שערי היחוד ואמונה, שער חמישי כ״אSha'arei HaYichud VeEmunah, Fifth Gate 21
א׳והנה דרך כלל יש בבחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא שני בחינות חיצוניות ופנימיות בחינת חיצוניות הוא מה שנגלה יחודו בבחינת יחוד שמצד העולמות והכלים ובחינת פנימיות הוא התגלות אין סוף ברוך הוא שמצד עצמותו ברוך הוא שלמעלה מן הכלים הגם שהגילוי הזה מוכרח גם כן להיות על ידי הכלים שהם חכמה ובינה וחסד וגבורה אך הכלים עצמם מתעלים ביתר שאת ויתר עז בתוספות יתירה להיות נגלה על ידם עצמותו ברוך הוא כי נגלה כחם של הכלים כאשר הם בעצמותו ברוך הוא ולכן יש כח בכלים לקבל אור אין סוף ברוך הוא דהיינו מצד בחינת המקיף אשר הוא בכח הכלים ועל גביהם ובזה יתחבר אור המקיף עם אור הפנימי בהשוואה מצד האור ומאיר בכלים תוספות הארה יתירה מאור אין סוף ברוך הוא והנה בכל בחינה מאלו שני הבחינות יש בחינות לאין קץ בבחינת קטנותם וגדלותם דהיינו למשל מחכם המשפיע לנער יש גם כן בההשפעה קטנות וגדלות דהיינו מדות והשכלה כנזכר לעיל:
1
ב׳אבל ההשכלה הזאת היא נמשכת מחצוניות דחצוניות חכמתו שנקרא נצח הוד יסוד דנצח הוד יסוד וכשמשפיע למבין יותר יש בו גם כן אלו הבחינות אבל בזה נמשך יותר בגילוי מחכמתו ולפנימיות תחשב לגבי השפעתו להנער וכן תדין מזה כמה אופנים והכל הוא לפי ערך המקבל או לפי העת וכל זה נקרא חיצוניות דהיינו על פי חכמתו הסדורה אצלו בבחינת רגילות וסדרו אשר הכין להשפעה וכמו כן אם ירצה להוסיף מחכמתו בעיקר ועצם חכמתו להשכיל יותר יש בזה גם כן בחינות לאין קץ ככה כביכול יש כמה בחינות אופני קטנות וגדלות לאין קץ מצד החצוניות שהוא בבחינת יחודו הנמשך על ידי הכלים יש בבחינת נצח הוד יסוד דנצח הוד יסוד דתבונה הנזכר לעיל:
2
ג׳ויש בבחינת נצח הוד יסוד דתבונה ויש בבחינת חסד גבורה תפארת דתבונה ובכל בחינה יש בחינות לאין קץ וכן יש בבחינות גדלות וקטנות הפנימים גם כן בחינות לאין קץ והן הם כל הבחינות הגדלות והקטנות המבוארים בעץ חיים בשער הזעיר אנפין והעיקר בשער המוחין ודרושי הצלם אשר אי אפשר לבאר כל הפרטים.
3
ד׳אך בהקדמה הזאת יהיה נקל להמעיין בעץ חיים להבין כל הפרטים והכל תלוי בעבודת התחתונים ויש בזה דרך כלל ודרך פרט כי דרך פרט יש בחינות ומדרגות לאין קץ כמבואר בזוהר שיש כ"ה אלף דרגין לצדיקייא וכן יש כמה בחינות לאין קץ בבחינת הבינונים כפי השכלתם ובינתם ביחודו יתברך ככה נגלה בכח נפשם בשרשה בבחינת זעיר ונוקבין דאצילות להיות נגלה אור אין סוף להמשיך בבחינת פרט נשמתם אור אין סוף ברוך הוא על ידי הכלים דאצילות הן בבחינת יחוד שמצד העולמות הנקרא בחינת חצוניות והן בבחינת יחוד שמצד עצמותו ברוך הוא שלא מצד העולמות כנזכר לעיל ויש בזה גם כן דרך כלל שבכלל הגילוי יש גם כן כמה בחינות על ידי קריאת שמע ותפלה ותורה ומצות ושבתות וימים טובים ובזמן שהיה בית המקדש בנוי ובבחינת החורבן ואחר החורבן ויש בזה בחינות לאין קץ כאשר תעיין בעץ חיים:
4
ה׳ודרך כלל דכלל יש בבחינת הקטנות והגדלות אשר הכל נמשך מבינה נחלקה בחינת בינה לארבע בחינות ושלשה בחינות נקראו תבונות ובחינה הרביעית נקרא עצם בינה עילאה וכן לפי בחינת הבינה כן הוא החכמה כי אין חכמה בלא בינה ואין בינה בלי חכמה כידוע הגם שיש בחינות הנמשכין מהבינה הנקרא אימא ויש הנמשך מהחכמה הנקרא אבא הוא בערך הגילוי כשהביטול הוא מצד הבינה והשכל נקרא מוחין דאימא עיקר ומוחין דאבא הם בבחינת הסתר בתוך נצח הוד יסוד דבינה וכשהביטול הוא מצד העצם שלא בבחינת הבנה מוחין דאבא עיקר ומוחין דאימא המה טפלים להביטול אבל באמת אפילו הביטול הנמשך על ידי הבינה הוא מבחינת אבא והביטול שהוא מצד העצם שלא בבחינת הבנה שהוא בחינת אבא גם כן אי אפשר להיות שלא על ידי הבנה כי אם שהבינה טפילה ובחינת מעבר להביטול כי הם תרין ריעין דלא מתפרשין וכחדא נפקין כו':
5
ו׳אבל דרך כלל יש בבחינת ביטולם בבחינת השכלתם והבנתם ארבע בחינות ושלש מהם נקראים תבונות כמבואר לעיל בהג"ה בשער הראשון (פרק ה') אשר יש שני מיני התבוננות דהיינו להתבונן בהעצם מצד בחינתו ויש בחינות התבוננות מה שיולד מהתבוננות זו דהיינו התבוננות הראשון הוא להתבונן ביחודו יתברך אשר אין זולתו מצד כח העצמי ולא יתבונן השייך לנפשו מהתבוננות הלזו דהיינו שעל ידי התבוננותו ביחודו יומשך הביטול בנפשו להתכלל ביחודו כי אינו מחשיב עצמו לאיזה מהות נגד יחודו יתברך והביטול נמשך ממילא מצד התבוננותו בעצם יחודו ובחינה השניה הוא להוליד מבינתו אהבה ויראה דהיינו שההתבוננות הוא מצד נפשו דהיינו שמתבונן ביחודו יתברך כדי להמשיך הביטול בנפשו מצד הבנת יחודו לבטל גופו ונפשו הנגלים בבחינת יש ולקשרם ביחודו יתברך ובחינה ראשונה נקראת בחינת בינה ובחינה השנייה נקראת תבונה שהוא אותיות ב"ן וב"ת שהוא ההולדה להוליד מבינתו אהבה ויראה להבטל אליו ולהכלל ביחודו ואהבה ויראה נקראו בן ובת.
6
ז׳וכן יש בבחינת הגדלות שמצד העולמות גם כן שני בחינות דהיינו בינה ותבונה כנזכר לעיל ויש גם כן שני הבחינות מצד גדלות הפנימיות גם כן כנזכר לעיל דהיינו בינה מצד עצמותו ברוך הוא שאינו מחשיב כל העולמות ונפשו כלום לגבי עצמותו ברוך הוא כמו שכתוב מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כלה שאדי ולבבי והם הצדיקים הגדולים כמו משה רבינו עליו השלום ודוד המלך עליו השלום ורבי שמעון בר יוחאי זכרונו לברכה ודומיהם אשר ביטולם היה מצד הבנת עצמותו מצד העצם אשר הוא לבדו ברוך הוא ולא בכדי לקשר נפשו אליו יתברך בלבד כי היו בטלים למקורו יתברך באופן שלא יהיו נערכים בעצמם וגם כל העולמות לאיזה מהות כמו שאמר משה רבינו עליו השלום ואם אין מחני נא וכו' וכמבואר בזוהר שביטולו היה יתיר מגרמיה ורוחיה ונפשיה ואילו הוו כל עלמין תחות רשותו הוה יהיב לון בכדי לייחד קודשא בריך הוא ושכינתיה ולכן אמר ונחנו מה ודוד המלך עליו השלום אמר מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כלה שארי ולבבי ורבי שמעון בר יוחאי עליו השלום אמר בחד קטירא אתקטרנא שהוא רק ביטול מצד עצמותו ברוך הוא:
7
ח׳ויש בחינת תבונה שמצד התבוננות בפנימיות מצד הבנת עצמותו יגיע לו אהבה רבה וביטול עצום אליו יתברך ולקשר נפשו בהתכללות ויחוד עצום אליו יתברך ויהיה יכול לאהפכא חשוכא לנהורא וכפי התעוררותם של עבודת כל אחד ואחד ככה הוא כביכול התעוררות דלעילא להיות נגלה מכחו יתברך לפי התעוררות כל בחינה ובחינה:
8
ט׳והנה הבינה שמצד יחוד העולמות שמתקשר בבחינת יחודו יתברך מצד עצם יחודו נקרא בינה לגבי תבונה שהוא ההתבוננות בכדי לקשר נפשו ביחודו יתברך ולדבקה בו על ידי אהבה ויראה אבל באמת שני הבחינות הם רק בבחינת תבונה כי ההתבוננות שמצד היחוד אפילו מצד עצם היחוד עדיין לא בא לעיקר ההבנה באין סוף ברוך הוא מצד העצם כי אם על ידי הגילוי הנגלה בעולמות כמאמר רבותינו זכרונם לברכה נודע מצד פעולותיו כי אם ההבנה הוא שכל העולמות המה בטלים ומתקשרים ביחודו וכל ההתבוננות הוא בענין ביטול העולמות ונפשו בכלל ולכן נקרא בחינת הבינה הזאת גם כן בשם תבונה לגבי ההבנה שמצד עצמותו ברוך הוא שהיא בחינה הפנימית:
9
י׳ולכן יש שלשה בחינות תבונות דהיינו שני בחינות המה מצד היחוד ובחינת התבונה שמצד הפנימיות שכולם נקראו תבונות לגבי עצם הבינה כאשר תעיין פרטיהם בעץ חיים אך אף על פי כן צריך לילך ממטה למעלה דהיינו מתחילה להתבונן ביחודו יתברך בכדי אשר מזה יגיע אליו האהבה והיראה וביטול היש ולקשר נפשו ביחודו יתברך ואחר זה יהיה בחינת התבוננות מצד עצם היחוד וכן מזה יעלה ויגיע להתבוננות מצד בחינת הפנימיות שהוא מצד עצמותו ברוך הוא כנזכר לעיל ויהיה גם כן תחילה בבחינת תבונה ואחר זה יהיה ביטולו בעצם מצד עצמותו ברוך הוא וכל פרטי האופנים יתבארו בעזר השם בחלק העבודה:
10
