שערי עבודה, שער שלישי ל״הSha'arei Avodah, Third Gate 35
א׳והנה כבר נתבאר לעיל כי בכל הבחינות יש בהם קטנות וגדלות דהיינו עיבור יניקה מוחין כמו שנתבאר בביאור אלו הבחינות בבחינת עבודת ויחוד האבות בבחינת יחוד מצד העולמות כן הוא בבחינת משה שביטולו הוא מצד עצמותו ברוך הוא ובחינה זו נקראת קטנות וגדלות שנית ויש בכל בחינה מאלו הבחינות אופנים לאין קץ בכל פרטי נשמות יש נשמה שבחינתה נערכת בבחינת גדלות לגבי נשמה שבמדריגה תחתונה ממנה ויש שנערכת בבחינת יניקה יש שנערכת בבחינת קטנות שהיא בחינת עיבור וכן יש בכל נשמה בבחינתה שנחלקת באלו הבחינות פעם היא בבחינת קטנות ופעם היא בבחינת יניקה ופעם היא בבחינת גדלות דהיינו שבעת התפלה בעת התבוננותו והעמקת דעתו כל אחד לפי ערכו והתפעלותו לגדלות תחשב לו נגד בחינתו שלאחר התפלה שאז מסתלקין המוחין שלו ובחינת ביטולו נשאר בהעלם אצלו רק הוא בבחינת הסכמה וניצחון והודיה והתקשרות בלי התבוננות והתפעלות במדותיו אז הוא בבחינת קטנות ששכלו ומדותיו המה בבחינת עיבור והעלם ואין מתגלה אצלו רק בחינת הסכמה בלב לסור מרע הגמור ולהתדבק בבחינת ועשה טוב ופעם אפילו אחר התפלה נותן דעתו להתבונן ביחודו יתברך ויש לו התפעלות בתשוקה לדבקה בו בבחינת אהבה ויראה נקראת בחינת יניקה ובכל בחינה מאלו אפילו בתפלה יש גם כן כל השלשה בחינות אלו פעם שעבודתו בבחינת קטנות ופעם עבודתו בבחינת יניקה ופעם עבודתו בבחינת גדלות אשר דרך כלל נסדרה התפלה בבחינות אלו דהיינו בפסוקי דזמרה ויוצר אור בחינת התפעלותו הוא בבחינת קטנות ואהבת עולם וקריאת שמע הוא בחינת יניקה ושמונה עשרה שהיא בחינת תפלה היא בחינת גדלות כאשר יבואר זה אם ירצה השם בשער סדר התפלה ואי אפשר להאריך בכל הפרטים שיש בזה הן מבחינת עבודת כל אחד ואחד בבחינתו בעצמו והן בפרטיות חילוקי נשמות אשר יש נשמה שבחינת גדלות שבה נערך לקטנות לגבי נשמה הגבוה ממנה וכדומה לזה פרטים עד אין קץ:
1
ב׳וכל זה נאמר באותן העוסקים תמיד בעבודת הוי"ה ולהעוסקים במשא ומתן בעת הסתלקות המוחין אחר התפילה ועוסק במשא ומתן אז אי אפשר להעריך אפילו בבחינת קטנות רק שנשאר בחינת רשימו שהיא מבחינת אהבה מוסתרת שבלבו אחר שמביאה אל הגילוי בקריאת שמע ותפלה כל חד וחד לפום שיעורא דיליה גם אפילו אחר הסתלקות חכמתו ומדותיו נשאר רושם בנפשו מבחינת הביטול שהיה בעת התפלה כידוע שכל דבר שבקדושה אפילו אחר הסתלקות הקדושה נשארה רשימו מהקדושה והרשימו שנשארה בנפשו היא אפילו בעת עסקו בעניני עולם הזה שיכול להיות אצלו בבחינת זכרון בנפשו ועל ידי בחינת הזכרון הזה יכול לטפס למעלה לפי שעה לבחינת הביטול שהיה בעת קריאת שמע ותפלה ולכן בכל היום עיקר הוא בחינת הזכירה דהיינו לעורר כח הזכרון כי בחינת זכרון הוא למעלה מן השכל כמו למשל אדם המקבל עליו איזה ענין להיות אצלו לזכרון:
2
ג׳והנה בעת שפונה עצמו לעסוק בענין אחר הרי שכלו ודעתו ומחשבתו הוא באותו עסק וענין הראשון אינו במציאות בעת הנזכר לעיל אך אף על פי כן הענין מוכרח להיות בכח שכלו רק שהוא אינו בגילוי כי אם בכח שכלו הנעלם המקשר כל בחינות כלי הגוף בבחינה אחת והוא בחינת אין כי בחינת אין הוא שהדבר במציאות ואף על פי כן אינו נגלה ולכן הזכרון בא לאדם הגם שאינו נותן דעתו בזה ונופל במחשבתו פתאום ברגע אחד והוא מבחינת אין כנזכר לעיל ועוד זאת שמצד הזכרון הזה יכול להניח כל עסקיו וברגע אחד מתפעלים כלי הגוף דהיינו רגליו להלוך וידיו לעשות איזה דבר בלי התבונן בשכלו אם לילך או לעשות אם לאו וכל זה הוא מצד שנקבע בכח נפשו בבחינת אין שהוא בחינת התקשרות הנפש עם כלי הגוף ולכן תיכף שבא לו הדבר לזכרון מבחינת אין מתעוררים תיכף כלי הגוף מצד עצם ההתקשרות כנזכר לעיל כן צריך כל אחד ואחד בעת התפילה לקבל עליו עול מלכות שמים וביטול רצונו אליו יתברך בבחינת זכרון ובבחינת זכרון זה יבא לידי פועל ממש לעשות המצוה או להבטל אליו יתברך בפועל ממש ובזכרון ממשיך עצם כוונתו לחברה אל המעשה הגם שעתה אינו נותן דעתו להתבונן בכוונה זו אשר על כן נאמר וזכרתם ועשיתם כי הזכירה עם בחינת עשיה היא ממש אחד ועוד זאת שאפילו אינו עושה המצוה בעת ההיא בפועל ממש בבחינת זכירה זו מעלה עליו כאלו עשה כי בבחינת זכירה זו הכין כל כלי הגוף מצד כחו שבבחינת ההתקשרות שהוא בחינת אין כי בזכירה זו מעורר כל כוחותיו אליו יתברך אשר על כן הפירוש של וזכרתם ועשיתם הוא שכאשר מעורר הזכירה בזה ממש הוא מקיים ועשיתם הגם שלא נזדמן לו המצוה לעשותה בפועל וזכירה זו אנו ממשיכים על עצמנו בפרשה שלישית של קריאת שמע שעיקרה הוא לרשום הזכירה בכח נפשו על ידי בחינת ציצית שהוא גם כן בחינת אסתכלותא בלבד למעלה מבחינת חכמה והדעת כאשר יתבאר אם ירצה השם בפרטיות יותר בשער הבא וזהו למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי שעל ידי בחינת הזכירה יעשו כל מצותיו ודי למבין:
3
ד׳ולכן עיקר האזהרה באה בתורה השמר לך פן תשכח את הוי"ה אלוקי"ך וכמו שמבואר בעץ חיים בענין בחינת נוקבא דזעיר אנפין שהיא מדת מלכותו פעם מקבלת מנצח הוד יסוד דזעיר אנפין כו' וכשהיא בבחינת הסתרה שמסתתרת בבריאה יצירה עשיה כל תשע ספירותיה שהיא מבחינת חכמה שלה עד למטה מסתתרים ומתלבשים בבריאה יצירה עשיה ורק בחינת כתר שלה נשאר תמיד דבוק באצילות וכמאמר הכתוב לעולם הוי"ה דברך נצב בשמים ומצד בחינת הכתר הזה תוכל להעלות כל תשע ספירותיה להעלותם באצילות ועוד זאת שעל ידי תשע ספירותיה מבררת מנגה דבריאה יצירה עשיה כמאמר הכתוב ותתן טרף לביתה שמבררת מתוך רפ"ח ניצוצין והוא המבואר למעלה שהגם שכל החכמה והמדות מתפשטים בבחינת יש וסטרא אחרא אך כתר שלה שהוא למעלה מן החכמה שהוא כחה הנעלם דבוק תמיד בכחו יתברך והוא הוא הזכרון כנזכר לעיל ודי למבין אך כח הזכירה הזאת הוא בא מצד ביטול העצמי בעת קריאת שמע ותפלה מצד נקודת הלב הגם שהמוחין מסתלקין ומתלבשין בההיפוך נשאר כח מנקודת הלב בבחינת רשימו וממנו בא כח הזכרון אבל אם הביטול שלו היה שלא מנקודת הלב רק מצד שמתבונן בא לו הביטול ולא מצד עצם ההתקשרות לכן כשמסתלקין המוחין לא נשארה הרשימו בבחינת זכרון ולכן צריך להמשיך עליו הזכירה מצד שנותן לבו מאמיתת נקודת לבבו מזה בא לו כח הזוכר ודי למבין:
4
ה׳והנה כבר בארנו שכל הבחינות האלו נוהגים בשתי הבחינות אהבות האמורים לעיל הן מצד בחינת אהבת עולם שהוא מדת האבות והן מבחינת אהבה רבה שהוא מדת משה ואהרן ושני הבחינות הנזכרים לעיל ישנו בכל אדם ובכל זמן ובכל בחינה:
5
ו׳והנה עיקר העבודה בתחילה היא מדת האבות שהיא בחינת אהבת עולם ומזה יעלה ויגיע לאהבה רבה אך עם כל זה פעמים שאינו יכול להתפעל מצד ההתבוננות בבחינת יחוד העולמות אליו יתברך ישים בלבו להבטל בבחינת אהבה רבה שהוא הביטול מצד עצמותו ברוך הוא בהשכיל בדעתו שהוא עיקרא ושרשא דכל עלמין ואין זולתו כלל ואין העולמות תופסים לאיזה מהות כלל ויכול להיות שיהיה יכול להתפעל מבחינה זו דייקא הגם שבחינה הזאת היא העולה במעלה על האהבה הנזכרת לעיל וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה משאלת סבא דביה אתונא האי גברא דאזיל בעי למיסב אתתא ולא יהבי ליה מאי חזא דאזיל להיכא דמידלא מיניה נטל סיכתא ודצה לתתאי ולא עאל דצה לעילאי מינה ועאל אמר האי נמי מתרמיא ליה בת מזליה וכן הוא בכל בחינות העבודה פעמים לא יכול להתפעל מבחינה תתאה ומתפעל דוווקא מבחינה שלמעלה הימנה מצד כי אתרמיא ליה בת מזליה שהוא מבחינת מזלא שהוא השפעה מלעילא שהוא שפע אלוק"ות שנשפע על כל נפש מישראל פעמים נמשך אליו השפע באופן זה ופעמים ההשפעה באופן השני ודי למבין ויתבאר עוד אם ירצה השם בשער הבא:
6
