שערי היחוד ואמונה, שער ראשון ט״וSha'arei HaYichud VeEmunah, First Gate 15
א׳לכן מכנים המקובלים הכתר לראשית אצילותו יתברך כמבואר לעיל כי המאציל ברוך הוא גילה מכחו יתברך בבחינת אין סוף השוה המשכה להיות נמשך ממנו התגלות מכחו האין סוף בכל מה שיכול להתגלות מכחו יתברך והנה כח הגילוי הזה נקרא גם כן אצילות הגם שהוא עדיין כחו יתברך בהשוואה אף על פי כן הגילוי הזה הוא הויה מחודשת מאחר שאין סוף יתברך בעצמותו אינו בערך גילוי כלל ועיקר מאחר שאין זולתו יתברך למי יתגלה גם הוא יתברך למעלה מכל השגות ורעיונות איך יתכן עליו גילוי גם הוא פשוט בתכלית הפשיטות בלי שום הרכבה איך יתכן לומר עליו שום גילוי כי כל הגילויים הם מהרכבות כמה כחות ביחד מתגלה כח זה בכח זה להתקשר עמו:
1
ב׳אבל אין סוף יתברך הוא כח אחד פשוט לכן אין לומר על בחינתו יתברך גילוי: גם לכל דבר גילוי יש דבר הקודם לו המכריחו להגילוי והגילוי בעצמו ודבר שמתגלה בו כמבואר מה שאין לומר כן חס ושלום באין סוף כל אלו הבחינות אשר על כן נקרא הגילוי הזה שבבחינת הכתר אצילות דהיינו בחינת הבדל והפרשה וגם אצילות שהאציל ממנו דהיינו שהמשיך כח חדש שאינו ממהותו אבל מחמת שהגילוי עדיין לא יצא להתהוות מהות בפני עצמו כי המשכה זו היא מכח השוואתו יתברך אשר עדיין לא יצא לכלל חילוקי דרגין כי אם המאציל יתברך גילה ממנו כח פשוט כאשר הוא בעצמו יתברך אשר אין זולתו ואין עוד מלבדו והוא כולל הכל בהשוואה גמורה בלי שום הרכבות כחות כלל כי אם פשוט בתכלית הפשיטות לכן לא נמנה בכלל הספירות כי אם שהוא כתר עליהם ולכן נקרא ממוצע בין מאציל לנאצלים כי מצד בחינת הגילוי הוא ראש לנאצלים ובחינה זו משתווה עם הנאצלים שהגילוי הוא בחינת נאצל כנזכר לעיל אבל מצד מהותו בעצמו שהוא כחו יתברך בעצמו בבחינת השוואה גמורה בלי שום התחלקות כלל נקרא בבחינת המאציל יתברך שהוא בחינת השוואה גמורה ולכן הוא ממוצע ביניהם:
2
ג׳ולכן נקרא כתר כי כמו למשל הכתר כשהוא על ראשו של אדם הוא בכלל האדם ונחשב ממהות האדם אבל מהות עצמו אינו ממהות האדם כן הוא בנמשל כביכול כי בהשפעתו והמשכתו לאצילות נקרא בבחינת אצילות אבל במהותו בעצמו אינו מערך אצילות לכן מבואר בזוהר הקדוש ובעץ חיים שאסור לכנות בכתר הזה בחינת כלים כי כלים מורים על התחלקות אבל חס ושלום לומר בהמשכה זו איזה התחלקות כי הוא מכחו השוה יתברך כנזכר לעיל כי עיקר שם כלים הוא בזעיר אנפין שזעיר אנפין עיקרו הוא בחילוק דרגין וכל בחינת חילוק דרגין הוא בבחינת כלים כמו למשל כלי ביד האומן שהוא דבר נבדל ממהותו ובו מוציא פעולות רצונו ומחשבתו כן החכמה והמדות הם כלים להתהוות ממנו חילוק דרגין לאין מספר כי על ידי החכמה מתחלקים הדרגין בהשכלה איך יתחלקו ובאיזה אופן יתחלקו ואיך יהיה אופן המשכתם ואיך יתקשרו למקורם ובחסד הוא עצם ההתגלות כנזכר לעיל בזה יומשך התגלות ובזה יומשך חסד זה כו' וכן על ידי נצח הוד יסוד הם הגילוי של כל ההתחלקות הכל כמבואר:
3
ד׳לכן נקראו כלים לגבי התחלקות הדרגין הנראים והם דבר נבדל ממהותו יתברך בבחינת אצילות אבל הגם שנקראו כלים אף על פי כן איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון כי איהו נקרא כח המשכתו בכלל להוות בעלי גבולים בבחינת כל דבר המתהווה בעולם וחיוהי הוא אורו יתברך האין סוף המתמשך בהמשכה זו וגרמוהי הם הכלים שהם בחינת הספירות כנזכר לעיל הכל הוא חד ממש בלי שום התחלקות כלל ומיוחדים בתכלית ההשוואה כאשר הם בכחו יתברך בכח אחד מיוחד בלי שום שינוי על ידי כחו השוה המיחד כל ההתחלקות שהוא הכתר:
4
ה׳לכן הוא זעיר אנפין הוא עתיקא ממש מאחר שאינו משתנה כלל כי אם שהוא כח אחד פשוט כנזכר לעיל כי אם מצד חילוקי הדרגין הנגלים לנו פעולות כחות המתחלקים שהם בכחו יתברך נקרא בשם זעיר אנפין וכח המייחדם נקרא בשם אריך אנפין אבל באמת הם הכל כח אחד בהשוואה גמורה וכל ההרכבות הנקראים בספירות שזה מורכב בזה וזה מתקשר בזה עד אין קץ כמבואר בזוהר הקדוש וככל ספרי המקובלים כל ההרכבות הם הכל מצד כחות הנגלים לנו שמורכבים ומתקשרים זה בזה הכל מכחו יתברך אנו מדברים ההרכבות בכחו יתברך כי ממנו הכל לכן אנו מדברים הכחות האלו באצילות אבל חס ושלום לומר שיהיה בבחינתו יתברך איזה הרכבה או איזה כח משונה מחבירו חס ושלום מאחר שהוא פשוט ואין זולתו איך יהיו בו חס ושלום איזה כחות משונות והרכבות וכל הרכבות הכחות כל אחד בחבירו וכל ספירה בחבירתה הכל הוא מסטרא דילן כמאמר האידרא לא שנא ולא שני ולא ישתני כמו שהוא קודם בריאה פשוט בתכלית הפשיטות כן הוא אחר הבריאה בלי שום הרכבה כלל וכל השינויים הוא רק מסיטרא דילן כמאמר רעיא מהימנא ומסטרא רילן שניא אבל אצלו יתברך הגם שכל הכחות הכל נמשכו ממנו יתברך והוא המחלקם אף על פי כן אינו משתנה בהם כי אצלו יתברך כל הכחות שוים בהשוואה גמורה ממש בלי שום הרכבה ושינוי כלל מה שאין כח בפה לאומרו ובשכל לחשוב איך הוא כי הוא אינו בערך השכלה כלל כמבואר לעיל:
5