שערי היחוד ואמונה, שער חמישי ט׳Sha'arei HaYichud VeEmunah, Fifth Gate 9
א׳והנה כבר נתבאר לעיל שכל הכלים דבריאה יצירה עשיה הן בחצוניות הן בפנימיות הכל הוא כחו יתברך ולגבי דידן נגלו ונראו לכלים גמורים בבחינות מחולקים מצד ההסתרה אבל לגביה יתברך הכל הוא כחו יתברך לבדו בלי שום שינוי. אך אף על פי כן מוכרחים להיות כל הכחות האלו בבחינת כלים שלהם אצלו יתברך וכמו שמבואר לעיל בכמה מקומות מזה.
1
ב׳והנה עיקרם של הכלים כאשר הם באצילות הוא בחינת זעיר אנפין דאצילות אשר לכן יש בבחינת זעיר אנפין בחינת כלים חיצונים שהם בשר גידין ועצמות שהוא כחו יתברך שמצד חצוניות העולמות כמו שהם לגביה ויש בו בחינת כלים פנימים שהם נצח הוד יסוד וחסד גבורה תפארת וחכמה בינה דעת: נצח הוד יסוד נקרא בחינת כבד חסד גבורה תפארת בחינת לב חכמה בינה דעת הוא המוחין דהיינו שכל כח הנהגות העולמות הם על ידי בחינת כלים האלו ואור אין סוף הנמשך בכלים האלו הוא הנקרא נפש רוח נשמה. ונפש היא המתגלה בכלי הנצח הוד יסוד שהוא בחינת כבד ובחינת הרוח הוא הנגלה בכלי החסד גבורה תפארת שהם בלב ונשמה מתגלה בכלי החכמה ובינה אשר הם המוח דהיינו חיות אור אין סוף ברוך הוא הנגלה על ידי הכלים האלו כי הגם שנתבאר שהכלים הם התגלות חיותו יתברך היינו שהם כלי החיות כי הנצח הוא הנצחון והחיזוק לגלות החיות על ידי בחינת הנצח וכן החסד וכן החכמה הם כלים לגלות חיות אין סוף ברוך הוא:
2
ג׳כמו למשל באדם שיש לו נצחון בהסכם חזק הנה הנצחון הוא הנגלה בבחינת חיות ואף על פי כן מדת הנצחון הוא כלי להמשכת חיות נפשו על ידי בחינת הנצחון וכן האהבה היא כלי להמשכת נפשו בבחינת אהבה וכן החכמה שהוא המושכל הוא כלי להמשכת החיות בבחינת חכמה זו והנה החיות הוא בחינת חיות אחד אשר לא נתחלק לחלקים כי הוא עצם חיות אחד אך אף על פי כן מחלקין להחיות גם כן בבחינת נפש רוח נשמה מצד הכלים וגם מצד המשכת החיות בכלים אלו מוכרח להיות בהמשכה זאת גם כן כח הכלים ומוכרח להיות איזה התקשרות באורח סתים האור עם הכלי וכח התקשרותם זה הוא מצד רצון הנפש שהוא בחינת פלא אשר שם הוא קישורם בבחינת מפליא לעשות לקשר הגשמיות עם הרוחניות מצד כחו יתברך אשר קמיה שוין האור עם הכלי ומרצון הנפש הזה נובע כח חיות להתמשך בבחינת כלים כל אחד לפי כוונתו להתמשך באופן הכלי וכח הנביעה זו נקראת חכמה נעלמה שבנפש אשר היא עיקרית לכל ההמשכות שנמשכים מהנפש והראיה שנופל במחשבתו חכמה ומתגלית במוחו ועל פי החכמה הנגלה במוחו מתנהגים ומתמשכים בכל הכלים בלב ובכבד ואם לא יפול חכמה במוחו אזי אין נגלה בכליו שום התגלות כי אם חיות בדרך כלל שהוא חי כמו בשינה הגם שאפילו בעת שינתו חיים כל האברים אבל מצד הסתלקות חכמתו אין מאיר ומתגלה החיות בכליו ומאין נגלה החכמה במוחו הוא מכחו הנעלם הנובע מחכמה סתימאה שברצונו.
3
ד׳כן כביכול כל בחינות מדותיו יתברך הנמשכים בבחינת העולמות דהיינו נצח הוד יסוד וחסד גבורה תפארת אשר מתנהגים בבחינת חכמה הם נקראים כלים להתגלות חיות עצמותו ברוך הוא הנקרא אור ובחינת זה האור הגם שמצד האור אין לחלקו כביכול לבחינות שונות כי הכל הוא המשכה אחת מאור אין סוף ברוך הוא אף על פי כן מצד הכלים נערכים גם כן לבחינות מחולקים והם בחינת נפש רוח נשמה:
4
ה׳ועוד זאת אשר באמיתותו מוכרח להיות שייכות וקישור וחיבור האורות עם הכלים כי אם לא היה קישור וחיבור להכלים עם האורות בשרשם הלא הם אינם בגדר אחד כי הכלים המה בבחינת גבולים בבחינת התחלקות ואור אין סוף ברוך הוא אינו בערך גבול והם בבחינתם רחוקים מערכו וכל דבר הנמשך נמשך בערכו כידוע ואיך יומשך אורו יתברך בבחינת הכלים כל אחד ואחד לפי בחינתו אלא באמת כח הכלים עם האור בשרשם הם אחד ומתקשרים בקישור נפלא ושורש קישורם זה הוא רצונו יתברך שהוא בחינת כתר דאצילות הנקרא אריך אנפין אשר בבחינת אריך אנפין שהוא רצונו יתברך כלולים ומתקשרים הכלים עם האורות בעצם ונושא אחד מצד כח השוואתו ברוך הוא שהוא מחשבתו הקדומה שהוא בחינת המאציל ברוך הוא הנקרא אדם קדמון כמו שמבואר לעיל ומגילוי כח השוואתו ברוך הוא שהוא הנקרא מלכות דאדם קדמון מזה נמשך רצונו יתברך לגלות השוואתו ברוך הוא על ידי בחינות הכלים לכן בבחינת רצון הזה מתקשרים הכלים עם האורות בעצם אחד באופן שלא לחלקם כלל כי הכל הוא המשכה אחת מהמאציל ברוך הוא:
5
ו׳ולכן נקרא כתר יחיד כי המשכת רצונו זה הוא יחיד בלי שיתוף כלל כי הכל הוא המשכה אחת וכח הרצון זה אינו בערך התגלות כלל כי כל ההתגלות אינו נגלה אלא על ידי הכלים הנגלים ומאחר שברצונו הם מתקשרים בקישור נפלא אשר אין לתאר בחינת רצונו כי אם בבחינת יחיד אינו בבחינת גילוי כלל רק שהוא שורש להגילוי ולכן מרצון זה מחכמה סתימאה שבו שהוא כח התכללות כל סידורי הכלים והתחברותם עם האור אשר בכח רצונו יתברך נובע בבחינת חכמה ובינה הנעלמים איך להמשיך האור בכלים בבחינת גילוי:
6
ז׳והנה שורש הכלים בבחינתם דהיינו להיות מדת חסד וגבורה ותפארת ונצח הוד יסוד מעצמותו ברוך הוא אשר אינו מערך מדות כלל שורשם הוא מרצונו יתברך שהוא למעלה מחכמה והבנה כי אם בבחינת הפלא הנמשך מכחו השוה ברוך הוא וכך עלה ברצונו יתברך ולכן מבחינת הרצון הזה נאצלו הכלים מאין ליש להתהוות בחינת חכמה שהיא כלי להנהגות העולמות להיות נמשך אור אין סוף דרך מדות חכמה וכן בינה וכן חסד וגבורה כו' שהם כלי הזעיר אנפין שגם החכמה ובינה המה בבחינת מדות שורשם הוא מרצונו יתברך שלמעלה מן החכמה והבנה ושורש שורשם הוא אשר עלה ברצונו הפשוט אשר אינו בערך המשכה כלל כי אם כח עצמותו ברוך הוא ואור הנמשך בכלים שהוא המשכתו יתברך שיהיו מתחברים ומתמשכים בהכלים כל אחד לפי הכלי שלו היא החכמה הנעלמה הנובעת מחכמה סתימאה שברצון איך לחבר אור אין סוף ברוך הוא עם הכלים להתאחד ביחודא חד אשר לכן חכמה זה היא חיות כל הכלים הנעלם בכחו יתברך:
7
ח׳לכן בבחינת חכמה זאת יש שני בחינות אחד בחינת כחו יתברך הנמשך בהכלים בבחינת כח מ"ה ובחינה שנית היא ההשכלה הנקרא בינה איך יתגלה המשכתו יתברך בבחינת התגלות כוונתו יתברך בבחינת המשכתו יתברך על ידי הכלים האלו אשר זה היה תכלית כוונתו שיתגלה אלקו"תו יתברך בכל הבחינות אבל בדרך כלל הם בחינה אחת שהוא כח הנעלם הנובע מחכמתו הסתומה אך כשתעיין בהם תמצאם לשני בחינות והם נקראים אבא ואמא שהם כחדא נפקין וכחדא שריין כי הם הנובעים מכח התקשרות הכלים עם האורות בכח רצונו יתברך אשר שם הכל כח אחד לבד בקישור נפלא לכן הם בחינה אחת אך אף על פי כן אינם בבחינת יחיד כמו שהם ברצונו יתברך כי רצונו יתברך הוא כח התקשרות נפלא אשר לא נחית לגילוי כלל אבל בחינת נביעו הוא התגלות מכח הרצון בכדי לקשר ולחבר האורות עם הכלים לכן נערכים לשני בחינות אך מצד שהמה רק בחינת כח הנעלם לההתחברות לכן כחדא נפקין וכחדא שריין כי בכחם הם כלולים הכלים עם האורות בכח אחד והנה כח הכלים שבכח זה נקרא בינה וכח האור שבכח זה הוא נקרא חכמה והבן זה היטב:
8
ט׳ומבחינת כח זה שהם אבא ואמא הוא הולדת זעיר אנפין שהם המולידים כל התקשרות האצילות בבחינת התקשרות הכלים עם האורות לכן נקראים אבא ואמא המולידים כל האצילות אשר בכח זה נקשרים כל בחינות האצילות ובחינת חכמה זו שנחלקה לשני בחינות הנקראים אבא ואמא אשר בכלל נקרא חכמה היא הנקראת חיה לכן אין כנגד בחינת חיה כלים בזעיר אנפין כי בכח חכמה זו הוא קישור וחיבור אורות עם הכלים בבחינת נעלם לכן נקראת חיה שהיא חיות כל האצילות בכלל כמו שכתוב והחכמה תחיה והנה מחמת כי שם חיה אינו נופל לומר על עצם אחד כמשל הנפש של האדם בעצם היא בחינת כח לבד ונקראת נפש חיה מצד שהגוף חי ממנה כי כלי הגוף בלי הנפש הוא מהות גשמי בלי חיות לכן בהתפשטות הנפש בגוף הגוף הוא גם כן חי מהנפש נמצא כל עיקר קריאתה בשם חיה הוא מצד הגוף ולכן נקראת נפש חיה בכלל מצד החיות המתפשט בהגוף כן כביכול כח החכמה זו מצד שבכחה התחברות אורות עם הכלים ומצד החכמה הזו מתפשט החיות בכל כלי הזעיר אנפין לכן נקראת החכמה הזאת בחינת חיה אפילו בכחה שלא בבחינת התגלותה בבחינת הכלים אבל בחינת אריך אנפין שהוא כחו יתברך בבחינת רצונו שאינו בערך התגלות בהכלים כי אם שהוא בחינת רצון שאינו בערך חכמה והבנה כלל נקראת בשם בחינת יחידה בלי שום שותפו כלל כי רצונו יתברך נקרא יחיד והוא נקרא מקור חיים שממנו נובע החיות כמבואר לעיל:
9