שערי היחוד ואמונה, שער ראשון י״אSha'arei HaYichud VeEmunah, First Gate 11
א׳ולהבין ענין ההיולי הוא כאשר ביאר הראב"ד זכרונו לברכה שנזכר לעיל (בהקדמה) שההיולי אין בו מה שבכח ואין בו מה שבפועל כמו שידוע מטבע הנבראים והצומחים אשר בעת השתנותו ממהות למהות דהיינו שנתהוה מביצה אפרוח מתבטל מהות הביצה לגמרי בהפסד מהותה שלא יהיה בה מהות הביצה כלל ואז יתהוה ממנה מהות אחר אשר אינם בערך אחד דהיינו אפרוח: אבל כל זמן שלא נפסדת לגמרי ממהותה לא יתהוה ממנה אפרוח שהרי אינם שוים בגדרם: וכן בגרעין כל זמן שלא תרקב הגרעין לגמרי בארץ לא יצמח ממנה שבולת אשר אינה בגדר הגרעין כי זה שבולת וזה גרעין כידוע לחכמי הטבע:
1
ב׳והנה בעת העדר והפסד מהות הראשון אין לומר שנעדר לגמרי אם כן איך יתהוה ממנה מהות השני בכל פרטיו באופן זה דווקא דהיינו מגרעין שבולת שהיא מהות הגרעין וגם מביצה אפרוח דוקא מדוע לא יתהוה ממנו מהות אחר או שלא יתהוה כלל מצד הפסד המהות ואנו רואים שמתהוה ממנו מהות הדומה לו: הגם שהשבולת אינו דומה להגרעין אבל כשתגמר ימצא בה גרעין וכן האפרוח שאינו ערך להביצה אף על פי כן בסוף מוליד האפרוח ביצה מזה נראה שהוא עצמות מהות הראשון: וגם אי אפשר לומר שלא נעדר לגמרי אם כן איך ישתנה המהות למהות אחר שאינו מערך מהות הראשון מאחר שלא סר ממנה מהות הראשון: מוכרחים אנו לומר שברגע ההוא שמתבטל מהות הראשון יש בה שני כוחות האלו וגם אין בה כנזכר לעיל לכן נקרא אי"ן בעת ההיא כי פירוש אין הוא למשל שמבקשים איזה דבר ואינו בנמצא הגם שהדבר בודאי נמצא בשם אבל לא תוכל למצאו נקרא בשם אין שמבקשים את המהות אבל הוא אין שאינו בנמצא: אבל על דבר שאינו לגמרי אינו נופל לשון אין כי אם אפס המוחלט: ודבר זה אין בשכל האדם איך יהיו שני הפכים בנושא אחד אפילו בטבעיים כי דבר זה הוא למעלה מהטבע וזה נקרא פלאות הבורא כי כל דבר המתהוה ממהות למהות והתחברות המהותים נקרא פלא וזה נקרא היולי בלשון המחקרים ובלשון המקובלים נקרא בחינה זו בשם כתר דהיינו כח המחבר שני הפכים ביחד ומאחדם באחדות נפלאה וכנזכר לעיל:
2
ג׳וכן הוא בכל השתלשלות העולמות דהיינו שיתהוה גבול מבלתי בעל גבול אשר הם שני הפכים ממש ראשית אצילותו יתברך הוא הכתר דהיינו להתמשך בגבול ואף על פי כן לא יהיה הגבול נפרד בפני עצמו ולא ישתנה למהות אחר כי אם בהמשכה זו כולל שני הבחינות ביחד ממש לכן נקרא אין דהיינו אף על פי שהגבול נמצא ממנו אף על פי כן לא תמצא אותו בשם: גם לגבי כח האין סוף שהוא בלתי בעל גבול נקרא גם כן אין מצד ההסתרה שמסתיר כחו יתברך שהוא בבחינת אין סוף ובלתי בעל גבול בכדי שיהא יכול להתגלות כח הגבול שבכחו יתברך כי אם לא יסתיר כחו יתברך בבחינת בלתי בעל גבול לא יתגלה כח הגבול:
3
ד׳וכמשל חכם המשפיע להמקבל מוכרח להסתיר חכמתו הגדולה לגמרי בכדי שיהא יכול להשפיע לפי ערך המקבל אשר אינו בגדר חכמתו נמצא בעת הסתרת החכמה חכמתו הוא בחינת אין שאין נגלה מחכמתו כלל ונקרא ההסתרה לגביה אין וגם להמקבל הוא בחינת אין מצד קוצר השגתו כן הוא בנמשל כביכול למעלה שבחינת כתר הוא רצונו יתברך להשפיע בבחינת כלים וגבול מוכרח להסתיר כחו הבלתי בעל גבול נמצא בחינה זו נקרא אין לגבי אין סוף ברוך הוא וגם לבחינת הכלים והספירות ודי למבין ועל זה נאמר ישת חשך סתרו ושם הם שני הבחינות ביחד הבלתי בעל גבול עם הבעל גבול בקישור נפלא בבחינת פלא לכן נקרא פלא שהוא למעלה משכל הנבראים כי המאציל ברוך הוא שהוא למעלה מכל שכל ורעיון חברם וסדרם מחמת שהוא כל יכול לכן הוא ממוצע כמשל הנזכר לעיל:
4
ה׳אבל אף על פי כן אין המשל דומה לנמשל מכל צד כי במשל אפרוח מביצה הרי אחר התהוות האפרוח שנעשה מהות אחר הרי זה משתנה ממהות הביצה לגמרי ונעשה הויה אחרת חדשה וסר ממנה מהות הביצה לגמרי ונעשה בריה חדשה ממש ואז אין נראה בו כח הראשון גם בעת הפסד הביצה הרי נפסדת מהות הביצה לגמרי: אבל חס ושלום לומר כן על רצונו יתברך הנקרא בשם כתר כי אינו מקבל הויה והפסד חס ושלום ואינו משתנה ממהות הראשון כלל הן בערך מהות הראשון שהוא בחינת אין סוף לא נתהוה למהות אחר חס ושלום וגם אחר שנתהוו ממנו מהות הכלים לא נתהוה למהות אחר בהכלים חס ושלום ולא נפסד ממהות הראשון כאשר כתב הראב"ד זכרונו לברכה שהבאתי לעיל (בהקדמה) שאינו מקבל הויה והפסד ואינו עובר בדין בני חילוף דהיינו שלא שני ממהות הראשון של אין סוף ולא נשתנה ונתחלף במהות הנמשך ממנו בהכלים להיות מהות אחר חס ושלום וזהו שאינו מקבל הויה והפסד דהיינו התהוות חדשה וגם אינו נפסד חס ושלום ממהות הראשון ואינו עובר בדין בני חילוף דהיינו שלא נתחלף לדרגין ודי למבין רק בערך המחבר שני הפכים בנושא אחד נקרא כתר ונקרא ממוצע אבל באמת הכל הוא לבדו וזה אין כח בלב האדם להכירו על בוריו מחמת שהוא יתברך אינו בערך מדע ושכל:
5
ו׳לכן הגם שנאצל ממנו חכמה שהוא נקרא שורש לכל התחלקות המדות והשכל ובכח זה נצטיירו כל הנפעלים בהתחלקות והבדל זה מזה ולכן נקרא גולם כאשר בכח הגולם לעשות ממנו כל ההצטיירות שירצו כן בכח ההמשכה יש בה כל כח המשכות המדות והכלים בהעלם וממנה נתהוו כל הפרטים כמאמר כולם בחכמה עשית ונקרא החכמה גולם: כי ידוע שחכמה הוא יו"ד כמו למשל שיו"ד היא נקודה אחת וממנה יכול להמשיך לצייר כל האותיות בתמונתם כידוע כן החכמה הוא כח מ"ה דהיינו כח המשכה מאתו יתברך בבחינת כח אחר אשר בכח זה כלול כל כוחות המשכות לכל חילוקי הנבראים הכל הוא נכלל בהכח הזה: ובינה נקרא צורה דהיינו כח זה שנקרא כח מ"ה שהוא כח השכל הנעלם כשבא לידי הבנה יוצאת מכח אל הפועל בכל פרטי הנבראים בבחינתם על ידי כח השכלה זו לכן נקרא צורה כידוע וכמבואר בתיקונים שבינה נקרא ציר"י שבה מצטיירים כל כחות הנבראים.
6
ז׳והנה הגם שבחכמה זו נצטיירו כל הכחות בהעלם חס ושלום שלא תטעה לומר לייחס אליו כל הכחות האלה בהעלם דהיינו החכמה ובינה כי מאחר שכח ההמשכה זו מאתו יתברך אם כן חס ושלום שלא תתלה הכחות האלו בעצמותו יתברך באיזה דקות והעלם על זה ביאר הראב"ד זכרונו לברכה והזהר מאר בנפשך כי אמרי הנה נצטיירו בחכמת אלקי"ם שלא יעלה על דעתך לומר שיש כח נפשיי בעילת העילות כי כל האומר כן אין לו חלק באלק"י ישראל ובתורתו.
7
ח׳פירוש כי הוא על דרך משל כשהנפש מתפשטת לגוף הנברא ומתקשרת עם הגוף מוכרח להיות בה כל כוחות הגוף בהעלם דהעלם הגם שאינם בגדר אחד כי זה בשר וזה רוח אך מחמת שהבורא יתברך בראם שקשרם בבחינת פלא כמאמר מפליא לעשות שמקשר הגשמיות ברוחניות שהוא בחינת פלא שהוא למעלה מן השכל מחמת כוחו יתברך הכל יכול לקשרם ולחברם ואז מחמת התקשרותם זה בזה מזה נולדו רצון וחכמה ומדות בנפש להתקשר זה בזה ולהתאחד זה בזה כידוע כי כל הרצון והמדות הם במורכבים אשר נבדלים זה מזה נמשך מזה רצון ומדות כמבואר לעיל לכן אפילו קודם בואה לגוף כאשר עדיין כלולה בגלגלים ובאופנים אשר החיות בשם אין ערוך להגוף אף על פי כן מוכרח להיות שם כל כחות הגוף בהעלם דהעלם כאשר אנו רואים בחוש שתיכף בעת יצירת האדם נמשכה בו הנפש ממקורה מוכרח להיות לה איזה שייכות להגוף כי כן היתה הבריאה מהבורא יתברך אשר בתחלה הטביעם הבורא יתברך באופן שיהיה להם איזה חיבור ושייכות.
8
ט׳וכאשר ידוע בדברי רבותינו זכרונם לברכה שכל הנשמות גנוזות תחת כסא הכבוד קודם בואם והכנתם מקודם וכידוע בכל המקובלים ובפרט בזוהר ובעץ חיים בענין הנפשות והנשמות ושורש הכנתם איך ומה: וביאור דבר זה הוא מסתרי פלאות הבורא ואין כאן מקום ביאורם. אבל דרך כלל טעם שנקרא נפש הוא מצד התחברותה בגוף ומזה באים כל רצונות הגוף ויש בה קודם בואה לגוף גם כן בכח ובהעלם כל אלו הרצונות לכן נקרא נפש על שם הרצונות האלו וכמבואר במדרש איכה ולמה אתקרי נפשא כל מה דמתייהיב לה היא נפישא שהוא לשון ריבוי דהיינו שנתרבו בכח זה כל כוחות התחלקות הנזכרים לעיל:
9
י׳והנה מאחר שממנו יתברך נתהוו כל ההויות והוא מהוום ומחיים וממנו נמשכו כל הכוחות וכל פרטי התחלקות בכל הנבראים ונקרא כביכול נפש כל חי אל תאמר בו חס ושלום להמשיל בו גם כן כוחות הנפש דהיינו כל פרטי התחלקות שהם חכמה ומדות בכדי להתקשר בבחינת עולם בכל פרטי הדרגין חס ושלום לומר כן איזה כח נפשי בבחינת המשכה בכוחו יתברך כי בנפש הוא שייך לומר שכל כוחות הגוף הם בהחיות בהעלם מצד ההרכבה כי הנפש והגוף נבדלים בטבעם כי זה בשר וזה רוח לכן בהתחברם זה לזה יוכרח להיות כוחות הגוף בהנפש כי אם לא כן במה יתחברו להיות לאחדים מאחר שהם אינם בסוג אחד לכן נשתנית בהמשכתה לגוף ונתפעלת ממקרי הגוף ומרגשת בכל חלקי אברי הגוף כי כך סידרם הבורא יתברך. אבל באין סוף יתברך אשר באמת אין זולתו ואין חוץ ממנו ואצלו יתברך הכל בהשואה גמורה והוא פשוט בתכלית הפשיטות בלי מורכב מאיזה כח אחר חס ושלום כי אם הוא בלבדו הוא בלי שום ריבוי ופירוד והרכבות כוחות חס ושלום אם כן אין לומר בו כח נפשי אפילו בבחינת המשכה להעולמות וכל האומר כן מורה חס ושלום איזה חילוק כוחות ופירוד והרכבות בכוחו יתברך ואשר יש כוחות זולתו יתברך חס ושלום לומר כן וכל האומר כן אין לו חלק באלה"י ישראל כי אלה"י ישראל הוא היחוד העצום אשר אין זולתו יתברך כלל ולא שני כלל בכל הנבראים וגם אחר שנבראו אין דבר זולתו חס ושלום וזה עיקר אמונת היחוד שהוא אלה"י ישראל ובתורתו יתברך הוא הכל לייחד כל הנבראים אליו יתברך בבחינת יחוד עצום בלי שינוי כלל:
10