שערי היחוד ואמונה, שער חמישי י״חSha'arei HaYichud VeEmunah, Fifth Gate 18
א׳ואחר כל הדברים האלה תבין שבבחינת האצילות שהוא כחו יתברך מצד העולמות בבחינת כלים ואורות שהם בחינת זעיר ונוקבין יש שני אופנים דהיינו אופן אחד כאשר היה בעת הבריאה שנבררו העולמות בכל פרטי הבחינות דהיינו אצילות בריאה יצירה עשיה דהיינו כל בחינות המשכתו יתברך שנמשך על ידי אורות וכלים שבבחינת זעיר אנפין אשר על ידי בחינת כלים האלו נפעלו כל פעולות העולמות בכללם ובפרטם והוא יתברך מתייחד עם כל בחינת הנפעלים שנפעלו על פי הכלים ביחודא חד כי אצלו יתברך המה מיוחדים בלי שינוי ופירוד כמו שנתבאר לעיל כמה פעמים והוא הנקרא קודשא בריך הוא ושכינתיה הוא כח הגילוי אשר בכחו יתברך לגלות כל הבחינות והוא הנקרא זעיר ונוקבין והוא בחינת האצילות אשר נבררו מתוך כלים הנשברים אשר נגלו ליש גמור ונפרד ובכחו הגדול בבחינת פלא מתקשר ומתייחד בהכלים בכל הבחינות והיה בבחינת הבירור הזה כל הבחינות של עיבור יניקה ומוחין וכל הבחינות נפש רוח נשמה חיה יחידה אשר הכל נקצב מכחו יתברך בבחינות המשכות העולמות בעת הבריאה בכל השיתא אלפי שני בכל הנהגתם וסידורם וחיותם והתהוותם אשר הכל מתנהג על פי סדר וכולם מתייחדים אליו יתברך בלי שינוי כלל מצד כחו הפלא.
1
ב׳והנה בחינה זו נברר הן בקטנות והן בגדלות בכל הבחינות וכח הסדר הזה לא סר מהעולמות אפילו רגע ומוכרח להתמשך תמיד אור אין סוף בבחינת כלים האלו בחכמתו ובינתו ודעתו וחסדו אשר כולם מתנהגים בחכמתו וחסדו כו' וחיות זה הוא הנמשך על ידי זיווג חיצוניות דאבא ואמא הנובעים מרצונו יתברך הנקרא אריך אנפין שהוא רצונו יתברך לגלות אלקו"תו יתברך בעולמות התחתונים ובבחינת רצון הזה נכללים כל הכלים האלו ומתקשרים בקישור נפלא בכח אחד מיוחד הנמשך מכח השוואתו יתברך שהוא בחינת מחשבתו הקדומה יתברך אשר עלה ברצונו הפשוט לגלות שלימותו יתברך ומבחינת רצונו יתברך נאצלו הכלים האלו כאשר נתבאר לעיל ובכח הרצון הזה כלולים כל סדרי העולמות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין בכל פרטיהם והתקשרותם זה בזה:
2
ג׳ובחינת התכללות כל סידורי העולמות והתקשרותם זה בזה הכלולים בכח הרצון דאצילות הוא הנקרא חכמה סתימאה שברצונו שהוא כח סתום אשר אינו בערך התגלות כלל ומבחינת חכמה סתימאה שברצון נובעים אבא ואמא שהם חכמה ובינה הנעלמים בבחינת חיות והתקשרות כל העולמות על ידי הכלים דאצילות אשר מתנהגים כולם בחכמה וכח הנביעו הזה הוא בלי הפסק ולכן מתחברים תמיד דהיינו כחו יתברך הנמשך מחכמה סתימאה שברצון שהוא חכמה דהיינו כח מ"ה שהוא כח מהותם של הכלים הנכללים בכחו להיות נתגלה הכח בבחינת השכלה והבנה בפעולות הכלים האלו להתקשר עם האור הנובע בתוך הכלים האלו והתקשרותם הוא בבחינת יחוד והתקשרות העולמות לכן זיווגייהו תדיר דלא מתפרשין לעלמין ואלו היה חס ושלום הסתלקות חכמה ובינה מהעולמות היו בטלים כל העולמות כי על ידי חכמה ובינה אלו נמשך עצם חיותו יתברך בחיות והתהוות העולמות אשר עצם חיות אור אין סוף הנמשך בעולמות נקרא בשם קו כמו שנתבאר לעיל:
3
ד׳וכמו למשל באדם שמשפיע ממהותו לזולתו אשר כל השפעתו הוא על פי דבורו והנה בעת שמדבר מוכרח להיות נמשך מכח הרצון שבנפשו להשפעה זו בהשכלה והבנה בלי הפסק במוחו ומההשכלה וההבנה מתעוררין מדותיו להשפעה הזו ועל ידי מדותיו נמשך חיות נפשו בהדבור אבל אם לא יהיה נגלה במוחו חכמה והבנה להשפעה זו ממילא לא יהיה לו מדות לזה ויסתלק הדבור נמצא בעת דבורו מוכרח להיות נמשך תמיד במחשבתו בחינת חכמה ובינה בכדי שעל ידי החכמה ובינה יתמשך בחיות נפשו בבחינת הדבור:
4
ה׳כן הוא כביכול בבחינת בריאות העולמות שהוא בחינת התגלות מכחו על ידי דבר הוי"ה מוכרח כביכול להיות דבורו תמיד בהתגלות כמו שכתוב לעולם הוי"ה דברך ניצב בשמים וכמבואר בשער היחוד והאמונה של אדונינו מורינו ורבינו נשמתו עדן (פרק א') ואלו היה מסתלק הדבור אפילו רגע אחד היו העולמות בטלים לגמרי ובחינת דבר הוי"ה הוא נמשך מבחינת מדותיו יתברך הנמשכים מחכמה ובינה מצד רצונו יתברך ואלו לא היה התגלות החכמה ובינה מכח רצונו יתברך ממילא היו בטלים המדות והדבור אשר על כן מוכרח להיות תמיד נמשך ההשכלה בבחינת כח הדבור להיות נמשך בבחינת דבורו יתברך שהוא מלכותו יתברך הנקרא דבר הוי"ה:
5