שערי היחוד ואמונה, שער חמישיSha'arei HaYichud VeEmunah, Fifth Gate

א׳שער קטנות וגדלות שער החמישי
והנה אחר שנתבאר לעיל ביאור אורות וכלים בחינתם ושרשם דרך כלל עתה נבאר אופנם וסידורם על סדר התקשרותו יתברך בעולמות הנקרא כמראה אדם שהוא בחינת זעיר אנפין ונוקבא דרך פרט בבחינת הקטנות והגדלות בבחינת פנימיות וחיצוניות הכלים והאורות הנה כבר נתבאר שיש בבחינת חיות אין סוף ברוך הוא הנמשך בעולמות שני בחינות דהיינו בחינת עצם החיות הנמשך בעולמות בבחינת חיות והתהוות העולמות שאינו בערך גילוי כלל ובחינה שניה הוא ההתגלות מה שנגלה מכחו יתברך על ידי בחינות כלים מכלים שונים בכדי לגלות על ידי הכלים אורו בבחינת התמשכות החיות העובר בתוך הכלים ונגלה בבחינת כלים.

ב׳והנה דרך כלל כחו יתברך הנגלה בבחינת עולמות על ידי בחינת כלים הוא הנקרא זעיר אנפין ובבחינת זעיר אנפין הם בחינות הכלים שהתגלותו יתברך הוא על ידי הכלים דייקא והוא בחינת האצילות דהיינו שהאציל מכחו יתברך בחינות כלים שהם חכמה ובינה וחסד וגבורה ונצח הוד יסוד שהם כלים להתגלותו יתברך על ידי החכמה והבינה והחסד אשר הם כלים להמשכתו יתברך בבחינת עולמות בבחינת גילוי ועיקרו של זעיר אנפין הם המדות כי על ידי המדות הם כל הנהגתו יתברך והתגלותו הכל על ידי המדות והם נקראים שבעת ימי הבנין שמהן נבנו העולמות כמו שכתוב עולם חסד יבנה ובחינת חסד הוא ראשית שממנו מתחיל בחינת התגלות והחסד הוא הכלי להמשיך אורו והתגלותו בעולמות וכלי הגבורה הוא להסתיר התגלות החסד שלא יומשך יותר מדאי ותפארת הוא כלי המיצוע בבחינת פעולות העולמות לחבר בחינת חסד עם הגבורה באופן המיצוע ויש בהם כמה אופני המשכות עד אין קץ שהוא לצורך הנהגת העולמות וכן הנצח הוד יסוד הם גם כן כלים לבחינת הנהגות עולמות בבחינת נצחון והודיה והתקשרות שיהיה דווקא באופן זה בבחינת נצחון כמו למשל באדם שכל הנהגתו הוא באהבה והיפוך:

ג׳והנה מאחר שיש לו אהבה הגם שהאהבה אינה בהתגלות נגמר הדבר על פי בחינות נצחון שיהיה דייקא בזה האופן ושיומשך להדבר שהיה לו אהבה בבחינת נצחון לכן בחינת הנצח הוד יסוד כחם הוא נגלה בבחינת המעשה בלי התגלות בהם אהבה או היפוך כי אם עצם המעשה בלבד ובחינות התגלות החיות אלק"י הנגלה על ידם הוא גם כן בערך המעשה ואינו נגלה בהם חיות המדות:

ד׳והנה כל המדות נקראו בשם בנין כי על ידי המדות הוא בניינו של עולם כי הם הם עיקר תיקונו של עולם אשר עלה ברצונו יתברך להתמשך בעולמות בבחינת התגלות והתגלותו יתברך הוא על ידי כלי החסד והגבורה ודומיהם כי מצד עצמותו ברוך הוא אינו בערך גילוי ועל ידי הכלים האלו מתגלה בהם כביכול והכל הוא מצד חפצו ורצונו כמאמר הכתוב כי חפץ חסד הוא אשר נאמר על החסד הנמשך בעולמות שהוא מצד כי חפץ בהאי חסד דהיינו מצד חפצו ורצונו הנעלם בחכמה סתימאה שבאריך אנפין וכמו שיתבאר ובדרך כלל הם החסד גבורה תפארת והנצח הוד יסוד אשר הם כלים להתגלותו יתברך בעולמות בבחינת התגלות ולכן הם עיקר הבנין וכמאמר הזוהר בחסד וגבורה אתברי עלמא כי הם כוללים לכל המדות והנצח הוא ענף החסד והוד הוא ענף הגבורה ובחינת מיצוע שהם תפארת יסוד הם המקשרים את אופני הכלים שהם החסד והגבורה להיות התגלותו יתברך בעולמות על ידי כליהם:

ה׳והנה יש עוד כלים שהם חכמה בינה דעת דהיינו איך יהיה אופן החסד וטעם להחסר הזה וכן טעם להגבורה ובאיזה אופן תהיה הגבורה וגם בבחינת המיצוע איך יתמצע ובאיזה אופן יהיה המיצוע ולבחינות הכלים האלו יקרא חכמה בינה דעת שהם המנהיגים המדות ונקראים ראש להמדות אשר על פי חכמתו ובינתו ודעתו יתברך המה מתנהגים וחכמה בינה דעת המה נערכים גם כן לבחינת המדות כי החכמה בינה דעת הם הכל לצורך המשכת חיותו הנמשך בעולמות בבחינת סדר ותיקון ובהם הם כל הנהגות העולמות ועל ידם הוא כל הנפעלים בכל עולם ועולם כמו הנפש המתפשטת בגוף להחיותו שמתפשטת בכלי הגוף דהיינו מוח לב וכבד וכל הנהגת הגוף הוא על ידיהם אשר בתוכם מתפשטת הנפש בבחינת חכמה ומדות אשר בכלים הללו הם גילוים של החכמה והמדות כי שלא על ידי הכלים הלא עצם הנפש אינה בערך התגלות:

ו׳כן כביכול בבחינת חיות אין סוף ברוך הוא המתפשט בבחינות עולמות בבחינות נבראים אשר הכל הוא על פי חכמה ובינה ומדותיו יתברך בחינות האלו הם הכלים דאצילות אשר על ידם הם התנהגות כל העולמות כי שלא בבחינת הכלים האלו כי אם בבחינת אור אין סוף ברוך הוא לבדו אינו בערך גילוי כלל ולכן בבחינת חיות והנהגות העולמות שמתפשט בהם ומחיים בכל פרטיהם הנקראים כלים ממש וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה בעשרה דברים נברא העולם וגם מאמר רבותינו זכרונם לברכה בעשרה לבושים נתלבש הקדוש ברוך הוא שעל ידי הכלים האלו נמצאו ונפעלו כל המציאות הנמצאים בעולם אבל החיות שבהם הוא אין סוף ברוך הוא. ועוד זאת שאפילו בבחינות כלים בבחינתם דהיינו בבחינת חכמה ומדות הכל הוא חיות אחד בעצם אחד כמו למשל באדם שהגם שבחינת התגלות החיות שבאדם הוא על ידי החכמה ובינה והמדות הנמשכין במוח ולב וכבד אבל אף על פי כן עיקר חיותו של אדם מתמשך בהם בעצם נפשו בלי הבדל כלל הגם שלגבי הגילוי של עצם הנפש יחשבו לכלים והחיות שבתוכם נערך להארה אך אף על פי כן עיקר החיות של האדם מתמשך בהם בלי הפסק ובלי הבדל כלל:

ז׳כן הוא כביכול שבחינת החיות המתמשך בעולמות לחיים ולהנהיגם הרי אין להעריכו כי אם בבחינת כלים וההתגלות שבהם להארה יחשב לגבי אור עצמותו ברוך הוא בבחינת אין סוף ברוך הוא ואף על פי כן הכל הוא אור אין סוף ברוך הוא בלי הבדל כלל והתקשרותם ויחודם עם אור אין סוף ברוך הוא בלי הבדל כלל הוא מצד רצונו יתברך שהוא בחינת פלא הוא מתקשר עמהם ביחודא חד והרצון הזה אינו בבחינת השגה רק שהוא מקור לכל הכלים עם האורות להתייחד בהם בבחינת אין סוף ממש:

ח׳ולכן כל אלו הבחינות שמצד התגלותו יתברך בבחינת חיות העולמות הם כלים לגבי אור עצמותו בבחינת אין סוף ונתחלקו לשלשה בחינות דהיינו נפש רוח נשמה והנפש שבהם הוא בחינת נצח הוד יסוד ורוח הוא חסד גבורה תפארת ונשמה הוא חכמה בינה דעת וכל זה נקרא בחינת חצוניות דהיינו בבחינת הנהגות העולמות ולכן נקראו כלים לגבי אור אין סוף ברוך הוא ועיקרם הוא בחינת מדות שהם חסד גבורה תפארת ונצח הוד יסוד שכל חיות העולמות הוא הכל על ידי המדות האלו וחכמה בינה דעת נקראו ראש להמדות האלו בבחינת גבוה מהם וחסד וגבורה אלו דהיינו התגלות חכמתו בבחינת חסדו וגבורתו להיותם מתנהגים על פי חכמה ותבונה בחינה זה הוא נובע מעצם המכוון שברצונו יתברך אשר עיקר המכוון הוא שיתגלה בהם רצונו יתברך ורצונו יתברך הוא לגלות כח השוואתו ברוך הוא אפילו מצד העולמות:

ט׳ושורש הגילוי הזה הוא ממחשבתו הקדומה הנקרא בחינת אדם קדמון דהיינו כח השתוותו יתברך בבחינת גבול ולמעלה מהגבול וזה אינו בערך גילוי כלל ולכן בכח המחשבה זו הוא אופן התקשרותם בקישור נפלא עד שאינם נקראים כלל בשם כלים ואיך הוא לא קיימא לאתיידע כלל אשר מגילוי כח זה נמשך רצונו יתברך לגלות כח השוואתו ובבחינת רצון הזה כלולים הכלים בהעלם כי עיקר רצונו יתברך הוא בשביל התגלות העולמות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין ובכח הרצון הזה נכללים כל מה דהוי ומה דעתיד למהוי כל הפרטים דהיינו מה דהוי הם ההתגלות בבחינת כלים דאצילות בעת אצילותם ומה דעתיד למהוי היינו המשכות אלקו"ת שמתמשך אחר אצילותם בכל שיתא אלפי שנין בכל התהוות הנבראים אשר יומשכו על ידי בחינת הכלים ובהולדות נשמות חדשות וכל הגילויים שעלו במחשבתו הקדומה בכח השוואתו ברוך הוא נכללו בכח הרצון הזה:

י׳והנה הגם שנכללים בבחינת רצונו יתברך כל פרטי הכלים בבחינת עולמות אף על פי כן הוא כח אחד לבד בבחינת יחיד בלא שותפו דתניינא דהיינו שבכחו יתברך בבחינת רצונו אין לתאר יחודו כמו שאנו מתארים היחוד בכלי אצילות דהיינו חיות אין סוף הנמשך בעולמות בבחינת גילוי שהוא דייקא על פי כלים שהם בחינות גבולים שבכלים כל ההתמשכות הוא במדה וגבול להחיות האלק"י אך שאין סוף ברוך הוא הוא מתייחד בהם נמצא כביכול שאין לתארו בבחינת יחיד בבחינת אצילותו ברוך הוא כי בחינת הכלים ובחינת אור אין סוף המה שני הפכים מנגדים כי הכלים המה כח הגבול דייקא בבחינת התחלקות ואין סוף ברוך הוא הוא למעלה מהגבול בפשיטות גמור אך מצד כחו הפלא הוא מתייחד בהם כמו למשל גוף עם הנפש שהגם שאין להבדילם והמה הכל מהות אחד אף על פי כן בבחינתם המה בחינות נבדלים כי זהו בשר וזהו רוח אשר המה ממש שני הפכים מנגדים אך בבחינת הפלא הוא מקשרם ונעשו לאחדים כן הם בחינת כלים דאצילות עם אור אין סוף המתייחד בהם:

י״אלכן בחינת יחוד זה אינו נקרא יחיד כי אם אחד שהוא לשון התאחדות שני מהותים וכמבואר בזוהר בראשית (דף כ"ב) שבחינת אחד הוא בשיתוף דכר ונוקבא כי דרך כלל הכלים נקראים בחינת נוקבא ואור אין סוף הוא בחינת דכורא דהיינו אפילו בבחינות כלי הזעיר אנפין כל הכלים שלהם הוא מבחינת מלכיות שבכל מדה כי המדה בעצמה תקרא בשם אור והגילוי של המדה הוא כלי להתגלות המדה כמו למשל באדם שיש לו אהבה:

י״בוהנה עצם האהבה הוא כח התפשטות מהנפש בדרך כלל בלי מוגבל באיזה אופן אך הגילוי של האהבה באיזה אופן יהיה ולאיזה דבר ולאיזה תועלת היא אהבתו הוא הגילוי של המדה כן הוא כביכול כי כל המדות מצד המשכתם הם מאור אין סוף ברוך הוא בלתי מוגבל כי אם המשכה מאור אין סוף הנמשך לחיות העולמות אך הגילוי של ההמשכה איך יהיה אופן ההמשכה הן בחכמה הוא בחינת גילוי ההשכלה לאיזה אופן ולאיזה תועלת ואיך יהיה ההשכלה כו' וכן הוא בחסד וכן הוא בכל המדות ואין צריך להאריך כי המבין יבין בכל הכלים כנזכר לעיל אשר הכל הוא מצד הגילוי שהוא בחינת מלכותו ברוך הוא שהם מלכיות של המדות והם הכלים לכן כל השבירה והתיקון היה דווקא בבחינת מלכיות של המדות שהם בחינת שם ב"ן אבל לא בבחינת שם מ"ה שהוא בחינת מהות ועצם חס ושלום וכמבואר בשער הספירות עיין שם:

י״גוהתקשרות אור אין סוף ברוך הוא הנקרא בחינת מ"ה הוא בחינת דכר שהוא השפעתו בעולמות והכלי היא נקרא בחינת נוקבא בחינת ב"ן שמקבלת השפעתו כביכול ומצד כחו הפלא מתייחדים ומתקשרים לאחדים וזהו פירוש הזוהר שאחד הוא בשיתוף דכר ונוקבא הגם שידוע שבחינת אחד הוא בחינת זעיר אנפין וידוע שזעיר אנפין הוא דכר ואיך אמר שאחר הוא בשיתוף דכר ונוקבא אבל באמת הוא כנזכר לעיל וכמבואר בזוהר בלא איהי לא אקדי אחד אבל בבחינת רצון שהוא בחינת כתר הנקרא אריך אנפין הוא בחינת יחיד שהכלים כלולים בו בקשר נפלא אשר אין לתאר כלים הללו למהות נבדל כלל מצד כחו השוה ברוך הוא אשר אין זולתו כלל והן מצד האור הן מצד הכלים הכל הוא עצמותו ולכן אין להעריך בחינת נוקבא בבחינת אריך אנפין כמו שכתוב ואין אלקי"ם עמדי וכמבואר בעץ חיים שבבחינת אריך אנפין מצד עצמו אין לו בחינת מלכות כי אם המלכות שלו הוא מרישא דלא אתיידע ודי למבין:

י״דואיך ובאיזה אופן הוא ההתקשרות באמת הוא פלא ועל זה נאמר במופלא ממך בל תדרוש ואף על פי כן אין להעריך בחינת רצון זה שמצד אצילותו ברוך הוא לבחינת אדם קדמון כי בבחינת אדם קדמון אין לתאר כלים אפילו מצד ההתכללות כי אם כח השוואה ממש אשר עדיין לא נחית בבחינת מחשבתו הקדומה לכלים כי הוא מבחינת המאציל ברוך הוא אשר אינו בערך כלים וכמבואר לעיל אבל ברצון שמצד אצילות הרי כביכול נחית ברצונו זה לבחינת התהוות והתגלות הכלים כי עיקר הרצון הוא בשביל גילוי אין סוף ברוך הוא בכל הבחינות בבחינת עולמות והגילוי הזה אי אפשר להיות שלא בבחינת כלים ומאחר שרצון הזה כולל כל ההשתלשלות בכחו הרי מוכרח להיות כח הכלים בכחו אך אף על פי כן אין הכלים תופסים בהרצון הזה למהות נבדל כי אם שהוא יחיד בהמשכת הרצון הזה אשר אין לתאר הכלים בבחינת שיתוף דכר ונוקבא כנזכר לעיל:

ט״ווכח היחוד הזה הוא מצד גילוי כח השוואתו יתברך אשר משוה הכל שהוא בחינת אדם קדמון ומחמת בחינת גילוי זה מתכללים ומשתווים הכלים עם האור בעצם ונושא אחד בלי הבדל וכאשר יסד הפייטן הכל יכול וכוללם יחד השוה ומשוה קטון וגדול ולכן על כח הרצון הזה שהוא אריך אנפין נאמר אני אני הוא ואין אלקי"ם עמדי דהיינו שאני הוא מצד האור ואני הוא מצד הכלים בלי הבדל כלל ואין אלקי"ם עמדי כי אלקי"ם הוא בחינת נוקבא כידוע שהיא בחינת הצמצום בבחינת כלים ודי למבין ולכן נקרא כתר הזה לגבי כל ערך אצילות בשם יחידה:

ט״זוהנה מכח הרצון הזה נאצלו כל הכלים דאצילות שהוא בחינת זעיר אנפין שהוא לגלות רצונו יתברך בבחינות העולמות ואופן אצילותם נתבאר לעיל מעט מזה בשערים הקודמים ובכח הרצון הזה מתבררים ונתקנים הכלים שנפלו בשבירה דהיינו שיתגלו הכלים במהותם בבחינת הבדל ועל ידי בחינת הרצון מתתקנים שיתייחדו עם אור אין סוף ברוך הוא בבחינת יחוד והתקשרות אחד מצד כח הרצון שהוא בחינת פלא שהוא להמשיך אור אין סוף בבחינת חסד וגבורה ודומיהן והם נקראו גופא לגבי בחינת רצונו יתברך המתמשך בהם ומתאחד בהם כנשמתא בגופא להיות על ידיהם כל התגלות העולמות:

י״זוהנה כח הצטיירותם של הכלים האלו באופנם ומהותם בפעולתם והתנהגותם הם הנקראים אבא ואמא הנובעים מרצונו יתברך ועליהם נאמר כי בי"ה הוי"ה צור עולמים אשר על ידי חכמה ובינה הנובעים מהרצון הזה מצטיירים כל אופני המשכות וקישורי העולמות המתנהגים על פי כלים כי בחינת רצון הזה הגם שבכוחו נפעלים המדות והכלים אבל כח רצון הזה אשר הוא כח יחיד אין לתאר שמצד הרצון הזה יהיו הכלים בבחינת כח הגבול כי הרצון הזה הוא בבחינת אין סוף ברוך הוא אך אף על פי כן מצד שהרצון הזה עיקרו הוא להתגלות הכלים וכל הכלים כלולים בכח הרצון הזה בהתכללות נפלא באופן הסתום והתכללות סדרם של הכלים האלו בכל פרטיהם בבחינת התגלותם הוא הנקרא חכמה סתימאה שברצון זה והרצון בעצמו הוא רצון אחד בבחינת יחיד שאינו בערך השגה כלל כי אם מצד כחו השוה ברוך הוא נמשך רצון הזה בדרך רצון סתים ונקרא גלגלתא כמו הגולגלת שהיא בחינת עצם בלבד ואינו נגלה ממנה שום התגלות ובתוכה יש מוח כן הרצון הזה הוא בחינת המשכה בלי שום השגה כי אם רצון שלמעלה מן השכל:

י״חובתוך הרצון יש מוח הסתום הנקרא מוחא סתימאה דהיינו התכללות כל סדרי הכלים והתגלות העולמות שבכח הרצון הזה נקרא מוחא סתימאה דביה לכן מבחינת רצון הזה שהוא התמשכות סתם מאין סוף ברוך הוא בלי שום טעם ודעת מרצון הזה נאצלו מדות הטבעיים שהם חסדו וגבורתו יתברך שהם בחינת התמשכות גם כן בלי שכל והבנה איך ובאיזה אופן ולאיזה תועלת ולאיזה סדר כי אם התמשכות סתם כמו למשל באדם שיש לו אהבה ומדות בטבע שיהיה נמשך באהבתו וכו' אבל הוא שלא על פי סדר ואינו משיג באיזה אופן ולאיזה תועלת כן הם כביכול מדותיו חסדו וגבורתו המתמשכים בבחינת חיות העולמות שורשם הם מהרצון הזה וממוחא סתימאה דביה שהוא התכללות כל סדר הנבראים ואופנם וטעמם של הכלים וכוונתם לאיזה תועלת וחפץ ורצון הנגלה על ידי הכלים הכלולים בכח הרצון הזה הנקרא מוחא סתימאה שהוא אינו בערך התגלות כלל כידוע ומבואר לעיל ממנו נובעים בכח ההעלם בחינת חכמה ובינה בכדי לגלות כוונתו של רצונו יתברך והם הנקראים חכמה ובינה הנעלמים שבכח חיות העולמות שאינם נגלים בכלים כלל והם הנקראים אבא ואמא שהם המולידים כל בחינת כלים דאצילות הנקרא בשם זעיר אנפין בבחינת התגלות חיותם של העולמות שהם על ידי הכלים כנזכר לעיל בבחינת סדר והנהגה בכלים באיזה אופן יהיה התגלותו יתברך ובאיזה אופן יהיו הכלים שהם החסד וגבורה ותפארת ודומיהן שהם עיקר הבנין:

י״טוהנה בבחינת המשכה הזאת ממוחא סתימאה דביה הגם שאין לתארם עדיין בבחינת כלים כי אם כח המשכה בלבד מכח הרצון כנזכר לעיל אשר הכל הוא בחינת אין סוף לבדו בבחינת יחיד כנזכר לעיל אך אף על פי כן מצד שההמשכה היא בשביל הכלים מוכרח להיות בכח המשכה זו שני בחינות דהיינו כח ההשתלשלות והמכוון שנמשך מהרצון הזה וגם כח הכלים שעל ידם יושלם המכוון לכן כח המשכה זו נתחלקה לשני בחינות כח הכוונה שנמשך מרצונו יתברך נקרא חכמה כי בחינת הכוונה הוא כחם בבחינת ביטול סתם מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין ובחינה השנייה נקרא בינה דהיינו הבנת ביטולם ובאיזה אופן יהיה ביטולם והוא כחם של בחינת הכלים בהבנתם בטעם ודעת לביטולם ואיך יהיו כלים להתגלות ובאיזה אופן יהיה הכלי וזהו מצד הבחינה דהיינו להבחין בחינתם אבל באמת הוא כח אחד הנמשך מעצמות רצונו יתברך בבחינת אין סוף אך שנמשך לשני הבחינות הנזכרים לעיל דהיינו ליחוד אור אין סוף ברוך הוא הנמשך בבחינת הכלים דוקא שיבא לידי התגלות נערכה ההמשכה הזאת לשני בחינות והם הנקראים אבא ואמא המולידים סדר האצילות על ידי המשכה זו ולכן מבואר באדרא זוטא אבא ואמא כחדא נפקין וכחדא שריין ממש בלי פרודא:

כ׳והנה בחינת אבא ואמא הם נחלקים לשני בחינות דהיינו חיצוניות ופנימיות דהיינו בחינת חיצוניות הוא לתקן סדרי הכלים דאצילות באופנם והנהגתם בבחינת כלים באיזה אופן יהיה התגלות המדה ולאן תתמשך וכח המדידה לכח התמשכותה בבחינת גבול וקצבה וכל פרטי אופנים אשר הכל הם במדה ומשקל בבחינת חיות העולמות בכל פרטי הנבראים ולהמשיך השכלה בבחינת מדות בכל פרט ופרט ובחינה זו נקרא חיצוניות דאבא ואמא שעל ידי זיווגם מתנהגים כל העולמות בהתמשכות חיות אין סוף ברוך הוא בבחינת הכלים לפעול על ידם כל התהוות החיות של העולמות והם נקראים תרין ריעין דלא מתפרשין אשר זיווגיהם הוא תדיר לצורך חיות העולמות אשר נמשך מרצונו יתברך הנמשך לחיות העולמות בבחינת התהוותם וחיותם אשר הכל הוא חיות אין סוף ברוך הוא ועל ידי בחינת אבא ואמא נמשך כביכול חיות אין סוף ברוך הוא להתקשר בכל פרטי העולמות בבחינת כלים:

כ״אואלו היה הסתלקות בחינת זיווג הזה דהיינו המשכה זו מרצונו יתברך היה העולם חוזר למקורו ולכך זיווגייהו תדיר דלא מתפרשין לעלמין הגם שמבואר לעיל שטבעיות המדות שהם הכלים שרשם מרצון שבחינת גלגלתא הוא בבחינת המשכתם הטבעית בבחינת ההמשכה שיהיה דרכם בהמשכה דהיינו בחינת חסד שהחסד טבעו הוא להתמשך טבע זה נמשך מרצון שלמעלה מהטעם והבנה דהיינו למשל באדם שיש בהיות נפשו טבעיות מדותיו להתמשך אך אף על פי כן אם לא יבא בשכלו לאיזה דבר יתמשך ולאן תהיה המשכתו לא יתגלה בחינת הטבעיות שבו כי אם אחר שמבין בשכלו הדבר מתעורר הטבע להתמשך לאותו הדבר לאהוב או להתגבר והטבע הזה הוא נמשך מרצון הנפש המקשר הנפש עם הגוף אשר עיקר הרצון הוא להתמשך מכח זה נגלו אחר התקשרות הגוף עם הנפש טבעיות אלו מצד הכלים אשר מצד חכמה והבנה בלבד אם לא היה בטבעו אהבה וגבורה לא היו החכמה והבנה פועלים בזה כלל אבל אף על פי כן אם לא ישכיל בשכלו להבין מה שיאהוב לא יתעורר כחו בטבעו כלל כי אם היה הטבע מוסתר אצלו בכח:

כ״בכך הוא כביכול בבחינת התמשכותו בעולמות בבחינת חסדו וגבורתו ותפארתו כח החסד הזה אשר דרכו להתמשך בבחינת חיות שורשו הוא מכח רצונו יתברך שמצד האצילות אשר עיקרו הוא להתגלות בלמעלה מן השכל ולכן יש בכח הכלים האלו אפילו בבחינתם שהם חסדו וגבורתו להמשיך אורו יתברך על ידי הכלים האלו נמצאו המדות האלו שורשם מהרצון הכללי אשר עיקרו להמשכה כנזכר לעיל אבל אף על פי כן אם לא היה נמשך חכמה ובינה בבחינת חסדו וגבורתו איך להתמשך ובאיזה אופן או להשכיל התועלת של המשכתם לא היו הכלים בבחינת הטבעתם פועלים המדות.

כ״גועל זה מבואר באדרא זוטא זעיר אנפין בעתיקא אחיד ותלייא אבא ואמא מהאי מוחא נפקין ובמזלא אתכללין כי עיקר זעיר אנפין הם המדות שורשם הוא מהרצון שהוא כתר הנקרא גלגלתא אשר אינו בערך חכמה והבנה כלל כי אם רצון למעלה מחכמה והבנה ובחינת רצון זה הוא למעלה מחכמה סתימאה דביה כי חכמה סתימאה הוא איך לפעול הרצון באיזה אופן אבל רצון זה אינו בערך חכמה והבנה כלל כי הוא כח הנסתר שאין להעריך טעם ושכל לזה וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה שתוק כך עלה במחשבה כו' אבל בחינת אבא ואמא מהאי מוחא נפקין שבחינתם הוא איך לגלות הרצון ולכן על ידי בחינת אבא ואמא הם כל התעוררות זעיר אנפין והתנהגותו הכל על ידי חכמה ובינה אשר מצד חכמה ובינה מתמשך כביכול בבחינת חסדו וגבורתו בכל אופני סדרי הכלים לגלות חיותו יתברך בעולמות לכן מוכרח להיות זיווגיהו תדיר בכדי לחיות העולמות על ידי כלי חסדו וכו' ובחינת אבא ואמא שהם לצורך החיות הם נקראים בחינת חיצוניות אבא ואמא דהיינו שעדיין לא נגלה על ידי חכמה ובינה שהם אבא ואמא עצם כוונתו יתברך בבחינת כלים דאצילות ויש בחינת אבא ואמא מצד הפנימיות דהיינו בבחינת התגלות רצונו יתברך בפנימיות כוונתו אשר הכוונה היה לא בשביל חיות העולמות בבחינתם כאשר הם בבחינה נגלית כי אם עיקר הכוונה היה שיהיה התגלותו יתברך בבחינת יחוד עצום אפילו בבחינת הכלים ולא שיהיו הכלים מסתירים לגבי אין סוף ברוך הוא כי אם שיהיה נגלה דוקא אפילו על ידי הכלים אשר אין עוד מלבדו ויהיה נגלה השוואתו יתברך אפילו בכלים ואדרבה על ידי הכלים דייקא יהיה התגלותו יתברך אשר אין עוד באופן שעל ידי הכלים יהיה נגלה עצם רצונו אשר הוא למעלה מחכמה והבנה ושיומשך על ידי הכלים התגלות חדשות מעצמותו ברוך הוא אשר על ידי האור לא היה יכול להתגלות כי אם דוקא על ידי הכלים כמו למשל באדם אומן אשר אין יכול להפיק עיקרית רצונו וחכמתו כי אם על ידי הכלים ויש בזה שני בחינות אחד לתקן הכלי באופנה בכל בחינתה אשר יתוקן לפי ערך בחינת חפצו ורצונו כדי שעל ידה יכול לפעול אומנתו בה וכן החכם בחכמתו כשירצה להשפיע לזולתו הוא מסדר בחכמתו אופן צמצום הסדר שיהיה כלי להמשכת חכמתו העיקרית:

כ״דוהנה בחינת חכמה שמסדר בחכמתו היא כלי לפעול על ידה חכמתו מוכרח הוא לסדר בחינת חכמה מעין חכמתו בכדי שיהיה כלי להשפעת עצם חכמתו ואז ממשיך על ידי הכלי עצם חכמתו ואז כאשר ממשיך על ידה עיקר חכמתו אז העיקר היא עצם חכמתו ואז גם הכלי תתרבה ותתרחב לפי ערך עצם חכמתו כן הוא כביכול בחינת זעיר אנפין הנקרא בחינת כלים להתגלות אלקו"תו יתברך בבחינת עולמות מוכרח להיות חכמה ובינה לזה איך ובאיזה אופן יהיו הכלים כדי שעל ידי הכלים יומשך עצם כוונתו יתברך בבריאת עולמות:

כ״הוהנה תיקון הכלים בבחינת מדות דזעיר אנפין מוכרח להיות באיזה אופן יהיה חסדו וגבורתו ותפארתו בכדי שעל ידם יומשך גילוי אין סוף ברוך הוא ובחינת אופנם הוא על ידי התגלות חכמתו הסתומה בבחינת נביעו שהם אבא ואמא והוא לצורך תיקון הכלים מעין כחו בעצם כוונתו ואז כאשר נשלמו סדרם וכוונתם בבחינת כלים שלהם אז כביכול מגלה עצם כוונתו על ידי חכמה ובינה הנעלמים להמשיך על ידי גילוייהם עצם רצונו וכוונתו ובחינה ראשונה נקרא חיצוניות אבא ואמא ובחינה שנייה נקרא פנימיות אבא ואמא ודי למבין:

כ״ווהנה בבחינת אבא ואמא חיצוניות הוא הנקרא ישראל סבא ותבונה אשר על ידם הוא התכוננות זעיר אנפין בבחינת כלים דהיינו בהמשכת חיותו יתברך בבחינת התגלות העולמות ובחינתם לא חסר לעולם מבחינת זעיר אנפין אפילו כשהכלים הם בבחינת קטנות מוכרח להיות חכמה ובינה בבחינת הנהגתו יתברך אפילו בבחינת חיצוניות דחיצוניות כי אם שבבחינת קטנות אינם בהתגלות אבל בחינת פנימיות אבא ואמא אשר הם נקראים אבא ואמא עלאין התגלותם הוא לא בתמידות כי אם כאשר נשלם זעיר אנפין בבחינת פלא בכל האופנים אז נגלה כוונתו יתברך בבחינת פנימיות ואז התגלותו יתברך על ידי הכלים בבחינת עצם כוונתו וזהו המבואר בעץ חיים שנצח הוד יסוד דאבא ואמא מתלבשין במוחי זעיר אנפין:

כ״זהנה לבאר כל אלו האופנים בעניינים אלו בכל הבחינות שיש בענין המוחין האלו הנמשכים בזעיר אנפין מצד אבא ואמא ומישראל סבא ותבונה אין די באר כי ארוכה מארץ מדה וכמבואר בעץ חיים הפרטים מזה בענייני קטנות וגדלות ומוחין ובחינת צלם אשר יש בזה בחינות אין קץ בבחינת המשכות אלו הנמשכים מאבא ואמא לצורך מוחין דזעיר אנפין כי בבחינת ישראל סבא ותבונה יש כמה בחינות אין קץ פעם מתגלית מלכות דתבונה במוחין דזעיר אנפין ופעם בנצח הוד יסוד דתבונה ופעם בחסד גבורה תפארת דתבונה ויש כמה בחינות מיני תבונות כמבואר בעץ חיים שיש שלשה בחינות בתבונה וכולם נקראים תבונות דהיינו שהם הכל מצד מוחין דזעיר אנפין בבחינת הגדלתו באופני המדות דזעיר אנפין בבחינת כלי הזעיר אנפין וכל זה הוא מצד הכלים בבחינת חיצוניותם וכן כמה מיני אופנים במוחין דגדלות שני הנמשכים אליו מאבא ואמא עלאין בבחינות פנימיות:

כ״חוכאשר תבין זה על פי משל מאדם אשר יש כמה אופנים בבחינת נפשו המתפשטת בגוף הגם שבבחינת נפשו יש בו מדות ושכל כל אחד לפי בחינתו אך אף על פי כן יש בהתגלות נפשו כמה אופנים פעמים אין לו התגלות מדה כלל כי אם התגלות הנפש בבחינת חיות בלבד וכל התנהגותו הוא על פי הבנה שבמוחו שמבין שנצרך לו זה הדבר ופעמים נולד מבינתו מדה לאותו הדבר שמבין והמדה המתגלית פעמים אינו נתגלה כי אם בבחינת הסכם בנפשו שיעשה הדבר הזה ויש לו בזה נצחון והודיה והתקשרות לאותו דבר ופעמים יש לו אהבה ומרגיש בלבו אהבה בבחינת טבעית להתמשך לאותו דבר ולאהוב אותו. ופעמים נגלה ממנו להמשיך אהבתו בטעם ודעת ולהתנהג בהם בתבונה ונגלה בהם השכלת והבנת המדות והכל תלוי כפי דעתו שהוא העמקה בדבר בהתקשרות ככה נגלה ממנו באיזה אופן אם אינו נותן דעתו בהעמקה מתנהג במדותיו כמו שהם בטבעיות וכשיתן דעתו בהתקשרותו ומעמיק בדבר אז יתגלה בו ההבנה יותר והמדות שבו מתגדלין. ואין צריך להאריך באלו הפרטים אשר זה כל אינש ידע בנפשיה בבחינת התנהגותו אשר יש כמה אופנים שונים:

כ״טוהנה כל אלו הבחינות חלוקיהם המה מצד ההתגלות בכח חיותו פעם מתגלה בו אופן זה ופעם מתגלה בו אופן זה. אבל בבחינת כלל יש בבחינת חיותו כל הבחינות כל אחד לפי בחינתו אשר נמשך בו החכם בחכמתו והאומן באומנתו והעוסק בעסקיו כפי אשר הוא יש לו חכמה בינה דעת ומדות בכל האופנים כי אם החילוק הוא בהתעוררות מנפשו פעם הוא בקטנות ופעם בגדלות וכל זה הוא בבחינת חיותו המתמשך בו תדיר על פי כליו דהיינו חכמתו ובינתו ומדותיו החכם בחכמתו והעשיר בעשרו ואומן באומנתו אבל כשירצה להוסיף על בחינת מהותו כמו החכם כאשר ירצה להתחכם יותר ולעמוד על עיקרית הדברים אשר לא נתגלו בבחינת כליו אזי מוכרח לסלק חכמתו המורגלת אצלו ולהעלותם בבינתו איך להמשיך חכמה חדשה ועמוקה מזה אשר הורגל בה ולשנות מדותיו וטבעותיו הרגיל בהם ויתנהגו מדותיו על פי עיקרית כוונת החכמה שבו הגם שהמשכתו על פי טבע אבל הטבע היא אינה מתנהגת בבחינתה בטבע עצמו כי טבעו הוא לאהוב או לשנוא והם כוללים אצלו כי אם מה שעלה בשכלו לאהוב הדבר או לשנוא מתעורר טבעותיו לאותו הדבר וכאשר הוא על פי חכמתו המורגל בה כן מתנהג טבעו על פי החכמה ותבונה ואם ישנה חכמתו להעמיק מזה החכמה כן יתנהגו מדותיו הטבעים בבחינת החכמה הזאת ועוד שיתחדשו הטבעית להוליד עוד טבעית. ואין צריך להאריך בזה כי הכל מובן למבין:

ל׳כן הוא כביכול בענין בחינת כחו יתברך הנמשך בבחינת חיות העולמות כי בדרך כלל כל התנהגות העולמות הוא על פי חכמתו ובינתו ודעתו וחסדו וגבורתו ותפארתו ונצח הוד יסוד שלו כמו שכתוב כולם בחכמה עשית ועולם חסד יבנה והם כלי אומנתו של הקדוש ברוך הוא שעל ידי הכלים האלו מתמשך בעולמות:

ל״אוהנה בדרך כלל נקצב בבחינת אצילות הכלים כל פרטי הנהגות עולמות והכל נמשך בכח הכלים האלו שמתמשך בהם ומתייחד בהם בבחינת כח אחד. ובחינת הכלים האלו המה שנבררו ונתקנו להיות מתנהגים בם כל העולמות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין ועל זה נאמר ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה דהיינו כמראה אדם שכולל חכמה ומדות הכל בבחינה אחת והוא נקרא זעיר אנפין. וכל זה הוא דרך כלל בחיות העולמות. אבל דרך פרט בבחינת הגילוי הנגלה בהעולמות יש בהם חלוקים שפעמים אין ההתגלות כי אם על ידי נצח הוד יסוד ולא נגלו מדותיו יתברך כי אם הנצח הוד יסוד.

ל״בופעם נגלה מדותיו יתברך ופעם נגלה התעוררותו יתברך בבחינת חכמה בינה דעת. וזה תלוי בעבודת התחתונים כאשר יבואר למטה וכל זה הוא בבחינת חיותו יתברך הנמשך בכלי אצילות בבחינת חיות העולמות והנהגתם וכל הכלי זעיר אנפין המבואר לעיל הכל הוא מצד רצונו יתברך הנמשך בבחינת הכלים האלו ועל פי רצונו הם כל סדר הכלים דאצילות שהוא בחינת זעיר אנפין.

ל״גוהנה רצונו יתברך שהוא כתר אינו בבחינת כלים כי אם רצון סתם ובכח הרצון הזה כלולים כל הכלים בהעלם בכח רצון אחר בבחינת יחוד לכן הוא סתום. אך מחכמה סתימאה שברצונו יתברך נובעים כל תיקוני הכלים בהעלם גדול עד שיתנהגו באופן רצונו יתברך והוא אבא ואמא הנובעים ממנו בהעלם גדול להתגלות בחכמה ובינה שבזעיר אנפין לתקן כל הכלים שיתנהגו על פי חכמה ובינה הנזכר לעיל:

ל״דוהנה כבר ביארנו לעיל שבחינת חכמה ובינה הנובעים מרצונו יתברך הם בשני אופנים דהיינו בחינה אחת הוא בחינת חיצוניות דהיינו בבחינת חיות העולמות ובחינת הנהגתם ועל ידי החכמה ובינה הנובעים מרצונו יתברך שהוא אריך אנפין אשר בו כלולים כל סדר השתלשלות העולמות בכחו הפלא בבחינת יחוד עצום ולכן נקרא אריך אנפין שהמשכתו ארוכה שבחינת רצון הזה מתארך עד תחתית כל דרגין בכח רצונו יתברך בבחינת יחוד עד שנקרא יחיד ממש בלי שום שותפו כי העולמות אינם מהות נבדל ממנו כביכול ובכדי להתגלות רצונו יתברך נמשך חכמה ובינה איך לתקן כלים להמשכתו בבחינת צמצום בבחינת כלים פרטים איך לפעול רצונו יתברך בהם ובחינה זו היא התתקנות הכלים שעל ידם יהיה פעולת רצונו יתברך ולכן נקרא זעיר אנפין שבבחינת כלים מתצמצם ומתקטן המשכתו יתברך בבחינת רצונו שיהיה חכמה כלי להמשכתו וכן חסדו כו' לתקן בחינת החכמה והחסד שיהיו כלים להתמשך רצונו יתברך בהם וכל זה הוא בבחינת חיצוניות וזהו בחינת חוק הנקצב בבחינת אצילות שהוא חיות כל העולמות ועל פי הכלים מתנהגים כל העולמות כמו אברי הגוף המתנהגים על פי חיות הנפש המתפשט בכלי הגוף בכל הפרטים:

ל״הוהנה תכלית כוונתו יתברך שיתגלה פנימיותו יתברך בעולמות שהוא רצונו יתברך ויוסיף בהכלים גילוי מכח האין סוף ברוך הוא כי עיקר כוונת הכלים אינו בשביל הכלים עצמם בבחינת חיות העולמות כי עיקר קריאתם בשם כלים כמו שעל ידי הכלי למשל על ידי זה פועל פעולת רצונו בזה נמצא עיקרם של הכלים אינו כי אם בשביל הפעולה כן כביכול כל כלי הזעיר אנפין הם רק בחינת כלים שעל ידם יהיה גילוי אין סוף בהם בבחינת רצונו יתברך דהיינו על ידי חכמה ומדות יתגלה פנימיותו נמצא על ידי התגלות הפנימית אזי הכלי בבחינת ביטול לרצונו יתברך המתמשך בהם.

ל״וועוד זאת שאפילו בחינת חכמה שהיא נקרא כלי להתגלות עצם רצונו על פי חכמה סתימאה אשר החכמה סתימאה הוא בחינת אין סוף יתוסף בבחינת חכמה חכמה ובינה יתירה אשר אינה בערך חכמה זו ויתוספו בהכלים עצמם המשכות חדשות שהם נשמות חדשות על ידי אבא ואמא הנמשכים ממזל העליון הנובע ממוחא סתימאה שברצון על ידי גילוי רישא דלא אתיידע שהוא בחינת גילוי כח השוואתו המתגלה ממחשבה קדומה מבחינת אין סוף בעצמו ברוך הוא כמו שיתבאר לקמן בעזר השם והם הנקראים תוספת מוחין בזעיר אנפין וגם על ידי אבא ואמא האלו יכולים לשנות הכלים להתנהג באופן אחר לא כמו שנסדר בהם והם הניסים הגלויים אשר משתנה הטבע בבחינת חוק הניתן בה להתנהגות האלו. והנה בכדי להתגלות החכמה ובינה הנעלמים הנקראים בשם אבא ואמא עלאין להיות בבחינת גילוי בחכמתו ובינתו ודעתו הנמשך בבחינת התמשכותו בעולמות נצרך להיות עיבור גם כן וקטנות וגדלות כמו שהיה בבחינת תיקון הנמשך באצילות בבחינת התייחדותו בבחינת כלים האלו להתקשר בהם אשר הכלים האלו המה נתבררו מתוך השבירה היו מקודם בחינת עיבור במעי אמא:

ל״זדהיינו כמו למשל מאדם קודם התמשכותו לאיזה דבר מוכרח להיות הדבר מוסתר בבינתו באיזה אופן יתמשך ויתנהג ועל ידי כוונתו זה נולדו המדות בהתפשטות בתוך הלב ובבחינת התגלותם בתחלה המה לא גגלו כי אם בבחינת הסכם הדבר איך לעשותו וכו' והם הנקראים נצח הוד יסוד ואחר זה נמשך אהבה להדבר וכל התנהגות האהבה על פי התבוננותו ויונקים המדות מבינתו עד שנתקנו המדות בבחינת חכמה בבחינת התנהגות זאת להיות מתנהג על פי השכלה ואין צריך להתבונן איך לעשות כו' מצד הדעת שבו הנגלה בהמדות לידע כל דבר על בוריו כו':

ל״חכן כביכול היה בבחינת בריאת העולמות אשר היה הבירור כביכול על פי כוונתו הנמשכת מרצונו יתברך איך ובאיזה אופן יהיו מתקשרים ומתחברים בחינת הכלים להמשיך בהם בבחינת חיות והתנהגות על פי הכלים זהו הנקרא בחינת עיבור ואז נתגלו בחינת הנצח הוד יסוד בבחינת התנהגות ואחר זה נגלו מדותיו יתברך בחינת חסדו להתמשך בעולמות על ידי המדות נקרא אז בחינת יניקה כי כל המדות הם מתנהגים על פי בינתו יתברך אבל כשנגדלו המדות דהיינו שנגלה במדותיו יתברך החכמה בינה דעת בבחינת הנהגת עולמו אז נקרא גדלות שאין צריך לאמו שהיא הבינה כי אם תמיד נמשך על פי חכמה כו' וכל זה הוא בחיצוניות העולמות בבחינת התגלות החיות שבהכלים בבחינת חיות העולמות אבל בכדי שיתגלה פנימיותו יתברך כח כוונתו שהוא התגלותו יתברך בבחינת אצילות בהם מוכרח להיות גם כן כל אלו הכלים המתנהגים בבחינת חיצוניות להיות גם כן בבחינת עיבור במעי אימא עלאה איך יהיה התנהגותם בבחינת פנימיות ואז מוכרח להתעלות אלו הכלים במעי אמא בכדי להולידם באופן היותר נעלם דהיינו התגלות בבחינת אין סוף ברוך הוא בבחינת רצונו יתברך:

ל״טוהנה כל בחינות האצילות שהוא כחו יתברך המתמשך בעולמות נבחן בחמש בחינות שהם נפש רוח נשמה חיה יחידה ויש בהם דרך כלל ודרך פרט כי דרך כלל מלכות נקרא נפש דאצילות וזעיר אנפין נקרא רוח וישראל סבא ותבונה אשר בכלל הוא בחינת בינה דאצילות הוא נשמה של האצילות ואבא ואמא עלאין אשר בכלל נקרא חכמה הוא בחינת חיה דאצילות ואריך אנפין הנקרא כתר דאצילות הוא יחידה דאצילות לכן בכלל האצילות נחלק לחמש פרצופים ובדרך פרט יש בכל פרצוף החמש בחינות נפש רוח נשמה חיה יחידה הנזכרים לעיל:

מ׳ונבאר מקודם דרך פרט בזעיר אנפין כי הוא עיקר האצילות כי שלשה בחינות פרצופים הראשונים הגם שנערכים בבחינת אצילות המה מקורים להכלים דאצילות ועל ידי השלשה הראשונים כל התנהגות הכלים ובחינתם אינם בבחינות התגלות ולכן אסור בהם החקירה כמבואר בזוהר שהבאתי לעיל בשער הראשון (פרק ה') על פסוק בטחו בהוי"ה עדי עד עיין שם אשר שם מבואר כי בבחינת י"ה שהם דרך כלל חכמה ובינה אסור לאסתכלא ובחינת נוקבא דזעיר אנפין שהוא מלכות הגם שבחינת נוקבא היא גם כן מבחינת עיקר האצילות אף על פי כן אינה אלא בחינת גילוי הכלים דאצילות כמו שמבואר בזוהר ובעץ חיים דלית לה מגרמה כלום אלא מה דיהבין לה מלעילא אבל בחינת זעיר אנפין כליו הם עיקר האצילות דהיינו המשכת חיות אין סוף ברוך הוא בבחינת העולם המתנהג על פי מדותיו יתברך אשר עיקר בנין העולמות הם על ידי המדות כמבואר לעיל ולכן נקרא זעיר אנפין קודשא בריך הוא שהוא המנהיג עולמו ומתמשך בעולמות והוא עיקר חיות העולמות וכל סדר העולמות והנהגתם בכל פרט ופרט הכל הוא על ידי בחינת הזעיר אנפין שהם הכלים דאצילות כי עצמותו ברוך הוא שלא בבחינת העולמות אינו בערך התגלות כלל ואין בו תפיסא כלל כי אם שנודע מצד פעולותיו שהם הכלים ועל ידי הכלים נודע מציאותו כביכול אבל מהותו בעצמו כביכול שלא בערך העולמות אינו בערך ידיעא והשגה כלל: והנה עיקרו של הזעיר אנפין הוא בעל שש קצוות שהם ששה מדות שהם חסד גבורה תפארת ונצח הוד יסוד כי הם עיקר המדות שבהם הקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו כידוע בזוהר ובכל המקובלים ובפרט בספר יצירה כמבואר שם וחתם בהם ששה קצוות פנה למזרח וכו' עיין שם והתורה מתחלת בראשית ברא שית כמו שכתוב ששת ימים עשה הוי"ה ובחינת המלכות היא השביעית שהיא מגלה השש מדות ומקבלת מהם ועל ידי השש מדות מתגלים העולמות כידוע:

מ״אוהנה הגם שעיקרו של זעיר אנפין הם שש מדות אף על פי כן יש בו כל הבחינות דהיינו כתר חכמה בינה אבל הם באים בסוד תוספת להנהיג המדות האלו בבחינת סדר ולגלות רצונו כביכול בבחינת המדות האלו על ידי חכמה ובינה העיקרית:

מ״בוהנה נצח הוד יסוד דזעיר אנפין נקרא נפש דזעיר אנפין וחסד גבורה תפארת דזעיר אנפין נקרא רוח וחכמה ובינה אשר בכלל נקרא בינה שעל ידי בינה זו הוא הנהגת המדות דזעיר אנפין הוא בחינת נשמה דזעיר אנפין וחכמה ובינה עלאין שהם חכמה ובינה הנעלמים אשר מהם נמשך חכמה ובינה בגילוי המדות אשר בכלל נקראו חכמה ובינה עלאין בשם חכמה הוא בחינת חיה דזעיר אנפין ורצונו יתברך הנמשך בכלים דזעיר אנפין שהם המדות שהוא בחינת הפלא הנקרא כתר דזעיר אנפין הוא בחינת יחידה דזעיר אנפין וכל הבחינות האלו המה הכל מצד הכלים שהם בחינת התגלות שהם עיקר הנהגת העולמות שהוא בחינת זעיר אנפין:

מ״גוהנה בינה דזעיר אנפין הנקרא נשמה דזעיר אנפין היא נערכת בבחינת כלים כי בינה דזעיר אנפין היא המנהגת בחינת המדות אשר בלתי החכמה ובינה המדות אינם פועלים מצד עצמם כידוע למשל מהאדם שבכל המדות אפילו בקטן שבקטנים מוכרח להיות איזה שכל לזה מה לאהוב ומה לשנוא כו' כך כביכול להנהגות מדותיו יתברך מוכרח להיות חכמה ובינה אשר בכלל נקרא בינה ולכן יש כלים נגד בחינת הבינה אבל בבחינת חכמה ובינה דזעיר אנפין הנקרא חכמה שהוא בחינת חיה ובבחינת כתר שהיא נקראת בחינת יחידה אין לבחינתם כלים כי המה רק בחינת מקודים להנהגת המדות שהם נעלמים: והנה שלשה בחינות האלו הם הנקראים כלים פנימים והם כלים דנפש רוח נשמה והם נצח הוד יסוד וחסד גבורה תפארת וחכמה בינה דעת אשר בהכלים האלו נמשך אור אין סוף ברוך הוא בבחינת חיות העולמות ושלשה כלים האלו נקראים מוח ולב וכבד דהיינו בחינת נצח הוד יסוד נקרא כבד שהוא בחינת נפש שהוא התגלותו יתברך בבחינת חיות סתם ולב הוא כלי להתגלות מדותיו יתברך בבחינת מדות חסד גבורה תפארת ומוח הוא כלי לבינתו יתברך הנמשך באלו המדות:

מ״דוהנה יש בבחינת זעיר אנפין בחינת כלים חיצונים שהוא בשר גידין ועצמות ועליהם עור המקיים ומחבר כל אלו הכלים ובחינת חיצונית הכלים הם התגלות מדותיו בכל הבחינות בבחינת חיצונית הכלים ובשר הוא לגבי נצח הוד יסוד שהם עיקרם בבחינת ההתגלות וגידים הם לגבי חסד גבורה תפארת שהם המקשרים את הבשר ועל ידם עובר המשכת קישורי הכלים בבחינת חיצונית ועצמות הם לגבי בחינת חכמה בינה דעת:

מ״הדהיינו שבכלל העולמות יש בהם פנימיות וחצוניות חיצונית הוא התגלות כל הנבראים כמו שהם נגלים בלי חיות דהיינו הרקיעים הנראים בהתגלותם בבחינתם הנגלה וכן הארץ הנגלה בבחינתה הנגלה לעין כל וכן כל הברואים כפי התגלותם בממשם וזה נקרא בחינת בשר כמו בשר האדם אשר אינו נגלה מהות חיות ממנו רק בשר לבד כן אינו נגלה בהרקיעים והארץ והברואים רק התגלות חיצוניותם ויש בהם אופן הצטיירות כל אחד ואחד בבחינת טבעם דהיינו טבע הדומם שהוא קר ויבש וטבע הצומח בבחינת גידולו וטבע הרקיע בסיבובו וכמו כן כולם בבחינת טבעם בהתגלותם החיצונית בבחינת גוף ממש ויש בהם גם כן מושכל בחיצוניותם דהיינו השכלתם בבחינת סדרם שסדר הארץ הוא בכבידות וטבע הרקיעים הוא בקלות התנועה וכן הכוכבים סיבובם ומהלכם הכל הוא על פי השכלה וכן בכל הנבראים יש השכלה דהיינו בצומח מה טעם יהיה גידולו באופן זה ועריכת סדר גוף הצומח וכן בחינת החי עריכת גופו וסדרו וכן בבחינת מדבר וכן בכולם אשר על פי השכלה נעשה כל פרטי סדרם וההשכלה היא גם כן בבחינת גופם של הנבראים והתגלות סתם של הנגלים בממשם נקראו בשר והטבעים של כל הנבראים הם נקראו גידים כמו שעל ידי גידים הוא המשכת הדם והרוח בהבשר בבחינת קיומם כן הטבע הוא המשכת וקישור הגילוי הנגלה בכל אופן וסדר הברואים:

מ״ווההשכלה של בחינת חיצוניותם בסדרם ואופנם נקראו בחינת עצמות כמו שהעצמות הם עיקר בניינו של אדם וגם יש בכל עצם מוח כידוע שמוח הוא השכלה אבל במוח הזה לא נגלה ההשכלה כמו במוח הפנימי שבגלגלתא דק שאף על פי כן מוכרח להיות במוח הזה השכלה אבל ההשכלה הנמשך בו הוא כדי לסדר בניינו של הגוף וכן הדם הוא בחינת מדות הטבעים כידוע שכל הטבעים הכל מצד הדמים כי ברתיחת הדמים יש לו אהבה ותשוקה או בהיפוך הוא כעס ובהמשכתם יש בהם המשכת חיות של הטבעיות כידוע בספרי הרופאים אשר כל עיקר הנהגות הטבעיות של האדם הכל הוא על פי הדמים אבל הדמים הנמשכים בבשר לא נגלה מהם שום מדה ואף על פי כן מוכרח להיות בהם טבעיות אבל הטבעיות הוא בערך קיומו של הכלי:

מ״זכן הוא בדרך כלל הנבראים ודרך כלל נקרא ההתגלות שבבחינת בשר חיצונית העשיה וההתגלות הנקרא בשם גידים נקרא חיצונית היצירה וההתגלות הנקרא בשם בחינת עצמות נקרא בשם חיצונית הבריאה וכל אלו הבחינות נקראו בשם גוף ממש ויש בכל השלשה בחינות אלו החיות הנגלה בהם דהיינו החיות הנגלה בעשיה אשר כל הנבראים יש להם חיות המחיה אותם ומקיים אותם כמבואר לעיל בשער הראשון (פרק א') שאפילו בבחינת דומם מוכרח להיות חיות ונקראת נפש הדוממת וכן בצומח יש בו חיות גידולו המגדלו תמיד וכן בחי ומדבר החיות הנגלה בהגוף שהוא חי זה נקרא נפש ובחינת החיות שבהם המה גם כן בחינת הכלים שבבחינה זו יומשך החיות באופן זה ובבחינה זו יומשך באופן אחר המה הכל על פי כלים ויש בהם גם כן שלשה בחינות דהיינו החיות הנגלה בהם שהוא כח החיות הנגלה בכל הבחינות שהם חיים תמיד והוא בחינת נצח הוד יסוד שהוא החיות הנגלה בעשיה ויש בהחיות הזה גם כן הנגלה בבחינת מדות דהיינו הנהגת החיות של כל הנבראים בחסד וגבורה ובכל המדות והוא בחינת חסד גבורה תפארת שהוא החיות הנגלה ביצירה ויש בהחיות הזה השכלה לכל נברא וטעם מכוון לבריאתו וכל הנבראים המה מתנהגים על פי השכלה והוא בחינת חכמה בינה דעת שהוא חיות הנגלה בבריאה וכלים אלו בבחינת חיות דרך כלל נקראו בבחינת כלים של נפש רוח נשמה. והם כלים הפנימים שהם בחינות מוח לב כבד ומוח הוא החיות בבחינת השכלה ולב הוא החיות הטבעיות בחינת רוח. וכבד הוא החיות אשר נגלה בבחינת קיום של העולם בכל הנבראים אשר המה חיים:

מ״חוהנה כמו שהם בכללות העולמות כן הם בפרטיות ופרטי פרטיות עד אין קץ כמו שמבואר בשער הספירות בענין מורגש מוטבע מושכל אשר בכל בחינה נמצאו כל הבחינות הנזכרים לעיל עיין שם וזהו בענין הכלים במהותם בחצוניות נקראו בשם בחינת בשר וגידים ועצמות ובכלים פנימים מוח ולב וכבד והם כחות משונות זה מזה וכח התחברותם של כל אלו שהם ההתחברות של כל אלו הבחינות נקרא בשם בחינת עור דהיינו ברקיעים יש בהם שלשה הכלים האלו דהיינו כח החצוניות הנגלה וכח הטבעיות שבחצוניותם והשכלת אופנם ומהותם מצד החצוניות אבל דרך כלל נגלו הרקיעים בהתגלות אחד ובהתגלות זו יש שלשה בחינות האלו וכח התגלותם בכלל נקרא בחינת עור והוא כח המחבר הנגלה לעין כל הן ברקיעים הן בארץ הן בכל נברא וכל הנזכרים לעיל נקראו בחינות כלים מצד החצוניות המה בחינת ראש תוך סוף וכן בכלים הפנימים המה ראש תוך סוף כנזכר לעיל:

מ״טועצם החיות המתפשט בהם הוא אור אין סוף ברוך הוא המתפשט בהם בבחינת כלים האלו אשר אין להעריך אל אור אין סוף ברוך הוא בחינת כלים כלל כי אם כחו יתברך בעצמו הנמשך בהעולמות בבחינת הכלים אשר להאור אין לתאר כלי ולא שום גוון כי אם אור פשוט ואור אין סוף הנמשך בבחינת הכלי הוא מצד רצונו יתברך אשר הוא מקור להמשיך האור בהכלים האלו ורצונו יתברך הוא המקשר אור אין סוף בהכלים האלו והוא מקור להכלים האלו עם האור העובר בתוכו אשר מצד התגלות אין להעריך התפשטות אורו יתברך בבחינת כלים ואין להעריכם אליו כלל כי אם מצד רצונו יתברך בבחינת פלא נאצלו ונבראו הכלים האלו והוא יתברך נמשך בהם בבחינת כלים האלו:

נ׳והנה כבר נתבאר לעיל שכל הכלים דבריאה יצירה עשיה הן בחצוניות הן בפנימיות הכל הוא כחו יתברך ולגבי דידן נגלו ונראו לכלים גמורים בבחינות מחולקים מצד ההסתרה אבל לגביה יתברך הכל הוא כחו יתברך לבדו בלי שום שינוי. אך אף על פי כן מוכרחים להיות כל הכחות האלו בבחינת כלים שלהם אצלו יתברך וכמו שמבואר לעיל בכמה מקומות מזה.

נ״אוהנה עיקרם של הכלים כאשר הם באצילות הוא בחינת זעיר אנפין דאצילות אשר לכן יש בבחינת זעיר אנפין בחינת כלים חיצונים שהם בשר גידין ועצמות שהוא כחו יתברך שמצד חצוניות העולמות כמו שהם לגביה ויש בו בחינת כלים פנימים שהם נצח הוד יסוד וחסד גבורה תפארת וחכמה בינה דעת: נצח הוד יסוד נקרא בחינת כבד חסד גבורה תפארת בחינת לב חכמה בינה דעת הוא המוחין דהיינו שכל כח הנהגות העולמות הם על ידי בחינת כלים האלו ואור אין סוף הנמשך בכלים האלו הוא הנקרא נפש רוח נשמה. ונפש היא המתגלה בכלי הנצח הוד יסוד שהוא בחינת כבד ובחינת הרוח הוא הנגלה בכלי החסד גבורה תפארת שהם בלב ונשמה מתגלה בכלי החכמה ובינה אשר הם המוח דהיינו חיות אור אין סוף ברוך הוא הנגלה על ידי הכלים האלו כי הגם שנתבאר שהכלים הם התגלות חיותו יתברך היינו שהם כלי החיות כי הנצח הוא הנצחון והחיזוק לגלות החיות על ידי בחינת הנצח וכן החסד וכן החכמה הם כלים לגלות חיות אין סוף ברוך הוא:

נ״בכמו למשל באדם שיש לו נצחון בהסכם חזק הנה הנצחון הוא הנגלה בבחינת חיות ואף על פי כן מדת הנצחון הוא כלי להמשכת חיות נפשו על ידי בחינת הנצחון וכן האהבה היא כלי להמשכת נפשו בבחינת אהבה וכן החכמה שהוא המושכל הוא כלי להמשכת החיות בבחינת חכמה זו והנה החיות הוא בחינת חיות אחד אשר לא נתחלק לחלקים כי הוא עצם חיות אחד אך אף על פי כן מחלקין להחיות גם כן בבחינת נפש רוח נשמה מצד הכלים וגם מצד המשכת החיות בכלים אלו מוכרח להיות בהמשכה זאת גם כן כח הכלים ומוכרח להיות איזה התקשרות באורח סתים האור עם הכלי וכח התקשרותם זה הוא מצד רצון הנפש שהוא בחינת פלא אשר שם הוא קישורם בבחינת מפליא לעשות לקשר הגשמיות עם הרוחניות מצד כחו יתברך אשר קמיה שוין האור עם הכלי ומרצון הנפש הזה נובע כח חיות להתמשך בבחינת כלים כל אחד לפי כוונתו להתמשך באופן הכלי וכח הנביעה זו נקראת חכמה נעלמה שבנפש אשר היא עיקרית לכל ההמשכות שנמשכים מהנפש והראיה שנופל במחשבתו חכמה ומתגלית במוחו ועל פי החכמה הנגלה במוחו מתנהגים ומתמשכים בכל הכלים בלב ובכבד ואם לא יפול חכמה במוחו אזי אין נגלה בכליו שום התגלות כי אם חיות בדרך כלל שהוא חי כמו בשינה הגם שאפילו בעת שינתו חיים כל האברים אבל מצד הסתלקות חכמתו אין מאיר ומתגלה החיות בכליו ומאין נגלה החכמה במוחו הוא מכחו הנעלם הנובע מחכמה סתימאה שברצונו.

נ״גכן כביכול כל בחינות מדותיו יתברך הנמשכים בבחינת העולמות דהיינו נצח הוד יסוד וחסד גבורה תפארת אשר מתנהגים בבחינת חכמה הם נקראים כלים להתגלות חיות עצמותו ברוך הוא הנקרא אור ובחינת זה האור הגם שמצד האור אין לחלקו כביכול לבחינות שונות כי הכל הוא המשכה אחת מאור אין סוף ברוך הוא אף על פי כן מצד הכלים נערכים גם כן לבחינות מחולקים והם בחינת נפש רוח נשמה:

נ״דועוד זאת אשר באמיתותו מוכרח להיות שייכות וקישור וחיבור האורות עם הכלים כי אם לא היה קישור וחיבור להכלים עם האורות בשרשם הלא הם אינם בגדר אחד כי הכלים המה בבחינת גבולים בבחינת התחלקות ואור אין סוף ברוך הוא אינו בערך גבול והם בבחינתם רחוקים מערכו וכל דבר הנמשך נמשך בערכו כידוע ואיך יומשך אורו יתברך בבחינת הכלים כל אחד ואחד לפי בחינתו אלא באמת כח הכלים עם האור בשרשם הם אחד ומתקשרים בקישור נפלא ושורש קישורם זה הוא רצונו יתברך שהוא בחינת כתר דאצילות הנקרא אריך אנפין אשר בבחינת אריך אנפין שהוא רצונו יתברך כלולים ומתקשרים הכלים עם האורות בעצם ונושא אחד מצד כח השוואתו ברוך הוא שהוא מחשבתו הקדומה שהוא בחינת המאציל ברוך הוא הנקרא אדם קדמון כמו שמבואר לעיל ומגילוי כח השוואתו ברוך הוא שהוא הנקרא מלכות דאדם קדמון מזה נמשך רצונו יתברך לגלות השוואתו ברוך הוא על ידי בחינות הכלים לכן בבחינת רצון הזה מתקשרים הכלים עם האורות בעצם אחד באופן שלא לחלקם כלל כי הכל הוא המשכה אחת מהמאציל ברוך הוא:

נ״הולכן נקרא כתר יחיד כי המשכת רצונו זה הוא יחיד בלי שיתוף כלל כי הכל הוא המשכה אחת וכח הרצון זה אינו בערך התגלות כלל כי כל ההתגלות אינו נגלה אלא על ידי הכלים הנגלים ומאחר שברצונו הם מתקשרים בקישור נפלא אשר אין לתאר בחינת רצונו כי אם בבחינת יחיד אינו בבחינת גילוי כלל רק שהוא שורש להגילוי ולכן מרצון זה מחכמה סתימאה שבו שהוא כח התכללות כל סידורי הכלים והתחברותם עם האור אשר בכח רצונו יתברך נובע בבחינת חכמה ובינה הנעלמים איך להמשיך האור בכלים בבחינת גילוי:

נ״ווהנה שורש הכלים בבחינתם דהיינו להיות מדת חסד וגבורה ותפארת ונצח הוד יסוד מעצמותו ברוך הוא אשר אינו מערך מדות כלל שורשם הוא מרצונו יתברך שהוא למעלה מחכמה והבנה כי אם בבחינת הפלא הנמשך מכחו השוה ברוך הוא וכך עלה ברצונו יתברך ולכן מבחינת הרצון הזה נאצלו הכלים מאין ליש להתהוות בחינת חכמה שהיא כלי להנהגות העולמות להיות נמשך אור אין סוף דרך מדות חכמה וכן בינה וכן חסד וגבורה כו' שהם כלי הזעיר אנפין שגם החכמה ובינה המה בבחינת מדות שורשם הוא מרצונו יתברך שלמעלה מן החכמה והבנה ושורש שורשם הוא אשר עלה ברצונו הפשוט אשר אינו בערך המשכה כלל כי אם כח עצמותו ברוך הוא ואור הנמשך בכלים שהוא המשכתו יתברך שיהיו מתחברים ומתמשכים בהכלים כל אחד לפי הכלי שלו היא החכמה הנעלמה הנובעת מחכמה סתימאה שברצון איך לחבר אור אין סוף ברוך הוא עם הכלים להתאחד ביחודא חד אשר לכן חכמה זה היא חיות כל הכלים הנעלם בכחו יתברך:

נ״זלכן בבחינת חכמה זאת יש שני בחינות אחד בחינת כחו יתברך הנמשך בהכלים בבחינת כח מ"ה ובחינה שנית היא ההשכלה הנקרא בינה איך יתגלה המשכתו יתברך בבחינת התגלות כוונתו יתברך בבחינת המשכתו יתברך על ידי הכלים האלו אשר זה היה תכלית כוונתו שיתגלה אלקו"תו יתברך בכל הבחינות אבל בדרך כלל הם בחינה אחת שהוא כח הנעלם הנובע מחכמתו הסתומה אך כשתעיין בהם תמצאם לשני בחינות והם נקראים אבא ואמא שהם כחדא נפקין וכחדא שריין כי הם הנובעים מכח התקשרות הכלים עם האורות בכח רצונו יתברך אשר שם הכל כח אחד לבד בקישור נפלא לכן הם בחינה אחת אך אף על פי כן אינם בבחינת יחיד כמו שהם ברצונו יתברך כי רצונו יתברך הוא כח התקשרות נפלא אשר לא נחית לגילוי כלל אבל בחינת נביעו הוא התגלות מכח הרצון בכדי לקשר ולחבר האורות עם הכלים לכן נערכים לשני בחינות אך מצד שהמה רק בחינת כח הנעלם לההתחברות לכן כחדא נפקין וכחדא שריין כי בכחם הם כלולים הכלים עם האורות בכח אחד והנה כח הכלים שבכח זה נקרא בינה וכח האור שבכח זה הוא נקרא חכמה והבן זה היטב:

נ״חומבחינת כח זה שהם אבא ואמא הוא הולדת זעיר אנפין שהם המולידים כל התקשרות האצילות בבחינת התקשרות הכלים עם האורות לכן נקראים אבא ואמא המולידים כל האצילות אשר בכח זה נקשרים כל בחינות האצילות ובחינת חכמה זו שנחלקה לשני בחינות הנקראים אבא ואמא אשר בכלל נקרא חכמה היא הנקראת חיה לכן אין כנגד בחינת חיה כלים בזעיר אנפין כי בכח חכמה זו הוא קישור וחיבור אורות עם הכלים בבחינת נעלם לכן נקראת חיה שהיא חיות כל האצילות בכלל כמו שכתוב והחכמה תחיה והנה מחמת כי שם חיה אינו נופל לומר על עצם אחד כמשל הנפש של האדם בעצם היא בחינת כח לבד ונקראת נפש חיה מצד שהגוף חי ממנה כי כלי הגוף בלי הנפש הוא מהות גשמי בלי חיות לכן בהתפשטות הנפש בגוף הגוף הוא גם כן חי מהנפש נמצא כל עיקר קריאתה בשם חיה הוא מצד הגוף ולכן נקראת נפש חיה בכלל מצד החיות המתפשט בהגוף כן כביכול כח החכמה זו מצד שבכחה התחברות אורות עם הכלים ומצד החכמה הזו מתפשט החיות בכל כלי הזעיר אנפין לכן נקראת החכמה הזאת בחינת חיה אפילו בכחה שלא בבחינת התגלותה בבחינת הכלים אבל בחינת אריך אנפין שהוא כחו יתברך בבחינת רצונו שאינו בערך התגלות בהכלים כי אם שהוא בחינת רצון שאינו בערך חכמה והבנה כלל נקראת בשם בחינת יחידה בלי שום שותפו כלל כי רצונו יתברך נקרא יחיד והוא נקרא מקור חיים שממנו נובע החיות כמבואר לעיל:

נ״טוהנה בחינת חכמה הנקרא חיה שהוא בחינת אבא ואמא עילאין נחלקין לשני בחינות בחינה ראשונה היא בבחינת כח הנעלם שהיא בבחינת מקיף לכל הכלים עם האורות דאצילות ובחינה שניה מה שמתפשט מחכמה זו לבחינת חיות של הזעיר אנפין שהוא בחינת הכלים ומחיות הזה מתנהג כל האצילות שהוא כחו יתברך הנמשך בבחינת חיות העולמות בכל פרטי הנהגות העולמות ובחינה המתפשט בכלים האלו הוא הנקרא ישראל סבא ותבונה הנמשכין במוחין דזעיר אנפין שהוא חכמה ובינה דזעיר אנפין דהיינו השכלת והבנת של המדות שהם חסד וגבורה אשר הם חסדו וגבורתו יתברך אשר בהם מנהיג עולמו כמאמר הזוהר בחסד וגבורה אתברי עלמא והשכלתו יתברך בבחינת חסדו וגבורתו באיזה אופן יהיו נמשכים החסד וגבורה האלו אשר המדות מתנהגים על פי חכמה ובינה וחכמה ובינה אלו נקראו כלים ובתוך החכמה הזו נמשך אורו יתברך בבחינת חיות והחכמה והבינה אלו נקראו ישראל סבא ותבונה הנמשכים מכח החכמה הנעלמה:

ס׳והנה החכמה ובינה שהם המוחין הגם שנערכים בבחינת כלי הזעיר אנפין מצד שהם עיקרים להנהגת המדות אף על פי כן עיקרם הוא מבחינת חכמה ובינה הנעלמים והם הם כלי המוחין מהאור הנמשך בהם בכח ההתחברות אשר בכח החכמה אבל מצד שעיקר החכמה והבינה הם לצורך מדותיו יתברך נערכים בבחינת כלי הזעיר אנפין ולכן הם באים בסוד תוספת שהוא בחינה נוספת על מהות הכלים המתגלים מבחינת חכמה הנעלמה ולכן כלי המוחין פעמים שהם נחשבין מבחינת הזעיר אנפין ופעמים שהם נערכין ממהות הבינה כאשר יעויין בעץ חיים כמה אופנים שונים בזה כי מצד שעיקר התמשכות אורו יתברך בהמדות להיות נמשך בחסדו וגבורתו הוא על ידי הבינה אשר היא המחברת אור אין סוף בכלי המדות ועל ידי בחינת נביעו הנובע מרצונו יתברך שהוא התקשרות האור עם הכלי בבחינת פלא כמבואר לעיל נמצא עיקר הנהגות המדות וקישורם עם האור הוא על ידי הבינה לכן נחשבת בחינת הבינה זו המתפשטת בהמדות ופועלת בהם לבחינת כלי המדות ומצד שהבינה היא בחינת תוספת המדות הנמשך מכחו יתברך שבבחינת רצונו בבחינת השכלה וטעם להמדות נקראו בבחינת נצח הוד יסוד דבינה:

ס״אויובן זה על פי משל מאדם הנמשך בחיותו לאיזה מדה דהיינו אהבה וכו' הנה האהבה היא רק טבעית אבל בכדי שיהיה נמשך בחיות נפשו להמדה מוכרח להשכיל ולהבין אופן הדבר שנמשך בה והשייכות אשר יש לו להדבר מצד רצון הנפש בה והנה כאשר בא לבחינת הבנה הרי יש בבחינת הבנתו כמה מיני אופני התמשכות אשר אינם בערך המדה ואם יהיה נמשך עם חיות נפשו בבחינת הבינה לא יהיה נמשך בפרט המדה הזאת ולכן מוכרח לסלק חיות נפשו הנמשך בהבנה זו ויהיה נמשך בבינתו להתבונן מצד המדה בעצמה ועיקר חיות נפשו נמשך דוקא להמדה בפרט אשר לזה היה עיקר כוונתו ולא להתמשך בחיות נפשו הנמשך בההשכלה כי אם דייקא להתמשך בחיותו בהמדה ובה יהיה עיקר התקשרותו על ידי בינתו זו הנמשכה מחכמתו הנעלמה הנובעת מרצונו בבחינת התקשרות המדה עם האור.

ס״בוהנה בחינת הבינה הזאת מוכרחת היא להתפשט בכל המדות הן בבחינת חסדו הן בבחינת נצחונו וכו' שכל התנהגותם והתקשרות נפשו בהם הכל הוא על ידי הבינה הנזכר לעיל. והנה בכל הבחינות יש בהם ראש תוך סוף דהיינו בהאהבה עצמה יש שלשה בחינות דהיינו בחינת הראש שבהמדה הוא כוונתו שבהמדה והתוך שבהמדה היא המדה עצמה בעצם טבעית מהותה ובחינת הסוף הוא התקשרותה להדבר שאוהב וכן בבינה עצמה יש בה גם כן ראש תוך סוף כנזכר לעיל דהיינו ראש הוא השכלתה העיקרית בבחינת השכלה להשכיל מהות העיקרית והתוך הוא המדות שבהשכלה דהיינו שמשכיל שזה טוב ונצרך אליו והסוף הוא ההסכם חזק שבשכלו להמשיך עצמו לזה והנה בבחינת המדה בעצמה בלי השכלה הרי לא נגלה הבחינת ראש שהוא הכוונה של המדה אך בהתגלות הבנתו אז נתגלה גם כן בהמדה בעצמה כוונת אהבתו ורצונו שבהמדה אשר הראש שבבינתו שהוא השכלתו מתחבר עם ראש של המדה ונעשה מהות ובחינה אחת בבחינת כוונתו וחפץ האהבה שיש לו והתוך של הבנתו מתחבר עם התוך שהוא עצם המדה שהוא בחינת האהבה בעצמה ונעשים גם כן בחינה אחת דהיינו שמבין עצם האהבה וכן הסוף של המדה נתגלית גם כן על ידי הסוף שהוא הסכם המדה ונעשה הכל אחד ובכלל התגלותה היא רק מדה כי אם שנתגלית אופנה ומהותה על ידי הבינה לכן אפילו הבינה נחשבת לגוף המדה:

ס״גוהנה מזה המשל יובן הנמשל למשכיל למעלה כי עיקר בניינו של העולם הוא על ידי מדותיו יתברך שהם חסדו וגבורתו ותפארתו וכו' והנה המדות אינם כי אם כלים סתם להמשכת אורו יתברך בבחינת חסדו וכו' לצורך בריאות העולמות אבל בכדי שיומשך אור אין סוף ברוך הוא בבחינת מדותיו אשר הם אינן ערך מצד הכלים כי אצלו לאו מכל אילין מדות כלל אך מצד שרשם אשר הם מצד רצונו יתברך שלמעלה מן החכמה והבנה כי אם מצד שעלה ברצונו יתברך וברצונו יתברך מתקשרים בקשר נפלא בבחינת פלא לכן בכדי שיומשך אור אין סוף בהמדות שהם הכלים ויתייחד בהם ביחודא חד נובע מרצונו יתברך חכמה ובינה הנעלמים ומתמשכים בבחינות המדות בכדי שעל ידי הבינה הזו הנמשכת בהמדות שהוא מכוונתו יתברך ורצונו בהמדות נמשך אור אין סוף ברוך הוא בהם בבחינת הנהגות כל העולמות ולכן מוכרח להיות מקודם המשכתו יתברך בבחינת השכלה והבנה הנמשך מרצונו יתברך ואחר התמשכותו יתברך בבחינת חכמה ובינה אז בבחינת נצח הוד יסוד של החכמה ובינה דהיינו ההשפעה שיושפע מחכמה ובינה לצורך התגלות מדותיו יתברך נמשך בבחינת השכלת והבנת המדות בבחינתם איך יתמשך בחסדו ובאיזה אופן יהיה החסד ועל ידי הבינה זו נתעוררו כביכול חסדו וגבורתו.

ס״דוהנה מצד שעיקר הכוונה מאתו יתברך דייקא בבחינת המדות שהם עיקר הבנין מוכרח כביכול לסלק התמשכותו יתברך בבחינת אור אין סוף בבחינת נצח הוד יסוד דבינה כי אם יומשך אורו יתברך בבחינת כלי הבינה מצד בחינת השכלתו הלא יש בבחינת השכלתו המשכות עד אין קץ בבחינת אין סוף ברוך הוא אשר אינו בערך מדות כלל כי בחינת הבינה היא הבנת קישורי הכחות עם אור אין סוף בקשר נפלא מצד כחו הפלא ואם לא היה כביכול הסתלקות האור מערך בינה כביכול לא יתמשך בערך המדה לכן מוכרח להיות ההמשכה מאור אין סוף ברוך הוא דייקא בהמדה וכל התמשכותו אפילו בבחינת הבנתו יתברך עיקרו הוא להחסד וכו' רק שעל ידי הבנה הזו מתמשך בהחסד דייקא נמצא נצח הוד יסוד דבינה נעשו כלי לאור המשכתו יתברך בבחינות המדות אשר על כן נצח הוד יסוד דבינה נערכים מכלי הזעיר אנפין:

ס״הועל זה מבואר בעץ חיים שכאשר נצח הוד יסוד דבינה נעשו מוחין לזעיר אנפין מסתלק אור הנצח הוד יסוד דבינה ונמשך בבחינת נצח הוד יסוד דבינה אור המוחין דזעיר אנפין בסוד וראיתן על האבנים שירכין דבינה מצטננין והאור המסתלק מנצח הוד יסוד דבינה נעשה להבינה נצח הוד יסוד חדשים כי אמת הוא שנצח הוד יסוד דבינה מצד כלי הזעיר אנפין נערכין מצד הזעיר אנפין ואור אין סוף ברוך הוא הנמשך בהנצח הוד יסוד הוא אור המדות שהם הזעיר אנפין אבל אף על פי כן מוכרח להיות אור אין סוף גם כן בבחינת השפעת הבינה להתמשך בבחינת הבינה הזאת בכדי לחבר אור אין סוף עם הכלים בקישור אחד על ידי עצם הבינה שלמעלה מן המדות אבל ההתמשכות הוא למעלה מן הכלים דזעיר אנפין ונעשה בחינת כתר עליהם ועיין בעץ חיים בשער הצלם בענין הלמ"ד אשר בחינתו מנצח הוד יסוד דבינה החדשים והבן היטב.

ס״ווהנה הנצח הוד יסוד דבינה המתמשכים בזעיר אנפין ומתחברים עם כלי המדות נעשו ממש בחינת מדות שהם בחינת זעיר אנפין כי בבחינת מדות דהיינו בבחינת חסד יש בהחסד הזה גם כן בחינת ראש ובחינת תוך ובחינת סוף בחינת ראש החסד הוא כוונת חסדו יתברך ובחינת התוך הוא עצם חסדו יתברך ובחינת הסוף הוא השפעת והתקשרות חסדו יתברך להיות נמשך בעולמות על ידי מדת החסד הזה אבל כל זמן שלא נמשך השכלת והבנת החסד הנמשך מרצונו הרי לא נגלה במדת חסדו כי אם מדת החסד בלבד דהיינו שיש בכחו יתברך בחינת החסד אבל כאשר נגלה מכחו יתברך הבנת החסד הזה וכוונתו אז נתגלה גם כן כוונתו שבבחינת חסד בעצמו ומתחבר עם ההשכלה וההבנה ונעשה חסד אחד:

ס״זוהנה בבחינת נצח הוד יסוד דבינה יש גם כן בחינת ראש תוך סוף והם הנקראים תלת פרקין דבינה דהיינו עצם ההשכלה והבנה הנמשך מרצונו יתברך בהשפעתו יתברך לבחינת חסדו כו' והבנת החסד מצד עצמו להבין עצם החסד אשר בכחו יתברך ויש בהבנה זו גם כן להבין השפעת חסדו זה להתגלות ולכן בהתמשכות הנצח הוד יסוד דבינה מתחבר ההשכלה של הבינה שהוא פרק העליון עם פרקים העליונים דחסד ונעשה ראש החסד וגם כן פרק האמצעי עם בחינת עצם החסד שהם שני פרקים האמצעים ונעשה גוף החסד וכן פרק התחתון דבינה עם בחינת ההשפעה של החסד ונגלה בחינת ההשפעה כי שלא בבחינת הבינה לא היה מתגלה בחינת כוונת החסד וגם לא היה מתגלה בהעצם שהוא התוך כי אם רק בחינת כח המדה בעצמה וכן בהשפעה לא נתגלה כוונת ההשפעה:

ס״חלכן המדות שהוא הזעיר אנפין לא היו כל בחינותיו כי אם ששה מדות וראש תוך סוף שבו לא נתגלית בו ההבנה כי אם כלי ההמשכה בלבד ולכן בכל הבחינות לא היו רק שני פרקין כי היה חסד התגלות הבנה אבל בהתגלות ההבנה אז נתחברו ונגלו בכל בחינות ההבנה שבהחסד ונעשה בעל תשע ספירות באופן התחברות הנזכר לעיל כי בכל בחינות המדות הן בראש ובתוך ובסוף מוכרח להיות התגלותם דייקא על ידי הבינה כנזכר לעיל ולכן מבואר בעץ חיים שבעת ההגדלה מתחבר פרק עליון דבינה עם שני פרקין העליונים דחסד ונעשו כלי חכמה דזעיר אנפין ופרק אמצעי דבינה נתחבר עם שני פרקים האמצעים ונעשה מזה כלי חסד דזעיר אנפין ופרק התחתון דבינה נתחבר עם שני פרקין תתאין ונעשו כלי נצח דזעיר אנפין וכן בקו שמאל וכן בקו אמצעי והמבין יבין:

ס״טוהנה הבחינת נצח הוד יסוד דבינה מוכרח להיות אפילו בבחינת קטנות דזעיר אנפין שהם רק בחינת גילוי המדות לבד מוכרח להיות בזה הגילוי חכמה והבנה דהיינו בבחינת גילוי המדה נגלה לאיזה דבר היא המדה ובאיזה אופן כו' כמו שאנו רואים בחוש שאפילו בקטן שבקטנים כל הנהגתו הוא רק על פי מדותיו הנה נראה בזה שיש לו איזה השכלה למדותיו ואפילו בבהמה שכל מהותה אינה רק מדות ואף על פי כן אנו רואים שיש לה איזה דעת והשכלה מה שתאהוב ומה שלא תאהוב ולברוח מדבר המזיק אותה וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה על פסוק ידע שור קונהו שאפילו הבהמה מכרת רבונה ומכרת מקומה ודירתה ויש בהם גם כן חילוקים בהשכלתם כמאמר רבותינו זכרונם לברכה האי תורא פקיחא הוא ויש שור חרש שוטה וכו' אך אף על פי כן אינם נערכים בבחינת דעת וחכמה כלל מצד שעיקר הנהגתה הוא רק על ידי טבעה וכן בקטן עיקרו הוא הטבעית לאהוב וכו' וההשכלה טפילה להמדה הטבעית דהיינו שיבין אהבתו כו':

ע׳כן הוא כביכול אפילו בעת קטנות זעיר אנפין דהיינו שאינם נגלים מכחו יתברך בהנהגות העולמות כי אם החסד והגבורה לבד ולא נגלה כוונתו יתברך בבחינת החסד והגבורה אף על פי כן כל הנהגות חסדו יתברך וגבורותיו כו' הוא על בחינת סדר העולמות בכל פרט רק שאינו נגלה כי אם חיצוניות המשכתו יתברך בעולמות ולא נגלה על ידי העולמות כוונתו יתברך ובינתו בבחינת ההנהגה כי אם נגלה רק בבחינת טבע העולמות ולא נגלה רק הטבעית של כל בחינה ובחינה שבעולמות אבל ההשכלה וההבנה והדעת שהוא התגלות יחודו יתברך בהעולמות ואשר כל הנבראים אינם מתנהגים על פי הטבע כי אם על פי מכוון מאתו יתברך כדי שעל ידי העולמות יהיה נגלה יחודו יתברך בהם אשר לכוונה זו נבראו ועל ידי הכוונה זו נמשכים כל ההטבעות של כל הנבראים כמו שכתוב כולם בחכמה עשית וכמו שכתוב כל פעל הוי"ה למענהו בחינת כוונתו זו לא נגלה בבחינת המשכת מדותיו יתברך:

ע״אוכאשר לא נגלה התגלותו יתברך כי אם בבחינת הטבעה שהוא על פי מדות נקרא התגלות הזעיר אנפין בבחינת קטנות בלבד בבחינת שש קצוות בלי התגלות הראש שהם חכמתו ובינתו ודעתו יתברך שבבחינת העולמות אבל כשנגלה חכמתו ובינתו יתברך בבחינת התגלות העולמות דהיינו שנגלה כח התקשרותו יתברך בהעולמות אז נתגדלו המדות שהם הנהגות טבעיות העולם בבחינת חסדו וגבורתו ונגלה בהם בחינת חכמתו בינתו דעתו וכוונתו יתברך אז נתגלה ראש המדות שהם בחינת הנהגתם כו':

ע״בוהנה כבר נתבאר לעיל שיש בבחינת התגלות חכמתו ובינתו יתברך בבחינת עולמות גם כן שני בחינות בחינת חיצוניות ופנימיות ולכן יש שני בחינות הגדלות המדות דהיינו הגדלה אחד הוא להבין התקשרותו יתברך ויחודו בכל פרט בבחינת הנבראים אשר נמשך בהם אור אין סוף מצד יחודו בהם ומתייחד בהם בבחינתם הנגלים בבחינת עולמות:

ע״גוהגדלה השנייה הוא התגלות פנימיותם של העולמות אשר מצד הפנימיות הרי אין הכלים נערכים כלל לבחינה ומהות נבדל כי אם שהכל הוא עצמותו ברוך הוא לבדו ואפילו מצד הכלים נגלה שאין עוד מלבדו ויש בבחינה הזאת כל בחינות ההתגלות שבבחינת התגלות חיצוניות העולמות בבחינת כלים שלהם הנגלים למהות נבדל רק שהם מתקשרים ביחוד כמו הנפש בגוף אשר יש בזה קטנות וגדלות כן יש בבחינת הפנימיות גם כן בחינת קטנות וגדלות דהיינו התגלות המדות בלי התגלות ההשכלה בהם ויש בהם התגלות ההשכלה והתגלות המדות שבבחינת פנימיות ונקרא בחינה זו בחינת אהבה רבה אשר אהבה הזאת היא לצאת מגדרי הכלים ונקראת בהמה רבה שלפני אצילות כמבואר בספר הקדוש ליקוטי אמרים מאדונינו מורינו ורבינו נשמתו עדן ויש בזאת האהבה בחינת ראש שהם החכמה בינה דעת להבין ולהשכיל עצמותו ברוך הוא בבחינת הבנה שלמעלה מן הכלים. והנה בבחינה הראשונה המוחין הם מנצח הוד יסוד דישראל סבא ותבונה ובבחינה שנייה שהוא מצד הפנימיות המוחין המה מנצח הוד יסוד דאבא ואמא עילאין:

ע״דוכן בבחינת רצונו יתברך המתמשך בבחינת הכלים אשר מצד רצונו יתברך הוא כל הנהגות העולמות יש גם כן שני בחינות הנזכרים לעיל בחינת חיצוניות הרצון ובחינת פנימיות הרצון כי על ידי בחינת רצונו יתברך נמשכים כל המוחין הן מצד הפנימיות והן מצד החיצוניות ובתוך כל הבחינות הנזכרים לעיל ועל ידיהם נמשך אור אין סוף בבחינת זעיר אנפין שהם בחינת הכלים שהם מדותיו יתברך אשר המה בניינו של עולם והתקשרותו וסדרו אשר סידר המאציל ברוך הוא לצורך חיות העולמות וכוונתו יתברך בהם:

ע״הוהנה בהתמשכותו והתקשרותו יתברך בבחינת התגלות העולם תמצא חמשה בחינות אחד הוא מצד כוונתו יתברך בבחינת התגלות אלקו"תו בעולמות בדרך כלל מוכרח להיות כל בחינת העולמות בדרך כלל כביכול בהסכם בבינתו יתברך הנובע מרצונו יתברך בבחינת כתר אשר בבחינת בינה הוא הבנת התקשרות האורות עם הכלים כמבואר לעיל והוא הנקרא בחינת עיבור במעי אימא ואז נקרא כל בחינת הזעיר אנפין שהוא בחינת כלים לגלות אלקו"תו יתברך בבחינת נצח הוד יסוד ואז הוא תלת כלול גו תלת דהיינו שעדיין אינו גילוי למדותיו יתברך וחכמתו ובינתו יתברך כי אם מוסתר בבינתו בבחינת נצחון בלי התגלות אחר ואחר זה הוא הולדה ממעי אימא דהיינו שנתגלה חסדו וגבורתו ותפארתו בבחינת מדה לההתמשכות וזהו נקרא בחינת יניקה שהמדות מתנהגים על ידי הבינה ויונקים ממנה באיזה אופן יהיה החסד או ההיפוך שהוא הגבורה:

ע״וואחר התגלותם של המדות נתגלה בחינת כוונתו יתברך בהמדות והוא חכמתו ובינתו ודעתו יתברך ושיהיה מתנהג בחסדו על פי החכמה והבינה ונצח הוד יסוד דבינה שהוא ההשפעה מבינתו יתברך לצורך המדות בהנהגתם באיזה אופן יומשך אורו יתברך בהכלים האלו ושיתקשרו ויתאחדו על פי חכמה והבנה בכל פרטי המדות וההשפעה הזאת שמבינתו אינה כי אם לצורך הנהגות עולמו בבחינת המדה בבחינת הבנה והשכלה בבחינת החסד והגבורה כו' וכל זה הוא השכלה בערך הנהגת סדרי העולמות בבחינת חכמה והבנה ואז מאיר ונמשך חכמה בהמדות מצד העצם ובעיקר כוונתו יתברך שלא מצד המדות כי אם מצד העצם של הכוונה שלא בערך הנגלה בהמדות אזי נגלה רצונו יתברך שלמעלה מן החכמה והבנה כי אם רצון ובתוך כל הבחינות האלו נמשך אור עצמותו ברוך הוא בבחינת המדות האלו שהם הכלים להמשיך אור אין סוף בהם על ידי בחינת הלבושים האלו נמצא בענין התקשרותו יתברך בבחינת הכלים הם חמשה בחינות נפש רוח נשמה חיה יחידה.

ע״זראשונה הוא בחינת נצח הוד יסוד שהוא בבחינת עיבור נקרא נפש ובחינת התגלות המדות נקרא רוח ובחינת התגלות השכלת המדות נקרא נשמה. ובחינת התגלות השכלתו והבנתו מצד עצם כוונתו יתברך הנמשך מצד רצונו יתברך בבחינת כוונתו יתברך העצמית שהוא כח כל הכלים עם האורות נקרא בחינת חיה ואז נמשך רצונו יתברך שלמעלה מן ההשכלה כי אם בבחינת פלא והוא בחינת יחידה וזהו המקשר כל הבחינות האלו להיות עובר אור אין סוף ברוך הוא בבחינות כלים האלו שהוא זעיר אנפין ולהתייחד בהם בבחינת המשכת אור עצמותו ברוך הוא בלי שינוי והבדל כלל וכל הבחינות האלו המה הכל מצד מדותיו יתברך אשר הם עיקרם בבחינת כלים להמשיך ולגלות אלקו"תו יתברך על ידם בהעולמות.

ע״חוהנה החמשה בחינות הנזכרים לעיל מוכרחים להיות בקטנות ובגדלות אך בקטנות נמשך מכלי התבונה מבחינת חיצוניותם וגם מכלי הבינה גם כן מצד חיצוניותם ומבחינת נצח הוד יסוד שבנצח הוד יסוד שלהם אשר מצד חיצוניות הכלים הם נתגלו בבחינת נפש ומכלי אמצעים שבנצח הוד יסוד דנצח הוד יסוד שלהם הנזכר לעיל נתגלו בחסד גבורה תפארת בבחינת רוח ומהפנימיות שלהם נתגלים בבחינת נשמה וזהו מבחינת תבונה שבתבונה וכן כיוצא בזה בבחינת חיה שהוא השכלה שמצד העצם הם גם כן באופן זה מנצח הוד יסוד דנצח הוד יסוד שלהם וכן מרצונו יתברך הוא מחצוניות נצח הוד יסוד דנצח הוד יסוד וכשנתגדל יותר נתגלה מהתבונה דהיינו מנצח הוד יסוד דתבונה שנייה ואי אפשר לבאר כל הפרטים כי המבין יבין מעצמו אשר יש בזה כמה בחינות לאין קץ וכאשר תעיין בעץ חיים בדרושי הזעיר אנפין בחינות לאין קץ אבל דרך כלל נצח הוד יסוד שבזעיר אנפין נקרא בחינת נפש וחסד גבורה תפארת בחינת רוח וחכמה בינה דעת בחינת נשמה הנמשכת מבחינת ישראל סבא ותבונה שהם הבנתו יתברך בבחינת התגלות האלו מצד המדות כנזכר לעיל:

ע״טלכן יש כנגד זה כלים והכלים הם מבינה דהיינו מנצח הוד יסוד דתבונה שמתחברים עם המדות דהיינו שליש עליון דנצח דבינה נתחבר עם שני פרקין עילאין דחסד ונעשה כלי חכמה וכן פרק עליון דהוד דתבונה עם שני פרקין עילאין דגבורה ושליש תחתון דחסד עם שליש עליון דנצח עם פרק אמצעי דנצח דתבונה נעשה כלי חסד וכן פרק תחתון דנצח דתבונה עם שני פרקין דנצח לקישור כלי נצח זהו בקו ימין וכן הוא בקו שמאל וכן הוא בקו אמצעי וכמו שנתבאר לעיל בכל הפרטים:

פ׳ובחינת נצח הוד יסוד דאבא ואמא עלאין שהוא התגלות כוונתו יתברך כאשר הוא מצד עצם כוונתו יתברך בבחינת רצונו מתלבשים בבחינת נצח הוד יסוד דתבונה גם כן על דרך הנזכר לעיל כי אם שהם אינם מתגלים בבחינת כלים כמבואר לעיל ונצח הוד יסוד דאריך אנפין שהוא רצונו יתברך מתלבש בבחינת נצח הוד יסוד דאבא ואמא ובתוך כולם עובר אור אין סוף ברוך הוא בבחינת הכלים האלו להתקשרות יחודו יתברך בבחינת העולמות על ידי בחינות האלו כמו שידוע כי התגלות ההשפעה מהמדריגה הגבוה לבחינה שתחתיה הוא על ידי נצח הוד יסוד שהם ירכין לבר מגופא דהיינו להשפיע ממהותו בבחינת המקבל אבל עצם הגוף של הגבוה ממנו אינו מתגלה בבחינה שתחתיה אשר מצד העצם אין ערך כידוע שכל בחינה תחתונה שבעליונה אינו ערך לגבי בחינה הנמוכה ממנה ולכן אינו נמשך מבחינת תבונה כי אם הנצח הוד יסוד אבל גופא שהוא התפארת נעשה כתר לזעיר אנפין שהוא למעלה מן הזעיר אנפין וכן הוא בנצח הוד יסוד דאימא עילאה וכן הוא בנצח הוד יסוד דאריך אנפין אשר עצם מהותם אינו בערך ההלבשה וההשפעה כי אם כל התחברותם על ידי הנצח הוד יסוד ולכן אפילו בנצח הוד יסוד דבינה היה הסתלקות האור דבינה מהם כי אם נשארו בחינת כלים שהוא כלי התחברות בחינת זעיר אנפין עם הכלים:

פ״אהנה הגם שפעמים עולה זעיר אנפין עד החסד גבורה תפארת ופעמים יותר כי בבחינת עליה נעשה החסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד וגופא של בינה נתעלית במעלה יתירה כמשל מהחכם המשפיע להמקבל הרי אינו משפיע מעצם חכמתו אשר אינה בערך להמקבל כי אם המשכה והשפעה מחכמתו העצמית בערך המקבל אבל כאשר הוא על פי עצם חכמתו לא יוכל המקבל לקבל וכאשר המקבל מתעצם ומשיג יותר כוונת רבו אזי מבונן רבו אליו חכמתו היותר גדולה וממשיך אותה אליו והנה כמו כן יובן זה כביכול בעליות העולמות שהוא בחינת זעיר אנפין כפי העלייה אשר עולה דהיינו בבחינת ביטול ויחוד יותר מתגלה מכח עצמותו יתברך שבבחינת חכמה ובינה השכלות יתירות ובחינת גילוי חכמתו ממש שבבחינה התחתונה נעשה בחינת נצח הוד יסוד ודי למבין והנה בבחינת גדלות זעיר אנפין יש בחינות לאין מספר כפי עבודת התחתונים ועלייתם כך הוא ההתגלות כביכול כמו שיתבאר לקמן בעזר השם:

פ״בוהנה בבחינת גדלות זעיר אנפין הגם שעיקר הגדלות הוא בכלים הפנימים בהמשכת אור אין סוף בהם על פי לבושים דחכמה בינה ודאריך אנפין כנזכר לעיל נמצא שכל עיקר הגדלות הוא מצד שנגלה חכמתו ובינתו יתברך ביתר שאת בהכלים כמו כן אפילו הכלים מתגדלים בערכם הן בפנימיות הכלים הן בחצוניות הכלים:

פ״גויובן זה על פי משל מהחכם המצמצם חכמתו להשפיע להתינוק אזי הוא מדבר בערך התינוק והנה בחינת הדבור הוא חצוניות הכלי אשר על ידו ממשיך חכמתו וכו' והנה בבחינת דיבור יש גם כן בחינת הכלים שמצד החצוניות דהיינו אותיות הדיבור וצירוף הדבור לתיבה וצירוף התיבות באופן הנאות והנה כאשר אינו נגלה כי אם הדבור בחצוניות ואינו נגלה מתוכו כוונת המשפיע וחכמתו בזה הנה הדבור הוא בתכלית הקטנות אבל כשנתגלה כוונתו וחכמתו בזה אזי הדבור בבחינת חצוניותו מתגדל גם כן דהיינו שעל ידי החכמה הנתגלה מבין דיוק הדברים וצירופיהם וצירוף התיבות ומבינים שהכל הוא בדיוק ואז נתגדל אפילו החצוניות להתגלות המכוון בהחצוניות ואדרבה מבחינת החצוניות כשתדייק בכל כוונת הצירוף יכול להשכיל מזה יותר חכמה:

פ״דכן הוא כביכול כידוע ומבואר לעיל שחצוניות הכלים הנקראים בשם גידין ועצמות שהוא התגלות הנגלה בעולמות בבחינת חיצוניות והתחברותם בבחינת חיצוניות בטבעם והשכלתם וכמו שמבואר לעיל עיין שם כשאינו מתגלה על ידם כביכול מדותיו יתברך וחכמתו וכוונתו בהם אזי נראים לחיצוניות גמור בבחינת קטנות אבל אם יתגלה כביכול אלקו"תו יתברך על ידי הכלים ובחינת יחודו בהם אז אפילו בחיצוניות שנתגלו פרטי כוונת סדורם וכחותיהם והרכבתם וגידולם וסיבובם מזה יושכל כוונת הבורא ברוך הוא בהם דייקא מצד חצוניות כמו שכתוב כי אראה שמיך כו' וכמו שנאמר בשלמה המלך עליו השלום וידבר על העצים ועל האבנים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר בקיר כי מחמת גדולת חכמתו נגלה לו כל פרטי ההתגלות אפילו מצד חיצוניות גידולם ואופנם מחמת השכלת פנימיות החכמה נגלה אליו גם כן כל פרטי החכמה שמצד החיצוניות ממש:

פ״הולכן מבואר בעץ חיים שבבחינת גדלות דזעיר אנפין האמיתי נתגדלו כל פרטי אברים החצונים של זעיר אנפין ופרטי אברים הפנימים עד שנעשו רמ"ג כלים וחמשה חושים המתגלים באברים נשלם רמ"ח ומהכלים האלו הם רמ"ח מצות עשה כאשר תעיין בשער פרקי הצלם אשר אברים החצונים נתגדלו באורך וברוחב ונעשו כל אחד כ"ז כלים ושלשה פעמים כ"ז הוא פ"א וכו' עד שנשלמו לשלש פעמים פ"א ונעשו רמ"ג והיינו כידוע מאמר הזוהר שבאורייתא ברא קודשא בריך הוא עלמא ולכך לא יש בחינה בעולם בבחינת ברואים הנגלים שאין לו כביכול כוונה מיוחדת וטעם מכוון בבריאותו בכדי שיתגלה על ידו רצונו יתברך שהוא בחינת התורה נמצא יש בכל פרט טעם ידוע מאת הבורא ברוך הוא בכדי שעל ידו יתגלה התקשרותו יתברך על ידי התורה והמצות אבל כשהתגלותם של העולמות בבחינת קטנות שהוא בחינת חיצוניות ולא נגלה יחודו יתברך בהם והתקשרותו בבחינת כוונתו יתברך שהוא בחינת רצונו וחכמתו יתברך שבבחינת הכלים שהם בחינת העולמות אז נגלים העולמות בבחינת קטנות גמור:

פ״ואבל כשנגלה על ידי הכלים יחודו יתברך וכוונתו ורצונו אז נגדלו כל הכלים בכל פרטיהם אפילו בבחינת חיצוניות להיות נגלה על ידם רצונו יתברך דהיינו שכל בחינת התקשרותו יתברך הנקרא בבחינת אדם שהוא כח קישור העולמות בכחו יתברך על ידי בחינת הכלים כמבואר לעיל נגלה על ידי כלים החיצונים רצונו יתברך ויש מצות שתלוים בעין ויש מהן שתלוים באזן ויש מהן שתלוים בפה ויש בבחינת ידים ויש בבחינת רגלים והכל בבחינת חיצוניות ויש מהן שתלויין בלב ויש מהן בכבד שהם בחינת כלים הפנימים וכן בכל האברים נתגלה רצונו יתברך כי בכל בחינת פרטי העולמות הן בפנימיות הן בחצוניות כולם פעולתם על ידי רצונו יתברך בכל הפרטים וברצונו המה הכל אחד בבחינת יחוד ממש המתקשרים בכח רצונו יתברך בבחינת פלא ואיהו ורצונו חד והתגלות זה הוא על ידי הכלים ויש בבחינת המצות חיצוניות המעשה והוא הנקרא בשר ויש בזה בחינת קישור המצוה שיהיה דוקא באופן זה והכל הוא בבחינת חיצוניות והוא בחינת גידין וגם כן עצם המצוה והשכלתה הוא הנקרא עצם מצד עצם המצוה וכן יש בהם כוונת המצוה שהוא החיות אלק"י הנמשך בהם על ידי כלים הפנימים וכן יש גם כן על דרך הנזכר לעיל מצות התלויות בפנימיות הכלים עם כוונתם שהוא החיות האלק"י הנמשך בהם מאור אין סוף ברוך הוא שהם פנימיות הכלים אשר בתוכם נמשך אור אין סוף על ידי רצונו ואי אפשר להאריך בכל הפרטים והמבין יבין מעצמו ודי למבין:

פ״זולכן על ידי עבודת ישראל ויחודם ומסירת נפשם מתגלים התורה והמצות וכידוע שלבחינת תורה ומצות נצרך מסירת נפש למסור נפשו על התורה ובזה יגלה עצם חכמתו וכוונתו יתברך ורצונו והוא עיקר גדלות האמיתי כאשר היה במתן תורה אשר אז היה בגדלות אמיתי שנתגלה שער הנו"ן שהוא כתר אמיתי הוא רצונו יתברך שנתגלה בבחינת כתר שהוא רצונו יתברך בבחינת הכלים ובמקומם יתבאר ביותר ביאור:

פ״חוהנה דרך כלל נתבאר דהיינו שיש לזעיר אנפין בחינת הכלים חיצונים שהם בחינת בשר גידין ועצמות ויש גם כן בחינת פנימיות הכלים שהם נקראים מוח לב וכבד ובתוכם מתגלים נפש רוח נשמה חיה יחידה ועל כל הבחינות הוא בחינת עור דהיינו כח המחבר לכל בחינות הכלים בקישור אחד בבחינת התגלות כל בחינות הכלים שהוא כחו יתברך שבבחינת העולמות בהתקשרות והתגלות אחד שהוא בחינת עור ונקרא חשמ"ל והוא בחינת מלכות של הכלים שהוא גילוי כל הכחות בגילוי אחד והוא הנקרא זעיר אנפין דאצילות דהיינו כחו יתברך שבבחינת העולמות כאשר הם בכחו יתברך אשר באמת הכל הוא כח אחד שהוא אין סוף ברוך הוא המתקשר ומתייחד בכל אלו בחינות הכלים שמבחינת זה הכח הוא הנגלה בבחינת העולמות ובחינה זו היא מצד העצם דהיינו שבבחינת עצמותו הנערך בהעולמות כל אלו הבחינות הכל הם בכחו יתברך:

פ״טוהנה תכלית הכוונה שיתגלה כחו יתברך של כל אלו הבחינות המבוארים לעיל בבחינת גילוי גמור ולכן יש בכח הזה בחינת גילוי דהיינו שיש בכחו זה כח הגילוי לכל אלו הבחינות ובחינת גילוי זה שבכחו הוא הנקרא בחינת מלכותו יתברך ושכינתיה ונוקבא דהיינו בחינת קבלת כל הכחות האלו לגלותם כי כל הבחינות האלו הם נערכים מצד כחו יתברך שלא בבחינת גילוי כי אם בבחינת כח לבד אך בכדי שיצאו מכח אל הפועל בבחינת גילוי אשר לזה היה תכלית הכוונה בבחינת התגלות הכחות האלו דהיינו על ידי בחינת הסתרתה דהיינו להסתיר כל הכחות האלו בבחינת עולמות דהיינו שיתגלו בפועל ממש בבחינת כלים גמורים כפי אשר נגלו לגבי דידן כל כח בפני עצמו בבחינת התחלקות גמור בכדי שיהיה נגלה בפועל ממש התקשרותו ויחודו יתברך בכל הבחינות.

צ׳והנה בבחינת נוקבא דזעיר אנפין שהיא בחינת שכינתיה יש גם כן כל אלו הבחינות המבוארים לעיל בבחינת הגילוי ואין מהצורך להאריך בפרטיהם כי ילמוד המבין מהמבואר לעיל וכמו למשל באדם הרי יש בכחו כל הבחינות חכמה ובינה ומדות ונצח הוד יסוד וכלים החצונים כאשר הם בערך עצמם אשר בחינת האדם ממולא מכל הכחות ויש בו גם כן בחינת הגילוי לגלות שכלו ומדותיו ונצח הוד יסוד שלו על ידי כלי הדבור וכלי המעשה וכו':

צ״אוהנה כל עיקר גדלות וקטנות הוא תלוי בבחינת הגילוי כמו שכתוב זה השער להוי"ה שהוא תרעא לאעלא ולנפקא שעל ידי בחינת הגילוי הזה נתגלו כחותיו יתברך וכל בחינות הגילוי הוא על ידי עבודת האדם אשר על ידי עבודתו מתגלים כל הבחינות הנזכרים לעיל כמו שכתוב אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי שעל ידו הם נגלים כל הבחינות האלו וכידוע מה שכתוב נעשה אדם בצלמנו כדמותינו דהיינו שבבחינת האדם הגשמי הנברא שהוא בחינת יש יש שני הבחינות האלו דהיינו מכחו יתברך שבבחינת זעיר אנפין שהוא כל בחינות העולמות כמו שהם בכחו יתברך בבחינת יחוד וזהו נקרא בצלמינו שהוא בבחינת כחם של העולמות בבחינת התקשרות ויחוד בבחינת אדם נקרא בחינת צלם כמבואר בעץ חיים וכדמותינו הוא בחינת הגילוי שבבחינת התגלות העולמות שהוא בחינת שכינה שהיא נקראת דמות שהיא נותנת דמיון כח יחודו יתברך בעולמות בבחינת נבראים כמו שנתבאר בשער הספירות:

צ״בולכן נאמר וייצר הוי"ה אלקי"ם את האדם דהיינו שיש בבחינת יצירת האדם מצד בחינת הוי"ה ברוך הוא שהוא בחינת היחוד ויש בו גם כן מבחינת אלקי"ם שהוא הצמצום שהוא בחינת שכינה ולכך כתיב וייצר בשני יודי"ן שהוא שני יצירות יצירה דעילאין הוא בחינת היחוד כנזכר לעיל ויצירה דתתאין שהם בבחינת התגלות העולמות בבחינת היש ובכח האדם המה מתקשרים בקישור אחד דהיינו שכמו שבכחו יתברך כל יכול לייחד שני הבחינות לאחדים דהיינו שהוא יתברך מיוחד בהם אפילו מצד הגילוי כי כמו שבכחו יתברך מתקשרים עצמות יחודו שהוא הנקרא זעיר אנפין עם כח הגילוי שבכחו יתברך בקישור ויחוד אחד כמו שכתוב אני הוי"ה הוא שמי בלי פרודא הגם שבבחינתם הם שני הפכים אשר מצד כחו יתברך בבחינת עולמות הוא דייקא בחינת יחוד גמור ובכח הגילוי הוא דייקא בבחינת התחלקות אך אף על פי כן מצד כחו הפלא מתייחדים ביחוד גמור שני הבחינות וכמאמר הזוהר ורעיא מהימנא מסטרא דאצילותא לית אפרשותא בין קודשא בריך הוא ושכינתיה כי אם בבחינת העולמות בבחינת התגלות המה כביכול בבחינת מחולקים לגבי דידן ועיקר הכוונה הוא שיהיו מתייחדים אפילו בבחינת הנגלה כן בבחינת האדם אשר המה באים מזווגא דקודשא בריך הוא ושכינתיה יש בכוחם שני הבחינות בכח אחר כי שורש האדם הוא נמשך מרצונו יתברך בבחינת פלא כמאמר ישראל עלו במחשבה אבל בבחינת התגלות המה בחינות מחולקים ומצד כחם שבבחינת יחוד נאמר מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ומצד בחינת הגילוי נאמר ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ:

צ״גועיקר עבודת האדם לייחדם אפילו מצד הגילוי לאכפייא לסטרא אחרא ולאהפכא חשוכא לנהורא ולהפך מדות הבהמיות שמצד הגילוי לבטלם אליו בבחינת יחוד במסירת נפש להוי"ה וכל העולם לא נברא אלא בשביל האדם שעל ידי התעוררותם ויחודם דלתתא מעוררים יחודו יתברך אפילו בבחינת גילוי שיהיה נגלה יחודו יתברך בבחינת עולמות וכפי התעוררותם כן נגלה כחו יתברך בבחינת עולמות והם המייחדים קודשא בריך הוא ושכינתיה שהוא הגילוי השוכן בבחינת עולמות להיות נגלה יחודו יתברך על ידם כפי יחודם ככה בבחינת זה נגלה יחודו יתברך בבחינת האצילות אם עבודתם הוא בבחינת קטנות נתגלה יחודו יתברך גם כן בבחינת קטנות ואם עבודתם בבחינת גדלות המוחין נגלה כחו ויחודו יתברך בבחינת גדלות:

צ״דוהנה בבחינת האצילות שהוא בחינת זעיר ונוקבין יש שני אופנים בענין הקטנות והגדלות דהיינו אופן אחד הוא כאשר היה בעת בריאות העולם אשר בעת בריאת העולם נבררו מתוך השבירה כל בחינות קטנות וגדלות דזעיר אנפין המבואר לעיל והיה הזעיר אנפין בכל בחינותיו בבחינת נפש רוח נשמה חיה יחידה אבל כל בחינות ההמה הם רק מצד בחינת החצוניות דהיינו שנגלה כחו יתברך בכל פרטי בחינת העולמות בבחינת יחוד גמור אבל בחינת היחוד זה הוא מבחינת כלים הנגלים בעולמות בסידורם והנהגתם בכל פרטי סידורי העולמות אשר כולם נעשים בחכמה וכוונה מאתו יתברך וזהו הנקצב בעת הבריאה בשיתא אלפי שנין כל ההנהגות אבל עצם כוונתו יתברך לא נתגלה בעת הבריאה כי עצם הכוונה היה בשביל תוספת ההתגלות דהיינו שיהיה נגלה כח עצמותו ברוך הוא הנמשך בבחינת רצונו יתברך והוא בחינת אבא ואמא עילאין שהם בחינת כח הנעלם בבחינת התגלות רצונו יתברך הנגלה בכח השוואתו ברוך הוא לא היה אז התגלות בחינה זו כי עיקר התגלות בחינה זו הוא על ידי עבודת האדם שהוא על ידי העלאת מיין נוקבין בבחינת אתערותא דלתתא אז נמשך מיין דוכרין בבחינת תוספת אור מבחינת אין סוף בעצמו ברוך הוא:

צ״הוכמו שמבואר בעץ חיים שבעת הבריאה היה הבירור ממלכין קדמאין המובחר נתברר בבחינת האצילות ומה שלא היה יכול להתברר בבחינת אצילות נתברר בבחינת בריאה ומה שלא היה יכול להתברר בבחינת בריאה נתברר בבחינת יצירה וכן בעשיה וכן מה שלא היה יכול להתברר כלל נעשו סיגים והם הקליפות וסטרא אחרא והם נקראים מותרי מלכים שלא נתבררו:

צ״ווהנה לכאורה הוא תמוה ואינו מובן מה שאמר שלא היה יכול להתברר וכי יש חסרון בחיקו או מניעת היכולת חס ושלום אצלו יתברך הלא הוא כל יכול אשר אין זולתו ואין דבר שחוץ ממנו ואם כן איך אמר שלא היה יכול להתברר אבל הענין הוא היות שעיקר תכלית כוונת הבריאה היה שיתגלה כח שלימותו יתברך מכל הסטרין דהיינו דוקא בבחינת גבול בבחינות מחולקים ואף על פי כן יהיה נגלה בהם יחודו ועוד זאת שיהיה התגלות יחודו ואלקו"תו יתברך מצד הסטרא אחרא דייקא דהיינו לאכפייא לסטרא אחרא ולאהפכא חשוכא לנהורא כו' ולכן בכוונתו יתברך בבחינת שבירת הכלים יש כמה בחינות ואופנים דהיינו אופן אחד הוא שיתגלה יחודו יתברך בבחינת הכלים כאשר הם בכחו יתברך אשר אצלו יתברך אין מסתיר הגבול מצד כחו יתברך בבחינת פלא שהוא כל יכול להתאחד עם בחינות הכלים ביחודא חד ויחודם של בחינת הכלים כמו שהם מתאחדים אצלו יתברך בלי שינוי וריבוי כלל כי הוא אחד בהם זה נקרא אצילות וזהו שהמובחר עלה ונתברר בבחינת אצילות דהיינו בחינת הכלים כאשר נערכים בהתמשכותו יתברך בלי פרודא כלל:

צ״זויש גם כן כוונתו יתברך בבחינת שבירת הכלים באופן שיתגלו הכלים בבחינת מחולקים דוקא ובבחינת נפרדים דהיינו שיהיו נראים בבחינת יש ויהיו בטלים אצלו יתברך דהיינו על ידי ההשכלה ביחודו יתברך אשר אין עוד מלבדו בחינת כוונה זו שבבחינת הכלים לא היה יכול להתברר בבחינת אצילות שהוא בחינת יחוד גמור מאחר שתכלית הכוונה מאתו יתברך שיהיה ביטולם דוקא בבחינת יש על ידי השכלת אמיתותו יתברך ובחינת כוונה זו נתבררה בבחינת בריאה:

צ״חויש בהם גם כן הכוונה שיהיו נגלים בבחינת מדות ובבחינת התחלקות שמצד המדות כדי שיהיה נגלה יחודו יתברך על ידי הביטול שמצד המדות דייקא בבחינת אהבה ויראה טבעים בחינת כוונה זו לא היתה יכולה להתברר בבחינת בריאה כנזכר לעיל ונתבררה בבחינת יצירה:

צ״טוכן יש הכוונה בבחינת כלים הנזכרים לעיל שיהיה נגלה דוקא בבחינת עשייה ויהיה נגלה כבודו ויחודו יתברך בבחינת מעשה לכן בחינת כוונה זו לא היתה יכולה לעלות ליצירה כנזכר לעיל ונתבררה בבחינת עשיה ובחינת כוונתו יתברך שיהיה נגלה דווקא בחינת ההיפוך שהוא סטרא אחרא כדי שיהיה נגלה כבודו בבחינת יחודו דוקא מצד ההיפוך בכדי לאכפייא סטרא אחרא ולאהפכא חשוכא לנהורא דוקא אשר מצד כוונתו יתברך בבחינת שבירת הכלים הוא שיהיה התגלות אלק"ותו יתברך דוקא מצד ההיפוך על ידי בחינת לאכפייא ולאהפכא ולא היו יכולים להתברר בבחינת קדושה מצד הכוונה כנזכר לעיל ונקראים סיגים שהם מותרי מלכים שלא נתבררו עדיין והכוונה הוא מאתו יתברך בכדי שיתבררו על ידי עבודת התחתונים כמו שיתבאר לקמן בעזר השם:

ק׳לכן כל מה שמבואר שלא היו יכולים להתברר הוא הכל מצד כוונתו ורצונו יתברך שבבחינת הכלים אבל לא שיהיה חס ושלום חסרון בחיקו ומניעת היכולת חס ושלום וזהו מאמר רבותינו זכרונם לברכה בעשרה מאמרות נברא העולם ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד היה יכול להבראות אלא ליתן שכר טוב לצדיקים וכו' דהיינו שעיקר הכוונה הוא שיתבררו ויתגלה אלקו"תו יתברך מצד בחינת הנבראים בבחינת יחודם וביטולם ולאכפייא ולאהפכא כו' כנזכר לעיל ודי למבין והבן:

100

ק״אוהנה כל בחינות הבירורים הנזכרים לעיל נבררו בעת בריאות העולמות דהיינו המשכות אין סוף ברוך הוא הנמשך בבחינת עולמות בבחינת חיותם והתהוותם בכל סדרי הנהגות עולמות בחוק אשר נקצב מאתו יתברך בכל פרטי הנהגות העולמות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין על פי כוונתו ורצונו יתברך בבחינת פעולות העולמות שנמשך תמיד בבחינת פעולות העולמות בלי הפסק אפילו רגע אחד כי אם היה חס ושלום הסתלקות רצונו וכוונתו יתברך אף רגע היו העולמות מתבטלים וכו':

101

ק״בובבחינת בריאת העולמות בבחינת התגלותם יש בבחינתם כאשר הם נערכים בכחו יתברך בבחינת אצילות אשר הם מיוחדים בכחו יתברך נקרא זעיר אנפין דאצילות ויש בבחינת כחו הזה בחינת נפש רוח נשמה חיה יחידה דהיינו בחינת כחו יתברך הנמשך בכלי נצח הוד יסוד שהוא בחינת חיותם של העולמות בבחינת חיות בלבד הוא הנקרא נפש ויש גם כן בבחינת חיות העולמות כחו יתברך הנמשך בבחינת כלי המדות שהם חסדו וגבורתו ותפארתו יתברך הוא בחינת רוח ויש גם כן בחינת כחו יתברך הנמשך בבחינת השכלה שהם כלי המוחין שהם חכמתו ובינתו ודעתו יתברך כמו שכתוב כולם בחכמה עשית בבחינת הבנת ודעת של כל סדרי העולמות המתנהגים על פי חכמה ובינה הוא הנקרא בחינת נשמה ויש בחינת כחו יתברך הנמשך בעולמות על פי בחינת חכמה נעלמה אשר לא נגלה בבחינת כלים דהיינו מה שלא נגלה בבחינת התהוות העולמות והנהגתם כי אם שמתנהגים על פי חכמתו יתברך בבחינת נעלם ומכח הנעלם הזה נובע תמיד בלי הפסק לבחינת חיות העולמות בהם בבחינת התנהגותם על פי חכמה הנגלה בהם בחינה זו הוא הנקרא בחינת חיה וגם יש בכח הזה רצונו יתברך בבחינת פלא המתקשר בבחינת הכלים האלו על פי רצונו יתברך שלמעלה מן ההשכלה וההבנה כי אם ברחינת פלא ומבחינת פלא הזה נובעים החכמה ובינה הנעלמים כמבואר לעיל שהוא כחו יתברך שנמשך בבחינת פלא הזה הוא הנקרא יחידה דזעיר אנפין וכל אלו הבחינות המה מתאחדים אצלו יתברך לכח אחד וכל זה נקרא זעיר אנפין דאצילות שהוא כחו יתברך הנמשך בבחינת כלים בבחינת חיות העולמות וכל בחינת הזעיר אנפין הוא נמשך מבחינת רצונו יתברך הכולל על ידי חכמה ובינה הכוללים הנובעים ממוחא סתימאה שברצונו יתברך אשר עיקר רצונו יתברך הוא לגלות יחודו יתברך ושלימותו על ידי הכלים האלו ועל ידי בחינת רצונו שהוא אריך אנפין עובר אור אין סוף בכלי הזעיר אנפין ומתייחד בהם ביחודא חד:

102

ק״גוכל עיקר כוונתו ורצונו יתברך בבחינת הכלים האלו הוא בשביל לגלות שלימותו יתברך בבחינת התגלות גמורה בבריאה יצירה עשיה דוקא ורצונו יתברך שבבחינת גילוי זה הוא הנקרא נוקבא דזעיר אנפין ובחינת שכינה שהוא כח הגילוי שבכחו יתברך לגלותם דוקא בבחינת יחוד העולמות מצד הנגלה מכחו ובחינת גילוי הזה הוא בחינת מלכותו יתברך המסתתרת בבריאה יצירה עשיה להסתיר כחו יתברך ולגלותו בבחינת דמיון בבחינת נבראים כמבואר לעיל בכמה מקומות וכח גילוי זה הוא מסתתר אפילו בבחינת סטרא אחרא כמו שכתוב ומלכותו בכל משלה ועוד כתיב רגליה יורדות כו' לחיות הסטרא אחרא שיהיה נגלה ההיפוך כמבואר לעיל אשר זהו עיקר הכוונה וכל הבחינות האלו הם המתבררים בעת בריאות העולמות וכל זה נקרא חיצוניות כי בבחינת הבריאה לא נגלה עצם כוונתו כי אם הסדר הנקצב בבריאה כדי שעל ידי הסדר הזה יהיה נגלה כוונתו ורצונו יתברך האמיתי:

103

ק״דוכל בחינת קיום העולמות האלו הם על ידי אבא ואמא שהם חכמה ובינה הנעלמים הנובעים מרצונו יתברך שהוא אריך אנפין ממוחא סתימאה דביה לצורך חיות וקיום העולמות וסידורם לכן זיווגם תדיר בלי הפסק דהיינו שמוכרח להיות נמשך כחו יתברך הנעלם בבחינת הבנה להתהוות העולמות וחיותם בלי הפסק.

104

ק״הובחינת זיווג זה נקרא בחינת זיווג חיצוניות דאבא ואמא והנה תכלית הכוונה שברצונו יתברך בבחינת הכלים האלו שהם בחינת התקשרותו בעולמות הוא בשביל גילוי אלק"ותו יתברך בעולמות בריאה יצירה עשיה דוקא שיתגלה יחודו יתברך דוקא מצד הנגלה ואפילו בבחינת ההיפוך:

105

ק״ווהנה בבחינת כוונתו יתברך יש שני בחינות. בחינה אחת הוא שיתגלה יחודו יתברך בבחינת העולמות כמו שהם בכחו יתברך אשר בכחו יתברך הם הכל ביחודא חד כן יהיה נגלה היחוד בעולמות בבחינתם דווקא שלא יהיו בבחינת נפרדים וזהו הנקרא יחודא תתאה דהיינו שיהיה נגלה יחודו יתברך בבחינת התחתונים בבחינתם וביטולם כמו שהם מתייחדים אצלו יתברך ביחודא חד בבחינת יחודא עלאה ובחינה השניה הוא בכדי שעל ידי יחודם בבחינת עולמות יהיה נגלה עצם כוונתו ורצונו יתברך בתוספת אור והתגלות אשר לא נגלה בבחינת כלים בעת הבריאה:

106

ק״זובחינת תוספת אור וגילוי הזה הוא נגלה על ידי מסירות נפשם של התחתונים שמוסרים נפשם להוי"ה ביחודו יתברך לצאת מגדרי הכלים בביטולם ומסירת נפשם דווקא מצד ההיפוך אשר מצד בחינת הכלים מצד ההסתרה נגלה דווקא היפוך היחוד וכשמבטלים ומהפכים מדותיהם שמצד ההיפוך ומוסרים נפשם וגופם להוי"ה אשר בזה נגלה ביטולם מצד עצמותו יתברך אשר אין נערך בבחינת הכלים כי אם מצד רצונו יתברך אשר אינו בבחינת ערך כלים כלל בזה מעוררים תוספת אור בבחינת יחודו יתברך להיות נגלה כח עצמותו ברוך הוא בבחינת העולמות והכלים ועל ידי זה ממשיכין המשכות חדשות מאין סוף ברוך הוא בבחינת התגלות הכלים ולהיות נגלה כח התחברותו יתברך ויחודו בבחינת יחוד עצום על ידי בחינת פנימיות אבא ואמא שהם חכמה ובינה הנעלמים שהוא עיקר כוונתו יתברך הנובעים מבחינת רצונו יתברך מעיקר כוונתו שהוא גילוי אין סוף ברוך הוא בעצמותו בבחינתו כביכול שלא בבחינת המשכה בבחינת כלים והוא הנקרא פנימיות המוחין דזעיר אנפין הנמשך על ידי זיווג אבא ואמא הפנימים והוא הנקרא בחינת גדלות אמיתי שהוא הנקרא בעץ חיים גדלות שני.

107

ק״חוהנה בבחינת התעוררות הפנימיות יש גם כן שני בחינות בחינה ראשונה שעל ידי בטולם שמצד ההיפוך להבטל ולצאת מגדרי הכלים בזה מעוררים גם כן כחו יתברך שלמעלה מהכלים כנזכר לעיל ובחינה שנייה הוא שמעוררים שרשם של הכלים הנגלים דווקא בבחינת יש וסטרא אחרא אשר בשורשם המה נעלים מאד כאשר מבואר בעץ חיים ששורש הבריאה הוא גבוה מהאצילות כמבואר לעיל כי התגלותו יתברך שיהיה נגלה דווקא בבחינת גבול ובבחינת ההיפוך הוא נמשך מגילוי עצמותו ברוך הוא שאינו בערך המשכה כלל והוא בחינת מלכות דאין סוף ברוך הוא אשר מצד כחו יתברך הנשגב והנעלה עד אין קץ אשר אצלו יתברך כח הגבול עם למעלה מן הגבול בהשוואה גמורה לכן כל יכול להתגלות אפילו בבחינת הגבול וההיפוך כי קמיה כחשיכה כאורה וכמו שכתוב יהללו את שם הוי"ה כי נשגב שמו לבדו וכו' כי שם הוי"ה שהוא הגילוי בבחינת עולמות הנגלים שרשו הוא נשגב לבדו שהוא עצמותו ברוך הוא אשר אינו בערך שום התגלות והתגלות הנמשך בבחינת הכלים הוא רק בבחינת זיו והוא הנקרא הודו על ארץ ושמים ודי למבין וכמבואר לעיל ממשל שכל מי שהוא גדול ביותר בשלימות החכמה יכול לצמצם יותר חכמתו במשלים וגם להסתיר חכמתו בהיפוך וכו':

108

ק״טאשר על כן בהתעוררותם ומסירת נפשם של התחתונים מעלים מיין נוקבין דהיינו שהם מעוררים שרש הכלים שמצד כחו יתברך הנשגב אשר בכח הכלים האלו ובזה הם ממשיכים מיין דוכרין דהיינו התגלותו יתברך בבחינת פנימיותו יתברך כדי לתקן הכלים האלו דהיינו שיהיה כחו יתברך בהתגלות בבחינת הכלים דווקא שיהיה נגלה רצונו יתברך בבחינת הכלים דוקא ובזה יתגלה עצמותו ברוך הוא ממש בגילוי גמור אשר על ידי יחודו יתברך הנגלה בבחינת כלים דאצילות שהוא כחו יתברך הנמשך בבחינת יחוד הכלים הלא לא נגלה כחו יתברך בעצמותו כי אם התגלותו הוא על ידי הכלים שהם חכמתו ובינתו ודעתו יתברך וחסדו וגבורתו יתברך דהיינו שנגלה אלקו"תו יתברך מצד ההשכלה וההבנה ביחודו יתברך שעל ידי החכמה ובינה נתגלה יחודו בהמשכות חסד וגבורה שהם הכלים להתגלות יחודו יתברך ואיהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון בלי שינוי אבל התגלותו יתברך הנשגב ונעלה מבחינת השכלה והבנה עד שהחכמה נקרא בחינת עשיה אצלו ולכן נקרא החכמה כלי לא נגלה על ידי בחינת כלי החכמה:

109

ק״יכמו למשל שפעולת הנפש נגלה על ידי כלי הגוף מצד יחוד הנפש עם הגוף והנה הגם שעל ידי יחוד זה נתגלית הנפש אבל התגלותו הוא רק על ידי כלי הגוף אבל עצם הנפש אינה בערך גילוי כן התגלותו יתברך על ידי החכמה והמדות הגם שבזה יתגלה כחו יתברך ויחודו בלי שינוי כלל אף על פי כן אינו נגלה עצם האור בבחינת אין סוף ברוך הוא כי אם על ידי החכמה והמדות לכן הם נקראים כלים ממש אבל בבחינת ביטול העולמות מצד היש רווקא שאין נגלה יחודו יתברך בבחינת יש ומכל שכן בבחינת סטרא אחרא שהוא ההיפוך ואדרבה כל בחינתם הוא להסתיר יחודו יתברך ואף על פי כן מתבטלים במסירת נפשם להוי"ה ומהפכים חשוכא לנהורא וביטול זה הוא למעלה מחכמה והבנה שהם הכלים וכל עיקר הביטול נמשך מצד כחו אשר אין זולתו כלל ואין עוד מלבדו ברוך הוא בזה מעוררים כח עצמותו ברוך הוא אשר אינו בבחינת כלים כלל ומעוררים כח הכלים בשרשם אשר בשרשם הכלים עם האור בהשוואה גמורה מצד כח השוואתו ברוך הוא ובזה נגלה כחו יתברך דייקא בבחינת כלי היש בבחינת ההיפוך מצד כחו הכל יכול להתגלות אפילו בבחינת היש דייקא כי קמיה כחשיכה כאורה והוא בחינת התגלות רצונו יתברך בתורה ומצות אשר התורה והמצות המה נגלים דייקא בבחינת גבול ויש ובבחינת ההיפוך כידוע:

110

קי״אובזה נגדלו ונתרחבו הכלים שהם חכמתו ובינתו וחסדו וכו' להיות נגלה בהכלים התגלות עצמותו ברוך הוא שלמעלה מן הכלים על ידי גילוי כח השואתו ברוך הוא הנגלה על ידי התעוררות ביטול היש כי כל עיקרם של הכלים דזעיר אנפין שהם חכמה ובינה וחסד וגבורה דזעיר אנפין הוא להסתיר ולהעלים כחו יתברך על ידי הכלים בבחינות עולמות כידוע וכל עיקר צמצומו ברוך הוא בכלים הוא בשביל גילוי העולמות שהוא מדת מלכותו יתברך וכל עיקר כוונתו יתברך הנסתרת בבחינת הכלים בכדי לגלות שלימותו יתברך מצד בחינת העולמות הנגלים בבחינת היש וסטרא אחרא בביטולם ובהתהפכם וכאשר נשלם כוונתו יתברך על ידי עבודת התחתונים בזה נגלה כחו יתברך המוסתר בבחינת צמצום הכלים וכוונתו יתברך ונגלה כח השוואתו ברוך הוא בבחינת הכלים ונגדלו הכלים בתוספות אור ובהתרחבות גדול ועל זה נאמר תנו עוז לאלקי"ם וישראל מוסיפין כח בפמליא של מעלה שהם הכלים בבחינת זעיר אנפין ודי למבין והבן היטב.

111

קי״בוהגדלות הכלים הוא על ידי המשכת אבא ואמא הפנימים בהכלים האלו ונתגלה על ידי הכלים האלו המשכות חדשות מעצמות אין סוף ברוך הוא על ידי רצונו יתברך וכל זה הוא על ידי עבודת התחתונים אשר על כן יש בבחינת העבודה גם כן שני הבחינות האלו דהיינו לבטל היש ולייחדו ביחודו יתברך דהיינו לסור מהרע שהוא הנגלה לנפרד גמור מצד ההסתרה ולהתבונן ביחודו יתברך איך שכל העולמות המה בכחו יתברך מיוחדים כי אם התגלותם ליש הוא מצד ההסתרה מצד הנגלה אבל כשמתבונן בכחו יתברך שבהעולמות אשר הכל הוא כח אחד בזה מבטל העולמות וגופו ונפשו להבטל ולהכלל ביחודו יתברך ובחינה שנייה היא להעלות מיין נוקבין ואתערותא דלתתא במסירת נפשו להוי"ה שלא בבחינת העולמות על ידי שמתבונן בבחינת אין סוף ברוך הוא אשר אין עוד מלבדו ברוך הוא ואשר הוא עיקרא ושרשא דכל עלמין ומבחינת התבוננות זה מהפך אפילו חשוכא לנהורא דהיינו המדות שיש לו מצד הרע מתהפכים ומתגברים בתוספת התגברות לצאת מגדרי הכלים ולמסור נפשו ממש מצד עצמותו ברוך הוא כמו שכתוב מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כי אם כלתה נפשי וכו' שהוא כלות הנפש בזה מעלים מיין נוקבין אל פנימיות אבא ואמא הנובעים מפנימיות רצונו יתברך ובזה ממשיכים מיין דוכרין להתגלות בבחינת חיצוניות דייקא שהוא התורה ומצות אשר על ידי התורה ומצות נגלה רצונו יתברך דייקא בבחינת גבול ויש ובזה מוסיפין אור והתגלות בבחינת כלים דאצילות כנזכר לעיל ופרטי העבודה שבשני בחינות האלו יתבאר בחלק העבודה אם ירצה השם:

112

קי״גואחר כל הדברים האלה תבין שבבחינת האצילות שהוא כחו יתברך מצד העולמות בבחינת כלים ואורות שהם בחינת זעיר ונוקבין יש שני אופנים דהיינו אופן אחד כאשר היה בעת הבריאה שנבררו העולמות בכל פרטי הבחינות דהיינו אצילות בריאה יצירה עשיה דהיינו כל בחינות המשכתו יתברך שנמשך על ידי אורות וכלים שבבחינת זעיר אנפין אשר על ידי בחינת כלים האלו נפעלו כל פעולות העולמות בכללם ובפרטם והוא יתברך מתייחד עם כל בחינת הנפעלים שנפעלו על פי הכלים ביחודא חד כי אצלו יתברך המה מיוחדים בלי שינוי ופירוד כמו שנתבאר לעיל כמה פעמים והוא הנקרא קודשא בריך הוא ושכינתיה הוא כח הגילוי אשר בכחו יתברך לגלות כל הבחינות והוא הנקרא זעיר ונוקבין והוא בחינת האצילות אשר נבררו מתוך כלים הנשברים אשר נגלו ליש גמור ונפרד ובכחו הגדול בבחינת פלא מתקשר ומתייחד בהכלים בכל הבחינות והיה בבחינת הבירור הזה כל הבחינות של עיבור יניקה ומוחין וכל הבחינות נפש רוח נשמה חיה יחידה אשר הכל נקצב מכחו יתברך בבחינות המשכות העולמות בעת הבריאה בכל השיתא אלפי שני בכל הנהגתם וסידורם וחיותם והתהוותם אשר הכל מתנהג על פי סדר וכולם מתייחדים אליו יתברך בלי שינוי כלל מצד כחו הפלא.

113

קי״דוהנה בחינה זו נברר הן בקטנות והן בגדלות בכל הבחינות וכח הסדר הזה לא סר מהעולמות אפילו רגע ומוכרח להתמשך תמיד אור אין סוף בבחינת כלים האלו בחכמתו ובינתו ודעתו וחסדו אשר כולם מתנהגים בחכמתו וחסדו כו' וחיות זה הוא הנמשך על ידי זיווג חיצוניות דאבא ואמא הנובעים מרצונו יתברך הנקרא אריך אנפין שהוא רצונו יתברך לגלות אלקו"תו יתברך בעולמות התחתונים ובבחינת רצון הזה נכללים כל הכלים האלו ומתקשרים בקישור נפלא בכח אחד מיוחד הנמשך מכח השוואתו יתברך שהוא בחינת מחשבתו הקדומה יתברך אשר עלה ברצונו הפשוט לגלות שלימותו יתברך ומבחינת רצונו יתברך נאצלו הכלים האלו כאשר נתבאר לעיל ובכח הרצון הזה כלולים כל סדרי העולמות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין בכל פרטיהם והתקשרותם זה בזה:

114

קי״הובחינת התכללות כל סידורי העולמות והתקשרותם זה בזה הכלולים בכח הרצון דאצילות הוא הנקרא חכמה סתימאה שברצונו שהוא כח סתום אשר אינו בערך התגלות כלל ומבחינת חכמה סתימאה שברצון נובעים אבא ואמא שהם חכמה ובינה הנעלמים בבחינת חיות והתקשרות כל העולמות על ידי הכלים דאצילות אשר מתנהגים כולם בחכמה וכח הנביעו הזה הוא בלי הפסק ולכן מתחברים תמיד דהיינו כחו יתברך הנמשך מחכמה סתימאה שברצון שהוא חכמה דהיינו כח מ"ה שהוא כח מהותם של הכלים הנכללים בכחו להיות נתגלה הכח בבחינת השכלה והבנה בפעולות הכלים האלו להתקשר עם האור הנובע בתוך הכלים האלו והתקשרותם הוא בבחינת יחוד והתקשרות העולמות לכן זיווגייהו תדיר דלא מתפרשין לעלמין ואלו היה חס ושלום הסתלקות חכמה ובינה מהעולמות היו בטלים כל העולמות כי על ידי חכמה ובינה אלו נמשך עצם חיותו יתברך בחיות והתהוות העולמות אשר עצם חיות אור אין סוף הנמשך בעולמות נקרא בשם קו כמו שנתבאר לעיל:

115

קי״ווכמו למשל באדם שמשפיע ממהותו לזולתו אשר כל השפעתו הוא על פי דבורו והנה בעת שמדבר מוכרח להיות נמשך מכח הרצון שבנפשו להשפעה זו בהשכלה והבנה בלי הפסק במוחו ומההשכלה וההבנה מתעוררין מדותיו להשפעה הזו ועל ידי מדותיו נמשך חיות נפשו בהדבור אבל אם לא יהיה נגלה במוחו חכמה והבנה להשפעה זו ממילא לא יהיה לו מדות לזה ויסתלק הדבור נמצא בעת דבורו מוכרח להיות נמשך תמיד במחשבתו בחינת חכמה ובינה בכדי שעל ידי החכמה ובינה יתמשך בחיות נפשו בבחינת הדבור:

116

קי״זכן הוא כביכול בבחינת בריאות העולמות שהוא בחינת התגלות מכחו על ידי דבר הוי"ה מוכרח כביכול להיות דבורו תמיד בהתגלות כמו שכתוב לעולם הוי"ה דברך ניצב בשמים וכמבואר בשער היחוד והאמונה של אדונינו מורינו ורבינו נשמתו עדן (פרק א') ואלו היה מסתלק הדבור אפילו רגע אחד היו העולמות בטלים לגמרי ובחינת דבר הוי"ה הוא נמשך מבחינת מדותיו יתברך הנמשכים מחכמה ובינה מצד רצונו יתברך ואלו לא היה התגלות החכמה ובינה מכח רצונו יתברך ממילא היו בטלים המדות והדבור אשר על כן מוכרח להיות תמיד נמשך ההשכלה בבחינת כח הדבור להיות נמשך בבחינת דבורו יתברך שהוא מלכותו יתברך הנקרא דבר הוי"ה:

117

קי״חוהנה בחינות אבא ואמא אשר זיווגייהו תדיר הוא בחינת חיצוניות שהוא הערכת סדרי העולמות בבחינת כלים שהם הכנה להיות נגלה על ידי הכלים פנימיות כוונתו יתברך שעיקר כוונתו יתברך הוא שיתגלה שלימותו יתברך בכל העולמות כמו שנתבאר לעיל.

118

קי״טאבל בחינת התגלותו יתברך בבחינת כוונתו הפנימיות שהוא פנימיות רצונו המוסתר בתוך בחינת הכלים האלו לא נתברר בעת הבריאה כי זה תלוי בעבודת האדם אשר לכיוון זה נברא האדם אחרון לכל הברואים אשר כל הברואים נבראו בששת ימים שהוא זעיר אנפין וכל הנבראים לא נבראו אלא בשביל האדם כמאמר רבותינו זכרונם לברכה כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה כי עיקר תכלית הכוונה היתה מאתו יתברך בכדי לקשר ולייחד בחינות התגלות העולמות אשר נגלו ליש גמור ושיתגלה כבודו יתברך ואלקו"תו דוקא מסטרא דתתאין כי בזה נגלה שלימותו יתברך האמיתי מה שלא נגלה על ידי התקשרותו יתברך בבחינת יחודו יתברך כמו שכתוב וידעת היום והשבות אל לבבך כי הוי"ה הוא האלקי"ם בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד דהיינו שיתייחד בחינת הוי"ה שהוא יחודו יתברך מצד כחו יתברך אשר אצלו יתברך אין שינוי כמו שכתוב אני הוי"ה לא שניתי עם בחינת אלקי"ם שהוא הצמצום שמצד העולמות ועל ידי יחוד הוי"ה עם אלקי"ם בזה נגלה כח השוואתו יתברך דייקא כי מצד יחודו יתברך בבחינת יחוד הכלים המיוחדים אצלו יתברך לא נגלה כבודו ושלימותו מצד היש כי אם שהעולמות בטלים ונכללים ביחודו כמשל יחוד הנפש עם הגוף הנה הגם שהגוף מתייחד עם הנפש ובטל אל הנפש אף על פי כן הוא בבחינתו בחינת מהות נבדל מהנפש רק שעל ידי כח הפלא מתקשרים לכן נקרא הגוף לגבי הנפש בחינת עוד רק שהוא טפל ומתייחד עם הנפש ובטל אל הנפש.

119

ק״כאבל אף על פי כן נגלה לעוד ואיזה מהות כן כביכול בבחינת הערכת יחוד העולמות כאשר אנו מעריכים לגביה הרי אין להעריך בחינת כלים ומדות אליו יתברך ובחינת הכלים המה נגלים למהות נבדל מבחינת האור הנמשך בתוכם אך שמצד התקשרותו יתברך בבחינת פלא מתאחדים ונעשו לאחדים ואור אין סוף ברוך הוא מתייחד בהם בבחינת נפש וגוף ולכן נקראו הספירות בשם גוף כמאמר אליהו זכור לטוב בהקדמת התיקונים חסד דרועא ימינא גבודה דרועא שמאלא תפארת גופא וכו' ואור אין סוף יתברך הוא נשמתא לגופא כמאמר איהו כנשמתא לגופא לכן בבחינת יחוד זה נגלו בחינת הכלים לעוד ואיזה מהות רק שמתבטלים ומתייחדים אליו יתברך אבל בבחינת התגלותו יתברך דווקא מצד הצמצום בבחינת יש גמור ועל ידי בחינת ההיפוך אשר בטלים אפילו מצד ההיפוך בזה נגלה כח השואתו יתברך אשר אין זולתו כלל אפילו מצד העולמות וכמבואר לעיל ולכן מבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה ובזוהר הקדוש שבחינת הוי"ה אלקי"ם הוא שם מלא והוא נקרא שמא שלים כי בזה נתגלה שלימותו האמיתי וכמבואר לעיל בשערים הקודמים שעיקר השלימות הוא נגלה דייקא מצד הריחוק וההיפוך כמשל מהחכם השלם וכו' עיין שם.

120

קכ״אולכן נאמר באדם וייצר הוי"ה אלקי"ם את האדם שבחינת בריאותו הוא משם מלא בבחינת יחוד הוי"ה אלקי"ם אשר על כן בבחינת יחוד הזה ועבודה זו וביטולם מצד היש דוקא בזה נגלה כוונתו האמיתית ובזה נתוספו אורות בכלים מה שלא נגלה בעת הבריאה אשר נובע בבחינת נביעו משלימותא דכולא על ידי השלמות הרצון מאתו יתברך ומבחינת פנימיות רצונו יתברך נובעים חכמה ובינה הנעלמים להתמשך על ידיהם מאין סוף ברוך הוא המשכות חדשות עד אין קץ ועוד זאת שגם הכלים נתגדלו ונתרחבו להיות נגלה על ידי הכלים עצמותו ברוך הוא לבדו שלא בבחינת יחוד הנפש עם הגוף כי אם שנגלה עצמותו יתברך אשר אין להעריך אליו חס ושלום גוף כי כל הערכת הגוף הוא מצד הנגלה בעולמות מעריכין לכח העולמות כאשר הם אצלו יתברך בבחינת גוף אבל באמת אצלו לאו מכל אילין מדות כלל כי הוא יתברך שוה בתכלית ההשוואה אפילו מצד העולמות ואיך הוא כח השוואתו זה לא נודע ולא מושג ונעתק מההשגה כמו שכתוב עד די כרסוון רמיו ועתיק יומין יתיב דהיינו שהכרסוון הם בחינת בריאה יצירה עשיה רמיו שנתעלו עד שנתגלה בחינת עתיק יומין שנעתק מיומין שהם הכלים ודי למבין וכל עיקר עבודה זו בחיבור שני השמות הוא דוקא על ידי האדם ובעבודה זו מעלה מיין נוקבין למקורו להמשיך מיין דוכרין שהוא התגלות מעצמות אין סוף ברוך הוא על ידי גילוי רצונו בבחינת אבא ואמא עילאין ובהתגלות זה נתייחדו האורות עם הכלים וקודשא בריך הוא ושכינתיה בבחינת יחוד עצום להוליד נשמות חדשות ולהיות שוין פנים בפנים ממש דהיינו שלא יהיו נגלים העולמות בבחינת מהות נבדל כי אם בשוה ממש ודי למבין.

121

קכ״בוהנה עיקר העלאת מיין נוקבין הוא מבחינות מלכים שלא נתבררו דווקא כשמהפכין חשוכא לנהורא ומרירו למתיקו דייקא מצד ההיפוך בזה מעוררין התגלות שלימות מאד נעלה שהוא מכח עצמותו ברוך הוא לבדו וכאשר נתבאר לעיל בכמה מקומות ומעוררין בחינת המקיף שהוא דוקא על פי הכלים ועיקר העלאת מיין נוקבין הוא דוקא מצד הבירורין אבל בכדי לברר מצד הסטרא אחרא וההיפוך ולגלות אלקו"תו יתברך אפילו בבחינת היש כנזכר לעיל צריך להיות העבודה מקודם בבחינת היחוד דהיינו לייחד העולמות אליו כאשר המה מיוחדים בכחו יתברך בבחינת יחודא עילאה כן צריך לייחדם בבחינת יחודא תתאה לבטלם אליו יתברך שלא יהיו נגלים ליש ונבדל מצד מהותם כי מצד התגלות העולמות בבחינת יש והתחלקות הרי הם מנגדים ומסתירים אלקו"תו עד שהם נגלים לבחינת נפרדים שהוא על ידי בחינת הסטרא אחרא האומרים אני ואפסי עוד שמתגלים למהות נבדל בבחינת פירוד ומחשיבים עצמם למהות עוד ולכן מוכרח מתחילה לחבר הכלים ולבטלם אל אין סוף ברוך הוא בבחינת יחוד לבטל העוד ולייחדו שיהיה בטל אליו יתברך כמו יחוד הנפש עם הגוף אשר הגוף בטל אל הנפש ומתייחד עם הנפש ביחוד אחד ואין לו שום תנועה והנהגה בפני עצמו כי אם הוא בטל לגמרי לחיות הנפש וזהו אהללה הוי"ה בחיי אזמרה לאלק"י בעודי דייקא ואז כאשר מבטל היש מצד היחוד אז יהיה העבודה לבטל בבחינת כלים דייקא ולאהפכא חשוכא לנהורא דייקא מצד התגברותו על הסטרא אחרא לאכפייא ולאהפכא מצד מסירת נפש שאינו בערך הכלים מצד זה מעלים מיין נוקבין להיות נמשך מיין דוכרין לתקן הכלים להתגלות בהם כח השואתו ברוך הוא בבחינת אין עוד:

122

קכ״גוהנה מבואר בעץ חיים שלצורך זיווג אבא ואמא בבחינת חיצוניות אין צריך להעלות מיין נוקבין והתעוררות דלתתא הגם שלכל אתערותא דלעילא צריך אתערותא דלתתא כידוע אבל ההתעוררות הוא על ידי רוחא דשביק בה בעלה בעת הבריאה כי כאשר עלה ברצונו יתברך לגלות שלימותו נמשך חכמה ובינה מרצונו יתברך שהם אבא ואמא בבחינות כלים דזעיר אנפין להתייחד ולהתקשר ולגלות יחודו יתברך בבחינת חיות והתהוות העולמות אשר על כן היה יחוד זעיר ונוקבין שהוא התגלות יחודו והתקשרותו יתברך בגילוי בבחינות עולמות בעת הבריאה לצורך חיות והתהוות העולמות וזהו רוחא דשביק בה בעלה בבחינת מלכותו יתברך שהוא הגילוי הנגלה בעולמות להיות תמיד ההתקשרות וכח זה הוא המעורר תמיר להיות נמשך אורו ויחודו והתקשרותו בבחינת חיות העולמות על ידי התקשרותו בבחינת רצונו יתברך לחיות וקיום העולמות בכדי שעל ידי בחינת העולמות יתגלה שלימותו יתברך:

123

קכ״דאבל לצורך זיווג הפנימיות שהוא פנימותא שהוא לתוספות התגלות אורו יתברך ושלימותו ולהמשיך נשמות חדשות לזה צריך להעלאת מיין נוקבין מעבודת האדם על ידי עבודתם ומסירת נפשם ועל ידי ההתבררות שמבררין ההיפוך לאהפכא חשוכא לנהורא בזה מעלים מיין נוקבין לאבא ואמא הפנימיות דהיינו לכוונתו יתברך העיקרית ואבא ואמא מעלים מיין נוקבין לאריך אנפין ואריך אנפין לעתיק עד אין סוף ברוך הוא בעצמותו שהוא רצונו הקדום דהיינו שמעוררין רצונו יתברך האמיתי אשר עלה במחשבתו הקדומה שהוא כח השוואתו ברוך הוא הנמשך ממלכות דאין סוף ברוך הוא שהוא הגילוי דאין סוף ברוך הוא מצד אשר עלה ברצונו הפשוט לגלות שלימותו ועל ידי העלאת מיין נוקבין זה נמשך אור אין סוף ברוך הוא בתוספות אור והתגלות להמשיך אור עצמותו ברוך הוא בבחינת הכלים והעולמות בהמשכות חדשות לאין קץ על ידי זיווג אבא ואמא בבחינת פנימיות שהוא הנביעו מכח פנימיות הרצון הנקרא אריך אנפין כמו שנתבאר לעיל:

124

קכ״הובזה הוא הגדלות אמיתי שנגדל זעיר אנפין שהוא בחינת הכלים דהיינו שנגלו בבחינת הכלים שהוא התקשרותו יתברך בהתהוות העולמות כח עצמותו ברוך הוא מבחינת כחו השוה על ידי בחינת עתיק כביכול שהוא התענוג שמקבל מעבודת התחתונים דהיינו מגילוי שלימותו יתברך כידוע למשל מאדם כי כל בחינת תענוג של האדם נמשך מצד השלמת רצונו בלי חסרון וכל עיקר התענוג הוא דוקא מצד ההיפוך ומצד הריחוק אשר מתחבד אליו בזה נתגלה התענוג מכח הנפש למשל ממלך בשר ודם כשמתפשט מלכותו באיים רחוקים ומנצח שונאיו ואין שום מנגד אליו בזה נגלה שלימות מלכותו ויש בזה כמה משלים אשר אין צריך להאריך בהם כן כביכול מצד שעיקר רצונו יתברך לגלות שלימותו יתברך דוקא מצד העולמות ולמהוי מתכלל עילא ותתא ומכל סטרין ודייקא מצד ההיפוך כמבואר לעיל בזה נתגלה שלימותו יתברך ומתגדלים הכלים שהם חכמתו ובינתו ודעתו יתברך וחסדו וגבורתו ותפארתו בבחינת תענוג והשלמת רצונו יתברך ונגלה כח שלימותו ברוך הוא על ידי הכלים ובחינה זה הוא גדלות שני דזעיר אנפין ובבחינות גדלות זה ניתנו התורה ומצות דהיינו שנגלה רצונו יתברך דייקא מצד הכלים בעולמות התחתונים דוקא בבחינת גבול אשר שורשם הוא נעלה מאד כמו שנתבאר לעיל ויתבאר אם ירצה השם עוד בחלק העבודה:

125

קכ״ווהנה הגם שנתבאר שלצורך הזיווג אבא ואמא חיצוניות אין צריך להעלות מיין נוקבין מבחינת התחתונים זהו בבחינת המשכתו יתברך לחיות העולמות אשר העולמות הם חיים וקיימים תמיד מכחו יתברך ומהווה אותם בכל רגע בכל פרטי העולמות על ידי התקשרותו יתברך בבחינת רצונו יתברך בעת בריאות העולמות להיות נמשך בכל שיתא אלפי שני בבחינת התקשרות יחודו יתברך בבחינת הכלים אבל כדי לגלות יחודו יתברך בפועל דהיינו לגלות חסדו וגבורתו וחכמתו ובינתו זה תלוי גם כן בעבודת התחתונים:

126

קכ״זאשר על כן מבואר בזוהר ובעץ חיים שכל עליות העולמות ויחודם הכל תלוי בעבודת התחתונים אשר הם מגלים יחודו יתברך כי שלא בבחינת עבודת התחתונים הגם שמתייחד ומתקשר תמיד בעולמות אבל הוא בבחינת סתימו שלא נתגלה יחודו בעולמות כי אצלו הוא תמיד ביחוד כמו שכתוב אני הוי"ה הוא שמי בלי פרודא ומסטרא דאצילותא לית אפרשותא בין קודשא בריך הוא ושכינתיה כמו שכתוב כל כבודה בת מלך פנימה וכמבואר בזוהר על פסוק יונתי בחגוי הסלע כמו שהיונים אין מתפרשים דכר מנוקבא כך כנסת ישראל לא מתפרשא מקודשא בריך הוא לעלמין אבל מצד הגילוי נגלה כביכול שכינתא בפרודא דהיינו שנגלו העולמות ליש גמור ועיקר הכוונה שיהיה יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה אפילו מצד הגילוי:

127

קכ״חוגילוי זה תלוי בעבודת התחתונים וכל הגדלות והקטנות דזעיר ונוקבין בבחינת גילוי הוא תלוי בעבודת התחתונים כפי הגילוי הנגלה בבחינת התחתונים בבחינות התעוררותם דלתתא כן נגלה התעוררות היחוד דלעילא בכחו יתברך בבחינת אצילות בבחינות גילוי אם בקטנות נגלה אליהם כביכול בבחינות קטנות ואם בגדלות נגלה יחודו יתברך בבחינת גדלות וכאשר מגלים יחודו יתברך בבחינת העולמות אז מעוררין גילויו בתוספת אור על ידי מסירת נפש מההיפוך דוקא כמו שנתבאר לעיל ודי למבין:

128

קכ״טוהנה דרך כלל יש בבחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא שני בחינות חיצוניות ופנימיות בחינת חיצוניות הוא מה שנגלה יחודו בבחינת יחוד שמצד העולמות והכלים ובחינת פנימיות הוא התגלות אין סוף ברוך הוא שמצד עצמותו ברוך הוא שלמעלה מן הכלים הגם שהגילוי הזה מוכרח גם כן להיות על ידי הכלים שהם חכמה ובינה וחסד וגבורה אך הכלים עצמם מתעלים ביתר שאת ויתר עז בתוספות יתירה להיות נגלה על ידם עצמותו ברוך הוא כי נגלה כחם של הכלים כאשר הם בעצמותו ברוך הוא ולכן יש כח בכלים לקבל אור אין סוף ברוך הוא דהיינו מצד בחינת המקיף אשר הוא בכח הכלים ועל גביהם ובזה יתחבר אור המקיף עם אור הפנימי בהשוואה מצד האור ומאיר בכלים תוספות הארה יתירה מאור אין סוף ברוך הוא והנה בכל בחינה מאלו שני הבחינות יש בחינות לאין קץ בבחינת קטנותם וגדלותם דהיינו למשל מחכם המשפיע לנער יש גם כן בההשפעה קטנות וגדלות דהיינו מדות והשכלה כנזכר לעיל:

129

ק״לאבל ההשכלה הזאת היא נמשכת מחצוניות דחצוניות חכמתו שנקרא נצח הוד יסוד דנצח הוד יסוד וכשמשפיע למבין יותר יש בו גם כן אלו הבחינות אבל בזה נמשך יותר בגילוי מחכמתו ולפנימיות תחשב לגבי השפעתו להנער וכן תדין מזה כמה אופנים והכל הוא לפי ערך המקבל או לפי העת וכל זה נקרא חיצוניות דהיינו על פי חכמתו הסדורה אצלו בבחינת רגילות וסדרו אשר הכין להשפעה וכמו כן אם ירצה להוסיף מחכמתו בעיקר ועצם חכמתו להשכיל יותר יש בזה גם כן בחינות לאין קץ ככה כביכול יש כמה בחינות אופני קטנות וגדלות לאין קץ מצד החצוניות שהוא בבחינת יחודו הנמשך על ידי הכלים יש בבחינת נצח הוד יסוד דנצח הוד יסוד דתבונה הנזכר לעיל:

130

קל״אויש בבחינת נצח הוד יסוד דתבונה ויש בבחינת חסד גבורה תפארת דתבונה ובכל בחינה יש בחינות לאין קץ וכן יש בבחינות גדלות וקטנות הפנימים גם כן בחינות לאין קץ והן הם כל הבחינות הגדלות והקטנות המבוארים בעץ חיים בשער הזעיר אנפין והעיקר בשער המוחין ודרושי הצלם אשר אי אפשר לבאר כל הפרטים.

131

קל״באך בהקדמה הזאת יהיה נקל להמעיין בעץ חיים להבין כל הפרטים והכל תלוי בעבודת התחתונים ויש בזה דרך כלל ודרך פרט כי דרך פרט יש בחינות ומדרגות לאין קץ כמבואר בזוהר שיש כ"ה אלף דרגין לצדיקייא וכן יש כמה בחינות לאין קץ בבחינת הבינונים כפי השכלתם ובינתם ביחודו יתברך ככה נגלה בכח נפשם בשרשה בבחינת זעיר ונוקבין דאצילות להיות נגלה אור אין סוף להמשיך בבחינת פרט נשמתם אור אין סוף ברוך הוא על ידי הכלים דאצילות הן בבחינת יחוד שמצד העולמות הנקרא בחינת חצוניות והן בבחינת יחוד שמצד עצמותו ברוך הוא שלא מצד העולמות כנזכר לעיל ויש בזה גם כן דרך כלל שבכלל הגילוי יש גם כן כמה בחינות על ידי קריאת שמע ותפלה ותורה ומצות ושבתות וימים טובים ובזמן שהיה בית המקדש בנוי ובבחינת החורבן ואחר החורבן ויש בזה בחינות לאין קץ כאשר תעיין בעץ חיים:

132

קל״גודרך כלל דכלל יש בבחינת הקטנות והגדלות אשר הכל נמשך מבינה נחלקה בחינת בינה לארבע בחינות ושלשה בחינות נקראו תבונות ובחינה הרביעית נקרא עצם בינה עילאה וכן לפי בחינת הבינה כן הוא החכמה כי אין חכמה בלא בינה ואין בינה בלי חכמה כידוע הגם שיש בחינות הנמשכין מהבינה הנקרא אימא ויש הנמשך מהחכמה הנקרא אבא הוא בערך הגילוי כשהביטול הוא מצד הבינה והשכל נקרא מוחין דאימא עיקר ומוחין דאבא הם בבחינת הסתר בתוך נצח הוד יסוד דבינה וכשהביטול הוא מצד העצם שלא בבחינת הבנה מוחין דאבא עיקר ומוחין דאימא המה טפלים להביטול אבל באמת אפילו הביטול הנמשך על ידי הבינה הוא מבחינת אבא והביטול שהוא מצד העצם שלא בבחינת הבנה שהוא בחינת אבא גם כן אי אפשר להיות שלא על ידי הבנה כי אם שהבינה טפילה ובחינת מעבר להביטול כי הם תרין ריעין דלא מתפרשין וכחדא נפקין כו':

133

קל״דאבל דרך כלל יש בבחינת ביטולם בבחינת השכלתם והבנתם ארבע בחינות ושלש מהם נקראים תבונות כמבואר לעיל בהג"ה בשער הראשון (פרק ה') אשר יש שני מיני התבוננות דהיינו להתבונן בהעצם מצד בחינתו ויש בחינות התבוננות מה שיולד מהתבוננות זו דהיינו התבוננות הראשון הוא להתבונן ביחודו יתברך אשר אין זולתו מצד כח העצמי ולא יתבונן השייך לנפשו מהתבוננות הלזו דהיינו שעל ידי התבוננותו ביחודו יומשך הביטול בנפשו להתכלל ביחודו כי אינו מחשיב עצמו לאיזה מהות נגד יחודו יתברך והביטול נמשך ממילא מצד התבוננותו בעצם יחודו ובחינה השניה הוא להוליד מבינתו אהבה ויראה דהיינו שההתבוננות הוא מצד נפשו דהיינו שמתבונן ביחודו יתברך כדי להמשיך הביטול בנפשו מצד הבנת יחודו לבטל גופו ונפשו הנגלים בבחינת יש ולקשרם ביחודו יתברך ובחינה ראשונה נקראת בחינת בינה ובחינה השנייה נקראת תבונה שהוא אותיות ב"ן וב"ת שהוא ההולדה להוליד מבינתו אהבה ויראה להבטל אליו ולהכלל ביחודו ואהבה ויראה נקראו בן ובת.

134

קל״הוכן יש בבחינת הגדלות שמצד העולמות גם כן שני בחינות דהיינו בינה ותבונה כנזכר לעיל ויש גם כן שני הבחינות מצד גדלות הפנימיות גם כן כנזכר לעיל דהיינו בינה מצד עצמותו ברוך הוא שאינו מחשיב כל העולמות ונפשו כלום לגבי עצמותו ברוך הוא כמו שכתוב מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כלה שאדי ולבבי והם הצדיקים הגדולים כמו משה רבינו עליו השלום ודוד המלך עליו השלום ורבי שמעון בר יוחאי זכרונו לברכה ודומיהם אשר ביטולם היה מצד הבנת עצמותו מצד העצם אשר הוא לבדו ברוך הוא ולא בכדי לקשר נפשו אליו יתברך בלבד כי היו בטלים למקורו יתברך באופן שלא יהיו נערכים בעצמם וגם כל העולמות לאיזה מהות כמו שאמר משה רבינו עליו השלום ואם אין מחני נא וכו' וכמבואר בזוהר שביטולו היה יתיר מגרמיה ורוחיה ונפשיה ואילו הוו כל עלמין תחות רשותו הוה יהיב לון בכדי לייחד קודשא בריך הוא ושכינתיה ולכן אמר ונחנו מה ודוד המלך עליו השלום אמר מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כלה שארי ולבבי ורבי שמעון בר יוחאי עליו השלום אמר בחד קטירא אתקטרנא שהוא רק ביטול מצד עצמותו ברוך הוא:

135

קל״וויש בחינת תבונה שמצד התבוננות בפנימיות מצד הבנת עצמותו יגיע לו אהבה רבה וביטול עצום אליו יתברך ולקשר נפשו בהתכללות ויחוד עצום אליו יתברך ויהיה יכול לאהפכא חשוכא לנהורא וכפי התעוררותם של עבודת כל אחד ואחד ככה הוא כביכול התעוררות דלעילא להיות נגלה מכחו יתברך לפי התעוררות כל בחינה ובחינה:

136

קל״זוהנה הבינה שמצד יחוד העולמות שמתקשר בבחינת יחודו יתברך מצד עצם יחודו נקרא בינה לגבי תבונה שהוא ההתבוננות בכדי לקשר נפשו ביחודו יתברך ולדבקה בו על ידי אהבה ויראה אבל באמת שני הבחינות הם רק בבחינת תבונה כי ההתבוננות שמצד היחוד אפילו מצד עצם היחוד עדיין לא בא לעיקר ההבנה באין סוף ברוך הוא מצד העצם כי אם על ידי הגילוי הנגלה בעולמות כמאמר רבותינו זכרונם לברכה נודע מצד פעולותיו כי אם ההבנה הוא שכל העולמות המה בטלים ומתקשרים ביחודו וכל ההתבוננות הוא בענין ביטול העולמות ונפשו בכלל ולכן נקרא בחינת הבינה הזאת גם כן בשם תבונה לגבי ההבנה שמצד עצמותו ברוך הוא שהיא בחינה הפנימית:

137

קל״חולכן יש שלשה בחינות תבונות דהיינו שני בחינות המה מצד היחוד ובחינת התבונה שמצד הפנימיות שכולם נקראו תבונות לגבי עצם הבינה כאשר תעיין פרטיהם בעץ חיים אך אף על פי כן צריך לילך ממטה למעלה דהיינו מתחילה להתבונן ביחודו יתברך בכדי אשר מזה יגיע אליו האהבה והיראה וביטול היש ולקשר נפשו ביחודו יתברך ואחר זה יהיה בחינת התבוננות מצד עצם היחוד וכן מזה יעלה ויגיע להתבוננות מצד בחינת הפנימיות שהוא מצד עצמותו ברוך הוא כנזכר לעיל ויהיה גם כן תחילה בבחינת תבונה ואחר זה יהיה ביטולו בעצם מצד עצמותו ברוך הוא וכל פרטי האופנים יתבארו בעזר השם בחלק העבודה:

138

קל״טוהנה כל בחינות המבוארים לעיל בבחינת גדלות וקטנות הן בחיצוניות הן בפנימיות הכל תלוי בעבודת האדם כפי התעוררות התחתונים בעבודתם ככה יהיה נגלה יחודו יתברך מכחו יתברך והגם שמבואר בעץ חיים שהבאתי לעיל שבבחינת חיצוניות אבא ואמא אינו נצרך להעלאת מיין נוקבין ואתערותא דלתתא כן הוא באמת כי לכח התקשרותו ויחודו יתברך בכל פרטי חיות העולמות וסידורם וקיומם בכל פרט אין צריך להעלות מיין נוקבין להמשיך על ידי העלאת מיין נוקבין כחו יתברך בבחינת קישור ויחוד העולמות כי נמשך ובא מאליו תדיר בלי הפסק בלי התעוררות התחתונים אשר כן נקצב בעת הבריאה כל פרטי הגדלות והקטנות אשר סידרם המאציל ברוך הוא בעת הבריאה כמבואר לעיל אבל ההעלאת מיין נוקבין ואתערותא דלתתא הוא בשביל הגילוי לגלות כח יחודו יתברך והתקשרותו בבחינת גילוי בהעולמות אשר לזה היתה כוונתו ולכן צריך להעלות אתערותא דלתתא לייחד קודשא בריך הוא ושכינתיה ובזה מעוררין מיין נוקבין לאבא ואמא להמשיך יחודו יתברך בבחינת יחוד העולמות בבחינת גילוי:

139

ק״מולכן מבואר בעץ חיים שההתעוררות הוא רק לאבא ואמא בבחינת חיצוניות אבל בחינת אבא ואמא עצמם אינם צריכים להעלות מיין נוקבין לאריך עד אין סוף ברוך הוא מצד שבבחינת יחוד החצוניות שמצד העולמות אין בבחינת המשכה זו המשכה חדשה כי הכל נכלל בבחינת אבא ואמא כי אם ההתעוררות הוא בכדי להתגלות יחודו יתברך והוא לחדש נשמות הישנות אבל בבחינת אבא ואמא בבחינת הפנימיות שהם באים בסוד תוספת והמשכות חדשות מהמאציל ברוך הוא לזה ההמשכה נצרך דייקא העלאת מיין נוקבין על ידי עבודת התחתונים בבחינת בירורים דייקא כמבואר לעיל ולכן בכדי להמשיך המשכות חדשות צריך שאבא ואמא בעצמם יעלו מיין נוקבין לבחינת רצונו יתברך ורצונו יתברך יעלה מיין נוקבין לעתיק ועתיק עד אין סוף ברוך הוא בכדי להמשיך המשכות חדשות מעיקרא ושרשא דכולא דהיינו שעל ידי עבודת התחתונים והעלאת מיין נוקבין מתעורר כחו יתברך שבבחינת חכמה ובינה הנעלמים לכח עצמותו ברוך הוא להמשיך המשכות חדשות ודי בזה למבין בעומק:

140

קמ״אועיקר התעוררות התחתונים הכל הוא על ידי שכינתיה שהוא כח הגילוי שבכחו יתברך שהוא להקימה מנפילתה ולגלותה מהסתרתה בבחינת עולמות ולייחדה בבעלה שהוא קודשא בריך הוא הנקרא זעיר אנפין ועל ידה המה כל הבירורים והעלאות מיין נוקבין וכל העבודה הכל הוא מצד הגילוי שהוא לגלות יחודו יתברך בגילוי גמור ועל ידי זה המה כל התעוררות דלעילא בבחינת קטנות וגדלות בבחינת חיצוניות ופנימיות וכל עליות הזעיר אנפין הכל על ידי שכינתיה שהוא כח הגילוי בהתייחדותה והתחברותה לכחו יתברך בבחינת עצמותו ברוך הוא הנמשך בעולמות כי כל הבחינות המבוארים לעיל הכל הוא מצד הגילוי ומצד בחינת הגילוי המה כל היחודים ותוספות אורות אבל בבחינת כחו יתברך שלא בערך בחינת הגילוי הכל הוא כחו יתברך לבדו כי אפילו בבחינת זיווג אבא ואמא בבחינת פנימיות שהוא להמשיך המשכות חדשות הוא גם כן מצד הגילוי דהיינו שיהיה נמשך המשכות חדשות בבחינת העולמות בבחינת גילוי כאשר נגלו לגבי דידן בכדי לגלות כח המשכתו יתברך מכח אין סוף ברוך הוא ועל ידי הגילוי מעוררין כחו יתברך לגלות התגלות יתירות בבחינת עולמות על ידי כח הכלים אשר בכחו יתברך המה הכל כח אחד לבד אבל על ידי התעוררות התחתונים ויחודם מעוררים לגלות כחו יתברך בבחינת הגילוי בעולמות והגילוי אי אפשר לתאר כי אם מצד הכלים שבכחו יתברך:

141

קמ״בולכן מעריכים כל הגדלות והעליות הכל מצד זעיר אנפין שהם הכלים אשר בכחו יתברך שהם חכמתו ובינתו ודעתו יתברך וחסדו וגבורתו אשר נגלים מכחו יתברך ובחינת כלים אלו אינם מתייחסים לכלים כי אם מצד הגילוי כמאמר אליהו זכור לטוב ואינון אתקריאו מדות כפום עובדיהון דבני נשא אבל מצד כחו לבדו אין לתאר אליו מדות כלל כמו שכתוב והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו לפעלם דהיינו שמסיבות הם הכלים המתגלים המה הכל לפעלם דבני נשא וכמבואר בזוהר פרשת וירא כהאי טיקלא דאסחר וכו' אסחר לימינא וכו' ובחינת הטיקלא נקראת מדת מלכותו יתברך וכח התחברותו יתברך בבחינת גילוי הוא הנקרא זעיר אנפין וקודשא בריך הוא:

142

קמ״גולכן בכל מקום שנאמר הקדוש ברוך הוא מורה על עצמותו ברוך הוא אך אף על פי כן מכנים לקודשא בריך הוא זעיר אנפין כי אין לתאר התחברותו יתברך ויחודו בעולמות בבחינת הנגלה כי אם בבחינת הכלים אבל באמת כח הכלים שבכחו יתברך הוא עצמותו ברוך הוא בלי הבדל כלל וכבר נתבאר לעיל שכח הכלים שאנו מתארים בכחו יתברך המה בחינת המלכיות שבו והן הם הכלים אבל בבחינת כחו יתברך שלא בבחינת הגילוי אין לתאר שום בחינה וכלי כלל וזהו המבואר באדרא הוא זעיר אנפין הוא עתיקא לא שנא ולא שני ולא ישתנה כי הכל הוא מסטרא דילן שהוא בחינת הגילוי:

143

קמ״דוהנה הגם שהוא יתברך מתגלה בעולמות בבחינת הגילוי בערך העולמות כמו שהם נגלים לגבי דידן ולגבי דידן הוא השינוי בבחינת תוספות וגרעון אף על פי כן מתארין אנו כל הגילויים וכל בחינת הגדלות והעליות בכחו יתברך ושורש כח הגילוי הזה נעלה מאד שהוא בחינת רצונו יתברך שהוא בחינת הכתר לכן נקרא בחינת המלכות כתר מלכות והרצון הזה הוא בחינת פלא דהיינו שבאמת הכל הוא כחו לבדו ואף על פי כן יהיה נגלה בבחינת עולמות זהו פלא גדול ושורש הפלא הזה הוא מרצונו הקדום והפשוט שהוא עצמותו ברוך הוא שלא בבחינת המשכה אשר נעלם ונשגב מכל רעיון ולכן בחינת הרצון הוא ממוצע לכל ההמשכות ולכן נקראו הספירין עשרה כתרין דמלכא כי כח הכלים הכל הוא בבחינת פלא אבל בבחינת המשכתו יתברך מצד המשכת אור עצמותו ברוך הוא אין לתאר שום בחינה כי אם הכל הוא כח אחד לבד ולכן כל הגדלות ועליות הכל הוא על ידי עבודת התחתונים המעוררים רצונו יתברך בבחינת פלא וכמבואר לעיל בענין הכתובים שכתיבתם באל"ף וקריאתם בוי"ו נמצא כל התוספות והגירעון הכל הוא מצד הגילוי אבל מצד אמיתותו יתברך עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע כי אם כל התוספות והעליות הן רק מצד מלכותו יתברך שהוא הגילוי והגילוי הוא על ידי עבודת התחתונים לפי ביטול ועבודה של התחתונים ככה נמשך ממנו הגילוי בבחינת התגלות העולמות:

144

קמ״הוהנה עיקר הגילוי הוא רק מצד העולמות כי אצלו יתברך אפילו בחינת כח הגילוי מתייחד עם כחו יתברך ביחוד גמור כמאמר הכתוב אני הוי"ה הוא שמי בלי פרודא כלל שהוי"ה ברוך הוא הוא בחינת עצמותו ברוך הוא המיוחד בכח העולמות ושמו הוא בחינת ההתגלות הנקרא שכינתיה מתייחדים בכח אחד כי כבר הקדמתי שאין להמשילו יתברך להתאחדות הנפש עם הגוף ומכל שכן להמשפיע להמקבל שהתחברותם הוא מצד שהם מהותים חלוקים ונבדלים מצד הבריאה לכן יש שינוי בהגילוי שלהם הן בבחינת גילוי הנפש באברי הגוף נרגש הגילוי בהנפש בערך הגוף וכן מהמשפיע להמקבל מצד שהם מהותים נבדלים נשתנה הגילוי באופן המקבל אבל לגביה יתברך אשר אין זולתו ואין נמצא בלעדו וכל הנמצאים נמצאים מאמיתיות המצאו אשר אין לחלקו חס ושלום למהותים נבדלים ובחינות שונים כי אם שהוא פשוט בתכלית הפשיטות ולכן אין להעריך בו שינוי חס ושלום ותוספות וגירעון:

145

קמ״ווהנה הגם שכח הגילוי הוא הכל מכחו יתברך שיהיו נגלים העולמות לבחינות מחולקים ונבדלים בכל פרטיהם ושיהיה נגלה כבודו ואלקו"תו יתברך דייקא בבחינת פרטי העולמות זהו באמת על ידי כחו הפלא שהוא רצונו יתברך. וכבר ביארנו שבחינת רצונו יתברך שהוא בחינת כתר הוא כח הסובל שני הפכים בנושא אחד כי הוא מכח השוואתו ברוך הוא ועל כן הוא כל יכול להסתיר ולהעלים בבחינת התגלות הנבראים ואף על פי כן לא יהיו מסתירים לגביה יתברך אשר לכן נקראת מדת מלכותו יתברך שהיא כח הגילוי בעולמות כתר מלכות שהוא מצד הפלא כנזכר לעיל ושורש הפלא הזה הוא ממלכות דאין סוף ברוך הוא.

146

קמ״זוכשתעיין היטב תבין כי עיקר בחינת רצונו יתברך בבחינת פלא הוא רק מצד הגילוי כי כל בחינת הכתרים המה הכל מצד הגילוי כי מלכות דאין סוף ברוך הוא נעשה כתר לאדם קדמון ומלכות דאדם קדמון נעשה כתר לאצילות ומלכות דאצילות נעשה כתר לבריאה וכן מלכות דבריאה נעשה כתר דיצירה ומלכות דיצירה נעשה כתר דעשיה.

147

קמ״חאך אף על פי כן אין להעריך הפלא שמצד העשיה להפלא שמצד היצירה וכן הפלא שמצד יצירה להפלא שבבריאה וכן כולם כי פלא שבעשיה הוא רק בחינת פלא איך נפעלת העשיה הגשמיות מרוחניות היצירה אשר אינם בגדר אחד וכשתחקור ותבין יותר שהיצירה עצמה שהם מדותיו יתברך נמשכין מבחינת השכלתו יתברך בבחינת עולמות ותבין שהמשכת המדות שביצירה הוא פלא כי שכל ומדות אינם בבחינה אחת וכשתחקור יותר השכלתו יתברך בכל הנבראים אשר אין לתאר השכלה אצלו ברוך הוא בבחינת התחלקות אשר אינו בערך התחלקות כלל ומושלל מערך ההשכלה תבין שההשכלה ההיא הנמשך מכחו יתברך היא מבחינת התגלות האצילות שהוא יחודו יתברך המתאחד עם כל כחות העולמות ושאצלו הכל הוא ביחוד אחד וכשתחקור יותר תבין שהאצילות הוא גם כן פלא כי איך לתאר כח הגבול באין סוף ברוך הוא אפילו מצד היחוד אשר אין סוף ברוך הוא אינו בערך גבול וכלים מזה תבין שכח האצילות הוא גם כן פלא הנמשך ממחשבתו הקדומה שהוא השוואתו ברוך הוא וכשתחקור יותר אשר אין לתאר אצלו מחשבה כלל אפילו בבחינת השוואה תבין שבחינת מחשבה קדומה הוא גם כן בחינת פלא הנמשך מגילוי אין סוף ברוך הוא עצמו ואיך יומשך הגילוי מאין סוף ברוך הוא אשר אינו בערך גילוי כלל הוא ממקור הפלא שהוא רצונו הפשוט והקדום נמצא כל מה שתחקור יותר תבין מזה יותר רוממותו יתברך בערכים עד אין קץ ובשלילות רב עד אין קץ מבחינת העולמות וגם תבין התקשרות עצמותו יתברך ממש בעולמות על ידי בחינת הפלאים האלו כי על ידי בחינת הפלאים האלו נמשך עצמותו ברוך הוא ממש בכל העולמות ומתייחד בהם ביחוד עצום:

148

קמ״טוכל החקירות האלו הוא מצידינו ולגבי דידן מוכרחים אנו להעריך כל הפלאים האלו אבל אצלו יתברך אין שייך לומר פלא כלל אשר אין זולתו כמו שכתוב היפלא מהוי"ה דבר ונאמר הממני יפלא כל דבר כמו שנתבאר בשערים הקודמים כי תואר הפלא אין שייך לומר כי אם על שני מהותים הרחוקים בגדרם והם שני הפכים שיהיו בנושא אחד אבל בבחינת עצמותו ברוך הוא הרי אין דבר זולתו ואין דבר שחוץ ממנו להיות מסתיר לגביה כביכול נמצא שכל הבחינות פלאים הם רק מצד הגילוי כמו שהם לגבי דידן:

149

ק״נוהנה הגם שנתבאר שכל עיקרם של העליות והירידות ותוספות וגרעון הוא רק לגבי דידן אמת הוא שלגביה יתברך מצד המשכתו בבחינת עולמות הלא אין העולמות תופסים בו יתברך כלל מצד מהות עצמם של העולמות כי אין זולתו ואפס בלעדו ואין מסתיר לפניו כלום וכל בחינת העולמות הם רק מצד ההסתרה אך אף על פי כן מצד שעיקר רצונו יתברך היה דוקא להיות נגלה כבודו ושלימותו יתברך דוקא מצד הגילוי כאשר הוא לגבי דידן ולכן כשהתחתונים מייחדים יחודו יתברך בעולמות ומוסרין נפשם להוי"ה בביטול היש הנגלה לגבי דידן ועושין רצונו כביכול בזה מעוררין רצונו יתברך בעולמות מצד עצמותו ברוך הוא שאינו בערך המשכה והוא הנקרא בחינת סובב כל עלמין שאינו נמשך בעולמות כי אם סובב עליהם בכחו העצמי הנשגב והנעלה אשר אין לתאר אליו יתברך שום פעולה והמשכה כי אם שנקרא מקורא דכל מקורין ושרשא דכל שרשין והתגלות עצמותו ברוך הוא הוא באמת פלא אשר בעצמותו הוא רם ונשגב מכל בחינת פעולה והמשכה ואף על פי כן יהיה נמשך דייקא בכלים מכלים שונים ולהיות נגלה רצונו יתברך והוא על ידי רצונו הקדום והפשוט הנקרא רעוא דכל רעוין דהיינו משורש הרצון הזה שהוא כחו יתברך הנשגב מכל רעיון מזה נמשך כל הרצונות בבחינת הפלאים שבכל בחינה ובחינה ובכל העולמות שכל התהוות העולמות כולם הם על ידי בחינת הכתרים כמבואר לעיל.

150

קנ״אאבל אם חס ושלום התחתונים אין עושים רצונו של מקום אזי גורמים בחינת הסתלקות רצונו יתברך מבחינת הגילוי כאשר נגלה לגבי דידן ונשארים הכלים שהם בחינות המסתירים לבחינת גילוי העולמות כמו שהם לגבי דידן כגופא בלא נשמתא שאין נגלים הכלים כי אם כמו שנגלים לגבי דידן בבחינת חיצוניותם בבחינת הסתרה ואדרבה מסתירים לגבי דידן אור המשכת עצמותו ברוך הוא בבחינת עולמות אבל לגביה כביכול הנה כבר הקדמנו שאצלו אין מסתירים הכלים והעולמות כלל ואין תופסים בו לריבוי ושינוי כלל.

151

קנ״בוהנה על זה נאמר שיחת לו לא בניו מומם ועוד נאמר ורבו פשעיך מה תעשה לו ואם צדקת מה תתן לו דהיינו בערך המשכתו יתברך מצד עצמיות המשכתו ברוך הוא כמו שהעולמות הם לגביה יתברך אבל בבחינת רצונו יתברך שלא בערך ההמשכה כי אם מצד עצמותו ברוך הוא שהוא דייקא מצד הגילוי לגבי דידן שהוא בחינת שכינתיה ששוכן בתוך העולמות להוותם בבחינת הסתרה בבחינת העולמות מצד בחינתם הוא תלוי דייקא בעבודת התחתונים כי ביחודם ועבודתם וביטול רצונם אליו יתברך בזה ממשיכין תוספות אורות בכלים דייקא להיות נגלה עצמותו ברוך הוא ומוסיפין כח בפמליא שלמעלה שהם בחינת הכלים שנגלו שורשם של הכלים והעולמות אשר שורשם מאד נעלה מצד עצמותו ברוך הוא וכמבואר לעיל בשער אורות וכלים על מאמר רבותינו זכרונם לברכה הא בבתי גוואי הא בבתי בראי עיין שם:

152

קנ״גכי שורשי הכלים המה גבוהים מבחינת האור שהוא אור המשכתו יתברך הנקרא קו כי ההמשכה בבחינת חיות העולמות והתהוותם נקרא קו וחוט דהיינו המשכה דקה מן הדקה הנמשך מעצמותו ברוך הוא כי כל בחינת המשכתו בעולמות אינו נערך כי אם פרט קטן שבקטנים אשר אין לשער כל בחינת המשכתו יתברך בעולמות אפילו כטיפה מן הים אוקיינוס לגבי עצמותו ברוך הוא בחינת אין סוף ברוך הוא אשר אינו בערך העולמות ואין לתאר בעצמותו ברוך הוא מצד עצמו ברוך הוא בחינת המשכה כלל כי אם שמקיף וסובב עליהם ומקיים כל העולמות בכחו הנשגב שלא בערך המשכה כלל כמבואר לעיל בשער אורות וכלים אבל שורש הכלים נמשך דייקא מצד עצמותו ברוך הוא לבדו שלא בערך המשכה כלל כמבואר בעץ חיים ששורשי הכלים נמשכין מהרשימו שהרשימו הוא מצד עצמותו ברוך הוא והאור שהוא החיות נמשך מהקו וכמבואר לעיל בשער אורות וכלים בסופו עיין שם:

153

קנ״דוהנה כל עיקר הכלים הם רק לגלות שלימותו מסטרא דתתאין מצד רצונו הקדום והפשוט וכאשר עושין רצונו של מקום בזה מעוררין כחו יתברך שבבחינת הכלים על ידי השלמת רצונו ברוך הוא ואז ניתוסף אור המשכתו כביכול בבחינת הכלים בתוספת אור וחיות הנמשך מעצמותו ברוך הוא ממש אך אף על פי כן אל תאמר שיש שינוי חס ושלום אצלו יתברך כי חס ושלום לתאר אליו איזה שינוי וריבוי ותוספת וגרעון מצידו וכל התוספת והשינוי הוא רק מסטרא דילן אבל אצלו יתברך שמגלה עצמותו ברוך הוא בתוספת התגלות אינו בערך השגה כלל איך יהיו שני אופנים האלו אשר הם שני הפכים והוא באמת פלא כי כמו שלא נודע מהותו כן כביכול לא נודע פעולתו ושינוי הרצון כי כל יכול להיות סובל שני הפכים כאחד וכמו שנתבאר לעיל על פסוקים שקריאתם בוא"ו וכתיבתם באל"ף לכן כל עיקר התוספת הוא הכל מצד התחתונים בתוספות אור בהכלים על ידי זיווג אבא ואמא הפנימים הנמשכים מפנימיות רצונו שהוא ממש התגלות כח עצמותו ברוך הוא מאין סוף בעצמותו ובזה נגדלו הכלים וכל ההערכות האלו המה לגבי דידן הגם שגם בכחו יתברך מוכרחים לתאר תוספות כמבואר לעיל אך איך הוא בכחו לא נודע כלל:

154

קנ״הוזהו מאמר רבותינו זכרונם לברכה היה לך לעזרני וישמעאל בני ברכני שהוא כחו יתברך שבבחינת הכלים שהוא הנקרא קודשא בריך הוא כביכול בחינת זעיר אנפין שהעיקר הוא מצד הכלים דייקא והוא מורה על עצמותו ברוך הוא וכל עיקר הגילוי הזה הוא על ידי יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה ועיקר הוא שכינתיה שהוא בחינת הגילוי כאשר הם מצד העולמות דייקא כי היא תרעא לאעלא ובה עאלין ובה נפקין ובה סלקין ובה נחתין וכד סליקת סליקת לעילא עד אין סוף וכד נחתת נחתת עד אין תכלית והיא נקראת אספקלרייא דמחזייא כל גוונין דלעילא ולית שלימו אלא בה והיא משלמת כל עשר ספירן ואיהי אחזי יחודא דיליה וכל רעותא דיליה לגבה וכל שלימו דיליה בה כביכול וכאשר מלא מזה בזוהר ובפרט בתיקונים וברעיא מהימנא וישראל בעבודתם מקשטין למטרוניתא ומתקנין לשכינתיה שהוא כח הגילוי כמו שנגלה לגבי דידן לגביה כביכול שהוא קודשא בריך הוא כמבואר לעיל ובה תלוי כל עליות וירידות וגדלות וקטנות ותוספות אורות וגילוי שלימותו ברוך הוא והמבין יבין כל אלו הבחינות מהמבואר לעיל. ובזה תבין עד היכן מגיע התעוררות התחתונים בעבודתם ויחודם ועשיות רצונו יתברך על ידי תורה ומצות ולהיפך חס ושלום עד היכן מגיע הפגם:

155

קנ״ווהנה הגם שמבואר לעיל כי כל עיקר הפגמים המה הכל מסטרא דנוקבא אבל בבחינת זעיר אנפין אינו גורם רק להסתלקות השלש ראשונות ממנו ופשיטא למעלה מן הזעיר אנפין אבל באמת היא עיקרית לכל ההמשכות. ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה שכינה בתחתונים צורך גבוה כי באמת אין לתאר שום פגם כי אם מסטרא דמלכות שהוא בחינת הגילוי כמו שהוא לגבי דידן אבל בבחינת המשכתו יתברך שלא בבחינת הגילוי אין לתאר שום פגם כי אין העולמות תופסין בו כלל לאיזה שינוי חס ושלום כמבואר לעיל אבל אף על פי כן מצד שעיקר רצונו יתברך וכל עיקר המשכתו יתברך הוא בשביל בחינת הגילוי דייקא מצד זה נוגע הפגם עד אין קץ ואיך לתאר שם פגם חס ושלום זהו אינו בערך ידיעה ועל זה מבואר בתיקונים (תקון שתין ותשע קט"ו:) עד כאן לא ידענא חובה דאדם היכי הוי עילאה רמטי לאתר עילאה דכל עילאין עיין שם כל המאמר ותראה פלאות ותבין המבואר שם ודברינו הנאמרים בכאן וכן בבחינת תוספות והשפעות אורות בבחינת גילוי עצמותו ברוך הוא הוא גם כן על ידי בחינת מלכותו יתברך שהוא הגילוי ולכן נקראת ברכה ודי למבין והבן היטב.

156

קנ״זואתה המעיין אחרי העיון היטב בהשכל בשערים האלו יגלו לך שערי היחוד והאמונה האמיתיות ויהיו לך מבוא ודרך בשערי העץ חיים להבין דברים הסתומים. הגם שכולו לא תשורנו עין בכל הפרטים הנמצאים שם עד אין קץ ועד אין חקר אבל בדרך כלל הוא פתח גדול להבנה.

157

קנ״חודי בזה למשכיל להבין שורש היחוד ולהבין רוממותו יתברך אשר אין קץ לשער בשום שכל והשגה. וגם להבין התקשרותו יתברך ויחודו העצום בעולמות בכל הפרטים ועיקר ההבנה הוא בכדי להעלות נפשו אליו יתברך על ידי הבנה זו ולקשרה ביחודו יתברך בהתלהבות ותשוקה בכלות הנפש לצאת מנרתקה מבחינת הסתרת היש בבחינת עולמות והגוף ולצאת מגדרי כלי הגוף באהבה ותשוקה לדבקה למקורו.

158

קנ״טגם מזה יגיע לו היראה והפחד והבושה לירא מפניו יתברך ולהתבושש מגדולתו יתברך אשר אין זולתו כלל וכל העולמות בטלים נגדו והוא יתברך נמצא בכל העולמות לבדו כמו שכתוב וידעת היום והשבות אל לבבך כי הוי"ה הוא האלקי"ם בשמים ממעל ועל הארץ תחת אין עוד ועל ידי בחינת היחוד והביטול ואהבתו ויראתו אשר מגיע לו מהבנה זו יבטל רצונו מפני רצונו יתברך על ידי קיום תורתו ומצותיו ברוך הוא אשר על ידי התורה ומצות נגלה שלימותו יתברך בהתגלות רצונו יתברך דייקא בגבול ויש וכאשר מבואר בשערים האלו ויתבאר עוד בחלק העבודה בעזר השם.

159

ק״סועל זה באה עיקר הקבלה וכל ההשתלשלות בכדי שעל ידי הידיעה זו יגיע הביטול האמיתי ויחודו יתברך בעולמות בהתכללות הנפש ביחודו יתברך בבחינת יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה כי זה כל האדם וכל העולמות לא נבראו אלא בשביל האדם לקשרם ביחוד אליו יתברך על ידי עבודתו ובלא בחינת היחוד מצד עבודת האדם אין לתאר אליו יתברך עולמות כלל ולא שום בחינה כלל כאשר יבין המעיין מתוך הדברים הנאמרים בשערים האלה ועל זה נאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי כי בריתי הוא ההתקשרות יומם ולילה דהיינו המשכת עצמותו ברוך הוא שהוא קודשא בריך הוא בבחינת העולמות הדומים ללילה שהם מבחינת שכינתיה שהם מצד ההסתרה ובשביל ההתקשרות זה המה כל בחינות העולמות ועל ידי התורה ומצות מתקשרים באמיתותו יתברך כי באורייתא ברא קודשא בריך הוא עלמא ודי בזו ההערה לעורר לב החפצים להתקשר אליו יתברך ולידע שמו יתברך ועל זה נאמר אשגבהו כי ידע שמי יקראני ואענהו וכו':

160

קס״אויהי נועם הוי"ה עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ליטע בלבינו אחדותו ואהבתו ויראתו לעבדו באמת ובלב שלם ברוך הנותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה וברוך השם אשר עזרני עד כה בביאור יחודו יתברך כן יעזרני השם בחסדו הגדול לגמור עוד כאשר עם לבבי בעיקרים ופינות יחודו ועבודתו יתברך ברוך הוי"ה לעולם אמן אמן:

161

Today's Learning

שערי היחוד ואמונה, שער חמישיSha'arei HaYichud VeEmunah, Fifth Gate