שערי היחוד ואמונה, שער חמישי י״אSha'arei HaYichud VeEmunah, Fifth Gate 11
א׳והנה הבחינת נצח הוד יסוד דבינה מוכרח להיות אפילו בבחינת קטנות דזעיר אנפין שהם רק בחינת גילוי המדות לבד מוכרח להיות בזה הגילוי חכמה והבנה דהיינו בבחינת גילוי המדה נגלה לאיזה דבר היא המדה ובאיזה אופן כו' כמו שאנו רואים בחוש שאפילו בקטן שבקטנים כל הנהגתו הוא רק על פי מדותיו הנה נראה בזה שיש לו איזה השכלה למדותיו ואפילו בבהמה שכל מהותה אינה רק מדות ואף על פי כן אנו רואים שיש לה איזה דעת והשכלה מה שתאהוב ומה שלא תאהוב ולברוח מדבר המזיק אותה וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה על פסוק ידע שור קונהו שאפילו הבהמה מכרת רבונה ומכרת מקומה ודירתה ויש בהם גם כן חילוקים בהשכלתם כמאמר רבותינו זכרונם לברכה האי תורא פקיחא הוא ויש שור חרש שוטה וכו' אך אף על פי כן אינם נערכים בבחינת דעת וחכמה כלל מצד שעיקר הנהגתה הוא רק על ידי טבעה וכן בקטן עיקרו הוא הטבעית לאהוב וכו' וההשכלה טפילה להמדה הטבעית דהיינו שיבין אהבתו כו':
1
ב׳כן הוא כביכול אפילו בעת קטנות זעיר אנפין דהיינו שאינם נגלים מכחו יתברך בהנהגות העולמות כי אם החסד והגבורה לבד ולא נגלה כוונתו יתברך בבחינת החסד והגבורה אף על פי כן כל הנהגות חסדו יתברך וגבורותיו כו' הוא על בחינת סדר העולמות בכל פרט רק שאינו נגלה כי אם חיצוניות המשכתו יתברך בעולמות ולא נגלה על ידי העולמות כוונתו יתברך ובינתו בבחינת ההנהגה כי אם נגלה רק בבחינת טבע העולמות ולא נגלה רק הטבעית של כל בחינה ובחינה שבעולמות אבל ההשכלה וההבנה והדעת שהוא התגלות יחודו יתברך בהעולמות ואשר כל הנבראים אינם מתנהגים על פי הטבע כי אם על פי מכוון מאתו יתברך כדי שעל ידי העולמות יהיה נגלה יחודו יתברך בהם אשר לכוונה זו נבראו ועל ידי הכוונה זו נמשכים כל ההטבעות של כל הנבראים כמו שכתוב כולם בחכמה עשית וכמו שכתוב כל פעל הוי"ה למענהו בחינת כוונתו זו לא נגלה בבחינת המשכת מדותיו יתברך:
2
ג׳וכאשר לא נגלה התגלותו יתברך כי אם בבחינת הטבעה שהוא על פי מדות נקרא התגלות הזעיר אנפין בבחינת קטנות בלבד בבחינת שש קצוות בלי התגלות הראש שהם חכמתו ובינתו ודעתו יתברך שבבחינת העולמות אבל כשנגלה חכמתו ובינתו יתברך בבחינת התגלות העולמות דהיינו שנגלה כח התקשרותו יתברך בהעולמות אז נתגדלו המדות שהם הנהגות טבעיות העולם בבחינת חסדו וגבורתו ונגלה בהם בחינת חכמתו בינתו דעתו וכוונתו יתברך אז נתגלה ראש המדות שהם בחינת הנהגתם כו':
3
ד׳והנה כבר נתבאר לעיל שיש בבחינת התגלות חכמתו ובינתו יתברך בבחינת עולמות גם כן שני בחינות בחינת חיצוניות ופנימיות ולכן יש שני בחינות הגדלות המדות דהיינו הגדלה אחד הוא להבין התקשרותו יתברך ויחודו בכל פרט בבחינת הנבראים אשר נמשך בהם אור אין סוף מצד יחודו בהם ומתייחד בהם בבחינתם הנגלים בבחינת עולמות:
4
ה׳והגדלה השנייה הוא התגלות פנימיותם של העולמות אשר מצד הפנימיות הרי אין הכלים נערכים כלל לבחינה ומהות נבדל כי אם שהכל הוא עצמותו ברוך הוא לבדו ואפילו מצד הכלים נגלה שאין עוד מלבדו ויש בבחינה הזאת כל בחינות ההתגלות שבבחינת התגלות חיצוניות העולמות בבחינת כלים שלהם הנגלים למהות נבדל רק שהם מתקשרים ביחוד כמו הנפש בגוף אשר יש בזה קטנות וגדלות כן יש בבחינת הפנימיות גם כן בחינת קטנות וגדלות דהיינו התגלות המדות בלי התגלות ההשכלה בהם ויש בהם התגלות ההשכלה והתגלות המדות שבבחינת פנימיות ונקרא בחינה זו בחינת אהבה רבה אשר אהבה הזאת היא לצאת מגדרי הכלים ונקראת בהמה רבה שלפני אצילות כמבואר בספר הקדוש ליקוטי אמרים מאדונינו מורינו ורבינו נשמתו עדן ויש בזאת האהבה בחינת ראש שהם החכמה בינה דעת להבין ולהשכיל עצמותו ברוך הוא בבחינת הבנה שלמעלה מן הכלים. והנה בבחינה הראשונה המוחין הם מנצח הוד יסוד דישראל סבא ותבונה ובבחינה שנייה שהוא מצד הפנימיות המוחין המה מנצח הוד יסוד דאבא ואמא עילאין:
5
ו׳וכן בבחינת רצונו יתברך המתמשך בבחינת הכלים אשר מצד רצונו יתברך הוא כל הנהגות העולמות יש גם כן שני בחינות הנזכרים לעיל בחינת חיצוניות הרצון ובחינת פנימיות הרצון כי על ידי בחינת רצונו יתברך נמשכים כל המוחין הן מצד הפנימיות והן מצד החיצוניות ובתוך כל הבחינות הנזכרים לעיל ועל ידיהם נמשך אור אין סוף בבחינת זעיר אנפין שהם בחינת הכלים שהם מדותיו יתברך אשר המה בניינו של עולם והתקשרותו וסדרו אשר סידר המאציל ברוך הוא לצורך חיות העולמות וכוונתו יתברך בהם:
6