שערי עבודה, שער שלישי מ״אSha'arei Avodah, Third Gate 41
א׳והנה עיקר שלימות הביטול הן מצד בחינת אהבת עולם והן מצד בחינת אהבה רבה היה רק אצל האבות ומשה רבינו עליהם השלום ויחידי סגולה גדולי הנפש צדיקים גמורים המושרשים בבחינת אצילות וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה ראיתי בני עליה והמה מועטים ויש בבני עליה גופא שני הבחינות כמאמר רבותינו זכרונם לברכה יש דעיילא בבר ויש דעיילא בלא בר דהיינו יש שביטולם בבחינת אהבת עולם שהוא בחינת חצוניות שהוא מצד העולמות נקרא בחינת בר כי בר הוא לשון חצוניות כידוע ויש שבחינת ביטולם האמיתי הוא רק מצד הפנימיות שהוא בחינת אהבה רבה והמה בחינת דעיילא בלא בר שביטולם הוא שלא מצד העולמות שנקראים בחינת בר רק הביטול הוא מצד עצמותו ברוך הוא אבל אלו נקראים בני עליה שהגיעו לשורש הביטול הזה כי נהפכו בחינת גופם ונפשם בביטול עצמי באופן שלא נעשו בחינת נפרד אפילו שעה אחת אבל דרך כלל כל עבודת איש הישראלי הוא להאיר ביטול הזה הן בבחינה זו והן בבחינה זו בבחינת הארה ודמיון ובזה יש מדרגות לאין קץ וכמאמר הזוהר קכ"ה אלף דרגין אתבריאו לצדיקייא וכל הדרגין הם מבחינת יש שיש מי שמרגיש הביטול באופן גדול ויש שמרגיש באופן קטן ממנו ומכל שכן בבחינת בינונים אשר כל ימיהם הם בבחינת מלחמה אשר זה וזה שופטן כמבואר בספר הקדוש של אדונינו מורינו ורבינו נשמתו עדן:
1
ב׳ולא כמו החסרי דעת הנזהרים בנפשם שלא יגיע להם התפעלות הלב באהבה ויראה בהרגשה מטעמם הסכל כי אם ירגישו הלא יש מי שאוהב ולא ידעו כי בנפשם דברו זה להרחיק נפשם מאור החיים ולהיות דבוקים בטיט היון חומר נפש הבהמיות היורדת בסתר המדריגה להיותה נפרדת גמורה ושומו שמים על זה אשר בכל צרכי הגוף ותאות העולם הזה מקושרים בזה בהרגשה גמורה אשר מצד ההרגשה נעשו נפרדים גמורים ורחוקים מאור פניו יתברך בתכלית הריחוק ובעבודה שהוא ביטול הנפש ודביקותה אליו יתברך יראים אולי ירגישו בהתפעלות בחינת יש ואפילו ירגישו הלא על כל פנים יש בהרגשה זו גם כן מצד הטוב בבחינת ביטול רק שבחינת היש מעורב בו אבל ההרגשה בגשמיות העולם הזה הרי הוא רע גמור:
2
ג׳אבל באמת כבר נתבאר לעיל שהוא עיקר העבודה למנדע טוב ולמנדע רע ולאהדרא גרמיה לטוב וזהו עיקר המלחמה דהיינו להתבונן ביחודו יתברך ולאהבה אותו ולבטל היש אליו יתברך הן בבחינת אהבת עולם והן בבחינת אהבה רבה רק שבבחינה זו יש תערובות מצד היש אשר על כן צריך ללחום מלחמת הוי"ה להכניע היש ולהעבירו כל אחד ואחד לפי שיעורו ודמיונו בבחינת הארה ושתהיה האהבה רק להוי"ה לבדו וביטול בחינת הרגשת עצמו באה על ידי שני בחינות דהיינו בהתבוננותו ביחודו יתברך וידיעתו באחדותו יתברך מזה תגיע לו הבירור לבטל היש שלו כי בידיעתו והכרתו יחודו יתברך אשר הוא יתברך אחד ואין דבר נפרד מאתו יתברך רק הוא אחד אפילו מצד העולמות ממילא יוכנו גופו ונפשו הבהמיות שבבחינת יש כי גלויים הם רק מצד ההסתרה בבחינת חיצוניות אבל בהגלות נגלות אור הוי"ה ויחודו יתברך אשר אין דבר נבדל מאתו ממילא תגיע לו הבושה והביטול לבטל היש שלו שלא יהיה נפרד מיחודו יתברך ובחינה שניה לבטל הרגשתו מצד עצמו הוא מצד בחינת אהבה רבה שהוא בחינת דעת הפנימי דהיינו מצד עצמותו ברוך הוא בהתבונן בדעתו אשר אין זולתו יתברך אשר אין נופל לומר אפילו בחינת התאחדות כי התאחדות אינו נופל לומר כי אם על שני מהותים כמבואר לעיל אבל בהתבונן שאין מהות זולתו כלל בזה יבטל הרגשתו אבל כל זה הוא בבחינת הארה ודמיון המאיר מעצם נפשו האלוק"ית מעיקרית נקודת הלב להתלבש ולהאיר בנפשו הבהמיות אשר על כן גם הדמיון הוא אמת כמבואר לעיל:
3
ד׳והנה גם בחינת הביטול והדמיון הזה הוא מוכרח להיות בבחינת הרגשה בנפשו כי מאחר שכלי הנפש בעצמה ותולדתה היא לא נתהפכה ולא נתבטלה הרי היא יש גמור רק שהרגישה הביטול באופן שלא תקח לעצמה אבל לא שתתבטל מכל וכל כי בחינת ביטול מכל וכל לא היה אלא באבות ומשה רבינו עליו השלום ודומיהם ואין להאריך בזה כי זה מובן לכל אשר חננו הוי"ה בדעה מעט:
4
ה׳והנה בחינת אהבה רבה עיקרה באה מצד ההיפוך כמו למשל שכשהבן הוא תמיד אצל אביו אהבתו אליו בערך התחברותו אליו בבחינת שכל והבנה אבל כשהוא רחוק ממנו תתגדל אהבתו ביתר שאת בתשוקה נפלאה כי אז תתעורר אצלו עצם התקשרותו אל אביו מצד טבעית התקשרותם בכח אחד וכמו למשל בן המלך אשר גידולו היה בהיכל המלך ונתרחק מהיכלו אצל בני כפר הלא תרבה תשוקתו ביתר שאת בכפל כפליים עד אין קץ מהתקשרותו אל אביו המלך כאשר הוא עמו בהיכלו כן כל עיקר האהבה רבה הוא מצד הבנתו רוממותו יתברך עד אין קץ והתכללות נפשו בו יתברך ובראותו ההיפך בבחינת הסתר אשר ירד בתחתית המדריגות להתגלות בבחינה התחתונה שאין למטה הימנה שהוא ישות העולם הזה אשר אין להעריך בכמה ערכים העולם הזה לגביה יתברך אשר באמת כל העולמות כלא חשיבין לגביה ומזה תתרבה התשוקה באהבה עזה לצאת מנרתקי היש לבטלו מכל וכל להתבטל אל עצמותו ברוך הוא ולכן בחינת אהבה רבה זו עם בחינת תשובה עילאה אחים הם בשורשם ובחינה אחת להם כי תשובה היא גם כן לשוב אל מקורו מבחינת ההיפוך רק שהתשובה היא מבחינת הרע הגמור על ידי חטא ובחינת אהבה רבה היא אפילו שלא מצד החטא ואדרבה כל מה שדבוק אליו יתברך ויתרבה הדעת וההבנה בעצם רוממותו אשר אין זולתו יתראה ויתגלה אליו עצם הריחוק של בחינת גופו והעולם הזה ותשפל נפשו הבהמיות ותתרבה האהבה והתשוקה ביתר שאת עד אין קץ ותמעט בעיניו כל עבודתו עד שלא תתחשב בעיניו לעבודה כלל מצד ריחוק ערכו מאין סוף ברוך הוא אשר על כן מבואר ברעיא מהימנא על משה רבינו עליו השלום שהוא מארי דתיובתא בכמה מקומות במאמר דאנת אהדרת בתיובתא ואנת הוא בעל תשובה ששקול כנגד ששים רבוא מישראל:
5
ו׳והנה בחינת משה ידוע שבבחינתו לא היה שום בחינת רע כמאמר הכתוב ותרא אותו כי טוב הוא ולא היה לרע אחיזה בו כלל ואיך שייך לומר עליו שהוא בעל תשובה אלא מצד בחינתו שהיא בחינת אהבה רבה שעיקרה היא בבחינת תשובה אשר על כן בבחינת משה יש שני בחינות ביטול אחד הוא מצד הבינה בעוצם רוממותו יתברך אשר אין זולתו כלל ואשר לא הביט רק מצד פנימיות והיה ביטולו בבחינת מ"ה דהיינו שלא היה נערך לאיזה מהות כלל הן בחינת כלל העולמות והן בחינת גופו ובחינה שניה הוא ההכנעה והשפלות מצד היש בבחינתו בעצמו שלא מצד ההתבוננות כי מחמת דיבוקו אל עצמותו ברוך הוא הרי היה היש אצלו בתכלית השפלות אשר אין להעריך את היש כלל באיזה ערך וכמבואר במדרש על פסוק והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה שארבעה מיני מוכי שחין היו בירושלים אשר היו יושבים מחוץ למחנה והיו מעונים ביסורים גדולים וקשים אשר אין דוגמתם ובוודאי היה רוחם נמוך מאוד ורוחו של משה רבינו עליו השלום היה נמוכה מכולם:
6
ז׳והנה נמיכת רוחם של מוכי שחין הוא מצד עצם גופם הנבזה ושפל בעיניהם לא מצד ההתבוננות ועל זה האופן היה רוחו של משה נמוכה מכולם באופן שלא היה היש נערך אליו אפילו מצד בחינתו לבדו באיזה ערך ובאיזה מהות אך לשני הבחינות הנזכרים לעיל קדמה להם בחינת ההתדבקות וההתקשרות מצד היחוד והדביקות באופן שיהיה ביטול היש מצד יחודו יתברך באהבה ויראה עצומה לצאת מגדרי היש הגמור ואז מגיע לו הביטול בשני הבחינות הנזכרים לעיל וכן הוא עצה היעוצה על כל נפש מישראל החפץ לעבוד עבודה תמה זו שראשית עבודתו יהיה על ידי התבוננות ביחודו יתברך איך שכל הנמצאים במציאות בדרך כלל ומציאות גופו ונפשו בדרך פרט המה בטלים ומתאחדים אליו יתברך מצד כחו הפלא כמבואר לעיל ומזה תגיע לו התשוקה ואהבה עזה לדבקה ביחודו לצאת מגדרי הגבול והיש הנפרד ומזה תגיע לו אהבה רבה מצד עצמותו ברוך הוא בהשכל בדעתו שאין זולתו כלל ואין מהות בלעדו ואז יבין וישכיל עצם ריחוקו מצד מהותו הנגלה בבחינת היש לבזות ולהשפיל בחינת היש מצד בחינתו עד שלא יהיה נערך גופו מצד בחינתו לאיזה מהות ומזה השפלות תגיע לו האהבה בתגבורת עצום באהבה רבה ותשוקה עצומה לעלות לשרשו ומבחינה זו יבא לבחינת תשובה עילאה לשוב אל מקורו הגם שלתשובה עילאה צריך מתחילה בחינת תשובה תתאה זה יתבאר אם ירצה השם לקמן אבל על כל פנים מצד התבוננות זו יעלה ויגיע לבחינת תשובה עילאה וכבר כתבתי ששלימות בחינה הזאת היתה בבחינת משה רבינו עליו השלום ואצלינו הוא בבחינת הארה:
סליק שער יחוד התפילה שער שלישי:
סליק שער יחוד התפילה שער שלישי:
7