שערי היחוד ואמונה, שער חמישי י׳Sha'arei HaYichud VeEmunah, Fifth Gate 10
א׳והנה בחינת חכמה הנקרא חיה שהוא בחינת אבא ואמא עילאין נחלקין לשני בחינות בחינה ראשונה היא בבחינת כח הנעלם שהיא בבחינת מקיף לכל הכלים עם האורות דאצילות ובחינה שניה מה שמתפשט מחכמה זו לבחינת חיות של הזעיר אנפין שהוא בחינת הכלים ומחיות הזה מתנהג כל האצילות שהוא כחו יתברך הנמשך בבחינת חיות העולמות בכל פרטי הנהגות העולמות ובחינה המתפשט בכלים האלו הוא הנקרא ישראל סבא ותבונה הנמשכין במוחין דזעיר אנפין שהוא חכמה ובינה דזעיר אנפין דהיינו השכלת והבנת של המדות שהם חסד וגבורה אשר הם חסדו וגבורתו יתברך אשר בהם מנהיג עולמו כמאמר הזוהר בחסד וגבורה אתברי עלמא והשכלתו יתברך בבחינת חסדו וגבורתו באיזה אופן יהיו נמשכים החסד וגבורה האלו אשר המדות מתנהגים על פי חכמה ובינה וחכמה ובינה אלו נקראו כלים ובתוך החכמה הזו נמשך אורו יתברך בבחינת חיות והחכמה והבינה אלו נקראו ישראל סבא ותבונה הנמשכים מכח החכמה הנעלמה:
1
ב׳והנה החכמה ובינה שהם המוחין הגם שנערכים בבחינת כלי הזעיר אנפין מצד שהם עיקרים להנהגת המדות אף על פי כן עיקרם הוא מבחינת חכמה ובינה הנעלמים והם הם כלי המוחין מהאור הנמשך בהם בכח ההתחברות אשר בכח החכמה אבל מצד שעיקר החכמה והבינה הם לצורך מדותיו יתברך נערכים בבחינת כלי הזעיר אנפין ולכן הם באים בסוד תוספת שהוא בחינה נוספת על מהות הכלים המתגלים מבחינת חכמה הנעלמה ולכן כלי המוחין פעמים שהם נחשבין מבחינת הזעיר אנפין ופעמים שהם נערכין ממהות הבינה כאשר יעויין בעץ חיים כמה אופנים שונים בזה כי מצד שעיקר התמשכות אורו יתברך בהמדות להיות נמשך בחסדו וגבורתו הוא על ידי הבינה אשר היא המחברת אור אין סוף בכלי המדות ועל ידי בחינת נביעו הנובע מרצונו יתברך שהוא התקשרות האור עם הכלי בבחינת פלא כמבואר לעיל נמצא עיקר הנהגות המדות וקישורם עם האור הוא על ידי הבינה לכן נחשבת בחינת הבינה זו המתפשטת בהמדות ופועלת בהם לבחינת כלי המדות ומצד שהבינה היא בחינת תוספת המדות הנמשך מכחו יתברך שבבחינת רצונו בבחינת השכלה וטעם להמדות נקראו בבחינת נצח הוד יסוד דבינה:
2
ג׳ויובן זה על פי משל מאדם הנמשך בחיותו לאיזה מדה דהיינו אהבה וכו' הנה האהבה היא רק טבעית אבל בכדי שיהיה נמשך בחיות נפשו להמדה מוכרח להשכיל ולהבין אופן הדבר שנמשך בה והשייכות אשר יש לו להדבר מצד רצון הנפש בה והנה כאשר בא לבחינת הבנה הרי יש בבחינת הבנתו כמה מיני אופני התמשכות אשר אינם בערך המדה ואם יהיה נמשך עם חיות נפשו בבחינת הבינה לא יהיה נמשך בפרט המדה הזאת ולכן מוכרח לסלק חיות נפשו הנמשך בהבנה זו ויהיה נמשך בבינתו להתבונן מצד המדה בעצמה ועיקר חיות נפשו נמשך דוקא להמדה בפרט אשר לזה היה עיקר כוונתו ולא להתמשך בחיות נפשו הנמשך בההשכלה כי אם דייקא להתמשך בחיותו בהמדה ובה יהיה עיקר התקשרותו על ידי בינתו זו הנמשכה מחכמתו הנעלמה הנובעת מרצונו בבחינת התקשרות המדה עם האור.
3
ד׳והנה בחינת הבינה הזאת מוכרחת היא להתפשט בכל המדות הן בבחינת חסדו הן בבחינת נצחונו וכו' שכל התנהגותם והתקשרות נפשו בהם הכל הוא על ידי הבינה הנזכר לעיל. והנה בכל הבחינות יש בהם ראש תוך סוף דהיינו בהאהבה עצמה יש שלשה בחינות דהיינו בחינת הראש שבהמדה הוא כוונתו שבהמדה והתוך שבהמדה היא המדה עצמה בעצם טבעית מהותה ובחינת הסוף הוא התקשרותה להדבר שאוהב וכן בבינה עצמה יש בה גם כן ראש תוך סוף כנזכר לעיל דהיינו ראש הוא השכלתה העיקרית בבחינת השכלה להשכיל מהות העיקרית והתוך הוא המדות שבהשכלה דהיינו שמשכיל שזה טוב ונצרך אליו והסוף הוא ההסכם חזק שבשכלו להמשיך עצמו לזה והנה בבחינת המדה בעצמה בלי השכלה הרי לא נגלה הבחינת ראש שהוא הכוונה של המדה אך בהתגלות הבנתו אז נתגלה גם כן בהמדה בעצמה כוונת אהבתו ורצונו שבהמדה אשר הראש שבבינתו שהוא השכלתו מתחבר עם ראש של המדה ונעשה מהות ובחינה אחת בבחינת כוונתו וחפץ האהבה שיש לו והתוך של הבנתו מתחבר עם התוך שהוא עצם המדה שהוא בחינת האהבה בעצמה ונעשים גם כן בחינה אחת דהיינו שמבין עצם האהבה וכן הסוף של המדה נתגלית גם כן על ידי הסוף שהוא הסכם המדה ונעשה הכל אחד ובכלל התגלותה היא רק מדה כי אם שנתגלית אופנה ומהותה על ידי הבינה לכן אפילו הבינה נחשבת לגוף המדה:
4
ה׳והנה מזה המשל יובן הנמשל למשכיל למעלה כי עיקר בניינו של העולם הוא על ידי מדותיו יתברך שהם חסדו וגבורתו ותפארתו וכו' והנה המדות אינם כי אם כלים סתם להמשכת אורו יתברך בבחינת חסדו וכו' לצורך בריאות העולמות אבל בכדי שיומשך אור אין סוף ברוך הוא בבחינת מדותיו אשר הם אינן ערך מצד הכלים כי אצלו לאו מכל אילין מדות כלל אך מצד שרשם אשר הם מצד רצונו יתברך שלמעלה מן החכמה והבנה כי אם מצד שעלה ברצונו יתברך וברצונו יתברך מתקשרים בקשר נפלא בבחינת פלא לכן בכדי שיומשך אור אין סוף בהמדות שהם הכלים ויתייחד בהם ביחודא חד נובע מרצונו יתברך חכמה ובינה הנעלמים ומתמשכים בבחינות המדות בכדי שעל ידי הבינה הזו הנמשכת בהמדות שהוא מכוונתו יתברך ורצונו בהמדות נמשך אור אין סוף ברוך הוא בהם בבחינת הנהגות כל העולמות ולכן מוכרח להיות מקודם המשכתו יתברך בבחינת השכלה והבנה הנמשך מרצונו יתברך ואחר התמשכותו יתברך בבחינת חכמה ובינה אז בבחינת נצח הוד יסוד של החכמה ובינה דהיינו ההשפעה שיושפע מחכמה ובינה לצורך התגלות מדותיו יתברך נמשך בבחינת השכלת והבנת המדות בבחינתם איך יתמשך בחסדו ובאיזה אופן יהיה החסד ועל ידי הבינה זו נתעוררו כביכול חסדו וגבורתו.
5
ו׳והנה מצד שעיקר הכוונה מאתו יתברך דייקא בבחינת המדות שהם עיקר הבנין מוכרח כביכול לסלק התמשכותו יתברך בבחינת אור אין סוף בבחינת נצח הוד יסוד דבינה כי אם יומשך אורו יתברך בבחינת כלי הבינה מצד בחינת השכלתו הלא יש בבחינת השכלתו המשכות עד אין קץ בבחינת אין סוף ברוך הוא אשר אינו בערך מדות כלל כי בחינת הבינה היא הבנת קישורי הכחות עם אור אין סוף בקשר נפלא מצד כחו הפלא ואם לא היה כביכול הסתלקות האור מערך בינה כביכול לא יתמשך בערך המדה לכן מוכרח להיות ההמשכה מאור אין סוף ברוך הוא דייקא בהמדה וכל התמשכותו אפילו בבחינת הבנתו יתברך עיקרו הוא להחסד וכו' רק שעל ידי הבנה הזו מתמשך בהחסד דייקא נמצא נצח הוד יסוד דבינה נעשו כלי לאור המשכתו יתברך בבחינות המדות אשר על כן נצח הוד יסוד דבינה נערכים מכלי הזעיר אנפין:
6
ז׳ועל זה מבואר בעץ חיים שכאשר נצח הוד יסוד דבינה נעשו מוחין לזעיר אנפין מסתלק אור הנצח הוד יסוד דבינה ונמשך בבחינת נצח הוד יסוד דבינה אור המוחין דזעיר אנפין בסוד וראיתן על האבנים שירכין דבינה מצטננין והאור המסתלק מנצח הוד יסוד דבינה נעשה להבינה נצח הוד יסוד חדשים כי אמת הוא שנצח הוד יסוד דבינה מצד כלי הזעיר אנפין נערכין מצד הזעיר אנפין ואור אין סוף ברוך הוא הנמשך בהנצח הוד יסוד הוא אור המדות שהם הזעיר אנפין אבל אף על פי כן מוכרח להיות אור אין סוף גם כן בבחינת השפעת הבינה להתמשך בבחינת הבינה הזאת בכדי לחבר אור אין סוף עם הכלים בקישור אחד על ידי עצם הבינה שלמעלה מן המדות אבל ההתמשכות הוא למעלה מן הכלים דזעיר אנפין ונעשה בחינת כתר עליהם ועיין בעץ חיים בשער הצלם בענין הלמ"ד אשר בחינתו מנצח הוד יסוד דבינה החדשים והבן היטב.
7
ח׳והנה הנצח הוד יסוד דבינה המתמשכים בזעיר אנפין ומתחברים עם כלי המדות נעשו ממש בחינת מדות שהם בחינת זעיר אנפין כי בבחינת מדות דהיינו בבחינת חסד יש בהחסד הזה גם כן בחינת ראש ובחינת תוך ובחינת סוף בחינת ראש החסד הוא כוונת חסדו יתברך ובחינת התוך הוא עצם חסדו יתברך ובחינת הסוף הוא השפעת והתקשרות חסדו יתברך להיות נמשך בעולמות על ידי מדת החסד הזה אבל כל זמן שלא נמשך השכלת והבנת החסד הנמשך מרצונו הרי לא נגלה במדת חסדו כי אם מדת החסד בלבד דהיינו שיש בכחו יתברך בחינת החסד אבל כאשר נגלה מכחו יתברך הבנת החסד הזה וכוונתו אז נתגלה גם כן כוונתו שבבחינת חסד בעצמו ומתחבר עם ההשכלה וההבנה ונעשה חסד אחד:
8
ט׳והנה בבחינת נצח הוד יסוד דבינה יש גם כן בחינת ראש תוך סוף והם הנקראים תלת פרקין דבינה דהיינו עצם ההשכלה והבנה הנמשך מרצונו יתברך בהשפעתו יתברך לבחינת חסדו כו' והבנת החסד מצד עצמו להבין עצם החסד אשר בכחו יתברך ויש בהבנה זו גם כן להבין השפעת חסדו זה להתגלות ולכן בהתמשכות הנצח הוד יסוד דבינה מתחבר ההשכלה של הבינה שהוא פרק העליון עם פרקים העליונים דחסד ונעשה ראש החסד וגם כן פרק האמצעי עם בחינת עצם החסד שהם שני פרקים האמצעים ונעשה גוף החסד וכן פרק התחתון דבינה עם בחינת ההשפעה של החסד ונגלה בחינת ההשפעה כי שלא בבחינת הבינה לא היה מתגלה בחינת כוונת החסד וגם לא היה מתגלה בהעצם שהוא התוך כי אם רק בחינת כח המדה בעצמה וכן בהשפעה לא נתגלה כוונת ההשפעה:
9
י׳לכן המדות שהוא הזעיר אנפין לא היו כל בחינותיו כי אם ששה מדות וראש תוך סוף שבו לא נתגלית בו ההבנה כי אם כלי ההמשכה בלבד ולכן בכל הבחינות לא היו רק שני פרקין כי היה חסד התגלות הבנה אבל בהתגלות ההבנה אז נתחברו ונגלו בכל בחינות ההבנה שבהחסד ונעשה בעל תשע ספירות באופן התחברות הנזכר לעיל כי בכל בחינות המדות הן בראש ובתוך ובסוף מוכרח להיות התגלותם דייקא על ידי הבינה כנזכר לעיל ולכן מבואר בעץ חיים שבעת ההגדלה מתחבר פרק עליון דבינה עם שני פרקין העליונים דחסד ונעשו כלי חכמה דזעיר אנפין ופרק אמצעי דבינה נתחבר עם שני פרקים האמצעים ונעשה מזה כלי חסד דזעיר אנפין ופרק התחתון דבינה נתחבר עם שני פרקין תתאין ונעשו כלי נצח דזעיר אנפין וכן בקו שמאל וכן בקו אמצעי והמבין יבין:
10