שערי היחוד ואמונה, שער ראשון י״זSha'arei HaYichud VeEmunah, First Gate 17
א׳והנה הגם שביארנו החילוק בין יחיד לאחד שיחיד הוא כתר קריאת שם זה דיחיד הוא בכתר דווקא כי הגם שכתר הוא גם כן בבחינת המשכה רק הוא יחיד בהמשכה זו הגם שבהמשכה זו נכללו כל הגילויים אף על פי כן הוא יחיד כמאמר רבותינו זכרונם לברכה יחידו של עולם כי הגם שיש עולם אף על פי כן הוא יחיד בעולמו שאין זולתו וכמאמר יחיד חי העולמים אבל שלא בבחינת עלמין ובחינת המשכה כי אם כאשר הוא לבדו אין לומר עליו אפילו יחיד מאחר שלא נודע מהותו כלל ואין נופל לומר עליו שם תואר כלל כי כל התוארים הם הכל מצד ההמשכה בבחינת שמצד עצמותו נקרא יחיד ובבחינת התמשכותו מצד עולמות נקרא אחד אבל בבחינתו בעצמו יתברך שלא מצד המשכה אין לתאר בו יתברך שום שם אפילו בחינת יחיד כי אם על צד השלילה לכן נקרא אין סוף ולא נקרא אין לו תחילה שאין סוף נקרא מצד המשכתו יתברך שלהמשכתו אין סוף ונקרא בערך המשכה הנמשך ממנו שיכול להתמשך עד אין סוף ומאחר שנגלה ממנו בחינת סוף בבחינת הנבראים נאמר עליו שהוא יתברך אין סוף אבל בבחינת תחילה שאינו בערך המשכה כלל אין לומר בו שהוא אין לו תחילה שזהו מורה שהוא בערך איזה מהות שיהיה שייך לומר עליו תחילה אבל אף על פי כן אין לו תחילה אבל חס ושלום לומר בו איזה מהות כי לא נודע מהותו אם כן אין בו מערך תחילה וסוף וכמבואר בפרדס כי אין לומר בו יחיד וקדמון וראשון כי אם על צד השלילה דהיינו יחיד שאין כיחודו וקדמון שאין כקדמותו כי מאחר שאינו בערך מהות השגה כלל מערך הנמצאים אין לומר בו שום דבר המורה על איזה מהות באיזה ערך כי אין לו תחילה מורה על איזה מהות אך אין לו תחילה אבל באמת אינו נודע מהותו כלל לכן אין לומר עליו שום דבר כי אם מצד ההמשכה והבן מאוד:
1
ב׳וכמבואר שאין לומר בו אפילו סתימו דסתימין כי אם סתימו דכל סתימין כי סתום הוא היפוך הנגלה ולגבי הנגלה שייך לומר עליו שהתגלותו איך הוא נגלה אינו ידוע לכן נקראו הספירות סתימין מצד התגלותם והתחלקותם ואף על פי כן הם הכל אחד בלי התחלקות כלל ובלי מהות כלל כנזכר לעיל לכן מהותם אינם בבחינת השגה לכן נקראו סתימין וזהו בבחינת התחלקות הספירות נקראו סתימין ונקראו אחד הגם שמתחלקין בחילוקי אופניהם אף על פי כן הם אחד באחדות ואיך הוא אחדותם הוא סתום כנזכר לעיל וכתר המאחדם נקרא סתימו דסתימין כי בחינת כתר לא יצא לחילוק דרגין כי הוא מכחו השוה אך מאחר שבא לכלל גילוי ההמשכה הרי יש בכחו כל הדרגין אבל לא בחילוק כלל לכן הוא יותר סתום אפילו מהספירות דהיינו שיהיה בכוחו כל הדרגין ואף על פי כן הם אינם במציאות כלל לכן נקרא אין כדבר שמבקשים אותו ואין מוצאים דהיינו שידוע הדבר שהוא מבקש שבוודאי נמצא שם אבל הוא אין שאין מוצאים אותו ככה הוא בבחינת כתר הוא מקור ושורש להדרגין וכח הדרגין המה בכח הזה וכאשר תבקשם בשם לא תמצאם לחילוק דרגין כלל מטעם כי אין זולתו יתברך כמבואר לעיל לכן נקרא סתימו דסתימין ונקרא יחיד אף על פי שבהמשכתו נכללו כל הדרגין אף על פי כן הוא יחיד בהמשכתו אבל על אין סוף בעצמותו יתברך שאינו בבחינת המשכה אין לומר עליו אפילו סתימו דסתימין:
2
ג׳למשל מחכם גדול אשר חכמתו סתומה מהקטן ממנו נופל לומר בו שהוא סתום ממנו מאחר שהיא בערך חכמה אבל לומר על חכמה והשכלה שהוא סתום מהרומם אין נופל בו לומר לשון סתום הגם שהוא באמת סתום ממנו אף על פי כן אין נופל בו הלשון של סתום מאחר שאינן בגדר אחר כלל כך ויותר על כן מדרגות לאין קץ אין לומר על אין סוף יתברך אשר הוא נעלה רבוא רבבות מדרגות לאין קץ על ערך גילוי והשגה ואינו בכלל השגה כלל ואינו בערכם אין לומר בו לשון סתום מאחר שאינו בערכם כלל הגם שבאמת הוא סתום מכל רעיון אבל הוא לא בערך סתימין ונקרא סתימו דכל סתימין דהיינו דרך כלל כל מה שאפשר להעריך בחינת סתום בכללות אין סוף יתברך הוא סתום מכל כי סתימות שלו אינו בערך כל הסתימין הנזכרים לעיל ונקרא סתימה על צד השלילה גם יחיד אין לומר עליו כנזכר לעיל מאחר שאינו בערך דרגין כלל איך יתכן לומר עליו יחיד כי יחיד הוא היפוך השניות המתחלקים לבחינות שונות ובבחינת המשכתו בכתר הוא יחיד בהמשכתו אבל שלא בערך המשכתו כלל אינו בערך דערך לייחס אליו לשון יחיד מאחר שמצד עצמותו יתברך אין לתאר אליו הנמצאים למהות כלל: והארכתי בזה כי נצרך לידיעה זו מאוד כי ידיעה זו היא שורש ועיקר להבין יחודו יתברך והמבין יבין:
3
