שערי היחוד ואמונה, שער חמישי כ״הSha'arei HaYichud VeEmunah, Fifth Gate 25
א׳והנה כל עיקר הכלים הם רק לגלות שלימותו מסטרא דתתאין מצד רצונו הקדום והפשוט וכאשר עושין רצונו של מקום בזה מעוררין כחו יתברך שבבחינת הכלים על ידי השלמת רצונו ברוך הוא ואז ניתוסף אור המשכתו כביכול בבחינת הכלים בתוספת אור וחיות הנמשך מעצמותו ברוך הוא ממש אך אף על פי כן אל תאמר שיש שינוי חס ושלום אצלו יתברך כי חס ושלום לתאר אליו איזה שינוי וריבוי ותוספת וגרעון מצידו וכל התוספת והשינוי הוא רק מסטרא דילן אבל אצלו יתברך שמגלה עצמותו ברוך הוא בתוספת התגלות אינו בערך השגה כלל איך יהיו שני אופנים האלו אשר הם שני הפכים והוא באמת פלא כי כמו שלא נודע מהותו כן כביכול לא נודע פעולתו ושינוי הרצון כי כל יכול להיות סובל שני הפכים כאחד וכמו שנתבאר לעיל על פסוקים שקריאתם בוא"ו וכתיבתם באל"ף לכן כל עיקר התוספת הוא הכל מצד התחתונים בתוספות אור בהכלים על ידי זיווג אבא ואמא הפנימים הנמשכים מפנימיות רצונו שהוא ממש התגלות כח עצמותו ברוך הוא מאין סוף בעצמותו ובזה נגדלו הכלים וכל ההערכות האלו המה לגבי דידן הגם שגם בכחו יתברך מוכרחים לתאר תוספות כמבואר לעיל אך איך הוא בכחו לא נודע כלל:
1
ב׳וזהו מאמר רבותינו זכרונם לברכה היה לך לעזרני וישמעאל בני ברכני שהוא כחו יתברך שבבחינת הכלים שהוא הנקרא קודשא בריך הוא כביכול בחינת זעיר אנפין שהעיקר הוא מצד הכלים דייקא והוא מורה על עצמותו ברוך הוא וכל עיקר הגילוי הזה הוא על ידי יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה ועיקר הוא שכינתיה שהוא בחינת הגילוי כאשר הם מצד העולמות דייקא כי היא תרעא לאעלא ובה עאלין ובה נפקין ובה סלקין ובה נחתין וכד סליקת סליקת לעילא עד אין סוף וכד נחתת נחתת עד אין תכלית והיא נקראת אספקלרייא דמחזייא כל גוונין דלעילא ולית שלימו אלא בה והיא משלמת כל עשר ספירן ואיהי אחזי יחודא דיליה וכל רעותא דיליה לגבה וכל שלימו דיליה בה כביכול וכאשר מלא מזה בזוהר ובפרט בתיקונים וברעיא מהימנא וישראל בעבודתם מקשטין למטרוניתא ומתקנין לשכינתיה שהוא כח הגילוי כמו שנגלה לגבי דידן לגביה כביכול שהוא קודשא בריך הוא כמבואר לעיל ובה תלוי כל עליות וירידות וגדלות וקטנות ותוספות אורות וגילוי שלימותו ברוך הוא והמבין יבין כל אלו הבחינות מהמבואר לעיל. ובזה תבין עד היכן מגיע התעוררות התחתונים בעבודתם ויחודם ועשיות רצונו יתברך על ידי תורה ומצות ולהיפך חס ושלום עד היכן מגיע הפגם:
2
ג׳והנה הגם שמבואר לעיל כי כל עיקר הפגמים המה הכל מסטרא דנוקבא אבל בבחינת זעיר אנפין אינו גורם רק להסתלקות השלש ראשונות ממנו ופשיטא למעלה מן הזעיר אנפין אבל באמת היא עיקרית לכל ההמשכות. ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה שכינה בתחתונים צורך גבוה כי באמת אין לתאר שום פגם כי אם מסטרא דמלכות שהוא בחינת הגילוי כמו שהוא לגבי דידן אבל בבחינת המשכתו יתברך שלא בבחינת הגילוי אין לתאר שום פגם כי אין העולמות תופסין בו כלל לאיזה שינוי חס ושלום כמבואר לעיל אבל אף על פי כן מצד שעיקר רצונו יתברך וכל עיקר המשכתו יתברך הוא בשביל בחינת הגילוי דייקא מצד זה נוגע הפגם עד אין קץ ואיך לתאר שם פגם חס ושלום זהו אינו בערך ידיעה ועל זה מבואר בתיקונים (תקון שתין ותשע קט"ו:) עד כאן לא ידענא חובה דאדם היכי הוי עילאה רמטי לאתר עילאה דכל עילאין עיין שם כל המאמר ותראה פלאות ותבין המבואר שם ודברינו הנאמרים בכאן וכן בבחינת תוספות והשפעות אורות בבחינת גילוי עצמותו ברוך הוא הוא גם כן על ידי בחינת מלכותו יתברך שהוא הגילוי ולכן נקראת ברכה ודי למבין והבן היטב.
3
ד׳ואתה המעיין אחרי העיון היטב בהשכל בשערים האלו יגלו לך שערי היחוד והאמונה האמיתיות ויהיו לך מבוא ודרך בשערי העץ חיים להבין דברים הסתומים. הגם שכולו לא תשורנו עין בכל הפרטים הנמצאים שם עד אין קץ ועד אין חקר אבל בדרך כלל הוא פתח גדול להבנה.
4
ה׳ודי בזה למשכיל להבין שורש היחוד ולהבין רוממותו יתברך אשר אין קץ לשער בשום שכל והשגה. וגם להבין התקשרותו יתברך ויחודו העצום בעולמות בכל הפרטים ועיקר ההבנה הוא בכדי להעלות נפשו אליו יתברך על ידי הבנה זו ולקשרה ביחודו יתברך בהתלהבות ותשוקה בכלות הנפש לצאת מנרתקה מבחינת הסתרת היש בבחינת עולמות והגוף ולצאת מגדרי כלי הגוף באהבה ותשוקה לדבקה למקורו.
5
ו׳גם מזה יגיע לו היראה והפחד והבושה לירא מפניו יתברך ולהתבושש מגדולתו יתברך אשר אין זולתו כלל וכל העולמות בטלים נגדו והוא יתברך נמצא בכל העולמות לבדו כמו שכתוב וידעת היום והשבות אל לבבך כי הוי"ה הוא האלקי"ם בשמים ממעל ועל הארץ תחת אין עוד ועל ידי בחינת היחוד והביטול ואהבתו ויראתו אשר מגיע לו מהבנה זו יבטל רצונו מפני רצונו יתברך על ידי קיום תורתו ומצותיו ברוך הוא אשר על ידי התורה ומצות נגלה שלימותו יתברך בהתגלות רצונו יתברך דייקא בגבול ויש וכאשר מבואר בשערים האלו ויתבאר עוד בחלק העבודה בעזר השם.
6
ז׳ועל זה באה עיקר הקבלה וכל ההשתלשלות בכדי שעל ידי הידיעה זו יגיע הביטול האמיתי ויחודו יתברך בעולמות בהתכללות הנפש ביחודו יתברך בבחינת יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה כי זה כל האדם וכל העולמות לא נבראו אלא בשביל האדם לקשרם ביחוד אליו יתברך על ידי עבודתו ובלא בחינת היחוד מצד עבודת האדם אין לתאר אליו יתברך עולמות כלל ולא שום בחינה כלל כאשר יבין המעיין מתוך הדברים הנאמרים בשערים האלה ועל זה נאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי כי בריתי הוא ההתקשרות יומם ולילה דהיינו המשכת עצמותו ברוך הוא שהוא קודשא בריך הוא בבחינת העולמות הדומים ללילה שהם מבחינת שכינתיה שהם מצד ההסתרה ובשביל ההתקשרות זה המה כל בחינות העולמות ועל ידי התורה ומצות מתקשרים באמיתותו יתברך כי באורייתא ברא קודשא בריך הוא עלמא ודי בזו ההערה לעורר לב החפצים להתקשר אליו יתברך ולידע שמו יתברך ועל זה נאמר אשגבהו כי ידע שמי יקראני ואענהו וכו':
7
ח׳ויהי נועם הוי"ה עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ליטע בלבינו אחדותו ואהבתו ויראתו לעבדו באמת ובלב שלם ברוך הנותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה וברוך השם אשר עזרני עד כה בביאור יחודו יתברך כן יעזרני השם בחסדו הגדול לגמור עוד כאשר עם לבבי בעיקרים ופינות יחודו ועבודתו יתברך ברוך הוי"ה לעולם אמן אמן:
8