שערי היחוד ואמונה, שער חמישי א׳Sha'arei HaYichud VeEmunah, Fifth Gate 1
א׳שער קטנות וגדלות שער החמישי
והנה אחר שנתבאר לעיל ביאור אורות וכלים בחינתם ושרשם דרך כלל עתה נבאר אופנם וסידורם על סדר התקשרותו יתברך בעולמות הנקרא כמראה אדם שהוא בחינת זעיר אנפין ונוקבא דרך פרט בבחינת הקטנות והגדלות בבחינת פנימיות וחיצוניות הכלים והאורות הנה כבר נתבאר שיש בבחינת חיות אין סוף ברוך הוא הנמשך בעולמות שני בחינות דהיינו בחינת עצם החיות הנמשך בעולמות בבחינת חיות והתהוות העולמות שאינו בערך גילוי כלל ובחינה שניה הוא ההתגלות מה שנגלה מכחו יתברך על ידי בחינות כלים מכלים שונים בכדי לגלות על ידי הכלים אורו בבחינת התמשכות החיות העובר בתוך הכלים ונגלה בבחינת כלים.
והנה אחר שנתבאר לעיל ביאור אורות וכלים בחינתם ושרשם דרך כלל עתה נבאר אופנם וסידורם על סדר התקשרותו יתברך בעולמות הנקרא כמראה אדם שהוא בחינת זעיר אנפין ונוקבא דרך פרט בבחינת הקטנות והגדלות בבחינת פנימיות וחיצוניות הכלים והאורות הנה כבר נתבאר שיש בבחינת חיות אין סוף ברוך הוא הנמשך בעולמות שני בחינות דהיינו בחינת עצם החיות הנמשך בעולמות בבחינת חיות והתהוות העולמות שאינו בערך גילוי כלל ובחינה שניה הוא ההתגלות מה שנגלה מכחו יתברך על ידי בחינות כלים מכלים שונים בכדי לגלות על ידי הכלים אורו בבחינת התמשכות החיות העובר בתוך הכלים ונגלה בבחינת כלים.
1
ב׳והנה דרך כלל כחו יתברך הנגלה בבחינת עולמות על ידי בחינת כלים הוא הנקרא זעיר אנפין ובבחינת זעיר אנפין הם בחינות הכלים שהתגלותו יתברך הוא על ידי הכלים דייקא והוא בחינת האצילות דהיינו שהאציל מכחו יתברך בחינות כלים שהם חכמה ובינה וחסד וגבורה ונצח הוד יסוד שהם כלים להתגלותו יתברך על ידי החכמה והבינה והחסד אשר הם כלים להמשכתו יתברך בבחינת עולמות בבחינת גילוי ועיקרו של זעיר אנפין הם המדות כי על ידי המדות הם כל הנהגתו יתברך והתגלותו הכל על ידי המדות והם נקראים שבעת ימי הבנין שמהן נבנו העולמות כמו שכתוב עולם חסד יבנה ובחינת חסד הוא ראשית שממנו מתחיל בחינת התגלות והחסד הוא הכלי להמשיך אורו והתגלותו בעולמות וכלי הגבורה הוא להסתיר התגלות החסד שלא יומשך יותר מדאי ותפארת הוא כלי המיצוע בבחינת פעולות העולמות לחבר בחינת חסד עם הגבורה באופן המיצוע ויש בהם כמה אופני המשכות עד אין קץ שהוא לצורך הנהגת העולמות וכן הנצח הוד יסוד הם גם כן כלים לבחינת הנהגות עולמות בבחינת נצחון והודיה והתקשרות שיהיה דווקא באופן זה בבחינת נצחון כמו למשל באדם שכל הנהגתו הוא באהבה והיפוך:
2
ג׳והנה מאחר שיש לו אהבה הגם שהאהבה אינה בהתגלות נגמר הדבר על פי בחינות נצחון שיהיה דייקא בזה האופן ושיומשך להדבר שהיה לו אהבה בבחינת נצחון לכן בחינת הנצח הוד יסוד כחם הוא נגלה בבחינת המעשה בלי התגלות בהם אהבה או היפוך כי אם עצם המעשה בלבד ובחינות התגלות החיות אלק"י הנגלה על ידם הוא גם כן בערך המעשה ואינו נגלה בהם חיות המדות:
3
ד׳והנה כל המדות נקראו בשם בנין כי על ידי המדות הוא בניינו של עולם כי הם הם עיקר תיקונו של עולם אשר עלה ברצונו יתברך להתמשך בעולמות בבחינת התגלות והתגלותו יתברך הוא על ידי כלי החסד והגבורה ודומיהם כי מצד עצמותו ברוך הוא אינו בערך גילוי ועל ידי הכלים האלו מתגלה בהם כביכול והכל הוא מצד חפצו ורצונו כמאמר הכתוב כי חפץ חסד הוא אשר נאמר על החסד הנמשך בעולמות שהוא מצד כי חפץ בהאי חסד דהיינו מצד חפצו ורצונו הנעלם בחכמה סתימאה שבאריך אנפין וכמו שיתבאר ובדרך כלל הם החסד גבורה תפארת והנצח הוד יסוד אשר הם כלים להתגלותו יתברך בעולמות בבחינת התגלות ולכן הם עיקר הבנין וכמאמר הזוהר בחסד וגבורה אתברי עלמא כי הם כוללים לכל המדות והנצח הוא ענף החסד והוד הוא ענף הגבורה ובחינת מיצוע שהם תפארת יסוד הם המקשרים את אופני הכלים שהם החסד והגבורה להיות התגלותו יתברך בעולמות על ידי כליהם:
4
ה׳והנה יש עוד כלים שהם חכמה בינה דעת דהיינו איך יהיה אופן החסד וטעם להחסר הזה וכן טעם להגבורה ובאיזה אופן תהיה הגבורה וגם בבחינת המיצוע איך יתמצע ובאיזה אופן יהיה המיצוע ולבחינות הכלים האלו יקרא חכמה בינה דעת שהם המנהיגים המדות ונקראים ראש להמדות אשר על פי חכמתו ובינתו ודעתו יתברך המה מתנהגים וחכמה בינה דעת המה נערכים גם כן לבחינת המדות כי החכמה בינה דעת הם הכל לצורך המשכת חיותו הנמשך בעולמות בבחינת סדר ותיקון ובהם הם כל הנהגות העולמות ועל ידם הוא כל הנפעלים בכל עולם ועולם כמו הנפש המתפשטת בגוף להחיותו שמתפשטת בכלי הגוף דהיינו מוח לב וכבד וכל הנהגת הגוף הוא על ידיהם אשר בתוכם מתפשטת הנפש בבחינת חכמה ומדות אשר בכלים הללו הם גילוים של החכמה והמדות כי שלא על ידי הכלים הלא עצם הנפש אינה בערך התגלות:
5
ו׳כן כביכול בבחינת חיות אין סוף ברוך הוא המתפשט בבחינות עולמות בבחינות נבראים אשר הכל הוא על פי חכמה ובינה ומדותיו יתברך בחינות האלו הם הכלים דאצילות אשר על ידם הם התנהגות כל העולמות כי שלא בבחינת הכלים האלו כי אם בבחינת אור אין סוף ברוך הוא לבדו אינו בערך גילוי כלל ולכן בבחינת חיות והנהגות העולמות שמתפשט בהם ומחיים בכל פרטיהם הנקראים כלים ממש וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה בעשרה דברים נברא העולם וגם מאמר רבותינו זכרונם לברכה בעשרה לבושים נתלבש הקדוש ברוך הוא שעל ידי הכלים האלו נמצאו ונפעלו כל המציאות הנמצאים בעולם אבל החיות שבהם הוא אין סוף ברוך הוא. ועוד זאת שאפילו בבחינות כלים בבחינתם דהיינו בבחינת חכמה ומדות הכל הוא חיות אחד בעצם אחד כמו למשל באדם שהגם שבחינת התגלות החיות שבאדם הוא על ידי החכמה ובינה והמדות הנמשכין במוח ולב וכבד אבל אף על פי כן עיקר חיותו של אדם מתמשך בהם בעצם נפשו בלי הבדל כלל הגם שלגבי הגילוי של עצם הנפש יחשבו לכלים והחיות שבתוכם נערך להארה אך אף על פי כן עיקר החיות של האדם מתמשך בהם בלי הפסק ובלי הבדל כלל:
6
ז׳כן הוא כביכול שבחינת החיות המתמשך בעולמות לחיים ולהנהיגם הרי אין להעריכו כי אם בבחינת כלים וההתגלות שבהם להארה יחשב לגבי אור עצמותו ברוך הוא בבחינת אין סוף ברוך הוא ואף על פי כן הכל הוא אור אין סוף ברוך הוא בלי הבדל כלל והתקשרותם ויחודם עם אור אין סוף ברוך הוא בלי הבדל כלל הוא מצד רצונו יתברך שהוא בחינת פלא הוא מתקשר עמהם ביחודא חד והרצון הזה אינו בבחינת השגה רק שהוא מקור לכל הכלים עם האורות להתייחד בהם בבחינת אין סוף ממש:
7
ח׳ולכן כל אלו הבחינות שמצד התגלותו יתברך בבחינת חיות העולמות הם כלים לגבי אור עצמותו בבחינת אין סוף ונתחלקו לשלשה בחינות דהיינו נפש רוח נשמה והנפש שבהם הוא בחינת נצח הוד יסוד ורוח הוא חסד גבורה תפארת ונשמה הוא חכמה בינה דעת וכל זה נקרא בחינת חצוניות דהיינו בבחינת הנהגות העולמות ולכן נקראו כלים לגבי אור אין סוף ברוך הוא ועיקרם הוא בחינת מדות שהם חסד גבורה תפארת ונצח הוד יסוד שכל חיות העולמות הוא הכל על ידי המדות האלו וחכמה בינה דעת נקראו ראש להמדות האלו בבחינת גבוה מהם וחסד וגבורה אלו דהיינו התגלות חכמתו בבחינת חסדו וגבורתו להיותם מתנהגים על פי חכמה ותבונה בחינה זה הוא נובע מעצם המכוון שברצונו יתברך אשר עיקר המכוון הוא שיתגלה בהם רצונו יתברך ורצונו יתברך הוא לגלות כח השוואתו ברוך הוא אפילו מצד העולמות:
8
ט׳ושורש הגילוי הזה הוא ממחשבתו הקדומה הנקרא בחינת אדם קדמון דהיינו כח השתוותו יתברך בבחינת גבול ולמעלה מהגבול וזה אינו בערך גילוי כלל ולכן בכח המחשבה זו הוא אופן התקשרותם בקישור נפלא עד שאינם נקראים כלל בשם כלים ואיך הוא לא קיימא לאתיידע כלל אשר מגילוי כח זה נמשך רצונו יתברך לגלות כח השוואתו ובבחינת רצון הזה כלולים הכלים בהעלם כי עיקר רצונו יתברך הוא בשביל התגלות העולמות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין ובכח הרצון הזה נכללים כל מה דהוי ומה דעתיד למהוי כל הפרטים דהיינו מה דהוי הם ההתגלות בבחינת כלים דאצילות בעת אצילותם ומה דעתיד למהוי היינו המשכות אלקו"ת שמתמשך אחר אצילותם בכל שיתא אלפי שנין בכל התהוות הנבראים אשר יומשכו על ידי בחינת הכלים ובהולדות נשמות חדשות וכל הגילויים שעלו במחשבתו הקדומה בכח השוואתו ברוך הוא נכללו בכח הרצון הזה:
9