שערי עבודה, שער שלישי ל״בSha'arei Avodah, Third Gate 32
א׳והנה החכמה הגלויה היא באה בבחינת השתלשלות אשר מצד ההשתלשלות הרי גדולו של האתרוג ודומיו הרי הם מתגלים בבחינת יש ונפרד והם מבחינת נוגה אלא שמתחברים אליו יתברך על ידי הבנת יחודו והתקשרות כל הנבראים אליו יתברך ביחוד כיחוד הנשמה עם כלי הגוף אבל באמת כל הנבראים המה אינם מהותים נבדלים מעצמותו ברוך הוא וכולם נכללים ברצונו יתברך ונסקרים בסקירה אחת בכחו הפלא על פי החכמה הסתומה אשר בכחו הפלא אשר לכן כאשר נובע בהאתרוג שורשו כאשר הוא בעצמותו ברוך הוא בבחינת כחו הפלא אזי נגלה כחו יתברך על ידי בחינת האתרוג וקלף של תפילין ונתגלה בהם רצונו יתברך כאשר הוא בעצם ולא בבחינת הלבשה אשר קמיה אין היש מסתיר וכל המשכה זו הוא על ידי המזלות שהוא מזל השמיני נוצר חסד ומזל הי"ג שהוא ונקה דהיינו בחינת מזל הוא שנוזל מלמעלה מן השכל המושג להיות נגלה רצונו יתברך שלמעלה מן השכל לכן נוצר אותיות רצון וגם אותיות צינור שנעשה צינור לרצונו יתברך וממזלא נובעת החכמה עילאה שלמעלה מן הכלים והוא התורה וגם הביטול אליו יתברך שלא בערך כלים ולמזלא זה קדמו שבעה תיקונים ראשונים שהוא א"ל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת שא"ל הוא חסד הראשון שהיה בבחינת בריאות עולם שהוא בחינת נדיבותו יתברך שהיה בתחילת הבריאה שהוא בנדבה שלא באתערותא דלתתא רק מצד נדיבותו יתברך ורחום הוא רחמים רבים גם כן למעלה מבחינת כלים כי יש רחמים פשוטים שהם מצד הטעם והדעת ויש רחמים שהם למעלה מן הדעת דהיינו למשל רחמי אב על בנו הגם שעל פי הדעת אין הדעת נותן לרחם עליו אף על פי כן מצד עצם התקשרותו לבנו שהמה עצם אחד נתעוררו הרחמים וכמשל בן המלך או אחד מאוהביו שהיו עמו בהתקשרות אחד ובגדולה אחת וכשרואה אותו בשפלות מעורר רחמים רבים עליו כן הוא שמצד השורש הרי היש מתקשר בעצם אחד עם אין סוף ברוך הוא ועלה במחשבה קודם בריאת העולם בכל פרט ופרט וכן ישראל עלו במחשבה:
1
ב׳והנה מצד הגילוי בבחינת כלים המה בתחתית המדריגה מתעוררים רחמים רבים מצד העצם וכן הוא וחנון שהוא בחינת מתנת עניים שהוא גם כן למעלה מן הדעת כי אם בבחינת חנם כמאמר הכתוב וחנותי את אשר אחון אפילו שאינו כדאי דהיינו אפילו שאינו ראוי לקבל נמשך עליו במתנת חנם וארך הוא בחינת אריכא דאנפין דהיינו שנתארך השפעתו כביכול מבלי גבול לגבול ומבחינה זו בא תיקון אפיים דהיינו ששני הפנים נתאחדו לאחד שהם אנפי רברבין ואנפי זוטרין ומזה בא רב חסד שהוא למעלה מן הטעם ודעת שהוא בחינת אהבה רבה וכמאמר האידרא רבה אית חסד ואית חסד שיש שנמשך על ידי הכלים שהוא החכמה והבנה ואית חסד שנמשך מעצמותו ברוך הוא שלא על ידי חכמה והבנה וכן מתתא לעילא יש אהבה שנתעוררה על ידי התבונה והדעת ביחוד העולמות ויש אהבה שמתעוררת מצד עצמותו ברוך הוא אשר אין זולתו והיא בחינת אהבה רבה ועל ידי אהבה רבה זו נתעורר מדת ואמת שהוא אמיתותו ברוך הוא אשר מצד אמיתותו ברוך הוא אין זולתו אפילו בבחינת דרגין תתאין כמאמר הכתוב ואמת הוי"ה לעולם:
2
ג׳והנה האמת הזה התגלותו הוא בתרין תפוחין קדישין שהמה בחינת פנים של אריך אנפין שהם חלקים בלי שערות כי כל המדות הקודמים הגם שהמה גם כן המשכה מבחינת עצמותו ברוך הוא אף על פי כן המשכתו זה לא נתגלה כי אם על ידי הצמצומים דהיינו שנמשך ונתלבש עצמותו ברוך הוא בבחינת רחמים וחנינה ובחינת רחמים וחנינה נקראו בחינת שערות מצד שאין לתאר בעצמותו ברוך הוא שום מדה כידוע ולכן נקרא המשכת הרחמים רבים וכן כל המדות בשם שערות שעל ידי ההמשכות אלו נמשך עצמותו ברוך הוא בבחינת צמצומו דרך אלו המדות רק בחינת מדות אלו נמשכו שלא על ידי בחינת התגלות העולמות רק מצד עצמותו ברוך הוא שלמעלה מן החכמה והבנה אבל בחינת ואמת שהוא אמיתותו ברוך הוא אשר אין לתאר אותו בשום המשכה כמאמר רבותינו זכרונם לברכה אמת אמר אל יברא שמצד האמת הרי אי אפשר להתגלות שום נברא רק התגלותו הוא בהארת פנים דהיינו למשל במלך הנמשך לבנו או לעבדו בבחינת רצון העצמי בערכו וההמשכה הוא מצד הרחמים רבים שיש לו עליו ואז מראה לו פנים בנהירו דאנפין בעצם רצונו והתקשרותו אליו בערכו כי אית פנים ואית פנים דהיינו שיש פנים כאשר מתמשך בערך עבדיו ומצמצם רצונו בערך קטנות שכלם ועל ידי צמצום זה מאיר פנים אליהם בבחינת ערכם ובפנים הזה פעמים מראה פנים של זעם פעמים מראה פנים צהובות אבל הכל הוא לפי ערכם אבל כאשר מתמשך אליהם בערכו דהיינו בעת שמחתו או מחמת תענוג פעולת עבדיו או בנו מראה להם פנים בערכו ואין צריך להאריך בהמשל כי מובן זה לכל כן הוא כביכול אצלו יש פנים שנמשך על ידי בחינת זעיר אנפין שהוא בחינת צמצומו יתברך בשכל ומדות ואז מאיר פניו יתברך אליהם בערך המדות ובזה יש פנים ויש פנים:
3
ד׳והנה בבחינת פנים של זעיר אנפין אינו נגלה בחינת אמיתותו יתברך בבחינת גילוי מטעם שנחית לצמצומים והתגלות פניו יתברך הוא על ידי בחינת כלים והתלבשות אבל בבחינת הארת פנים של אריך אנפין שהוא מצד רצונו האמיתי המתקשר אל עצמותו ברוך הוא בהארת פנים זה נגלה אמיתותו ברוך הוא שאין זולתו כלל ועל ידי מדות האלו בפרט בהארת פנים בבחינת אמיתותו יתברך נמשך רצון שהוא רצונו יתברך בבחינת פלא להתמשך בבחינת צינור שהוא בחינת נוצר חסד להתגלות חכמתו הסתומה להתמשך בבחינת עולמות בכלי הזעיר אנפין בבחינת חסד עילאה שהיא למעלה מן הכלים והוא הנקרא מזלא קדישא דכל קדישין דקודשא דקודשין תליין ביה כמבואר באדרא רבה ועל זה מבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל דהיינו בחינת תורה אשר שרשה מחכמה הקדומה כנזכר לעיל הנמשך בבחינת חכמה סתימאה שבאריך אנפין שהוא רצונו יתברך להיות מתמשך בהיכל שהוא בחינת בינה עילאה ותורה הוא בחינת אבא הנמשך ממזלא להיות התגלות רצונו וחכמתו בבחינת עצמותו ברוך הוא הנמשך מצד השוואתו ודי למבין כי הדברים ארוכים ועתיקין:
4