שערי עבודה, שער שלישי ל״דSha'arei Avodah, Third Gate 34
א׳ויש נשמות שהם מבריאה שהתפעלותם וביטולם הוא מצד השכלתם והתבוננותם ביחודו יתברך ולבחינה זו יש הפסק כי כאשר מתבונן מתפעל ומתבטל אבל בשעה שאינו מתבונן הרי נראים העולמות וגופו בבחינת יש רק שעבודתם הוא כל היום שלא לפסוק מחשבתם מאין סוף ברוך הוא ולהתבונן תמיד ביחודו יתברך ולהבטל אליו יתברך על ידי תורה ומצות אבל אם לא יתבוננו בזה לא יהיה ביטולם תמיד ובחינת ביטולם הוא כל היום על ידי תורה ומצות וגמילות חסדים וכהאי גוונא וכן יש נשמות מיצירה שעיקר התגלותם המה מצד מדותיהם באהבה ויראה ובתשוקה וברעותא דליבא וזה בא גם כן מצד ההתבוננות והחילוק שבין בריאה ליצירה כי נשמות שמצד הבריאה המה נקראים גדלות דהיינו שאצלם העיקר הוא ההשכלה ומדותם נכללים בהשכלה הגם שמדותם גם כן ביתר שאת מנשמות דיצירה אף על פי כן מצד שעיקרם הוא מצד ההשכלה נקראים נשמות דבריאה כמו למשל בהבדל מאדם אשר מעמיק דעתו באיזה משא ומתן ומחמת העמקה יש לו מדות ותשוקה גדולה להמשא ומתן רק שכמה שיש לו תשוקה יותר מעמיק דעתו בזה יותר וכל עיקרו בהעמקה זו הוא רק להשכיל עצם הענין היטיב ולכן אינו מרגיש בשעת העמקת דעתו המדות כי נכללים בשכלו ויש שאינו מעמיק דעתו כל כך רק לפרקים כאשר מתבונן בדעתו את הצריך לו נולדה בלבו האהבה:
1
ב׳ומצד האהבה זו הוא מתקשר אל המשא ומתן הלז וכמו כן יובן בבחינות הנשמות כי יש נשמות שהם מעמיקים דעתם בהשכלתם תמיד למעלה בבחינת יחודו והתפעלות מדותם הוא בוודאי בהתפעלות גדולה רק שביטולם אליו יתברך הוא שלא מצד המדות לבד כי אם מצד השכלתם והבנתם עצם הדבר שהוא טוב והמדות נכללים בהשכלתם וכל שמתפעלים יותר מעמיקים דעתם יותר להם יקרא נשמות שבבחינת בריאה ונשמות דיצירה הם שעיקר השכלתם ועמקות דעתם הוא בשביל שיהיה להם אהבה להבורא יתברך ויראה וכדומה כדי שעל ידי אהבתם יתדבקו אליו יתברך לכן בהם המדה היא עיקרית והשכל הוא הטפל כי כל השכלתם הוא בשביל התפעלות ולכן בהם הוא המדה ביותר הרגשה ולכן בבחינת נשמות אלו הוא עיקר המלחמה להיות הרגשת אהבתו רק אליו יתברך ולא מצד עצמו דהיינו שיתפעל מזה שהוא האוהב לכן עיקר מלחמה בעבודה הוא בבחינת נשמות אלו כי בבחינת בריאה הגם שהמה גם כן מרגישים מדותם והתקשרותם והשכלתם וביטולם אך אף על פי כן מצד שעיקרם הוא מצד השכלת עצם יחודו יתברך הרגשתם מועטת ובטילה לגבי השכלתם:
2
ג׳ובחינה זו נקראת צדיק ורע לו דהיינו הגם שגם בבחינה זו יש אחיזה להרע אבל הרע בטל במיעוטו מצד השכלתו עצם הדבר אבל בנשמות דאצילות בהם אין רע כלל והם נקראים צדיקים גמורים שהוא צדיק וטוב לו כי בבחינת אצילות נאמר לא יגורך רע כי בחינתם הוא תמיד בביטול עצמי מצד אלוקו"ת ואינם מרגישים בחינת היש ועיקר המלחמה הוא בבחינת יצירה אשר בבחינת יצירה הוא מט"ט שמסטריה הם חייא ומותא וטוב ורע והוא בחינת עץ הדעת טוב ורע כידוע ועל זה נאמר הוי"ה איש מלחמה כי זעיר אנפין מקנן ביצירה וידוע כי בחינת זעיר אנפין נקרא הוי"ה ברוך הוא התגלותו הוא במדותיו יתברך בבחינת יצירה ולא שיהיה בבחינת הוי"ה ברוך הוא המקנן שם בחינת רע חס ושלום שאפילו בבחינת מט"ט הכל טוב רק שבבחינה זו נאחז ההיפך שהוא היש ולכן הוי"ה איש מלחמה להסיר הרע ולהפך אותו וכן יש נשמות מעשיה אשר ביטולם הוא מבחינת אמונה וקבלת עול מלכות שמים עליהם והתפעלותם הוא מצד פעולותיו יתברך בבחינת חיצוניות ומצד ממשלתו יתברך עליהם וכל התפעלותם הוא מצד התגלותו יתברך בבחינת עשיה אפילו אם יש להם אהבה ויראה הוא רק מצד חיצוניות ולכן בבחינת עבודה זו הוא רובו רע וכל עבודתם הוא להסיר הרע בבחינת לאכפיא ולאהפכא לסטרא אחרא בסור מרע ועשה טוב ועל נשמות אלו מבואר ברעיא מהימנא שלהם המצות הוא בחינת עול לאכפייא לון בתפילין ברצועות ובציצית כדי לאכפייא היש שיהיה בטל אליו בחיצוניות וכאשר יתבאר אם ירצה השם עוד בזה בשער הבא וכל אלו הבחינות המה רק מצד נשמות הנבראים אבל מצד עצמותו ברוך הוא הכל הוא עצמותו לבד אלא החילוק הוא רק מצד גילוי עצמותו ברוך הוא לזה נגלה באופן זה ולזה נגלה באופן זה:
3
ד׳ועל זה נאמר וביד הנביאים אדמה כי כל גילוי אלו הבחינות הוא מצד מלכותו יתברך הנותנת דמיון וציור לכל הנבראים מצד הסתרתו יתברך ועוד זאת שכל בחינות עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה בחינתם וקריאת שמותם המה רק מצד הגילוי הנגלה בבחינת נבראים לבחינת גילוי ההוא יקרא בשם אצילות ולבחינה זה יקרא בשם בריאה כו' אבל אצלו יתברך אין לו שם ידיעא ולא מהות ידיעא כי הכל הוא עצמותו ברוך הוא בלי הבדל רק שמצד התגלותו יתברך בבחינת התלבשות לזה מתגלה באופן זה ולזה מתגלה באופן זה אבל אצלו יתברך הכל הוא אופן אחד שהוא התגלותו יתברך בבחינת עולמות הגם שכל הבחינות האלו מוכרחים להיות בכחו יתברך אך באיזה אופן לא ידיעא לנו ואינו בבחינת השגה והנה דרך כלל יש בזה בכל בחינה כמה מדריגות לאין מספר שבכל בחינה ובחינה יש קטנות וגדלות וקטנות דקטנות וגדלות דגדלות אשר זה לא יכיל הנייר לפורטם אך יובן מאליו לכל בן דעה:
4
ה׳והנה כל הבחינות שבארנו לעיל חילוקיהם והבדלם הוא רק מצד המתגלה בנשמותיהם של כל אחד ואחד ובבחינת התגלות היו האבות ומשה רבינו עליו השלום ודומיהן בבחינת אצילות ונשמות שלמטה ממדריגותם בבחינת בריאה וכל זה הוא מצד ההתגלות בבחינת נשמתם אבל בבחינת הביטול שבבחינות האבות ומשה ואהרן הנאמרים לעיל בחינתם ובחינת חילוק ביטולם ועבודתם נהוגה בכל בחינות הנשמות הן בנשמות שבבחינת אצילות והן בנשמות דבריאה יצירה עשיה יש שתי הבחינות האלו רק שאצלם היה נגלה עצם ומהות הבחינות ביטול בשלימות ובזה בא בהארה אבל עם כל זה יש בכל בחינות הנשמות שני הבחינות דהיינו בחינת האבות ובחינת משה ואהרן כי המה נקראים ראשים והם נקראים כללות הנשמות ומהם נמשכו הפרטים כל חד וחד לפום שיעורא דיליה כי אפילו בבחינת בריאה שהוא ההשכלה יש שהוא משכיל מצד יחודו יתברך בעולמות מצד הפעולה ויש שהשכלתו הוא מצד עצמותו ברוך הוא שלא בבחינת העולמות וכן בבחינת נשמות דיצירה יש שאהבתו אליו יתברך מצד בחינת החיות שהוא יתברך חיות של כל העולמות ויש שהתפעלות אהבתו הוא מצד העצם מצד שעצמותו ברוך הוא הוא לבדו בכל הנפעלים וכן הוא בעשיה על זה האופן יש שקבלתו עול מלכות שמים הוא מצד ביטולו באהבתו ויראתו מצד חיצוניות העולמות והתפעלותו מצד החצוניות בהתבוננו בעולמות הנגלים דהיינו השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה וממשלתו יתברך עליהם מתפעל מזה ויש מי שמתפעל מצד עצמותו ברוך הוא הגם שההתבוננות הוא מצד מציאות העולמות אשר הוא יתברך בראם ומהוום ומחיים ומקיימם מזה יגיע לו האהבה והיראה מצד העצם לא מצד ממשלתו יתברך עליהם רק מצד העולמות נודע לו מציאותו ברוך הוא ולכן נתפעל מצד מציאותו ברוך הוא לבדו וכמשל בהבדל ממלך בשר ודם כמבואר לעיל כי יש שהתבוננותו הוא מצד החיצוניות מצד ממשלתו עליהם ויש מי שמתפעל מצד חכמתו וגדולתו עליהם אבל עם כל זה בהתבוננות זו עצמה יש מתפעל מצד ממשלתו או מצד חכמתו ויש שהתפעלותו הוא רק מצד עצם המלך רק שהתגלות עצם המלך אליו הוא על ידי ההתבוננות הנגלית אליו כל אחד ואחד בבחינתו וכן הוא בנמשל כנזכר לעיל ויובן מאליו אשר על כן שני הבחינות האלו יש בכל נפש מישראל פעם מתפעל מבחינה זו ופעם מתפעל מבחינה זו כי בחינות אלו ירושה לנו מאבותינו וכן נאמר במשה רבינו עליו השלום שאתפשטותיה הוא בכל דרא ודרא כשמשא דנהיר לככבייא וכן הוא בכל בחינות השבעה רועים אשר יתבארו לקמן אם ירצה השם:
5
