שערי עבודה, שער שלישי ו׳Sha'arei Avodah, Third Gate 6
א׳והנה ידוע מאמר רבותינו זכרונם לברכה שתפלות אבות תקנום דהיינו דרך כלל אברהם תיקן תפלת שחרית יצחק תיקן תפלת מנחה ויעקב תיקן תפלת ערבית ובדרך פרט כל תפלה כלולה מתלת אבהן כי תפלה הוא לשון התחברות ודביקות כי עיקר תכלית עבודת האדם הוא לייחדו יתברך בעולמות באופן שיהיה נגלה יחודו ואחדותו יתברך דייקא מצד בחינת העולמות והגבול והיש שיהיה התגלות יחודו עילא ותתא בלי שינוי והוא יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה כי קודשא בריך הוא הוא כאשר הוא מצד עצמותו אשר אין שינוי אצלו יתברך וכולל כל בחינות העולמות ביחוד עצום מצד כחו הפלא הנמשך מכח השוואתו ברוך הוא אשר הוא שוה עילא ותתא ומכל סיטרין ועל זה מורה שם הוי"ה ברוך הוא שהוא שם העצם כידוע ומבואר לעיל אשר מצד עצמותו ברוך הוא נמצא בכל המציאות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין בלי שום שינוי ורבוי ופירוד חס ושלום רק שהוא ביחוד עצום אפילו מצד בחינת העולמות אשר על זה מורים אותיות שם הוי"ה ברוך הוא הגם שהוא בבחינת אותיות שמורים על המשכות אף על פי כן הוא אחד בלי שום שינוי גם עיקר שם הוי"ה ברוך הוא הוא אותיות הו"ה וי' של שם הוי"ה ברוך הוא הוא בחינת הפועל תמיד ההתהוות בלי הפסק כמו ככה יעשה איוב כל הימים כמבואר בליקוטי אמרים של מורי ורבי הקדוש נשמתו עדן:
1
ב׳דהיינו כי בחינת התהוות הוא מאין ליש בבחינת מחודש שבחינת מציאות העולמות אינם בדרך המשכה והתגלות מהעלם אל הגילוי כי על התגלות מהעלם אל הגילוי אין נופל לומר לשון התהוות כי לשון התהוות הוא דבר שלא היה במציאות כלל אך עתה נתהווה אבל מהעלם אל הגילוי הלא כבר היה הדבר במציאות רק שהיה בהעלם ועתה בא לגילוי אשר על כן כל בחינות העולמות וכל המציאות הנמצאים בעולם בכל פרטי חלוקי דרגין בבחינת יש וגבול אין לתאר חס ושלום שהיה מקודם בכחו יתברך בהעלם כי אם כן חס ושלום עשיתו לבעל כחות רבים בכחו ולבעל רבויים ושינויים חס מלדבר ולהרהר בזה אשר עיקר היחוד והאמונה שאין זולתו כלל והוא פשוט בתכלית הפשיטות ושוה בתכלית ההשוואה אשר על כן כל המציאות הנמצאים בעולם המה הכל מחודשים מהעדר אל הויה ממש בהויה חדשה מאין ליש דהיינו שאין לתאר מציאותם באיזה העלם דהעלם לכן כל העולמות והמציאות היו מקודם בחינת אין לא נודע מוצאם ובחינת אין נאמר על המציאות שהם בחינת אין אבל אין לומר על אין סוף ברוך הוא תואר אין אדרבה הוא מקורא דכולא ושרשא דכולא וכל המציאות נפעלו מכחו וכחו עדיין לא סר מעליהם בלי שום שינוי רק האין הוא על מציאות העולמות אשר בחינתם היה תחלה אין אבל הבורא ברוך הוא הוא הממציא כל המציאות וכל המציאות הוא אין נגדו ומקרא מלא דבר הכתוב להנחיל אוהבי יש שהוא עיקר היש ולא כמו היש הנגלה בבחינת עולמות בבחינת יש ונפרד כי אדרבה שהיש הנגלה לנו הוא בחינת אין לגביה יתברך ובטל במציאות ממש רק היש שאנו מתארים עליו יתברך הוא מציאותו יתברך וכל הנמצאים בעולם נמצאים מאמיתת המצאו ולכן כל המציאות הנגלה לנו הוא בבחינת התהוות חדשה אשר אין לתאר אליו יתברך שום ערך המציאות כפי אשר נגלה לנו הגם שהכל הוא ממנו יתברך אשר הוא ממציא כל המציאות אבל לא נודע באיזה אופן ובאיזה מהות ואצלו יתברך אין המציאות תופסים בו כלל לאיזה מהות ושינוי חס ושלום:
2
ג׳ולכן שם הוי"ה ברוך הוא מורה על שמהווה תמיד בכל רגע ממש מאין ליש כי אין לדמות חס ושלום פעולותיו יתברך בבחינת הנפעלים לפעולת בשר ודם אשר עושה איזה כלי ואיזה אומנות אשר אחר עשייתה נגמרה הכלי ועומדת בפני עצמה כי הכלי או האומנות הרי יש לה מציאות קודם בלתי מהות האדם רק שהאדם משנה אותה מתמונה לתמונה אבל עיקר מציאותה ומהותה היא מהות בפני עצמה או מתכות או עץ או עפר ודומיהם אבל פעולתיו יתברך בפעולת העולם הרי לא היה העולם באיזה מציאות ומהות כלל כי אין מציאות נמצא בלעדו יתברך ואין מהות זולתו יתברך הרי אלו היה הסתלקותו כרגע מפעולת העולם היה עולם בטל במציאות לגמרי כמו שהיה מקודם ולכן מוכרח להיות התהוות העולמות מכחו יתברך בלי הפסק כלל:
3
ד׳והנה אפילו עתה אחר התהוותם אין לומר חס ושלום שנעשו מהות חדש נוסף על מהותו חס ושלום מלדבר ולהרהר זה כי אם כן תעשה חס ושלום איזה דבר זולת השם יתברך אשר מקרא מלא דבר הכתוב ומי צור זולתי אלקינ"ו ואפס בלעדו ואני ראשון ואני אחרון ומקראות עצמו מספר אשר מורים שעדיין אין זולתו יתברך כמאמר הכתוב אתה הוא הוי"ה לבדך וכי הוא לבדו אפילו אחר בריאת העולמות אין זולתו יתברך והוא לבדו בלי שום שינוי כלל וכל השינויים הנגלים למהות מציאות ומהותים חלוקים הוא רק לגבי דידן מצד ההסתרה אבל לא לגביה יתברך כי אצלו יתברך אין מסתיר לפניו יתברך כלום ולפניו יתברך נגלו כל תעלומות אשר על כן שם הוי"ה ברוך הוא מורה על יחודו יתברך והתהוות העולמות אשר הוא יתברך מהוום תמיד בלי הפסק וגם בלי שינוי ורבוי כלל ואיך הוא הדבר הזה אשר יפעל כל הנפעלים תמיד בפועל ממש ואף על פי כן לא יהיה שינוי אצלו יתברך זהו דבר שאין בשכל שום נברא להשיג והוא מפלאותיו יתברך אשר על כן קוצו של יו"ד מורה על כתר שהוא פלא דהיינו שכל התהוות העולמות המה בחינת פלא:
4
ה׳וזהו קודשא בריך הוא שהוא שם הוי"ה ברוך הוא ושכינתיה היא בחינת התפשטותו יתברך בעולמות להוותם ולחיים ולקיימם בבחינת יש ומהותים נבדלים בבחינת התגלותם בבחינת נפרדים להיות נגלים כל בחינות חילוקי דרגין ושכינה הוא מלשון שוכן בעולמות בבחינתם בבחינת ממלא כל עלמין כל אחד לפי בחינתו דהיינו בבחינת דומם צומח חי מדבר ובשמים וצבאם ובגלגלים ואופנים כו' אשר בכל בחינה הוא התגלות לפי אופנו ואינו דומה זה לזה בבחינת הנבראים בכלל ובפרט ובחינה זו נקרא אלוקי"ם ונקרא אדנ"י ואלוקי"ם הוא בכלל דהיינו בחינת צמצום והסתר התגלותו יתברך בבחינת נבראים להיות נגלים בבחינת גבול ויש ונפרד שהוא הכל מצד ההסתרה ולכן בבחינת אלוקי"ם נכלל גם כן אלוקים אחרים דהיינו שיהיה יכול להתגלות נפרד גמור וסטרא אחרא המנגדת להקדושה ואומרת אני ואפסי עוד להחשיב עצמה ליש ונפרד מצד הצמצום וההסתרה:
5
ו׳ועל זה נאמר רגליה יורדות כו' ומלכותו בכל משלה אפילו על סטרא אחרא ואתה מחיה את כולם אפילו בבחינת יש ונפרד ובחינת אדני הוא כשנגלה על ידי בחינת העולמות ובחינת נבראים יחודו יתברך דהיינו התגלות אלקו"תו יתברך כמאמר הכתוב וצבא השמים לך משתחווים וכאשר התחתונים מבטלים עצמם אליו יתברך ומקבלים עליהם עול מלכותו יתברך להיות בטלים ליחודו ונודע מצד פעולותיו דהיינו שמצד התגלות העולם נודע מציאותו יתברך ומייחדים אותו יתברך אפילו מצד העולמות ומכירים יחודו יתברך אז נקרא בבחינת אדנ"י שהוא לשון אדנות כמו שנגלה גדולת האדון על עבדיו אשר עבדיו בטלים אליו כן כאשר נגלה אלוקו"תו יתברך על ידי הנבראים אשר בטלים אליו יתברך נקרא אדני והוא בחינת אברהם שהיה מייחד העולמות אליו יתברך והיה מבין ומביט מצד העולמות שיש מנהיג עליהם ושהם אינן דבר זולת ונפרד מאתו יתברך כי הכל הוא לבדו יתברך ולכן היה בטל אליו יתברך ומבטל כל העולם אליו ומדבקם אליו יתברך ביחודו:
6
