שערי היחוד ואמונה, שער חמישי י״דSha'arei HaYichud VeEmunah, Fifth Gate 14
א׳והנה תכלית הכוונה שיתגלה כחו יתברך של כל אלו הבחינות המבוארים לעיל בבחינת גילוי גמור ולכן יש בכח הזה בחינת גילוי דהיינו שיש בכחו זה כח הגילוי לכל אלו הבחינות ובחינת גילוי זה שבכחו הוא הנקרא בחינת מלכותו יתברך ושכינתיה ונוקבא דהיינו בחינת קבלת כל הכחות האלו לגלותם כי כל הבחינות האלו הם נערכים מצד כחו יתברך שלא בבחינת גילוי כי אם בבחינת כח לבד אך בכדי שיצאו מכח אל הפועל בבחינת גילוי אשר לזה היה תכלית הכוונה בבחינת התגלות הכחות האלו דהיינו על ידי בחינת הסתרתה דהיינו להסתיר כל הכחות האלו בבחינת עולמות דהיינו שיתגלו בפועל ממש בבחינת כלים גמורים כפי אשר נגלו לגבי דידן כל כח בפני עצמו בבחינת התחלקות גמור בכדי שיהיה נגלה בפועל ממש התקשרותו ויחודו יתברך בכל הבחינות.
1
ב׳והנה בבחינת נוקבא דזעיר אנפין שהיא בחינת שכינתיה יש גם כן כל אלו הבחינות המבוארים לעיל בבחינת הגילוי ואין מהצורך להאריך בפרטיהם כי ילמוד המבין מהמבואר לעיל וכמו למשל באדם הרי יש בכחו כל הבחינות חכמה ובינה ומדות ונצח הוד יסוד וכלים החצונים כאשר הם בערך עצמם אשר בחינת האדם ממולא מכל הכחות ויש בו גם כן בחינת הגילוי לגלות שכלו ומדותיו ונצח הוד יסוד שלו על ידי כלי הדבור וכלי המעשה וכו':
2
ג׳והנה כל עיקר גדלות וקטנות הוא תלוי בבחינת הגילוי כמו שכתוב זה השער להוי"ה שהוא תרעא לאעלא ולנפקא שעל ידי בחינת הגילוי הזה נתגלו כחותיו יתברך וכל בחינות הגילוי הוא על ידי עבודת האדם אשר על ידי עבודתו מתגלים כל הבחינות הנזכרים לעיל כמו שכתוב אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי שעל ידו הם נגלים כל הבחינות האלו וכידוע מה שכתוב נעשה אדם בצלמנו כדמותינו דהיינו שבבחינת האדם הגשמי הנברא שהוא בחינת יש יש שני הבחינות האלו דהיינו מכחו יתברך שבבחינת זעיר אנפין שהוא כל בחינות העולמות כמו שהם בכחו יתברך בבחינת יחוד וזהו נקרא בצלמינו שהוא בבחינת כחם של העולמות בבחינת התקשרות ויחוד בבחינת אדם נקרא בחינת צלם כמבואר בעץ חיים וכדמותינו הוא בחינת הגילוי שבבחינת התגלות העולמות שהוא בחינת שכינה שהיא נקראת דמות שהיא נותנת דמיון כח יחודו יתברך בעולמות בבחינת נבראים כמו שנתבאר בשער הספירות:
3
ד׳ולכן נאמר וייצר הוי"ה אלקי"ם את האדם דהיינו שיש בבחינת יצירת האדם מצד בחינת הוי"ה ברוך הוא שהוא בחינת היחוד ויש בו גם כן מבחינת אלקי"ם שהוא הצמצום שהוא בחינת שכינה ולכך כתיב וייצר בשני יודי"ן שהוא שני יצירות יצירה דעילאין הוא בחינת היחוד כנזכר לעיל ויצירה דתתאין שהם בבחינת התגלות העולמות בבחינת היש ובכח האדם המה מתקשרים בקישור אחד דהיינו שכמו שבכחו יתברך כל יכול לייחד שני הבחינות לאחדים דהיינו שהוא יתברך מיוחד בהם אפילו מצד הגילוי כי כמו שבכחו יתברך מתקשרים עצמות יחודו שהוא הנקרא זעיר אנפין עם כח הגילוי שבכחו יתברך בקישור ויחוד אחד כמו שכתוב אני הוי"ה הוא שמי בלי פרודא הגם שבבחינתם הם שני הפכים אשר מצד כחו יתברך בבחינת עולמות הוא דייקא בחינת יחוד גמור ובכח הגילוי הוא דייקא בבחינת התחלקות אך אף על פי כן מצד כחו הפלא מתייחדים ביחוד גמור שני הבחינות וכמאמר הזוהר ורעיא מהימנא מסטרא דאצילותא לית אפרשותא בין קודשא בריך הוא ושכינתיה כי אם בבחינת העולמות בבחינת התגלות המה כביכול בבחינת מחולקים לגבי דידן ועיקר הכוונה הוא שיהיו מתייחדים אפילו בבחינת הנגלה כן בבחינת האדם אשר המה באים מזווגא דקודשא בריך הוא ושכינתיה יש בכוחם שני הבחינות בכח אחר כי שורש האדם הוא נמשך מרצונו יתברך בבחינת פלא כמאמר ישראל עלו במחשבה אבל בבחינת התגלות המה בחינות מחולקים ומצד כחם שבבחינת יחוד נאמר מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ומצד בחינת הגילוי נאמר ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ:
4
ה׳ועיקר עבודת האדם לייחדם אפילו מצד הגילוי לאכפייא לסטרא אחרא ולאהפכא חשוכא לנהורא ולהפך מדות הבהמיות שמצד הגילוי לבטלם אליו בבחינת יחוד במסירת נפש להוי"ה וכל העולם לא נברא אלא בשביל האדם שעל ידי התעוררותם ויחודם דלתתא מעוררים יחודו יתברך אפילו בבחינת גילוי שיהיה נגלה יחודו יתברך בבחינת עולמות וכפי התעוררותם כן נגלה כחו יתברך בבחינת עולמות והם המייחדים קודשא בריך הוא ושכינתיה שהוא הגילוי השוכן בבחינת עולמות להיות נגלה יחודו יתברך על ידם כפי יחודם ככה בבחינת זה נגלה יחודו יתברך בבחינת האצילות אם עבודתם הוא בבחינת קטנות נתגלה יחודו יתברך גם כן בבחינת קטנות ואם עבודתם בבחינת גדלות המוחין נגלה כחו ויחודו יתברך בבחינת גדלות:
5