שערי אפרים ח׳Sha'arei Ephraim 8

א׳דין קריאת המועדים ור"ח וחנוכה ופורים וארבע פרשיות וט"ב ושאר תענית ציבור, ובו קי"א סעיפים:
סדר קריאת חג הפסח.יום א' של פסח מוציאין ב' ס"ת, באחד קורין ה' בפ' בא וסימן מש"ך דהיינו פ' משכו וקחו ואם חל בשבת קורין שבעה ודין הוספה מבואר בשער שלפני זה ובשני קורא המפטיר בפנחס ובחודש הראשון ואם טעו וקראו בספר הראשון ה' או ז' בפרשת שור או כשב יצאו י"ח וא"צ לחזור ולקרות שנית ואם אירע שנזכר באמצע קריאת א' מן הקרואים וכבר קרא לזה שלשה פסוקים אזי יברך עולה הזה ברכה אחרונה ואם לא קרא עדיין ג"פ ישלים עד ג"פ ויברך ברכה אחרונה ויגלול לפרשת משכו וישלים שם מנין שאר הקרואים שיש לו לקרות עדיין כגון אם קרא בפ' שור או כשב ב' ישלים הג' בפרשה משכו וכל כיוצא בזה:

ב׳אם בספר השני שצריך לקרות ובחודש הראשון טעה הקורא וקרא בענין אחר אף שכבר סילקו הס"ת מהשלחן והחזירו אותה לארון צריך לחזור ולהוציא ס"ת ולקרות בפ' המוספין ולברך לפניה ולאחריה:

ג׳אם טעה הקורא למפטיר והתחיל והקרבתם וסיים הקריאה ובירך ברכה אחרונה א"צ לחזור ולברך ולהתחיל ובחודש הראשון ועלתה להם קריאתו ואם עדיין לא בירך ברכה אחרונה חוזר לראש ומתחיל מן ובחודש בין אם אירע כך ביו"ט א' של פסח או ביום ב' וכן אם דילג מסוף הפרשה ולא קרא רק עד מלבד עולת הבוקר וקפץ ובירך ברכה אחרונה יצא ואין צריך לחזור ולקרות:

ד׳יום שני של פסח מוציאין שני ס"ת בראשון קורין ה' אנשים בפ' אמור שור או כשב וסימן תור"א ובשני קורים למפטיר כמו אתמול. ואם קרא בס"ת הא' והתחיל מן שור או כשב ולא קרא רק מועד חג הפסח עד ועשיתם ביום הניפכם או וספרתם לכם וחלק אותו לחמשה עולים ולא קרא כלום משאר המועדות א"צ לחזור ולקרות אם כבר בירך החמישי ברכה אחרונה מאחר שהשלים המנין וגם קרא ענינו של יום בעצמו יצא בדיעבד:

ה׳אם בס"ת הראשון נמצא טעות אע"פ שכבר קראו ענין הפסח והעומר ואח"כ נמצא בקריאת העולה חמישי טעות גמור צריך להוציא אחרת ויגמור הקריאה בס"ת הכשר ויש מי שאומר שא"צ להוציא אחרת מאחר שכבר קרא ענינו של יום זה והטעות הנמצא הוא בקריאת שאר המועדים וכיון שאם יוציא אחרת ג"כ לא יחזור לראש רק יגמור קריאת שאר המועדים בספר הכשר בשביל זה אין להוציא אחרת והסומך על סברא זו שלא להוציא אחרת אין מזניחין אותו ואם לא קרא עדיין ג"פ להה' ומכ"ש אם נמצא הטעות ברביעי יש להוציא אחרת ויש לנהוג בזה כמ"ש בשער ה' לענין טעות שנמצא בשבת בקריאת השביעי וכשנמצא טעות וצריך להוציא אחרת אין ליקח הס"ת השניה המוכנת לקריאת מפטיר אלא יש להוציא אחרת ואם אין שם אחרת יקח השני':

ו׳כבר ביארנו בשער זיי"ן שאם דילג בתוך קריאתו פסוק אחד או יותר מפרשת מועדות וקרא להלן א"צ לחזור ולקרות מה שדילג לפי שכבר קראו הפרשה בשבתות שלהם וכן אם היה הדילוג מתחלה שלא התחיל לקרות מראש הפרשה רק מאמצעה כל שיש במה שקרא חמשה עולים יצא בדיעבד:

ז׳אם הראו להעולה למטה ממקום שצריך לקרות ובירך ע"ז א"צ לחזור ולברך ומ"מ הקורא יקרא כדרכו ויתחיל ממקום שצריך להתחיל ואם הראהו למעלה במקום שאינו חובת היום כלל יש לחזור ולברך אם לא שהוא על אותו עמוד עצמו ומטעם שכתבתי בשער ד':

ח׳אם הראו להעולה בפרשת קדש או בשאר פרשיות הפסח ובירך העולה ונזכר קודם שהתחיל לקרות כשגולל לפרשת משכו לקרות שם צריך לחזור ולברך וכן אפילו אם קרא קצת ונזכר וגלל למקום הראוי צריך לחזור ולברך:

ט׳אם היה צריך לקרות משכו, ופתחו בפ' שור או כשב ובירך העולה שם ונזכר יש לגלול לפ' משכו ויברך שני' ובדיעבד אם קרא בפ' שור או כשב עלתה לו כמ"ש בסעי' א' ומ"מ אע"פ שקרא ביום א' פרשה שור או כשב יש לו לקרותה גם ביום ב' שהוא זמנה ופ' משכו שחיסר קריאתה ביום ראשון יש לו להשלימו ביום ג' שקריאתו קדש ופ' משכו הוא קודם לו וסמוך לו יתחיל משכו ויקרא עד לסוף הסדרה ואם חל יום ג' בשבת שאז קורין פרשה ראה אתה כו' אזי יקרא ביום ד' משכו:

י׳אם ביטלו הצבור הקריאה ביום א' מחמת איזה סיבה ואונס אעפ"כ ביום ב' יקראו פ' שור או כשב בדינו וישלימו חסרונה ביום ג' כשחל בחול ואם חל בשבת ישלימו ביום ד' שאז יקראו משכו וקדש כאחד:

י״אאם טעה ולא קרא כל פרשת משכו רק עשה הפסקות קצרות להשלים מנין הקרואים ובירך ברכה אחרונה ואמר קדיש א"צ לחזור ולקרות ואם לא אמר קדיש אז אם חל בשבת אע"פ שקרא ז' והוא מקום שנהגו שלא להוסיף בשבת על מנין זה מ"מ בזה שעדיין לא גמר כל הפרשה יש להוסיף ולקרות עוד אחד לגמור הפרשה הראויה לקרות:

י״באם טעה וסיים כל הפרשה הראויה לקרות עם העולה הרביעי ונזכר שצריך לקרות עוד חמישי אזי יקרא עוד עולה חמישי ויתחיל עמו ממקום הראוי לקריאת הה' ויקרא שנית ויוסיף עליו עוד ג' פסוקים מפ' קדש לי כו' ואעפ"י שכבר אמר קדיש מ"מ יעשה כן ואם הגביה ס"ת הראשונה והשני' מונחת ונזכר שצריך לקרות חמישי יגלול הס"ת השניה לפ' משכו ויקרא שם החמישי עם תוספת ג' פסוקים וכן אם היה הטעות ביום שני יעשה כן ואם אינו רוצה להוסיף מן אחר סיום הפרשה שהוקבעה ליום זה שלא יהיה נראה תמוה לרבים די כשיקרא הה' בפני עצמה בדרך קריאתו ואע"פ שכבר קראו זה לד' אין להקפיד ואם השלים הפ' עם העולה השלישי אין לו לקרות רק לעולה אחד והמפטיר הוא משלים מנין חמשה:

י״גאם אירע ששכחו להוציא הס"ת הב' ונזכרו בעוד שהיו קורין בספר הא' אין להוציא האחרת בעת קריאת הראשונה רק כשיגמור הקריאה בס"ת הא' יוציא הס"ת השני':

י״דספר שני שנמצא בו טעות גמור אין ספק שצריך להוציא אחרת בכדי לקרות חובת היום בס"ת כשר:

ט״ומה שקורין ביום שני פ' שור או כשב אע"פ שהוא מאוחרת בסדר התורה לשאר פרשיות שהוקבע קריאתן לימות הפסח מ"מ קורין פרשה זו היום שמתחילין לספור ספירת העומר שנאמר בפרשה זו ואם דילג פרשת העומר ועוד פרשיות וקרא ה' עולים בצמצום ובירך ברכה אחרונה ואמר קדיש יצא ונכון שיקרא הקורא בס"ת בקול רם מה שדילג בלא ברכה:

ט״זאם ביטלו הצבור קריאת ס"ת ביו"ט שני לאיזה סיבה ואונס אין לדחות שום פ' קבועה ממקומה לקרות במקומה בימי חה"מ פ' שור או כשב אלא קודין כל פ' בזמנה הקבוע לה ופ' שור או כשב שעבר זמנה בטל קריאתה ואין לה תשלומין:

י״זסדר קריאת חוה"מ פסח
יום ג' של פסח שהוא יום דאשון דחה"מ מוציאין ב' ס"ת ואם חל בחול בס"ת האחד קורין שלשה בפ' קדש לי ובשני' קורא א' מן והקרבתם ואין מפטירין בנביא ואם טעה וקרא בשאר אחד מהפרשיו' הקבועים לפסח אם גמרו הקריאה של הד' ובירך ברכה אחרונה א"צ לחזור ואם עדיין לא גמרו יש לגלול ולקרות לתשלום העולים בפ' קדש ואם הש"ץ הראה לעולה למעלה בפ' משכו וע"ז בירך הקורא והוא בעמוד אחר יקרא ממקום שהראהו ויקרא להלן גם מפ' קדש לצורך קריאת הכהן לפי שגם המקום שהראהו הוא ג"כ מענין קריאת הפסח:

י״חיום ד' של פסח שהוא יום ב' דחה"מ מוציאין ג"כ שני ספרים, באחד קורין שלשה בפ' משפטים אם כסף ובב' קורא אחד מן והקרבתם. ואם טעה וקרא אחת משאר פרשיות דינו כמו שנתבאר בסעיף שלפני זה:

י״טיום ה' של פסח ג' דחה"מ מוציאין ג"כ ב' ספרים ואם חל בחול קורין שלשה בפ' כי תשא פסל לך ובשני' קורא א' והקרבתם ואם הראהו להעולה בפ' ראה אתה אומר אלי כו' שהוא למעלה מפ' פסל לך ובירך יש לקרות ממקום זה ויתחיל הקריאה ויקרא ג"כ פסל לך עד המקום שראוי לקרות לכהן העולה בפ' פסל לך כיון שעכ"פ בשבת מתחילין מכאן אין זה כהראהו לקרות בפ' אחרת ואם טעה וקרא בשאר פרשיות דינו כמ"ש בסעיף י"ז:

כ׳יום ו' של פסח יום ד' דחה"מ מוציאין ג"כ שני ספרים באחד קורין ג' בפ' בהעלותך וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשני' קורא א' והקרבתם ודינו ג"כ כמ"ש למעלה:

כ״איום א' של חה"מ או יום ג' של חה"מ שחל בשבת מוציאין ב' ספרים באחד קורין ז' בפ' כי תשא ראה אתה אומר כו' ובשני' קורא למפטיר והקרבתם ואם לא התחיל רק מפ' פסל וקרא בו ז' עולים יצא ואפי' דילג פסוק א' מפ' פסל לך א"צ לחזור ולקרות ואם סיים הפרשה עם ששה עולים המפטיר עולה למנין ז' כמו שנתבאר ואם טעה וקרא א' משאר פרשיות וקרא לז' עולים ואמר קדיש יצא חוץ מפ' של יום וא"ו שהוא פ' במדבר סיני צריך לגלול לפ' ראה אתה כו' ולקרות עוד ג' עולים או יותר שבשבת מותר להוסיף:

כ״בבכל ימי חוה"מ אם בספר הא' קרא ג' ולא סיים לקרות הפרשה שצריך לקרות עם הג' והג' בירך ברכה אחרונה יקרא הקורא את הנשאר בלא ברכה והד' יעלה לס"ת הב' כדרכו ואם טעה וקרא לרביעי לקרות בספר הא' ובירך אזי יקרא הוא לתשלום הפרשה ויקראו איש אחר לעלות בספר הב' לחובת היום ויש מי שאומר שיקרא הפרשה עד תומה ולא יברך ברכה אחרונה רק יקח ספר הב' ויקרא לחובת היום עם העולה הד' והנוהג כן יש לו על מה שיסמוך והעיקר כסברא ראשונה:

כ״גכבר ביארנו דין אם דילג מקריאת והקרבתם מן מלבד עולת הבקר ובירך א"צ לחזור ואם התחיל מן ובחודש הראשון וקרא כל הפרשה אע"פ שאין קורין כן רק ביו"ט בשביל שהוסיף לקרות כן גם בחוה"מ לא נפסלה הקריאה אבל אם לא קרא רק מן ובחודש הראשון עד מלבד עולת הבקר או עד כאלה תעשו צריך לחזור ולהוציא ס"ת אחרת ולקרות מן והקרבתם עד סופו כדינו:

כ״דאם התחיל והקרבתם וקרא להלן רק שדילג הפסוק כאלה תעשו ובירך ברכה אחרונה יחזור הקורא לפתוח הס"ת ויקרא והקרבתם כו' כאלה תעשו כו' בקול רם בלא ברכה:

כ״האם אין ס"ת כשר לקרות בצבור ויש ס"ת שצריך הגה מותר להגיהו בחוה"מ ורשאי לתקן קולמס ולעשות דיו בשביל כך ואם יש להם ס"ת אחרת אסור להגיה אפי' אות אחת אבל גרירת דיבוק אותיות מותר וכן להעביר קולמס לתקן אות שרשומה ניכר מותר ואם רוצה ליתן ספר חדש לבה"כ וחסר תפירה בעמודי' יש לחזור אחר עני שצריך ליו"ט שאין לו מה יאכל שהוא יתפרנו:

כ״וסדר קריאת ימים אחרונים של פסח.
יום שביעי של פסח שהוא יו"ט מוציאין ב' ספרים באחד קורין חמשה מן תחלת פ' בשלח עד כי אני ה' רופאך ואם חל בשבת קורין ז' ויכולין להוסיף. ופ' שירת הים אין להפסיקה לקרות בה שנים רק קורין באחד כמו שנתבאר ובספר השני קורא למפטיר והקרבתם כמו בחוה"מ ואם דילג מהקריאה וקרא חמשה ובירך ברכה אחרונה אפילו דילג שירת הים יצא וכבר נתבאר דין גמר הפרשה עם הד' או נמצא פסול בס"ת ואם טעה וקרא בשאר פרשיות ונזכר באמצע הכל מבואר באר היטב ואם טעה וקרא היום בפרשת כל הבכור והשלימה שאז אינו חוזר לקרות ביום זה בפ' בשלח אזי יקרא למחרתו ביו"ט האחרון פ' בשלח:

כ״זבספר השני שהוא למפטיר אם טעה וקרא בענין אחר צריך לחזור ולהוציא ס"ת לקרות מענינו של יום ואם קרא בענין היום אלא שדילג פסוק וביום השביעי ובירך ברכה אחרונה יצא אלא שיש לקורא לקרות אותו פסוק מתוך הס"ת בלא ברכה אם עדיין לא סילקו הס"ת:

כ״חיום שמיני של פסח שהוא יום אחרון של פסח מוציאין שני ספרים באחת קורין ה' אנשים בפ' כל הבכור וכשני' קור' והקרבתם למפטי' ואם חל בשבת מתחילין עשר תעשר וקורין ז' וכבר נתבאר דיני דילוג וטעות למעלה ואם חל בשבת וקרא מן עשר תעשר עד שמור את חודש האביב ודילג השאר ובירך ברכה אחרונה ואמר קדיש צריך לחזור ולקרו' מן שמור עד סוף הסדרה בברכה ויש לקרות עולה אחר ואחר הברכה יאמר קדיש:

כ״טסדר קריאת חג השבועות.
יום ראשון של שבועות מוציאין שני ספרים, בראשון קורין חמשה אנשים בפ' יתרו מן ובחודש השלישי עד סוף הסדרה. ונוהגין לקרות מתחלה פיוט אקדמות כמבואר בשער ד' וקורין העשרת הדברות בנגינת טעם העליון ודיני טעות ודילוג כבר נתבאר ואם עשה הפסקות קצרות וקרא חמשה אנשים קודם שהגיע לעשרת הדברות יקרא עוד אחד ויברך ויקרא מן המקום שפסק שם עד סוף הסדרה ואם כבר אמר קדיש א"צ לחזור ולקרות עוד אחד ואעפ"כ יש לקורא לקרות בקול רם ממקום שפסק עד סוף הסדרה בלא ברכה ואם רוצה לקרות עוד אחד ייקרא בברכותי' ויאמר קדיש שנית אין מזניחין אותו:

ל׳אם קרא החמישי וסיים עמו תיכף אחר עשרת הדברות שטעה וסבר שעומד בקריאת הרביעי ובאמת הי' קריאת החמישי ובירך ברכה אחרונה יש לו לקרות עוד אחד ולקרות עד סוף הסדרה בברכה שלפניה ולאחריה ואם לא בירך לפניה וקרא הפרשה יש לו עכ"פ לברך אחריה:

ל״אביום שני של שבועות מוציאין ב' ספרים וקורין בראשון חמשה אנשים בפ' כל הבכו' אם חל בחול ואם חל בשב' מתחילין עשר תעשר ואם השביעי סיים בפסוק ועשית כל החוקים האלה ודילג פרשת חג הסוכות אם לא אמר קדיש יעלה עוד אחד לגמור הפרשה ואם כבר אמר קדיש א"צ לחזור אבל אם דילג פרשה שבעה שבועות כו' שהוא חובת היום אף שאמר קדיש צריך לחזור ולקרות עולה אחר ולגמור הפ' ולומר קדיש פעם אחרת ואם לא נזכרו עד שקרא המפטיר והניחו ספר הב' על השלחן יש לגלול הספר ויקרא פרשת שבעה שבועות להמפטיר ואח"כ יגלול למפרע לקרות בפרשת מוספין ואם כבר קרא המפטיר בפ' מוספין ונזכרו שדילגו פרשת שבעה שבועות אם עדיין לא בירך ברכה אחרונה יגלול לפ' שבעה שבועות ויברך ברכה ראשונה ויקרא הדילוג ההיא ואח"כ יברך ברכה אחרונה ואם רוצה שלא לברך ברכה ראשונה על קריאת הדילוג אין מזניחין אותו:

ל״באם ביום הראשון טעה וקרא פרשת כל הבכור ונזכר קודם ברכה אחרונה צריך לגלול ולחזור ולקרות בחודש השלישי ושם יגמור כל הסדר בהעולים הנשארים ואותן העולים שקראו בטעות בפ' כל הבכור עולים למנין ה' ואם לא נזכר עד אחר ברכה אחרונה של החמישי יש לחזור ולקרוא עוד אחד ולקרות עמו מתחלת בחודש השלישי עד סוף ואפי' אם כבר אמר קדיש יש לעשות כן ואצ"ל אם במקום פ' בחודש השלישי קרא בפ' שור או כשב או א' משאר פרשיות של חה"מ פסח שצריך לחזור ולקרו' פ' בחדש השלישי שהיא עיקר חובת היום ואם ביום ב' במקום כל הבכור קרא פ' של מתן תורה או אחד מפרשיות הנזכרים צריך לחזור ולקרות בפ' כל הבכור ואם הטעות בס' שני של המפטיר שקרא פ' ההפטורה בענין אחר נתבאר בענין חג הפסח וכן הדין כאן:

ל״גסדר קריאת ראש השנה.
ביום ראשון של ראש השנה מוציאין שני ספרים, באחד קורין בפרשה וה' פקד את שרה חמשה אנשים ואם חל בשבת קורין בפ' זו שבעה ובשני קורא למפטיר בפ' פנחס ובחודש השביעי כו'. ואם טעה והשלים הפרשה בארבעה קרואים או שלש ועדיין לא אמר קדיש אזי ישלים מנין הקרואים בפ' עקידה שאחרי' ואם כבר אמר קדיש אם לא חסר ממנין רק אחד א"צ לקרות ויסמוך על המפטיר שעולה למנין הראוי ואם חסר שנים יש לו לחזור ולקרות עוד אחד ויאמר קדיש שנית ואם ירצה גם בזה לקרות עוד שנים הרשות בידו ואם סילק הס"ת אם יש להשלים בשני' דינו כמו שנתבאר בקריאת מועד חג הפסח:

ל״דאם טעה ביום א' וקרא פ' העקידה אם האחרון עדיין לא בירך ברכה אחרונה יחזור לראש ויקרא עם עולה זה מוה' פקד כו' עד סופו ואח"כ יברך ברכה אחרונה אבל אם כבר בירך ברכה אחרונה א"צ לחזור רק יקרא ביום שני מן וה' פקד וגם פרשת דעקידה עד סוף הסדרה ואם דילג הפקידה וההריון וקרא משם ולהלן יוכל להשלים ענין זה בהעולה אחריו לקרות מראש הפרשה עד המקום שעומדים ושאר דיני טעות ודילוג כבר נתבאר:

ל״הביום שני של ראש השנה מוציאין שני ספרים באחד קורין העקידה ה' אנשים ובס"ת השניה קורא למפטיר ובחודש השביעי כדאתמול ואם שכח וקרא ביום שני ג"כ פרשת וה' פקד והשלים מנין החמשה קרואים יקרא עוד א' ויקרא מתחלת פ' העקידה עד סופה ואפי' אם אמר קדיש יעשה כן ויאמר קדיש שנית ואם כבר נסתלק ספר זה יוכל לקרות בספר השני למפטיר פ' העקידה ויגלול ויקרא ג"כ חובת היום:

ל״וסדר קריאת יום הכיפורים.
אחר סיום תפלת שחרית מוציאין שני ספרים באחד קורין בפ' אחרי מות ששה אנשים ואם חל בשבת קורין שבעה ואף כשחל בשבת אין מוסיפין עליהם כמו שנתבאר בשער זיי"ן. ואנשי מעשה נוהגין למרר בבכי בעת קריאת הפסוק אחרי מות שני בני אהרן ולהוריד דמעות על פטירת הצדיקים האלה והוא סגולה נפלאה לכפר עון ושלא ימותו בניו בחייו והעיקר בזה שע"י זה יתן לב לשוב מעבירות שבידו והחי יתן אל לבו אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובי קיר ואם צדיקים כאלה פגעה בהם מדת הדין על חטא קל כאשר חכמים הגידו רק הקב"ה דקדק עם הצדיקים כמ"ש הכתוב בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד וכן דרשו חז"ל נורא אלקים ממקדשיך אל תקרי ממקדשיך אלא ממקודשיך בשעה שהקב"ה עושה דין במקודשיו מתיירא ומתעלה ומתקלס ומה יענו מלאי עון הלא המס ימס לבב אנוש אשר עצמו חטאיו ופשעיו רבו מלמנות ואשמתו גדלה עד לשמים והרי זה בכי יתן ויצטער על מיתת הצדיקים וגם ישתתף ויצר בצרת אביהם אהרן קדוש ה' כי תקרנה אותו כאלה ויתן מורך בלבבו לבב האבן ויעתר אל אלוה וירצהו וישוב אל ה' וירחמהו ותהי' תשובתו רצויה ומקובלת ביותר בעת ההוא בזכות הצדיקים הללו:

ל״זצריך הקורא שיהיה זהיר בקריאתו בסדר עבודת היום שיהיה בשפה ברורה ולא ידלג איזה פסוק ולא יחסר כלל אפילו תיבה אחת ואם אירע שדילג וקרא משם ולהלן והדילוג הזה הוא חסרון מבפנים ומשתנה על ידו הבנת הענין בסדר העבודה נכון שיחזור לקרות מן תחלת הפסוק ההוא שעשה הדילוג שם בלא ברכה ואם קרא ששה ולא גמר הפרשה עם המשלים ושאר דינים שנתבארו בענין המועדות נוהגין כאן:

ל״חאחר גמר תפלת מוסף מוציאין ס"ת א' וקורין ג' בפ' עריות שבאחרי מות והשלישי הוא המפטיר בנביא יונה. ואם דילג בפ' עריות אם נזכר קודם שבירך השלישי ברכה אחרונה יחזור לקרות לשלישי ממקום שדילג ויקרא להלן עד סוף הפרשה בין אם היה הדילוג בקריאת שני העולים הראשונים ובין אם היה הדילוג בקריאת השלישי ואם כבר בירך ברכה אחרונה יש לקורא לקרות בקול רם מקום דדילוג בלא ברכה ואם הדילוג הוא ענין שלם יש לקרות עוד עולה אחד שהוא יהיה המפטיר ויתחיל לקרות עמו מתחלת מקום הדילוג עד סוף הפרשה ויברך לפניה ולאחריה ויפטיר. (עיין מ"ש בקונטריס שהש"ח דעתו לחזור ולקרות בכל ענין ואני כתבתי שדבריו צ"ע לכן כתבתי כאן לחלק בין דילוג ענין שלם):

ל״טסדר קריאת חג הסוכות.
ביום הראשון וביום השני מוציאין שני ספרים באחד קורין חמשה אנשים בפ' אמור שור או כשב ובשני' למפטיר בפ' ובחמשה עשר כו' ואם לא קרא בא' רק פרשה אחרונה של חג הסוכות שיש בה י"ב פסוקים לד' עולים והמפטיר השלים החמישי בדיעבד יצאו אבל אם העולה החמישי לא קרא פרשה חג הסוכות כלל רק קרא עד תשבתו שבתכם ופסק ובירך ברכה אחרונה אע"פ שגלל הס"ת ואמר קדיש צריך לחזור ולפתוח הס"ת ולקרות בפ' סוכות ומברך לפניה ולאחריה ויאמר קדיש פעם ב' ואם כשנזכרו כבר היה ס"ת השניה על השולחן אם לא בירך המפטיר ברכה ראשונה עדיין יברך ויקראו לפניו בפ' חג הסוכות ואח"כ יקראו חובת היום למפטיר ואם כבר בירך ברכה ראשונה עלתה להם קריאת פ' המוספין בדיעבד ומ"מ אחר שיברך ברכה אחרונה יגלול ויקרא דדילוג שדילג בקול רם בלא ברכה:

מ׳אם לא קרא המשלים רק ג"פ ופסק ובירך ברכה אחרונה אם לא אמר קדיש הנכון שיעלה עולה אחר ויקרא שאר הפרשה כמ"ש ביו"ט של פסח:

מ״אאם טעה וגמר הפרשה עם העולה הרביעי לא יאמר קדיש אלא יעלה המפטיר בספר הב' והוא עולה לתשלום מנין העולים ואם שכח ואמר קדיש מ"מ לא יקרא אחר רק סומך על המפטיר להשלים המנין וכן אם חל בשבת שצריך ז' ושכח וגמר עם החמישי כמו כשחל בחול יעלו שני' בספר שני:

מ״באם טעה וקרא במקום שור או כשב אחד משאר פרשיות של חה"מ פסח חוץ פרשת במדברא וכן אם טעה וקרא כל הבכור אם נזכר קודם שבירך האחרון ברכה אחרונה יש לגלול ולקרוא עמו פ' שור או כשב כולה ויברך ברכה ראשונה קודם קריאת פ' שור או כשב כיון שלא היה דעתו לפרשה זו כלל ואם כבר בירך ברכה אחרונה יצא בדיעבד באחד מפרשיות המבוארים:

מ״גאם בספר שני שהוא קריאת חובת היום למפטיר טעה וקרא בענין אחר לא יצא וצריך לקרותה כולה ויברך לפניה ולאחריה ואם דילג פסוק אחד צריך לחזור חוץ מאם דילג פסוק ובחמשה עשר כו' א"צ לחזור:

מ״דבקריאת חובת היום למפטיר בין ביום הראשון ובין ביום השני אין לו לקרות רק ובחמשה עשר כו' עד וביום השני ולא יקרא וביום השני משום ספיקא דיומא ואם התחיל לקרות וביום השני גוערין בו ופוסק אפילו באמצע פסוק:

מ״הביום השני של יו"ט אם התחיל מן וביום השני וקרא אותו אע"פ שגמר קריאתו ובירך צריך לחזור לראש לקרות מן ובחמשה עשר יום ומברך לפניה ולאחריה:

מ״ויום א' שחל בשבת קורין שבעה בפרשת שור או כשב ואם רצה להוסיף על ז' מוסיפין ובקריאת המנחה קורין ג' בפ' וזאת הברכה:

מ״זסדר קריאת חוה"מ סוכות.
בחה"מ חג הסוכות ימים שחלי' בחול קורין ארבעה אנשים בפרי החג האמורים בפרשת פנחס. ביום א' של חוה"מ אם חל בחול קורא כהן ולוי וביום השני כו' וביום השלישי וכו' והישראל השלישי קורא וביום הרביעי והעולה רביעי חוזר וקורא מה שקראו הכהן והלוי וכן בשאר הימים. ויום השביעי שהוא הושענא רבה קורא הכהן ביום החמישי לוי וביום הששי ישראל ביום השביעי והרביעי קורא מה שקראו הלוי והישראל דהיינו ביום הששי וביום השביעי ואם שינה מזה הסדר בין שקראו ג' עולים וביום השני והרביעי קרא וביום השלישי או להיפך שהראשון קרא וביום השני והג' עולים קראו ביום השלישי או שקראו כל הד' עולים שניהם או שהכהן קרא ביום השני והלוי קרא ביום השלישי והישראל ביום הרביעי כדינו רק שהעולה רביעי קרא וביום החמישי יצא בדיעבד וה"ה לשאר הימים אבל אם לא קראו כולם רק ביום א' בלבד בין שקראו ביום הב' לבד בין שקראו ביום הג' לבד צריך לחזור ולקרות ולברך לפניה ולאחריה:

מ״חאם נמצא טעות בס"ת אחר קריאת הלוי והוציאו אחרת אף למי שנוהג להתחיל עם העולה בספר הכשר מתחלת הפרשה מ"מ בזה א"צ כיון שיחזור הרביעי לקרות מה שקראו דכהן ולוי:

מ״טבשבת חוה"מ סוכות מוציאין שני ספרים באחד קורין בפ' כי תשא ראה אתה אומר כו' שבעה אנשים ובשני' קורין א' למפטיר בקרבנות החג ספיקא דיומא דהיינו מה שהיו קורין לרביעי אם הי' יום זה בחול ואם לא קרא הספיקא דיומא כנון יום א' של חה"מ שחל בשבת שהיה צריך לקרות ביום השני וביום השלישי ולא קרא למפטיר רק וביום השני לבד ובירך לאחריה צריך לחזור ולקרות וביום השלישי ומברך לפני' ולאחרי' ואם קרא וביום השלישי בקול רם בלא ברכה יצא ואם דילג וביום השני וקרא ביום הג' לבד אז יש לפתוח הס"ת ויקרא הקורא וביום השני בלא ברכה ובמנחה של שבת זו מוציאין ס"ת וקורין ג' בפרשה וזאת הברכה:

נ׳סדר קריאת שמיני עצרת.
בשמיני עצרת מוציאין שני ספרים באחד קורין ה' אנשים בפ' עשר תעשר ואם חל בשבת מחלקין פ' זו לשבע' עולים ורשאים להוסיף כמו שנתבאר בשער שלפני זה ואם טעה וקרא בפ' שור או כשב אף אם סילקו הס"ת כבד ופתחו ספר הב' לקרות פ' המוספין אם עדיין לא בירך יש לגלול ספר זה ולהחזיר ס"ת הראשונה ויקרא לעלות א' ויקרא עמו מתחלה עשר תעשר ויברך לפניה ולאחריה ויאמר קדיש ואח"כ יקרא בספר הב' למפטיר כדינו ואם כבר בירך המפטיר בספר הב' כשנזכר מהטעות אע"פ שלא התחיל לקרות יקרא בפ' מוספין לבד ויברך וא"צ לקרות שנית עשר תעשר ואם טעה והתחיל מכל הבכור יצא בדיעבד בין בחול בין בשבת ואם טעה וקרא זאת הברכה ונזכר קודם שבירך ברכה אחרונה יגלול הס"ת ויקרא פ' עשר תעשר:

נ״אאם במקום עשר תעשר טעה וקרא וזאת הברכה אם נזכר מהטעות קודם שבירך ברכה אחרונה יגלול הס"ת ויקרא פ' עשר תעשר ואם כבד בירך ברכה אחרונה יצא בדיעבד ויש מקומות שנוהגין לקרות בשמיני עצרת וזאת הברכה ואין למנעם ממנהגם אם לא שיש שם כמה בתי כנסיות שנוהגין בכולם לקרות עשר תעשר וא' מהם נהגו לקרות וזאת הברכה מוחין בידם:

נ״באם טעה והתחיל לקרות מכל הבכור א"צ לחזור ולקרות מן עשר תעשר. ואם עדיין לא התחיל כלל לקרות רק שהראה להעולה המקום שיתחיל מן כל הבכור ובירך וכשרצה להתחיל הקריא' נזכר שצריך להתחיל מן עשר תעשר יש לו לחזור ולברך בא"י אשר בחר כו' ומתחיל מן עשר תעשר אבל אין לומר ברכו פעם שנית כמו שנתבאר בשער ד' סימן י"ח ואם עשר תעשר הוא למעלה באותו עמוד עצמו שהראה לו כל הבכור א"צ לחזור ולברך כלל כמ"ש סעיף ט':

נ״גאם חל שמ"ע בשבת יש לקרות שבעה אנשים בפרשה זו של עשר תעשר ואם טעה וסיים הפרשה בחמשה אנשים לא יאמר קדיש ויחזור ויקרא שני עולים או עכ"פ עולה א' והמפטיר ג"כ מצטרף למנין שבעה ואם כבר אמר קדיש אעפ"כ כל שלא סילק הספר עדיין יחזור ויקרא ויאמר קדיש פעם שנית ואם כבר סילק הספר הראשון יקרא עולה א' לספר הב' וישלים עמו פרשה עשר תעשר ואח"כ יקרא למפטיר בחובת היום:

נ״דבספר הב' קורא למפטיר בפ' פנחס ביום השמ"ע כו' ואם דילג תחלת הפרשה וסופה רק קרא ענין הקרבנות לבד וכבר בירך ברכה אחרונה יצא בדיעבד:

נ״הכשחל שמ"ע בשבת יש לקרות במנחה של שבת זה ג' אנשים בפרשת וזאת הברכה ואם טעה בשחרית ובמקום עשר תעשר קרא וזאת הברכה אעפ"כ יש לו לקרות במנחה ג"כ וזאת הברכה כיון שגם למחר יקרא וזאת הברכה בשמחת תורה ואם קרא במנחה בפרשת בראשית יצא:

נ״וסדר קריאת שמחת תורה.
ביום האחרון של חג הוא שמחת תורה לפי שאז גומרין התורה ומתחילין אותה ומוציאין ג' ספרי תורה באחד קורין חמשה או ששה אנשים עד פסוק מעונה וחוזרין וקורין מתחלתה פעם שנית וקורין כהן לוי כו' וכך חוזרים כמה פעמים כדי שיעלו לתורה כל העם הנמצאים בב"ה ומחמת שמחת התורה אין מקפידין וקורין לשנים יחד ומהראוי שבפעם ראשונ' יקראו חמשה אחד א' ואח"כ כשיתחילו שנית יוכלו לקרוא שנים אך לא יברכו שניהם יחד רק אחד יברך ויכוין להוציא חבירו וחבירו יכוין לצאת בברכתו בברכה שלפניה ושלאחריה ואם ירצו יחלקו ביניהם שאחד יברך לפניה ויוציא חבירו וזה יברך לאחריה ויוציא חבירו:

נ״זנוהגין לקרות לתורה גם הנערים ואפילו תינוקות קטנים קורין להם לעלות משום חיבוב מצוה ולחנכם לתורה ואחד עומד ע"ג ומקריא להם הברכה והם אומרים אחריו מלה במלה והוא מנהג יפה וקורין לפניהם קצת פסוקים מסדר היום ויש קורין לפניהם המלאך הגואל ויש שנוהגין לקרות בליל ש"ת הנדרים שבתורה כגון פ' ויכולו או המלאך הגואל או ברכת כהנים ופסוקים אחדים של ברכה ויש נוהגין לקרות חמשה אנשים בפ' וזאת הברכה בלילה כמו ביום ואעפ"י שאין זמן קריא' התודה בלילה עושין כן לשמחת תורה מצוה וכל מקום יעשה כפי מנהגם:

נ״חאם עלה לתורה בבה"כ זה ושוב הלך לבה"כ אחר ונזדמן שקראוהו לעלות לאותה פרשה עצמה שכבר קרא אעפ"כ מותר לעלות ולברך:

נ״טאם טעה הקורא ודילג איזה פסוק מפרשה ראשונה של וזאת הברכה א"צ לחזור מאחר שכבר קראו פ' ראשונה בשבת שלפניו בקריאת המנחה אבל אם דילג משאר פרשיות אפילו על תיבה אחת צריך לחזור ואם עדיין לא קרא החתן תורה יש להתחיל עמו ממקום הדילוג ואם עשה דילוג בקריאת חתן תורה עצמו אם הוא בתחלת קריאתו וכבר קראו שמה העולים שלפניו א"צ לחזור ואם הוא במקום שהעולים לא קראו שמה כלל אז אפילו הפטיר והתפללו מוסף צריך להוציא הס"ת לקרות הפסוק המדולג עם עוד שני פסוקים עמו ומברך לפניה ולאחריה כדין דילוג בשבת ואם נמצא פסול בס"ת הראשונה אפי' בסוף הפ' צריך להוציא אחרת:

ס׳אחר שקראו כל העם הנמצאים בב"ה קוראין לאיש אחד מיוחד שבעדה לעלות לחתן תורה וקודם קריאתו אומר הש"ץ הרשות הכתוב במחזורים ולבסוף אומר יעמוד פב"פ חתן תורה חזק ולפעמים למען השלום שנים נקראים לחתן תורה וכן לחתן בראשית ובברכה יש לנהוג כדבר האמור למעלה סעיף נ"ו ואפילו כהן או לוי יכולים להיות חתן תורה ואם לוי נעשה חתן תורה ואין שם לוי אחר א"צ לצאת מבה"כ והכהן יקרא פעם ב' במקום לוי ובעת קריאת הלוי לחתן תורה יאמר הש"ץ אע"פ שהוא לוי:

ס״איש מקומות שנהגו לעשות חתן תורה אף הקטן פחות מבן י"ג שנה אך ברוב המקומות נוהגין סלסול בעצמם לכבוד גמרה של תורה ומהדרי' שיהיה ת"ח הגון ועכ"פ אדם נכבד וגדול במקומו מחמת חשיבתו ועשרו וכך ראוי לעשות:

ס״באחר שבירך החתן תורה לאחריה מכסין הס"ת במעיל המיוחד לה ומניחין אצלה הס"ת השניה שהוא לצורך קריאת חתן בראשית ואין אומרים קדיש עדיין רק עושין מי שבירך להחתן תורה ומגביהין הס"ת הראשונה ויש נוהגין לכבוד שמחת תורה שעושין ההגבהה בשינוי מכל ימות השנה שתופסין בעמודים ומהפכין שיהא הכתב כלפי העם והיריעה החלקה כלפי פניו ואין לעשות כן רק בס"ת שאינה כבידה או מי שהוא בעל זרוע ובטוח בכחו שיש לאל ידו לעשות כן בלי מכשול ויהי' יכול לפתחו היטב להראות הכתב לעם ואחר ההגבהה מפשיטין הס"ת הב' ומסירין המפה שנגללה בה ורואין בה שהועמדה על פרשת בראשית ושוב שוטחין עליו את המעיל והש"ץ אומר הרשות לחתן בראשית ככתוב במחזורים ואחר אמירת הרשות אומר יעמוד פב"פ חתן בראשית וכהן או לוי יכולים להיות חתן בראשית וכן יכול לקרות שנים ודין הברכה נתבאר אצל חתן תורה:

ס״גאם טעה הש"ץ שאחר שהניחו הס"ת השניה התחיל לומר קדיש אין נוערין בו שיפסיק באמצע אלא מניחין אותו שיגמור הקדיש ועונין אמן אחריו ומ"מ אח"כ יזהירו להש"ץ שיהיה זהיר שלא יעשה דבר היפך המנהג הפשוט:

ס״דאם נמצא פסול בס"ת זה של פ' בראשי' אם כבר בירך ברכה אחרונ' ואח"כ ראו שפסולה היא א"צ להוציא אחרת אבל אם באמצע הקריאה נמצא טעות גמור יש להוציא אחרת ולברך לפניה ולאחריה ואם לא קרא כל הפרשה עד אחר ויכולו רק קרא קצת פסוקי' ופסק וכן אם דילג באמצע הפרשה ובירך ברכה אחרונה אין צריך לחזור:

ס״האחר שגמר קריאת בראשית ובירך ברכה אחרונה מניחין השלישית אצלה שהיא לקריאת פ' חובת היום למוספין כדאתמול ואומרים קדיש ואף אם טעה ואמר קדיש על הראשונה ושניה חוזר ואומר קדיש עכשיו ומגביהין הס"ת השניה ופותחין השלישית ורואין בה שהועמדה על פרשת המוספין כראוי וחוזרין ושוטחין המעיל וקורא להעולה מפטיר ואומר הש"ץ מי שבירך להחתן בראשית ואח"כ מברך המפטיר וקורא ואם נמצא טעות בספר זה יש להוציא אחרת וכמו שנתבאר בשאר יו"ט:

ס״ובמקום שאין להם רק ב' ס"ת קורין בראשונה וזאת הברכה ובשניה בראשית וחוזרין ולוקחין הראשונה לענינו של יום למפטיר ומניחין אותה ואומרים קדיש וקורין בה ומפני טורח הצבור יגללו הס"ת הראשונ' בעת שאומרים מי שבירך והרשות לחתן בראשית שאז עת פנוי לגלול הס"ת כדי שתיכף שיוגמר הקריאה בשניה תהיה הראשונה מוכנת לקריאת המפטיר ואם אין להם רק ס"ת אחת אזי אחר השלמת התורה ובעוד שאומרים מי שבירך והרשות לחתן בראשית יגללו לפ' בראשית ואחר השלמת הקריאה יאמר קדיש מיד שלא להפסיק בין הקריאה לקדיש ואח"כ יגללו אותה על מפטיר:

ס״זאם טעו והניחו על השלחן את הספר שהוכן למפטיר במקום ספר בראשית וקראו לחתן בראשית ועלה ואח"כ פתחו ומצאו שהוא של מפטיר יש לגלול ס"ת זו להחזירה ליד המחזיק בה וליקח הס"ת שהוכנה מתחלה לקריאת בראשית ואפילו אם טעו וקראו ג"כ להעולה מפטיר וכבר עלה יש לדחות קריאתו עד אחר קריאת בראשית לפי שראוי לקרות מיד אחר השלמת התורה התחלת התורה בכדי שיהיה נעוץ סופה בתחלתה ויעמוד העולה למפטיר שמה על הבימה עד שיגיע זמן קריאתו ואם אירע שלא נזכרו שצריכין לקרות בראשית עד אחר שכבר בירך המפטיר לקריאת פ' המוספין יש לגמור קריאתו וגם יאמר ההפטורה וברכותיה ואח"כ יקרא בראשית כדרכו:

ס״חסדר קריאת ראשי חדשים.
בראשי חדשים אחר שמסיימין הלל אומר קדיש שלם עם תתקבל ומוציאין ס"ת וקורין בו ד' אנשים אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם ואין מפטירין בנביא:

ס״טסדר הקריאה בפ' התמיד עד סוף ובראשי חדשיכם ולפי שיש באמצע פ' קטנה של וביום השבת שאין בה רק ב"פ לפיכך קורא כהן ג"פ וידבר צו ואמרת והלוי חוזר וקורא מן ואמרת ואת הכבש ועשירית האיפה וישראל קורא עולת תמיד עד ובראשי חדשיכם ורביעי קורא ובראשי חדשיכם עד סוף ואם טעה וקרא לשלישי גם פ' ובראשי חדשיכם וסיים שני פסוקים קודם גמר הפרשה יקרא לרביעי ויתחיל עמו פסוק קודם כדי שיהי' ג"פ בקריאת הרביעי וכן בכל מקום שטעה ולא שייר לאחרון רק ב"פ יעשה כן:

ע׳ר"ח שחל בשבת מוציאין ב' ספרים באחד קורין בסדר של שבת זה עד גמר הסדרה ובשניה קורים למפטיר מן וביום השבת ובראשי חדשיכם כו' עד סוף הפרשה ומפטיר בנביאים השמים כסאי ויתבאר בשער שאח"ז:

ע״אסדר קריאת חנוכה. ור"ח טבת שחל בחול ובשבת.
בשמונה ימי חנוכה קורין בפ' נשיאים שבפ' נשא ג' בכל יום ומתחילין מן ויהי ביום כלות משה וסדר קריאתן מבואר בסדורים ועיין בש"ע סי' תרפ"ד ובר"ח טבת כשחל בחול מוציאין שני ספרים באחד קורין ג' בשל ר"ח ואחד בשל חנוכה ובזה א"צ לכפול ללוי פסוק ואמרת אלא לכהן קורא עד פסוק עולת תמיד והלוי קורא להלן עד ובראשי חדשיכם והישראל קורא מן ובר"ח עד גמירא ומניח הס"ת השניה ולא יאמר קדיש רק יגביה הס"ת הראשונה ויפתח השניה ויקרא לרביעי בפ' חנוכה ואם אותה שנה כסליו חסר ור"ח טבת אינו רק יום אחד שהוא יום ששה של חנוכה קורין לד' ביום הששי עד ביום השביעי ואם כסליו מלא ור"ח הוא שני ימים אזי ביום א' קודא לד' ביום הששי וביום השני של ר"ח קורא לד' ביום השביעי כו' ואחר שבירך הד' ברכה אחרונה אומר קדיש ומגביה הס"ת השניה וגולל:

ע״באם טעה וקרא ד' בשל ר"ח אם לא הוציאו ספר ב' כלל א"צ לקרות יותר אבל אם הוציאו ספר ב' משום פגמו צריך לקרות חמישי שיקרא בשל חנוכה ויאמר קדיש אחריו ואם אמר קדיש אחר קריאת הד' לא יאמרנו אחר קריאת הה' ואפי' אם נזכרו באמצע קריאת הד' שצריך לקרות בשל חנוכה ועדיין לא בירך ברכה אחרונה אין גוללין הספר לקרות בשל חנוכה שאין מדלגין בקריאה אחד מענין לענין אלא יברך בר"א ולא יקרא יותר אם לא הוציא ספר ב' ואם הוציא יקרא עוד א' שיקרא בספר הב' בשל חנוכה וכמ"ש:

ע״גאם טעה והתחיל לקרות בשל חנוכה צריך להפסיק ויקרא בשל ר"ח ויברך לפני' ולאחרי' ויש מי שאומר שאם טעה והתחיל לקרות עם הכהן בפ' חנוכה יגמו' קריאת הכהן בפ' חנוכה ולג' העולים שאח"כ יקרא בפ' ר"ח אם אין שם אלא ספר אחד ואם הוציא שני ספרים יסיים קריאת הג' בשל חנוכה כמו בשאר חנוכה ויקרא לד' בספר הב' בשל ר"ח ויכול להתחיל עמו מן ובראשי חדשיכם:

ע״דביום השבת שבחנוכה מוציאין שני ספרים באחד קורא פ' השבוע ובשני' קורא בשל חנוכה השייך לאותו היום וכן אם חלו בו שני שבתות עושין כן ודין ההפטורה בשבתות אלו יתבאר בשער שאח"ז:

ע״הר"ח טבת שחל בשבת מוציאין ג' ספרים וקורין ששה בפ' השבוע ובמקום שנהגו להוסיף בשבת על קריאת ז' יכולין להוסיף גם בשבת זה וכשגומר פ' השבוע מניחין הס"ת הב' ואין אומרים קדיש רק מגביהין הראשונה וגוללין אותה ופושטין השניה וקורא בר"ח ומתחיל מן וביום השבת ואחר שיברך זה בר"א מכסין הס"ת במעיל ומניחין הג' אצלה ואומר קדיש ומגביהין ס"ת השניה וגוללין ופושטין לקרות למפטיר בשל חנוכה ביום הששי כו' ואם אין להם רק שני ס"ת יקראו באחת כסדר השבוע ובשני' בר"ח ובינתיים יגללו הס"ת הראשונה להעמידה על פרשת חנוכה כמבואר בשער זה סעיף ס"ו ואז יאמר קדיש ויקרא וכן אם אין להם רק ס"ת אחת יעשו על הסדר הזה:

ע״ואם חל ר"ח טבת בשבת וטעה התחיל לקרות בס' הב' בפרשת חנוכה אף אם כבר קרא ג"פ ועדיין לא בירך בר"א יפסוק ויגלול ס"ת זו על פ' ר"ח ויברך ברכה ראשונה ויקרא בשל ר"ח ואח"כ בג' יקרא בשל חנוכה למפטיר כדרכו ואם סיים בשל חנוכה ובירך בר"א וקרא בג' למפטיר בשל ר"ח אין מזניחין אותו ומ"מ ההפטורה בנביא יש לו להפטיר רני ושמחי ואם אמר השמים כסאי והתחיל לברך אחריה אין מחזירין אותו:

ע״זאם טעה ואמר קדיש אחר שסיים פ' השבוע שקרא בהם ששה מ"מ יש לו לחזור ולומר קדיש אחר סיום הקריאה בס' ב' בפ' ר"ח ואפי' במקום שמוסיפין וכבר קרא שבעה בספר האחד מ"מ יש לומר קדיש אחר ספר השני:

ע״חבימי חנוכה שטעה בקריאה השייך לאותו יום כגון ביום שני שקרא ליום שלישי או ד' וכיוצא בזה עלתה לו וא"צ לחזו' ולקרו' שנית:

ע״טביום השמיני של חנוכה מתחילין לכהן מן ביום השמיני עד מלאה קטורת והלוי משלים עד יום תשיעי והישראל מתחיל מן ביום התשיעי וקורא משם ולהלן וגם בפ' בהעלותך עד כן עשה את המנורה ואם סיים ביום התשיעי ובירך בר"א יצא ומ"מ אם עדיין לא סילק הספר ונזכר יקרא השאר עד כן עשה את המנורה בלא ברכה:

פ׳סדר קריאת ארבע פרשיות.
בשבת שהוא קודם ר"ח אדר הסמוך לניסן מוציאין שני ס"ת בא' קורין בפ' השבוע ז' אנשים ואחר הסדרה מניחין השניה ואומרים קדיש ומגביהי' הראשונה ואין פותחין השניה עד שיגלול הראשונה במפה ואז פותחין השני' ומסירין המפה ומעמידין אותה על מקום קריאתה למפטיר שהוא מתחלת פ' כי תשא ואז קורא לעולה למפטיר וקורא עמו מן תחלת פ' כי תשא עד לכפר על נפשותיכם וכן יש לעשות אפילו אם ר"ח אדר חל בע"ש יש להקדים ולקרות בפ' שקלים בשבת שלפניו:

פ״אאם ר"ח אדר חל בשבת אז אין להקדים פ' שקלים לשבת שלפניו רק קורין פ' שקלים בו ביום ומוציאין ג' ספרים באחת קורין בפ' השבוע ששה אנשים ובמקום שנוהגין להוסיף מוסיפין ואחר שגומרין הסדרה מניחים השניה שהיא לקרות בה פ' ר"ח ואין אומרים קדיש ומגביהין הראשונה וגוללין ופותחין השניה קורין לעולה בספר השני מן וביום השבת עד ונסכו ואח"כ מניחין השלישית ואומדים קדיש ומגביהין השניה וגולל ופותח השלישי' וקורא לעולה למפטיר בפ' כי תשא וההפטורה שבנביאים הוא אומד הפטור' של פ' שקלים בן שבע שנים יהואש ולכתחלה אין לקרות קטן להפטיר בשבת זה:

פ״באם בשבת של ר"ח אדר טעה הקורא שאחר שגמר הקריאה בפ' השבוע לקח הס"ת שהיא מגוללת על פ' שקלים ופתח בכי תשא והעולה בירך ברכת התורה והתחיל לקרות ושוב נזכר שטעה שבפ' ר"ח יש לקרות יסיים בפ' שקלים כיון שכבר התחיל ואח"כ להעולה בס"ת השלישית למפטיר יקרא עמו בפ' ר"ח וההפטורה בנביא יאמר ג"כ של שבת ור"ח שהוא השמים כסאי מאחר שבקריאת התורה נסתלק מענין של שבת ור"ח:

פ״גבמקום שאין להם רק שני ס"ת וכן אם אין להם רק אחת כבר מבואר בדיני חנוכה וכן הדין כאן.

פ״דבשבת שחל פורים בשבוע שלאחריו אפילו אם פורים חל בע"ש יש לקרות בשבת שלפניו למפטיר בפרשת זכור ומוציאין שני ס"ת בראשונה קורין בפ' השבוע ומניחין השניה ואומרים קדיש ומגביהין הראשונה וגוללין ופותחין השניה ומעמידין אותה על מקום קריאתה בסוף כי תצא וקורין לעולה למפטיר מן זכור אשר עשה לך עמלק עד לא תשכח:

פ״הפ' זכור. י"א שחיוב קריאתה בס"ת הוא מן התורה לכן יש לדקדק יותר להוציא ס"ת לקריאה זו אותה שהיא מוחזקת בכשרות מדוייקת ומוגהת ביותר ויש להשתיק את העם קודם שיתחיל לקרות כדי שיתנו לב ויטו אוזן לשמוע הקריאה שהיא חיובית יותר מקריאת שאר פרשיות וגם לא יקרא קטן למפטיר ואע"פ שכל השומעים מפי הקורא יצאו מ"מ מנהג ותיקין לחזור לעלות למפטיר בשבת זה ובמקום שאין מצוי שם מנין עשרה צריך לחזור אחר זה לקרות פ' זו בעשרה ולכן בני הישובים שאין להם מנין מחויבים לבוא למקום שיש מנין לשמוע קריאת פ' זכור ואם השעה דחוקה לו ביותר ויודע שיבא בפורים לבה"כ לשמוע המגילה והקריאה בס"ת ביום הפורים די בכך במקום הדחק אבל לכתחלה צריך ליזהר להיות בצבור בעת קריאת פ' זו ואם א"א להם לבוא מ"מ יזהרו לקרו' פ' זו בנגינות ובטעמים בס"ת בלא ברכה כלל ואם אין להם ס"ת יקראו מתוך החומש:

פ״ובפורים מוציאין ס"ת וקורין ג' אנשים בפ' בשלח בסופו ויבא עמלק עד מדר דר ואע"פ שאין בפ' זו רק ט' פסוקים קורין לכ"א ג"פ ואין נוהגין במדינה זו לכפול פסוק האחרון כלל:

פ״זיש לכל אדם ליזהר לשמוע בפורים קריאת פ' זו בצבור ואצ"ל מי שלא שמע קריאת פ' זכור בשבת שלו בצבור שמחויב לחזור לשמוע קריאת פ' זו בפורים ואם א"א לבא למנין וקורא המגילה ביחיד יש לו לקרות גם פ' זו בניגון וטעמים כמו שנתבאר בסעיף פ"ה:

פ״חאם ר"ח אדר הסמוך לניסן חל ביום ה' ויום ו' אז יש בחודש הזה שני הפסקות וסימנם (בי"ו) כלומר כשר"ח אדר ביום ו' דהיינו יום השני שהיא עיקר אזי מפסיקין מקריאת הד' פרשיות וחוזרין לסדר השבוע בב' שבתות שבחודש זה שבת אחד הוא שחל תיכף אחר ר"ח והוא ב' אדר הוא שבת א' של הפסקה ושבת שחל בט"ז בו הוא שבת של הפסקה שני' ואחר השבת הזה הוא שבת פ' פרה שהוא כ"ג בו ואם חל ר"ח אדר ביום ו' ויום ז' אז אין שבת הפסקה קודם פורים רק בשבת שחל בו שושן פורים מפסיקין בו וסימנו (זט"ו) ולשבת הבאה שהוא כ"ב בו הוא שבת פ' פרה ואם חל ר"ח אדר ביום א' ב' אז ההפסקה קודם פורים בשבת שהוא ו' אדר וסימנו (ב"ו) ופ' זכור הוא י"ג אדר ופ' פרה ך' אדר ופ' החודש כ"ו אדר ואם ר"ח אדר ביום ג' וד' אז ההפסקה בשבת שהוא בד' באדר וסימנו (ד"ד) ואח"כ ג' שבתות של זכור ופרה וחודש:

פ״טשבת של פ' פרה מוציאין ב' ס"ת. באחד קורין בפ' השבוע ובשניה קורין למפטיר בפ' חוקת מתחלת הסדר עד תטמא עד הערב ואם אין להם רק ס"ת אחת יש לעשות כמ"ש למעלה סעיף ס"ו ואין לקרות לקטן להפטורה זו:

צ׳אם לא קרא בפ' פרה רק עד הגר הגר בתוכם ופסק שם ובירך לאחריה וגלל הס"ת חוזר ופותח ומברך לפניה ומתחיל מראש הפ' וקורא עד סוף הפ' שהיא תטמא עד הערב ומברך לפניה ולאחריה ואם לא גלל עדיין הס"ת רק שבירך ב"א לבד חוזר וקורא ממקום שפסק וא"צ להתחיל מראש הפ' ומ"מ צריך לחזור ולברך לפניה ולאחריה ואם דילג פסוק אחד מפ' פרה א"צ לחזור ולקרות כיון שיקראו אותה פ' בשלימות בשבת שלה כמו שנתבאר בשער ז' בענין קריאת ב' וה' ומנחת שבת:

צ״אבשבת שר"ח ניסן הוא חל בחול בשבוע שלאחריה הוא פרשת החודש ומוציאין ב' ספרים באחד קורין בפ' השבוע ובשניה קורין למפטיר בפ' בא מן ויאמר ה' אל משה החודש הזה לכם כו' עד תאכלו מצות ולכתחלה אין לקרות קטן להפטורה זו ואם חל ר"ח ניסן בשבת אזי קורין פ' החודש בשבת זה ומוציאין ג' ספרים באחד קורין פ' השבוע ומניחין השניה וא"א קדיש ומגביהין הראשונה וגוללין ופותחין השניה וקורין בפ' ר"ח מן וביום השבת עד ונסכו ומניחים הג' ואומרים קדיש ומגביהין השניה וגוללין ופותחין הג' וקורא למפטיר בפ' החודש. ואם טעה לאחר שגמר הקריאה בסדר השבוע ולקח ס"ת שהיתה מגוללת על פ' החודש ופתח הס"ת ובירך והתחיל לקרות ונזכר באמצע הקריאה גומר ויקרא למפטיר בפ' ר"ח וההפטור' בנביאי' יאמר של שבת ור"ח שהוא השמים כסאי:

צ״באם בשבת אחד מד' פרשיות האלו טעו ושכחו שצריך לקרות למפטיר הפ' של חובת היום למפטיר וקראו למפטיר כדרך כל שבתות השנה ואח"כ נזכרו צריך להוציא ס"ת ולקרות הפ' שהיא לחובת היום אע"פ שמתחלה לא הוציאו רק ס"ת א' ואין כאן משום פגמו של ספר השני מ"מ צריך להוציא עתה ס"ת ולקרות מענינו של יום כתיקון חכמים ואפילו אם כבר אמר ההפטורה של סדר השבוע בברכותיה צריך להוציא אחרת ויקרא עולה אחר ויאמר סתם יעמוד פב"פ ולא יאמר מפטיר ויקרא עמו מענינו של יום ואחר ברכה אחרונה יאמר קדיש ויגביה הס"ת ויקרא ההפטורה בנביאים בלא ברכה לפניה ולאחריה:

צ״גאם נזכר מיד אחר שבירך ברכה אחרונה על התורה אעפ"כ לא יגלול בספר הזה לקרות בפ' מענין היום רק יוציא אחרת ויניח אצל הראשונה ויאמר קדיש ואח"כ יקרא לעולה אחר שיפטיר מענינו של יום בברכותיה ואם אין שם אחר שיודע להפטיר לא יוציאו אחרת רק יגלול ספר זה למקום הקריאה ואז רשאי עולה זה לברך ולקרות ואין קורין אותו שנית בשמו:

צ״דאם לא נזכר עד שהתחיל לומר הברכה שעל ההפטורה וכבר אמר השם אזי יגמור הברכה ויקרא קצת פסוקים מהפטורת השבוע ולא יברך ברכת הפטורה שלאחריה ויוציא ס"ת ויקרא עולה אחר שיקרא הפ' מענין היום ואחר ב"א יאמר קדיש ויגביה הס"ת ויגלול ואז יאמר ההפטורה בנביאים בלא ברכה לפניה ואחר גמר ההפטורה יאמר ברכת ההפטורה שלאחריה:

צ״האם אירע אונס לצבור שלא יכלו לקרות הפ' מענינו של יום אין משלימין אותה בשבת אחרת אף אם הוא של הפסקה או פנייה:

צ״ובשנה מעוברת שטעו וקראו הפרשיות והמגילה באדר ראשון לא יצאו וצריך לחזור ולקרותם באדר השני:

צ״זכבר ביארנו קריאת המועדים על הסדר והוא סדר קריאת שלנו בני ח"ל ואם בן א"י בא לח"ל ודעתו לחזור אין לקרותו לס"ת ביו"ט שני של גליות ואם קראוהו ביו"ט שני של שבועות או ח' של פסח או בשמחת תורה לכתחלה לא יעלה ואם עלה יברך ויקרא אבל ביום שני של פסח וסוכות אם קראוהו יעלה ויברך ואם קראוהו למפטיר יעלה ויברך ברכות התורה ואחד מבני ח"ל יאמר ההפטורה וכרכותיה:

צ״חסדר קריאת תענית צבור.
בארבעה צומות שמתענים בכל תפוצות ישראל מפני דברים הרעים שאירעו בהם ואלו הם תשעה באב וי"ז בתמוז וג' בתשרי ויו"ד בטבת מוציאין ס"ת וקורין שלשה אנשים בשחרית וכן במנחה ואפילו אם יום הצום חל בשבת ונדחה לאחר השבת קורין בס"ת ביום הצום בין בשחרית בין במנחה וכן עשרה בטבת שחל בע"ש קורין בס"ת בין בשחרי' בין במנחה:

צ״טבתשעה באב בשחרית קודין ג' אנשים בפרשת ואתחנן ומתחילין מן כי תוליד בנים וכ"א מהעולים אומר בלחש קודם שבירך ברכת התורה ברוך דיין האמת בלא שם ומלכות כמו שנתבאר בשער ד'. והג' קורין אותו למפטיר ואחר שמברך ברכה אחרונה אומר חצי קדיש ומגביהין הס"ת וגוללין ואומר המפטיר ברכת ההפטורה וקורא ההפטורה בירמי' אסוף אסיפם בניגון איכה ואומר הברכות שלאחר ההפטורה עד מגן דוד ובמנחת ט"ב קורין בפ' ויחל ומפטיר דרשו כמו שיתבאר בשאר תעניות:

ק׳בשאר הג' תעניות אפילו אם חלו בב' או ה' דוחין קריאת פ' השבוע וקורין בפ' כי תשא ומתחילין לכהן מן ויחל משה וקורין עד לעשות לעמו מברך הכהן ואח"כ מדלגין וקורין ללוי מן ויאמר ה' אל משה פסל לך עד מול ההר ההוא ולשלישי קורין עד אשר אני עושה עמך וכן בתענית צבור שמתענין בבה"ב שאחר הפסח ואחר הסוכות קורין בין בשחרית בין במנחה בפ' ויחל כשיש בבה"כ עשרה מתענים וכן בתענית אסתר אף אם חל פורים ביום א' ומקדימין התענית ליום ה' שלפניו וכן במקומות שנוהגין להתענות בכ' סיון אפילו אם חל בב' וה' דוחין פ' השבוע וקורין ויחל:

100

ק״אבכל אלו התעניות אין מפטירין בשחרית כלל רק בקריאת המנחה קורין הג' למפטיר ומפטיר בישעי' דרשו ה' בהמצאו כו' ומברך לאחריה עד ברכת מגן דוד:

101

ק״בבתענית שמתענין בערב ר"ה ומכ"ש בתעניות של שאר ימי תשובה אין קורין ויחל ויש מתענין בכל ער"ח ונוהגין לעשות למנחה סדר יו"כ קטן ומוציאין ס"ת וקורין ויחל ואין למחות בידם ובמקום שאין שם מנהג אין לנהוג כן לכתחלה:

102

ק״גבתענית מיתות צדיקים כגון שבעה באדר וכיוצא אף אם יש עשרה מתענין וכן הבכורים המתענין בערב פסח אפילו יש שם עשרה לא יקראו ויחל ומכ"ש הנוהגין להתענות ב' וה' של כל השנה או בפרשת שובבי"ם וכן מה שנוהגין החבורות קדושות שבכל עיר לבחור לעצמם יום אחד לקבוע בו תענית ואומרי' סליחות אע"פ שעושין כן בכל שנה בקביעות אין להם לקרות ויחל ואם הצבור גזרו מעצמם איזה תענית על כל צרה שלא תבא אם קבעוהו באחד משאר ימי השבוע קורין בין בשחרית ובין במנחה ויחל ואם קבעוהו בב' או ה' אז בשחרית אין לדחות פ' השבוע וקורין פ' השבוע כדרכם רק במנחה קורין ויחל ומפטירין דרשו:

103

ק״דאין לקרות לתורה ביום התענית מי שאינו מתענה היום ואם קראוהו מבואר בשער א' איך יש לנהוג בזה:

104

ק״האין לקרות למפטיר מי שאינו בקי לומר ההפטורה וברכותיה כתיקנם לכתחלה על סמך שאחר יאמר אותם ואם כבר קראוהו אזי אם הכהן או הלוי יודעין לומר ההפטורה יאמר הלוי או הכהן והלוי קודם בזה לכהן ולא יאמר אחר שלא קרא בתורה כלל ואם גם הכהן ולוי אין יודעים להפטיר אז יוכל איש אחר להפטיר בלי קריאה בתורה:

105

ק״ובתענית שקורין בשחרית ויחל אם חל בב' וה' וטעה וקרא בפ' השבוע אין מחזירין אותו אפילו נזכר באמצע הקריאה:

106

ק״זנוהגין בקריאת ויחל כשמגיע הקורא לפסוק שוב מחרון וכו' וכן כשמגיע לשלש עשדה מדות ה' ה' וכן לפסוק וסלחת כו' הצבור אומרים זה בע"פ בקול רם ואין להקורא לומר עמהם לפי שהצבור אומרים זה בע"פ דרך בקשה והוא שקורא בתורה אין לו להפסיק ולומר דרך בקשה רק ישתוק עד שיסיימו הצבור ויקרא מתוך הספר דרך קריאה בתורה ובקריאת הפסוק ויקרא בשם ה' יש לו לקורא להפסיק מעט בין תיבת בשם ובין תיבת ה':

107

ק״חכשאין בבה"כ עשרה מתענים אז אם חל באחד מימי השבוע שאין בו קריאת התורה אין לקרות ויחל אבל אם חל בב' או בה' כיון שבלא התענית היו קורין היום בתורה אין כאן הוספת ברכה ולכן אם יש שם ששה מתענים רשאי לקרות ויחל בשחרית אבל במנחה אין קורין בשאין עשרה אפילו חל בב' וה':

108

ק״טמי שהוא אבל כל שבעת הימים אסור לעלות לתורה אפילו אם הוא כהן ואין כהן אחר שמה ובשבת מותר כשאין שם כהן אחר אלא הוא וכמו שנתבאר בשער א' סעיף כ"ג וטוב לומר לו שיצא קודם התחלת הקריאה מבה"כ ואין חילוק בין היה אצל המיתה או ששמע שמועה קרובה דהיינו שמת לו מת בתוך למ"ד שצריך לנהוג שבעה ימי אבילות אסור לעלות לתורה כל הז' ימים ואפילו ביום השביעי אם יום השביעי הוא תענית צבור וקורין ויחל במנחה מותר לעלות:

109

ק״יאין איסור כ"א לעלות לתורה אבל מותר בתשמישי תורה כשקורין כגון הגבהה או גלילה וכיוצא בזה:

110

קי״אבשבת שבתוך ז' ימי אבלו ג"כ אסור לעלות לתורה כמ"ש ואפילו אם הוא חיוב כגון שיום מילת בנו בשבת זה אסור לעלות ומ"מ אם קראוהו לעלות צריך לעלות אף אם אינו חיוב שאם ימנע עצמו יהיה פרסום שעושה כן מחמת אבילות ואבילות דפרהסיא אסור בשבת ומטעם זה יש מקילין בחכם העיר שרגיל להיות בכל שבת שלישי ואירע בו אבל מותר לעלות שגם זה הוא אבילות פרהסיא ויש מחמירין בזה אע"פ שהוא חכם ורגיל וכן נהגו. ומי שמת לו מת ברגל והוא אונן אסור לעלות לתורה:

111