שערי היחוד ואמונה, שער חמישי ט״זSha'arei HaYichud VeEmunah, Fifth Gate 16
א׳והנה כל בחינות הבירורים הנזכרים לעיל נבררו בעת בריאות העולמות דהיינו המשכות אין סוף ברוך הוא הנמשך בבחינת עולמות בבחינת חיותם והתהוותם בכל סדרי הנהגות עולמות בחוק אשר נקצב מאתו יתברך בכל פרטי הנהגות העולמות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין על פי כוונתו ורצונו יתברך בבחינת פעולות העולמות שנמשך תמיד בבחינת פעולות העולמות בלי הפסק אפילו רגע אחד כי אם היה חס ושלום הסתלקות רצונו וכוונתו יתברך אף רגע היו העולמות מתבטלים וכו':
1
ב׳ובבחינת בריאת העולמות בבחינת התגלותם יש בבחינתם כאשר הם נערכים בכחו יתברך בבחינת אצילות אשר הם מיוחדים בכחו יתברך נקרא זעיר אנפין דאצילות ויש בבחינת כחו הזה בחינת נפש רוח נשמה חיה יחידה דהיינו בחינת כחו יתברך הנמשך בכלי נצח הוד יסוד שהוא בחינת חיותם של העולמות בבחינת חיות בלבד הוא הנקרא נפש ויש גם כן בבחינת חיות העולמות כחו יתברך הנמשך בבחינת כלי המדות שהם חסדו וגבורתו ותפארתו יתברך הוא בחינת רוח ויש גם כן בחינת כחו יתברך הנמשך בבחינת השכלה שהם כלי המוחין שהם חכמתו ובינתו ודעתו יתברך כמו שכתוב כולם בחכמה עשית בבחינת הבנת ודעת של כל סדרי העולמות המתנהגים על פי חכמה ובינה הוא הנקרא בחינת נשמה ויש בחינת כחו יתברך הנמשך בעולמות על פי בחינת חכמה נעלמה אשר לא נגלה בבחינת כלים דהיינו מה שלא נגלה בבחינת התהוות העולמות והנהגתם כי אם שמתנהגים על פי חכמתו יתברך בבחינת נעלם ומכח הנעלם הזה נובע תמיד בלי הפסק לבחינת חיות העולמות בהם בבחינת התנהגותם על פי חכמה הנגלה בהם בחינה זו הוא הנקרא בחינת חיה וגם יש בכח הזה רצונו יתברך בבחינת פלא המתקשר בבחינת הכלים האלו על פי רצונו יתברך שלמעלה מן ההשכלה וההבנה כי אם ברחינת פלא ומבחינת פלא הזה נובעים החכמה ובינה הנעלמים כמבואר לעיל שהוא כחו יתברך שנמשך בבחינת פלא הזה הוא הנקרא יחידה דזעיר אנפין וכל אלו הבחינות המה מתאחדים אצלו יתברך לכח אחד וכל זה נקרא זעיר אנפין דאצילות שהוא כחו יתברך הנמשך בבחינת כלים בבחינת חיות העולמות וכל בחינת הזעיר אנפין הוא נמשך מבחינת רצונו יתברך הכולל על ידי חכמה ובינה הכוללים הנובעים ממוחא סתימאה שברצונו יתברך אשר עיקר רצונו יתברך הוא לגלות יחודו יתברך ושלימותו על ידי הכלים האלו ועל ידי בחינת רצונו שהוא אריך אנפין עובר אור אין סוף בכלי הזעיר אנפין ומתייחד בהם ביחודא חד:
2
ג׳וכל עיקר כוונתו ורצונו יתברך בבחינת הכלים האלו הוא בשביל לגלות שלימותו יתברך בבחינת התגלות גמורה בבריאה יצירה עשיה דוקא ורצונו יתברך שבבחינת גילוי זה הוא הנקרא נוקבא דזעיר אנפין ובחינת שכינה שהוא כח הגילוי שבכחו יתברך לגלותם דוקא בבחינת יחוד העולמות מצד הנגלה מכחו ובחינת גילוי הזה הוא בחינת מלכותו יתברך המסתתרת בבריאה יצירה עשיה להסתיר כחו יתברך ולגלותו בבחינת דמיון בבחינת נבראים כמבואר לעיל בכמה מקומות וכח גילוי זה הוא מסתתר אפילו בבחינת סטרא אחרא כמו שכתוב ומלכותו בכל משלה ועוד כתיב רגליה יורדות כו' לחיות הסטרא אחרא שיהיה נגלה ההיפוך כמבואר לעיל אשר זהו עיקר הכוונה וכל הבחינות האלו הם המתבררים בעת בריאות העולמות וכל זה נקרא חיצוניות כי בבחינת הבריאה לא נגלה עצם כוונתו כי אם הסדר הנקצב בבריאה כדי שעל ידי הסדר הזה יהיה נגלה כוונתו ורצונו יתברך האמיתי:
3
ד׳וכל בחינת קיום העולמות האלו הם על ידי אבא ואמא שהם חכמה ובינה הנעלמים הנובעים מרצונו יתברך שהוא אריך אנפין ממוחא סתימאה דביה לצורך חיות וקיום העולמות וסידורם לכן זיווגם תדיר בלי הפסק דהיינו שמוכרח להיות נמשך כחו יתברך הנעלם בבחינת הבנה להתהוות העולמות וחיותם בלי הפסק.
4
ה׳ובחינת זיווג זה נקרא בחינת זיווג חיצוניות דאבא ואמא והנה תכלית הכוונה שברצונו יתברך בבחינת הכלים האלו שהם בחינת התקשרותו בעולמות הוא בשביל גילוי אלק"ותו יתברך בעולמות בריאה יצירה עשיה דוקא שיתגלה יחודו יתברך דוקא מצד הנגלה ואפילו בבחינת ההיפוך:
5