שערי היחוד ואמונה, שער ראשון כ״בSha'arei HaYichud VeEmunah, First Gate 22
א׳כלל העולה מדברינו שאין לדבר ולהרהר באין סוף יתברך שום כח ופעולה ומדה המורה ריבוי ושינוי חס ושלום מצד השתנות הכוחות ופעולות ומדות כי אם מצד המשכתו לנבראים בבחינת התגלות כמאמר רבותינו זכרונם לברכה נודע מצד פעולותיו דהיינו מצד פעולות הנגלים בבחינת נבראים אז אנו קוראים להמשכה זו מצד החכמה או מצד החסד וכדומה לזה אבל בבחינתו יתברך בעצמו אין לייחס אליו יתברך שום שכל ומדה חס ושלום גם לא לתאר לו חס ושלום שום שם ותואר וכינוי מצד עצמו יתברך המודה על איזה מדה והמשכה וכל השמות והתוארים והכינויים הכל הוא מצד התגלותו יתברך בבחינת עולמות בבחינת נבראים דווקא:
1
ב׳וכל הדברים הנאמרים בדברי המקובלים באצילות ובלמעלה מהאצילות חס ושלום להעריך שם איזה כח חילוק או איזה מדה או איזה השכלה בבחינתו בעצמו יתברך כי אם מצד ההמשכה ועוד זאת כי כל העולמות והמדרגות שלא בבחינת בריאה כל קריאת שמם בשם עולמות הכל הוא מצד פעולות הנבראים אבל חס ושלום שיהיה בבחינת עצמותו יתברך איזה העלם או איזה הדרגה או איזה צמצום חס ושלום בכח עצמותו כי כל צמצום מורה השתנות או מדה או חפץ או רצון הס מלדבר כזה על אין סוף בבחינת עצמותו יתברך שלא בבחינת בריאה ומקרא מלא דיבר הכתוב אני הוי"ה לא שניתי אפילו אחר הבריאה ולא שני כלל ממהותו יתברך אפילו בבחינת המשכתו להוות הנבראים לא שני כלל ולא אשתני אפילו בנבראים כמו שכתוב אני הוי"ה לא שניתי הוי"ה דייקא שהוא בבחינת המשכתו יתברך להוות הנבראים גם בבחינה זו לא נשתנה כלל כי כל כח ופעולה ומדה וצמצום מורה להשתנות וחס ושלום לייחס בכחו איזה שינוי חס ושלום ואיזה צמצום וכו' כי אם מצד הנבראים מסטרא דילן דייקא בבחינת המתגלה נראה הצמצום אבל לא בעצמותו יתברך:
2
ג׳לכן כל הצמצומים הם באור אין סוף וכל אור הוא גילוי וכל הגילוי הוא רק הנגלה לגבי הנבראים בבחינתם הנגלה נראה לצמצום והסתר אבל לא במהותו יתברך לא כאשר ראיתי טועים בדעת לכנות ולתאר הצמצום שלא בבחינת בריאה ומתארים הצמצום באצילות וקודם האצילות מראשית הקו וכל הצמצומים ופרסא הכל הוא קודם הבריאה כי הם מבינים כל דברי הקבלה בהגשמה עצומה ומבינים הצמצום כפשוטו דהיינו שבכדי לברוא עולמו צמצם את עצמו כביכול בבחינת הסתלקות האור אשר חס ושלום להרהר מצד עצמותו יתברך שום צמצום אשר אין צמצום לפניו יתברך וקמיה כחשיכה כאורה ובחינת הצמצום הוא היפוך היחוד אשר שרשו מיוסד אשר אין בכוחו יתברך מצד עצמו שום שינוי ופעולה וצמצום אפילו אחר התהוות הנבראים ואם כדבריהם לפי הבנתם שקדם להאצילות הצמצומים האלו הלא משנה שלימה היא שאין לשאול מה לפנים כו' דהיינו שלא לשאול מה היה קודם הבריאה ואיך מדבר בעץ חיים מעניני הצמצומים אשר קדמו להבריאה בכמה מיני אופנים המבוארים שם ואיך יעבור על משנה שלימה וגם בזוהר הקדוש מדבר מעניינים נסתרים שהיו קודם הבריאה אלא באמת חס ושלום שמדברים באיזה אופן בבחינת אין סוף שלא מצד הבריאה כי אם כל דבריהם הוא דווקא בבחינת בריאה לכן מבואר בעצי חיים שבאצילות שהוא מצד כח הדרגין שבכוחו יתברך מותר לדבר בדרך משל ודמיון אבל לא מצד העצם:
3
ד׳ומה שמדבר בזוהר הקדוש בענין הפרצופים שקודם הבריאה וגם בעץ חיים מדבר מענין הצמצום ממלכות דאין סוף כל דבריהם המה מצד הבריאה להבין שורש חילוקי הכחות והדרגין בבחינת שרשם במאצילם ברוך הוא בכדי לחברם ולייחדם בבחינת יחוד גמור ואיך הם נפעלים מכחו יתברך ואיך הוא התייחדותם בבורא ובכדי למצוא להנבראים מקור כוחם בבחינת אין סוף יתברך בהתחברותם אליו ואשר המה כחו יתברך לבדו: מוכרחים לדבר בכחו איך שהם אצלו יתברך כמאמר אליהו זכור לטוב אשתמודעין עילאי מתתאי אבל לא שיהיו מעריכים בעצמותו יתברך איזה בחינה מצד עצמותו יתברך כי איך הם בכוחו לא ידיעא כלל:
4