחינה הנגלית בבחינת עולמות הם בשני בחינות דהיינו בבחינת חיצוניות ובבחינת פנימיות בחינת חיצוניות הוא קישור ויחוד הדרגין הנמצאים במציאות העולמות בסדרם ואופנם ובהתקשרותם זה בזה ובטולם לאין סוף ברוך הוא על ידי חכמתו יתברך הנקראת חכמה גלויה שהיא בחינת חכמה דזעיר אנפין שנובעת מחכמתו הסתומה שברצונו יתברך על ידי שערות הראש הנקרא גלגלתא דהיינו כל החכמה הנמשך בעולמות אשר כולם נפעלו בבחינת חכמה המתפשטת בנבראים כמו שכתוב כולם בחכמה עשית נמשכה החכמה הזאת מחכמה סתימאה ואין להעריך התמשכות חכמתו רק כמו שערות הנמשכין מהמוח אשר אין להעריך השערות לגבי המוח אשר במוח נגלה ההשכלה ובשערות אין נגלה בהם שום פנימיות רק שנמשכים מהמוח ככה התמשכותו יתברך לבחינת חכמה שמצד העולמות מחכמתו הסתומה המה נערכים כמו שערות דהיינו שכל החכמות המה דייקא מחכמתו הסתומה אך אינם בערך כלל לגבי חכמתו הסתומה כדומם בערך השכל כי החכמה הגלויה נערכת בבחינת עשיה לגבי אין סוף ברוך הוא הנמשך בחכמה הסתומה שברצונו יתברך אך אף על פי כן היא מעין חכמתו יתברך הסתומה ומתחברת לבחינת אחד על ידי כחו הפלא שהוא רצונו יתברך שהוא בחינת גלגלתא שמקיף את המוח הסתום שבתוכה וממשיכה לגילוי כי בחינת גלגלתא הוא עצם שלא נגלה בו שום בחינת מוח כי הוא בחינת רצונו יתברך בלי טעם כי אין טעם לרצון כמו שתוק כך עלה במחשבה ולכן נקראת בחינת פלא כי כל דבר שאינו מושג הטעם והחכמה הוא פלא ולכן בכח בחינת הרצון הזה שהוא גלגלתא להמשיך חכמתו הסתומה בבחינת גילוי ולחברם לאחדים:
1
ב׳ועל זה נאמר חכמות בחוץ תרונה כמבואר באדרא רבה כד נגיד ממוחא סתימאה כו' כאלו אתחבראן תרין מוחין ואתעבידו חד מוחא וכל זה נקרא חיצוניות דהיינו התמשכותו זה הוא בכדי לגלות כחו יתברך ויחודו בערך העולמות לכן לחיצוניות תחשב לכן נביעתם של המשכות אלו השערות המה דרך אחורי הגלגלתא כי בחינת העולמות בבחינתם לאחוריים תחשב לגבי עצמותו ברוך הוא כי עיקר פנימיות כוונתו שיתגלה עצמותו ברוך הוא בבחינת שלימותו יתברך אשר מצד בחינת שלימותו הרי אין להעריך כל חילוקי הדרגין של העולמות לאיזה מהות כלל כי הכל הוא כחו לבדו בעצמותו ברוך הוא בלי הבדל כלל אך אף על פי כן הגם שהעולמות המה בבחינת חיצוניות הרי אפילו מצד חיצוניות הוא לבדו יתברך נמשך בהם ואין החיצוניות מסתיר לגביה יתברך רק לגבי דידן נערכו העולמות בבחינת חיצוניות לכן הוא וחכמתו אחד והוא ודעתו אחד והם מתייחדים אליו באחדות אחד בלי שום שינוי כלל ובבחינה זו נתאחזו אבות העולם בבחינת יחודם וביטולם על ידי התקשרות העולמות אליו יתברך על פי חכמה הגלויה הנמשך מהמאציל ברוך הוא לייחדם בערך התגלותם וכן קיום תורתו יתברך ומצותיו היה על ידי יחוד זה והבנתם זה דהיינו בכח נפשם נתקשרו ביחוד בהתכללות עצום ובמחשבה דיבור ומעשה שלהם היה רק בשביל רצונו יתברך לקשר כל תנועתם ודבורם ועשייתם בפועל ממש לעשות הטוב בפועל לקשרו ביחודו יתברך ובבחינה זו נעשו מרכבה אליו יתברך:
2
ג׳והנה כל היחוד הזה וקיום התורה ומצות הכל הוא בערך המשכתו יתברך לעולמות אשר העולמות נערכים למהות נבדל רק שמתקשרים אליו יתברך ביחוד ועל ידי העולמות בכלל ועל ידי הגוף בפרט נגלה כחו יתברך על ידי התקשרות זו בביטול העולמות וכלי הגוף לרצונו יתברך באופן שלא יהיה לו רצון אחר כי אם רצונו יתברך אבל עם כל זה לא נתנה התורה להאבות בפועל ממש כי עיקר התורה הוא התקשרותו יתברך בבחינת הנבראים במהותו לבדו ברוך הוא בלי שיתגלה איזה מהות נבדל כי אם שיהיה נגלה עצמותו דייקא בלי הסתר כלל כאשר יתבאר לקמן בבחינה השניה אשר על כן עדיין לא בא לגילוי עצם רצונו יתברך בבחינת יש רק על ידי בחינת היש נגלה רצונו על ידי פעולת היש בבחינת התלבשות אבל עצם רצונו יתברך דהיינו שבאתרוג או בקלף של תפילין או בצמר של ציצית יהיה התגלות עצם רצונו יתברך לא נגלה אשר בערך ההתגלות רחוק ערכם בריחוקים אין קץ מגדר גילוי אין סוף רק על ידי הבנת היחוד וקישור העולמות וביטולם אליו יתברך הרי הם מתקשרים לרצונו ברוך הוא ולכן בזה קיימו כל התורה על ידי התלבשות רצונו ברוך הוא בבחינת המעשה על ידי יחודו יתברך בהם על ידי בחינת חכמתו יתברך הנגלית בבחינת העולמות ובחינה שניה שבהתמשכות חכמתו הסתומה שבבבחינת רצונו יתברך היא התגלות בחינת פנימיות רצונו יתברך אשר בפנימיות רצונו יתברך הרי אין לתאר העולמות והיש למהות נבדל כלל רק שהכל הוא כחו לבדו יתברך בבחינת השוואה גמורה ואין להעריך כל כלי העולמות באיזה מהות רק שהכל הוא עצמותו ברוך הוא אפילו בבחינת היש מצד שלימותו יתברך וכחות העולמות בכל פרטיהם וסידורם כולם המה בכחו יתברך דייקא בבחינת חכמה הסתומה הנמשכת מבחינת המאציל ברוך הוא בלי שום הסתר פנים כלל ומתקשרים בכחו בבחינת הפלא הנמשך מעתיקא שהוא רישא דלא אתיידע והוא שלימותו יתברך אפילו מצד העולמות:
3
ד׳והנה בחינת שלימותו יתברך אינו בערך השגה לכן התגלות בחינת שלימותו הנמשך בחכמתו הסתומה להיות נגלה בבחינת הנבראים דהיינו שיהיה בחינת ביטולם באופן השלימות דהיינו שלא יהיו העולמות נערכים אצלם לאיזה מהות רק להביט ולהבין ולהבטל מצד עצמותו ברוך הוא בבחינת פנימיות בבחינת המשכה זו המה גם כן נערכים בבחינת שערות כי עצם הביטול אינו בערך גילוי כלל כי אם היה מתגלה הרי היו העולמות מתבטלים ממציאותם לגמרי מצד גילוי כח שלימותו ועיקר הכוונה היה בשביל הגילוי דייקא לכן כח הביטול הזה הוא גם כן נערך בשם שערות כמו שנתבאר לעיל בחינת השערות רק שהם נובעים דרך פנים דהיינו שהתגלותם הוא מפנימיות חכמה סתימאה הנזכר לעיל דהיינו כאשר הוא באמת ולכן כח המשכה זו אינה בבחינת כלים כי אדרבא עיקר הגילוי הוא שיהיה נמשך הביטול שלא בבחינת הכלים ובבחינת המשכה זו הרי נתגלה כח עצם רצונו שבכל הנפעלים מצד כחו לבדו ברוך הוא הנמצא בכל הנמצאים והוא המשכה מבחינת חכמה הקדומה הנקרא תורה שלמעלה להתמשך בבחינת הגבול מצד כח שלימותו יתברך בלי שום הסתר פנים:
4
ה׳והנה הגם שלגבי דידן נגלו בבחינת כלים אבל אצלו יתברך אשר אין צמצום והסתר מעלים לפניו יתברך אינם נערכים בבחינת כלים ובחינה זו נקרא בשם שערות דדיקנא אשר המשכתם הם דרך פנים דהיינו שעל ידי השערות נובע בחינת פנימיותו יתברך דהיינו שיהיה נמשך הביטול בבחינת חכמה והבנה כמו שהם מצד עצמותו ברוך הוא לא מצד הכלים והעולמות וגם על ידי בחינת השערות האלו נובעת בחינת התורה כמו שהיא מצד עצמותו ברוך הוא לא כמו שהיא באה בבחינת הלבשה בבחינת חכמה הגלויה רק עצם רצונו וחכמתו יתברך הסתומה נובעת בבחינת הכלים דהיינו ששרשן של הכלים נתגלה בכל כלי דהיינו כמו אתרוג בשורשו כאשר הוא לגביה יתברך אשר גידולו ואופנו הוא על פי חכמתו יתברך שברצונו שהוא בחינת חכמה סתומה אשר כל כחות הנבראים וסדרם נסדרים בבחינת חכמתו הסתומה ובחכמתו הסתומה הרי כל בחינות סדרי הנבראים המה לא יצאו לחלק חס ושלום רק הכל כח אחד להם מצד שלימותו ברוך הוא:
5