שערי היחוד ואמונה, שער ראשון י״חSha'arei HaYichud VeEmunah, First Gate 18
א׳והנה הגם שדברו המקובלים בעשר ספירות הגנוזות במאציל ברוך הוא כמבואר בכתבי תלמידי האר"י זכרונו לברכה ובלשון מקובלים הראשונים נקראים עשר ספירות הכמוסות במאציל ברוך הוא אל תאמר חס ושלום שיש בכוחו יתברך איזה חילוק דרגין אפילו בהעלם דהעלם חס ושלום לומר כן וכל האומר כן וכו' כנזכר לעיל בשם הראב"ד זכרונו לברכה כי מאחר שהוא יתברך פשוט בתכלית הפשיטות הוא היפוך החילוק חס ושלום המורה על כחות משונות והרכבות כנזכר לעיל:
1
ב׳אך להבין פירוש של גנוזות כי יש הפרש בין פירוש הלשון של סתום ללשון גנוז כי סתום הוא נופל על דבר הנגלה שאינו מושג התגלותו איך ומה הוא נקרא סתום כמו על שכל הנגלה ואיך הוא עמוק להשיגו נקרא סתום או אפילו דבר שלמעלה מהשכל כמו רצון שהגם שאין טעם לרצון אף על פי כן נגלה הרצון אך שהוא למעלה מהשכל נקרא סתימו דסתימין דהיינו שהוא סתום אפילו מהשכל העמוק אפילו כשתעמיק בכל העמקות שבעולם לא תשיגו שהוא למעלה מכל שכל אך כל זה הוא נגלה רק כשרוצים להשיג הדבר הוא סתום מכל רעיון ושכל לכן נקרא אין דהיינו שהדבר הוא במציאות אבל אינם מוצאים אותו:
2
ג׳אבל לשון גנוז הוא שאין הדבר במציאות כלל למשל גנזי המלך שהוא גנוז בלי התגלות מקומו כלל שאין שייך לומר לבקשו מחמת שאינו נגלה מציאותו כלל הגם שהכל יודעים שבוודאי יש לו גנזים אבל אינם יודעים מקומו ומציאותו כלל כן הוא כביכול בנמשל כי בבחינת ההמשכה הנגלה בנבראים הרי נגלה הדבר במציאות בכל פרטי הברואים והתהוותם בכל פרט ופרט בכוונה מיוחדת לכל נברא אך החכמה שבכל נברא והתחלקותה אינה מושגת לנו איך יהיה ההתחלקות באין סוף יתברך המהוום ומחיים ומקיימם בכוחו יתברך בכל פרט מאחר שהוא אינו בערך התחלקות כביכול כי אין זולתו ומחמת שאין דבר שחוץ ממנו יתברך בהכרח שכל פרטי התהוות הכל הוא מכוחו יתברך ואין מושג איך ומה הוא גם חכמת כל נברא הגם שנמשכה בחכמה לא ידיעא החכמה איך תחייב זה החכמה שיהיה דווקא באופן זה כמו שיתבאר לקמן לכן נקרא חכים ולא בחכמה ידיעא כמבואר לכן נקראו הספירות סתימין גם בבחינת כתר שהוא רצונו יתברך שהוא למעלה מהחכמה שאינו בערך חכמה כנזכר לעיל נופל עליו לשון סתימו דסתימין מחמת התגלות רצונו הנגלה בכל דבר שהוא הכל ברצון אך אינו מושג איך יהיה רצון אל אין סוף יתברך אשר הוא אינו בערך זה ואיך יצא לגילוי מבלתי זולת ההמשכה לזולת וזהו יותר סתים אפילו מהספירות כנזכר לעיל:
3
ד׳לכן נקראו סתימו דסתימין וזה נקרא בערך גילוי ההמשכה בבחינת המשכתו נופל שם זה בלשון המשכה אבל בבחינתו בעצמותו יתברך הגם שכל הנבראים הם הכל בכוחו יתברך מאחר שאין זולתו ואין עוד מלבדו נמצא כל הנמצאים הם כוחו יתברך לבדו מוכרחים להיות בכוחו כל הנמצאים אך הם גנוזים באופן שאין לבקשם כלל להתלות בו בחינת הנבראים וחילוקיהם שהם בחינת הספירות המחלקין כל דבר להתרשם שם אפילו איזה רשימו ומהות מהם אפילו בהעלם דהעלם אשר זה מורה חס ושלום לריבוי כחות בכחו יתברך ושינוי הכחות זה מזה וזהו הריסה גמורה חס ושלום לענין היחוד האמיתי כי באמת עיקר האמונה הוא שהוא לבדו יתברך בלי שום כח אחר חס ושלום כי אם כח אחד פשוט בתכלית הפשיטות והגם שכל התהוות הכחות מאתו יתברך ואין דבר שחוץ ממנו חס ושלום והוא יתברך נמצא בכל פרט מריש כל דרגין עד שילשול קטן שבים בהשגחה פרטיות על כל דבר ודבר והוא מהוום ומחלקם ובראם הכל בכוחו יתברך אך אף על פי כן חס ושלום להתלות בכוחו איזה חילוק כוחות אפילו בהעלם דהעלם לכן נקראים גנוזות הגם שכל ההתחלקות הם בכוחו יתברך אף על פי כן אין לבקש בכוחו לאיזה מציאות חס ושלום מאחר שלא נודע מהותו כלל וכמו שלא נודע מהותו כך לא נודע מהותם של הנמצאים איך הם בכוחו יתברך לכן אסור לשאלא ביה כלל ולא לרשמא ליה באיזה רשימו בהעלם דהעלם לאיזה דרגין חס ושלום:
4
ה׳לכן כל חילוקי הדרגין הנמצאים נקרא בשם אצילות ובריאה דהיינו שכל בחינות התחלקות הנגלים לגבי דידן מחמת שאין להעריכם חס ושלום למהותו נקראים נאצלים בבחינת מהות חדש וזהו לגבי הנגלה אבל לגבי אמיתיותו יתברך הוא משתווה ומתייחד בהם בבחינת השואה גמורה על ידי בחינת כתר כנזכר לעיל ובזה הרשונו לדבר דהיינו ליחד כל הנמצאים אליו יתברך ושהכל הוא ממנו יתברך כל פרט ופרט ואף על פי כן הוא מיוחד בהם אבל בכוחו לבדו יתברך אסור לדבר כלל אפילו לשאלא ביה איך הם בכוחו יתברך שזה מורה על איזה יחוס וערך איזה התחלקות אך לא נודע איך הוא וחס ושלום להעריכו באיזה ערך ויחוס לחילוקי דרגין כי הוא נעלה מהם בלי קץ לכן נאמר דלא לשאלא ביה כלל כי אם השאלה הוא בבחינת המשכתו יתברך שהוא בחינת כתר שם הוא השאלה היאך נמצאו ממנו הדרגין מאחר שאין בערך ההתגלות אך לא למנדע דהיינו שהשאלה יהיה באופן שלא למנדע רק לייחדם בלי שום התחלקות וכמבואר לעיל בהגה"ה:
5
