שערי היחוד ואמונה, שער ראשון א׳Sha'arei HaYichud VeEmunah, First Gate 1
א׳שער כללות היחוד שער הראשון
ועתה אחר שהבאתי מקצת מן המקצת מדבריהם הקדושים אשר כל מעיין יעיין בדבריהם הקדושים אשר כולם מתנבאים בסגנון אחד וגזרו אומר שלא יצדק לומר חס ושלום באין סוף יתברך שום שם או ספירה או דמיון המורה על איזה התחלקות אפילו בכח ובהעלם ואסור לדבר שם ואפילו להרהר ולהעלות על לב שום כח ופעולה מן הפעולות הנמצאות אפילו ברשימו בכחו יתברך בכדי לשלול מכוחו יתברך כל דבר המורה על איזה תואר ומדה חס ושלום המורים על איזה התחלקות וריבויים ושינויים כי אם שהוא פשוט בתכלית הפשיטות לכן אין לומר בו מדות אשר הם היפוך הפשיטות כי הם מורכבים ומתחלקים ומשתנים. ויש להם ראש וסוף. ולכך הזהירו שלא להעלות על הלב ולהרהר בו חס ושלום באיזה חקירה והבנה וידיעה ודלא לאסתכלא ביה כלל הגם שהוא המהוה את הכל וכל הנמצאים מאתו יתברך אף על פי כן חס ושלום להרהר בו איזה כח מן הכוחות הנמצאים אפילו בהעלם ובאיזה ערך ודמיון כי הוא יתברך מושלל מכל אלו התוארים המורים על איזה התחלקות כנזכר לעיל. רק להאמין שהכל מאתו יתברך ולייחד כל הנמצאים אליו יתברך. אבל לא להרהר חס ושלום שום תואר או מדה בעצמותו כלל כי בזה תלוי כל יסודות הקבלה האמיתית ועיקרי ושרשי היחוד והאמונה:
ועתה אחר שהבאתי מקצת מן המקצת מדבריהם הקדושים אשר כל מעיין יעיין בדבריהם הקדושים אשר כולם מתנבאים בסגנון אחד וגזרו אומר שלא יצדק לומר חס ושלום באין סוף יתברך שום שם או ספירה או דמיון המורה על איזה התחלקות אפילו בכח ובהעלם ואסור לדבר שם ואפילו להרהר ולהעלות על לב שום כח ופעולה מן הפעולות הנמצאות אפילו ברשימו בכחו יתברך בכדי לשלול מכוחו יתברך כל דבר המורה על איזה תואר ומדה חס ושלום המורים על איזה התחלקות וריבויים ושינויים כי אם שהוא פשוט בתכלית הפשיטות לכן אין לומר בו מדות אשר הם היפוך הפשיטות כי הם מורכבים ומתחלקים ומשתנים. ויש להם ראש וסוף. ולכך הזהירו שלא להעלות על הלב ולהרהר בו חס ושלום באיזה חקירה והבנה וידיעה ודלא לאסתכלא ביה כלל הגם שהוא המהוה את הכל וכל הנמצאים מאתו יתברך אף על פי כן חס ושלום להרהר בו איזה כח מן הכוחות הנמצאים אפילו בהעלם ובאיזה ערך ודמיון כי הוא יתברך מושלל מכל אלו התוארים המורים על איזה התחלקות כנזכר לעיל. רק להאמין שהכל מאתו יתברך ולייחד כל הנמצאים אליו יתברך. אבל לא להרהר חס ושלום שום תואר או מדה בעצמותו כלל כי בזה תלוי כל יסודות הקבלה האמיתית ועיקרי ושרשי היחוד והאמונה:
1
ב׳ועתה נבוא לבאר קצת מדבריהם הקדושים בטוב טעם ודעת מקצת מן המקצת הקדמות שרשיות. מקובלות מאור תורתו של רבינו הקדוש נשמתו עדן אשר יסודתם בהררי קודש מיוסדים על אדני פז אשר ביאר קצת בספרו הקדוש בשער היחוד והאמונה. וזה אשר יצא ראשונה לבאר הטעם שלא נוכל לתאר שום מדה באין סוף אפילו בבחינת התייחדות והתכללות כי ידוע שאין סוף ברוך הוא הוא פשוט בתכלית הפשיטות ומצד פשיטותו אין לתאר אליו מדות כי כל המדות המה מצד ההרכבה:
2
ג׳ולהבין החילוק שבין פשוט למורכב כי לשון מורכב הוא כשמו שהוא מורכב משני מהותים כמו סוס ורוכבו שהם שני מהותים נבדלים. כן הוא לשון מורכב שמורכב כח זה עם זה. והנה כל מה שתמצא בעולם בבחינת בריאה כולם המה מורכבים ומצד בחינת ההרכבה המה כל השתנות הנבראים וכל שינוייהם והבדלם זה מזה המה הכל מצד ההרכבה וכפי הרכבתם ככה יהיה שינוייהם והבדלם זה מזה והנה בבחינת ההרכבה הזאת תמצאהו לשלשה בחינות דהיינו כל מה שנמצא בעולם מורכבים מארבע יסודות אש רוח מים עפר דהיינו בדומם צומח חי מדבר כולם המה מורכבים מארבע יסודות אלו.
3
ד׳והנה בכל בחינות דומם צומח חי מדבר האלו יש בחינת גוף ונפש גוף הוא הכלי הנגלה ונפש הוא חיות וקיום של הגוף לכן אפילו בדומם יש בו גוף שהוא הדומם הנגלה לעין כל והנפש הוא הוויתו וקיומו להיות נגלה וקיים בזה האופן דוקא והגילוי נקרא גוף הדומם. והוויתו וקיומו בבחינתו תקרא נפש הדוממת שהיא חיותו וקיומו באופן זה דוקא וכן בצומח גם כן יש בו גוף הצומח בתמונתו ומצבו ויש בו גם כן נפש הצומח. המהוו ומחייו ומקיימו בבחינת כחו אשר נטבע בו וכן בחי ומדבר ואין צריך להאריך בזה כי המבין יבין שבכל הדברים שבעולם מוכרח להיות בחינת גוף ונפש ואין קיום להגוף שהוא הכלי בלתי הנפש כי אם לא היה לו בחינת נפש היה כלה ונפסד לגמרי והנה הן בבחינת גופו והן בבחינת נפשו יש בו הרכבת הארבע יסודות מצד הגוף וגם הרכבת ארבע יסודות מצד הנפש כי אם לא יהיה להם הרכבות האלו יהיו כולם באופן אחד ומהות אחד וכל שינוייהם והבדלם המה מצד ההרכבה כי בבחינה זו יתגבר יסוד זה ובבחינה זו יתגבר יסוד אחר וכפי הרכבתם של היסודות ככה יהיה התגלותם באופן זה שכאשר האש גובר על המים והרוח יהיה ההתגלות באופן זה וכאשר גובר הרוח על המים יהיה ההתגלות באופן אחר וכן בכל דומיהם וכל מין ומין יש בו כמה מינים שונים. דהיינו בדומם יש כמה מיני דוממים ובצומח יש כמה מיני צומחים וכל השינויים המה מצד הרכבות יסודותיהם וכן בהבדל מיניהם. דהיינו בין דומם לצומח בכלל חילוקיהם והבדלם הוא גם כן מצד היסודות כי בבחינת דומם גובר יסוד העפר לכן עיקר התגלותו הוא בבחינת דומם. ובצומח תגבר יסוד המים לכן התגלותו הוא בצומח כידוע כי עיקר הצמיחה הוא ממים ובחי תגבר בו יסוד הרוח אשר ידוע כי כל החיות הוא הרוח כידוע שבלי רוח אי אפשר לשום חי לחיות אפילו רגע אחד כמבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה בכמה מקומות וכל עיקר החיות הוא על ידי הנשימה וכמבואר במדרש תנחומא ממעשה דעקילוס הגר מענין הגמלים אשר חנק אותם ואמר כלום חסרת מהם אלא הרוח ובמדבר התגברותו הוא יסוד האש וכאשר ידוע זה מעט לחכמי הטבע והעיקר הוא על פי המבואר בספרי יראים.
4
ה׳והנה כל אלו ההרכבות הוא בכל מהות בבחינתו לבדו ויש עור בחינת הרכבה הוא התחברות המהותים דהיינו הגוף עם הנפש והרכבתם זה עם זה נמצא כל הסוגין וכל ריבוי המינים המה הכל מצד ההרכבה ובזה הוא התחלקות טבעיהם דהיינו בצומח בזה יש טעם מתוק ובזה יש טעם חמיצות או מרירות או חריפות ושארי טעמים הכל הוא מצד הרכבות יסודותיהם וכל שתרבה ההרכבה בהם תרבה בהם השינוי אבל הפשוט נקרא מהות אחד לבד בלי הרכבה ובבחינת מהות אחד לבד לא תמצא בו שינוי כי אם כאשר הוא בטבע מהותו כן יהיה התגלותו בלי שינוי:
5
ו׳והנה אפילו בבחינת נבראים תמצא שני הבחינות האלו דהיינו מורכבים ופשוטים כי מורכבים המה בהבדל בחינתם כנזכר לעיל וגם תמצא פשוטים כמו האש והמים והרוח והעפר הכוללים נקראים פשוטים לגבי המורכבים כי האש אינו נראה ממנו כי אם פשיטותו לבדו שהוא האש וכן המים לא תמצא ממנו רק בחינת המים לבדו וכן ברוח וכן בעפר אשר בהם לא נגלו כי אם עיקר יסודותיהם בפשיטותם לבדם בלי הרכבה וכן בגלגלים ובצבא השמים יש גלגלים מורכבים ופשוטים ולכן לא תמצא בהם שינויים בבחינת פשוטיהם כי המים לא תשתנה בעצם לגוון ומהות אחד כי אם מהות מים ולא תחלק בבחינת המים לבחינות מובדלת כי אם הכל גוון אחד שהוא מים לבדם וכן באש רוח ועפר אין בהם שינוי בעצם מהותם. אך אף על פי כן אינם פשוטים בתכלית הפשיטות כי אם נקראים פשוטים לגבי כל המציאות המורכבים אבל אף על פי כן יש במים גם כן כל אלו הארבע יסודות כידוע לחכמי הטבעים ומכל שכן למקובלים. ולכן כשיבשלו המים בכמה מיני בשולים יעשו מהמים אבן כמבואר בפרדס גם יכולים להוציא ממנו אש על ידי זכוכית וכן בכל היסודות על ידי תחבולות תוכל לשנותם ולכן יש איזה טעם במים רק שהם בלי השתנות אך אף על פי כן הטעם מורה על הרכבה וגם יש בם איזה שינוי בטעמם כי יש מים מלוחים וחמוצים ומתוקים אבל הכל בבחינה אחת שהם הכל טעם מים:
6
ז׳והשינויים האלו המה גם כן מצד ההרכבה אבל בפשוט אחד לבד לא תמצא בו שינויים כלל: כלל העולה שכל השינויים המה מצד ההרכבה הן בהבדל בחינות הנבראים שבכל אחד ואחד והן בבחינת ההטבעה ושינוייהם המה משני בחינות הן מצד ההרכבה של כל בחינה ובחינה לבדה והן מצד הרכבתם זה עם זה כמו שאנו רואים באדם השינויים מצד הגוף לבדו כפי התגברות איזה יסוד שבו ככה יהיה השינוי בבחינת גופו יש שיתגבר אצלו יסוד האש יהיה גופו באופן זה ויש שיתגבר יסוד המים יהיה גופו על אופן אחר וכל המראות שבו או גידול אבריו הכל הוא מצד ההרכבה כמבואר ברעיא מהימנא גם ידוע זה לחכמי הרופאים ושינויים שבגוף המה מצד ארבע מדות הם היסודות:
7
ח׳וכן יש מצד נפש גם כן השינויים האלו לכן משתנים בטבעיהם יש שהוא חסדן ויש בהיפוך וכמה מיני חילוקים עד אין קץ אך בנפש לא נגלה הרכבתם כי אם שהיא כח אחד לבד כי אם בבחינת התחברותה עם הגוף על ידי כלי הגוף אז נגלים כחות הנפש והרכבתה וכל אלו הדברים האמורים הכל מצד ההרכבה אבל בכח אחד לבדו לא שייכים כל אלו העניינים מאחר שלא יצא למהות וכח אחר כלל לא שייך בו שינויים וריבויים מאחר שהוא כח אחד לבד.
8
ט׳והנה אין סוף ברוך הוא אשר זה ידוע שכל עיקר יסוד האמונה אשר אין כח זולתו והוא לבדו מבלי התערבות כח אחר חס ושלום ואפס בלעדו ולא נודע מהותו כלל לכן נקרא פשוט בתכלית הפשיטות דהיינו לשלול מאין סוף יתברך שום מהות וכח אחר בלעדו חס ושלום ולכן מתארים שהוא בתכלית הפשיטות דהיינו לא כמו הפשוטים הנמצאים בעולם אשר אינם בתכלית הפשיטות כי אם פשיטותו הוא התגברות עצם כחו על שאר היסודות אבל אף על פי כן הוא כלול בהעלם מהשלשה יסודות האחרים אבל חס ושלום לומר על עצמותו שחס ושלום יש בחינת כחות הנבראים אצלו אפילו בהעלם דהעלם אם כן עשיתו חס ושלום לבעל כוחות רבים אשר אין לך עון גדול מזה להעריך בבחינתו עוד איזה כחות חס ושלום אשר בזה כל עיקר האמונה שהוא לבדו יתברך ואין זולתו כלל וכמבואר בכמה מקראות לאין מספר אשר הוא לבדו הוא ואין זולתו כלל ואם כן חס ושלום להעריך אצלו שום דבר מהדברים האמורים לעיל הן בהרכבות חילוקי הכחות מצד עצמם והן בבחינת התחברות בבחינת נפש וגוף כי אינו גוף מאחר שהוא לבדו:
9