שערי היחוד ואמונה, שער ראשון ב׳Sha'arei HaYichud VeEmunah, First Gate 2
א׳והנה מאחר שאין לתאר מצד פשיטותו יתברך שום חילוק כחות אפילו בהעלם דהעלם אם כן מאין נתהוו השינויים מהפעולות הנמשכים בבחינת נבראים אשר כל הנבראים נפעלו מכחו יתברך וכולם נמצאים מאמיתיות המצאו ואין דבר שחוץ ממנו ומאין נתהוו חילוקי כוחותם של כל הנבראים וכקושית החוקרים אלו הארבע איכיות עצמם מאין נתהוו אם מעלול ראשון היש בעילת העילות הפכים כאלו אם תאמר הוא פשוט אם כן מאיזה מקור התחלקות האיכות דהיינו מאין נתהוו השינויים הנמצאים בעולם מצד ארבע היסודות מאחר שממנו נתהוו והוא מקורם איך תעריך אלו ההפכים אצלו יתברך: פירוש מאחר שהוא פשוט מאיזה מקור בא להם ההתחלקות אלו כי לכל נמצא מוכרח להיות מקור אם כן מאיזה מקור באו ההתחלקות האלו ומאחר שאין דבר חוץ ממנו ויוצר הכל הוא ואין נמצא בעולם שאין נמצא מאמיתיות המצאו כאשר מפורש בכל המקראות נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מאיתי דייקא ומקראות לאין מספר המפורש בהם שמעצמותו יתברך נפעלים כל הפעולות כמו שכתוב אני ראשון ואני אחרון ותחת כל השמים לי הוא: ותולה ארץ על בלימה: ומתחת זרועות עולם ואת השמים ואת הארץ אני מלא ויוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו וכדומה להם עד אין מספר שמורים שאין דבר חוץ ממנו כביכול ואם כן מאין נתהוו אלו החילוקים וגם איך נמצא גבול מבלי גבול:
1
ב׳אשר על זה גילו המקובלים עשר ספירות דאצילות להורות שכל השינויים המתהוים בעולם וכל חילוקי הכחות הנמצאים הן מצד ארבע יסודות וחילוקיהם והרכבתם ושינוי הנבראים והתחלקות העולמות בהדרגתם זה למעלה מזה והשתנות העיתים והתחלפות הזמנים וכל פרטי השינויים הנמצאים בעולם לאין מספר הכל הם על ידי הספירות אבל לא מצד עצמותו חס ושלום ומצידיהם הם הארבע יסודות וכל ההרכבות שבעולם והמה נקראים כלים להסתיר אור עצמותו יתברך בכל הנמצאים באופניהם וגם מצידיהם נראה העולם לבעל גבול והמשילו זה במשל התפשטות הנפש בגוף אשר ההתפשטות מתחלק באופנים שונים דהיינו שאין שוה התפשטות והתגלות הנפש במוחו של אדם אשר התגלותה הוא בבחינת מושכל להתגלותה בלב שהתגלותה היא במדות ואין דומה התפשטותה שבלב להתפשטותה בראיה ושמיעה ובריח ובדיבור ובמישוש ובהילוך אשר התגלותה הנגלה בכלי הגוף מתחלקת בכמה אופנים שונים זה מזה:
2
ג׳והנה מצד הנפש בעצמה הנמשך בבחינת חיות להגוף הכל הוא כח אחד וחיות אחד שוה לכולם ובכלל הכל הוא עצם הנפש באין הבדל כלל בבחינת עצם החיות בלי שום התחלקות הבחינות כי אם מצד ההתגלות הוא השינוי מצד כלי הגוף כי כלי המוח מוכשר לקבל השכלה וכלי הלב מצד אופן כליה ותיקונה אינה יכולה לקבל כי אם בחינת מדות וכן בכל הכלים לפי אופן תיקון כליהם ככה נגלה בם מעצם הנפש אבל בעצם הנפש המחיה את הגוף הרי היא מחיה את כל כלי הגוף בשוה וכולם חיים בעצם אחד והמופת לזה כי תיכף כשנגמר בשכלו לעשות הדבר שהוא רוצה עושין תיכף כלי המעשה בלי עיכוב כלל הגם שמצד התגלותם אינם בערך אחד ורחוקים בבחינת גדריהם זה מזה בהבדל עצום כמו למשל הרגלים אינם בערך קבלת שכל בבחינת כליהם אף על פי כן עושין תיכף פעולת השכל אין זה כי אם מצד השתוותם בבחינת עצם חיות הנפש:
3
ד׳נמצא אין השינוי כי אם מצד הכלים אבל עצם הנפש לא משתנית כלל וכל התוספות והחסרון המה הכל מצד הכלים והכלים בעצמם אין פועלים שינוי בהנפש כמו למשל אם יהיה פגם באחד מהכלים לא תפגום בזה בכח הנפש כלל כידוע כן כביכול בנמשל כי כל השינויים והתחלקות הכוחות מהארבע יסודות וכל ההרכבות וכל פעולות המשתנים הוא הכל על ידי הספירות שהם בחינת כלים להסתיר אור עצמותו יתברך שיהיה נגלה באופנים אלו בכל פרטיהם והתחלקותם המה על ידי כלי הספירות שהם מדת חסדו וגבורתו ותפארתו והם הנקראים כלים וכמאמר התיקונים חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא תפארת גופא נצח והוד תרין שוקין כו' דהיינו כמו שדרועא הוא כלי להיות נגלה ממנו פעולת הנפש וכו' כן נקרא חסד כלי להיות נגלה ממנו פעולת אין סוף יתברך וכן על ידי הגבורה וכו':
4
ה׳נמצא השינוי הוא מצד כלי החסד להיות נגלה באופן חסד וכן על ידי כלי הגבורה נגלה המשכתו יתברך בבחינת גבורה וכן על ידי כלי התפארת נגלה אור עצמותו יתברך בבחינת תפארתו וכן על ידי כלי הנצח נגלה המשכתו יתברך בבחינת ניצוח וכן בכולם וכן על ידי הרכבתם זה בזה דהיינו בחינת חסדו יתברך שהיא כלי כנזכר לעיל עם גבורתו ותפארתו וכפי הרכבתם זה בזה ככה נתגלה המשכת אור עצמותו יתברך לפי אופן התחברותם ומצידיהם המה כל השינויים הנמצאים בעולמות לפי התגברות איזה כלי ככה נגלה ההשפעה מאתו יתברך באופן זה פעם יתגבר החסד ופעם יתגבר בחינת גבורה ופעם יתגבר התפארת ופעם יתחברו באופן המזיגה ומזה נמשכו הריבויים ועל אלו המדות יש כלים באיזה אופן להמשיך החסד והגבורה והתפארת והם נקראים שלש ראשונות שהם חכמה בינה דעת שהמה כלים להנהגת המדות ההם ולצרפם ולחברם ולהרכיבם בכדי להתגלות הפעולות נמצא כל השינויים והריבויים המה הכל מצד הכלי וגם מצד הכלי הוא ההסתרה לבחינת בלי גבול בכדי שיהיה נראה ונגלה בבחינת גבול אבל אור עצמותו יתברך המתמשך בתוכם הוא נמשך בהשואה גמורה ומהוום ומחיים בהשוואה בלי שום חילוק ופירוד וכוחות משתנים כי אור עצמותו יתברך הוא בכל העולמות ובכל בחינות כוחות המתחלקים נמצא חיותם של כל העולמות שהוא אורו יתברך הנמשך דרך הכלים האלו הוא הכל בשוה ומצד עצמותו שוה התמשכותו יתברך בשמים ובארץ ובכל חילוקי דרגין בהשואה גמורה בלי חילוק והבדל כלל ותבין זה על פי משל בהבדל מאדם הרוצה להתמשך לאיזה דבר הרחוק מגדרו או רוצה לגלות ממהותו להיות נגלה ממנו מהות אחר הקטן ממנו או להסתיר רצונו ומהותו באופן אחר לאיזה טעם ומכוון הידוע לו: והנה מאחר שהדבר הוא בבחינת ריחוק ממהותו מוכרח להשכיל בחכמתו ובינתו ודעתו באיזה אופן להתמשך להדבר אם לחסד או לגבורה בכדי להוציא מחשבתו אל הפועל נמצא חכמתו ובינתו ודעתו וחסדו וגבורתו המה כלים להמשיכו להדבר הזה איך ובאיזה אופן להמשיך מערכו לערך הקטן ממנו אשר אינו בערכו אבל אחר שנמשך לזה הרי מהות האדם עצמו הוא הנמשך בבחינה זו כמו שנמשך בבחינת ערכו ואין השינוי הוא אלא מצד הגילוי כי בחינת הגילוי שמתגלה בבחינת מהות ערכו אין שוה להגילוי הנמשך בדבר הרחוק מערכו וקטן ממנו דהיינו שנגלה באופן הקטן אבל בעצם המשכתו הוא נמשך בהם בשוה והשינוי הוא על ידי הכלים שהם החכמה והחסד המסתירים ההתגלות אבל לא בעצם המשכתו גם המשכת נפשו בחכמה וחסד הכל הוא בהמשכת עצם חיותו באין שינוי. כן הוא כביכול בנמשל כי כאשר עלה ברצונו הפשוט לגלות שלימותו יתברך להיות נגלה בשמים ממעל ועל הארץ מתחת ולמהוי שולטנותיה עילא ותתא ומכל סטרין:
5
ו׳והנה מצד פשיטות אורו יתברך בבחינת אין סוף הלא אינו בערך ההתגלות כלל לכן הפעיל ממנו יתברך והאציל הכלים דהיינו בחינת חכמה בינה דעת איך ובאיזה אופן יהיה ההמשכה אם לחסד או לגבורה או לתפארת והאציל כלי החסד והגבורה איך להסתיר אורו יתברך בכדי שיהיה נגלה בבחינת הנבראים בבחינת יש בכדי לגלות אורו יתברך בשמים ממעל ועל הארץ מתחת בכל פרטי המציאות הנמצאים בכדי להתמשך בהם:
6
ז׳אבל בחינת המשכתו יתברך הוא שוה בהם כי מאחר שהמשיך אורו יתברך הוא עצמו הנמשך בהם בלי שום הבדל ואין השינוי כי אם מצד הנגלה שאינו שוה התגלותו שקודם הבריאה לאחר הבריאה וגם אינו שוה ההתגלות בעולמות עליונים כמו בתחתונים וגם אינו דומה התמשכותו יתברך בהתגלות נברא זה לבחינה זה נמצא כל השינוי הוא מצד ההתגלות וכל ההתגלות הוא מצד הכלים אבל בעצם המשכתו הוא שוה בכל ההתמשכות כמשל הנזכר לעיל:
7
ח׳וגם המשכתו בבחינת חכמה שהוא אור עצמותו הנמשך בחכמה ומדות שהם הכלים הכל הוא המשכת עצמותו יתברך בלי שינוי ועל כן נקראו כלים כמו למשל בהבדל מאדם העושה פעולתו על ידי הכלי הרי הכלי נבדל ממהות האדם ואינה בערכו ועל ידי הכלי פועל פעולת רצונו כן כביכול מאחר שאין להעריך אצלו יתברך חכמה ומדות מצד פשיטותו יתברך נקראו חכמה ומדות כלים שהמה מהות נבדל מערכו ומהות הכלים האציל מאין כמו שכתוב והחכמה מאין תמצא וכן נקראו בלשון רבותינו זכרונם לברכה בעשרה לבושים נתלבש הקדוש ברוך הוא כמו שלבוש הוא מהות נבדל מהאדם כי אם על ידי הלבוש מתראה בו כן כביכול הספירות המה מצד ערכם מהות נבדל לגבי עצמותו יתברך אשר אין להעריכו בזה וכמו שעל ידי הלבושים כפי אופנם ככה הוא התגלות האדם כי אינו דומה התגלות האדם בלבוש יקר להתגלותו בלבוש גרוע והשינוי הוא מצד הלבושים הנגלה על ידיהם בבחינת גילוי אבל באדם עצמו אין שינוי כי הוא עצם האדם המתלבש בלבוש זה כמו בלבוש זה בלי שינוי מהותו כי אם השינוי הוא בהתגלות כן הוא יתברך המתגלה על ידי הספירות כפי אופן הספירה שמתלבש בה כן הוא התגלותו יתברך אם לחסד או לגבורה כנזכר לעיל:
8
ט׳אבל בעצם עצמותו הוא הנמשך ומתלבש בהם בלי שינוי מהותו כלל והחכמה והחסד המה נערכים לגבי מהותו כמו לבוש נבדל וכמו כלי מצד שאין להעריכו בזה מצד פשיטותו יתברך ולכן כל התחלקות הארבע יסודות הנגלים לנו אינם התחלקות בעצם למהות אחר חס ושלום כי אין מהות נמצא זולתו יתברך כי אם התחלקותם המה מצד הספירות שהם כלים להסתיר נגלים למהותים חלוקים והספירות המה מקורים להיסודות וחילוקיהם והרכבתם כי כל התחלקות היסודות הוא בבחינת הספירות כי חסד הוא יסוד המים וגבורה הוא בחינת אש ותפארת הוא בחינת רוח ומלכות הוא בחינת עפר ונמצא אין התחלקותם מצד העצם חס ושלום כי מצד העצם הכל הוא מהות אחד שהוא מהותו יתברך אשר לא נודע כי אם ההתחלקות הוא מצד הגילוי שהם הכלים:
9
י׳וזהו מה שמבואר בספר יצירה עשר ספירות בלי מה דהיינו שנקראו ספירות שמצידם נספרו כל בחינות הנבראים באופנים שונים ובבחינות התחלקות:
10
י״אגם נקראו ספירות מלשון ספיר אשר כלול מכמה גוונים כן על ידי כליהם מתגלים אופנים שונים אבל הם בלי מה דהיינו שהם בלי מהות כי מהות מורה עצם הדבר כמו שהוא נגלה לנו אין מהות מים שוה למהות האש וכן בכל נברא בכל מין ומין נראו למהותים חלוקים לכן ביאר שחס ושלום שיהיה השתנות בעצם המהותים כי אין נמצא בעולם מהות אחר זולתו כי אם המהותים הנגלים המה מצד הספירות דהיינו החסד והגבורה כנזכר לעיל אבל לא תאמר שהחסד או הגבורה הם איזה מהות בעצם חס ושלום כי לא יש מהות ועצם אחר מבלעדו כי אם מצד כליהם והסתרתם נגלים לבחינות מהותים אבל בעצם אינם מהות כלל כי הוא יתברך מהות כל המהותים ואין במציאות מהות אחר זולתו יתברך ולכן נקראו כלים כנזכר לעיל:
11